האדם והטבע / אהרון דוד גורדון

הוצאת מאגנס

313 עמודים

אי אפשר לכתוב על הגותו הפילוסופית של אהרון דוד גורדון מבלי להבין את הביוגרפיה שלו שהיא חלק מרתק בתפיסת העולם שלו, אהרון דוד גורדון היה אדם שעלה לישראל בגיל 48 והלך לעבודת כפיים, סירב לתפקיד פקידותי כזה או אחר ולמרות שכונה הצדיק החילוני היה גורדון מאמין ושומר מצוות שנים רבות, אדם מיוחד, הוגה דיעות בלילה ופועל בבוקר.ההגות של גורדון הרגישה לי מאוד פשטנית, סוציאליסטית מאוד, החיבור של האדם לסביבתו ולטבעמהו מקומו של האדם בטבע.החיבור לאדמה ולסביבה בה הוא נמצא הרגיש לי כשקראתי את הטקסט כאילו נזרקתי לתקופת העלייה הראשונה והשניה ולעולם הסוציאליסטי שפינה את מקומו לעולם קפיטליסטי מהיר אך אני מצאתי בו לא מעט נקודות שאהבתי וחיברו אותי לעולם בו גדלתי ולערכים איתם אני הולך בחיי.אמנם גורדון עלה בגיל מבוגר לישראל לממש את חזונו ולהיות פועל אך רעיון העבודה הוא כלי למימוש של יכולת היצירה האנושית ומשמעות חייו של האדם מקופלת בה.כותבים במבוא המצוין של הספר יובל גובני ורון מרגולין "השיבה את הטבע היא עקרון חיים שאינו מחייב שינוי של מקום פיזי גיאוגרפי. האדם המתחבר את היסוד היוצר שלו דומה לצמח היונק באופן בלתי אמצעי את מקורותיו מן הקרקע האוויר והאור שסביבו."השיבה אל הטבע היא למעשה שיבה אל מקורות החיים.הספר מחולק לנושאים רבים ומעניינים יותר או פחות וכתיבתו של גורדון לא תמיד היתה מובנת לי אך החוויה העיקרית מהקריאה היתה בהבנה של החזרה לפשטות ולמקורות שמהן באנו ואני כאדם יוצר וכאמן מתחבר למקומות האלו.כל חיי חייתי בישובים כפריים וראיתי דרך המקומות בהם הייתי את התגשמות חזונו של גורדון ואת הדברים אותם הוא מביע בספרו ולפעמים נראה לי שספר כזה צריך דווקא לקרוא בעיר כדי לחוש את הדיסוננס שבין הטסקט שלו לחיים המהירים והקצביים שמחוץ לעולם הכפרי, מחוץ לטבע.מאוד אהבתי את אחרית הדבר של יעקב גולומב, כמעט חמישים עמודים מעשירים מאוד על פועלו של גורדון, על חייו ועל הגותו. הרבה עמודים בספר הוקדשו להקדמה ולאחרית הדבר והם תורמים לא מעט להבנת הטקסט בספר ההגות המעניין הזה שאולי מרגיש פחות רלוונטי לחיינו אך לי הוא מרגיש תמיד בעל נוכחות כמו גם פועלו של גורדון.

לינק לרכישה