זמן, געגוע / עדנה בוכמן
הוצאת סטימצקי
173 עמודים

הספר החביב הזה של עדנה בוכמן העביר לי משמרת בעבודה, ישבתי לי וקראתי את הסיפורים הקצרצרים האלו שמתוארים בשפה פשוטה ויפה סיטואציות מחיי היומיום, מצבים רגשיים שונים ואנושיים בין אנשים פשוטים.
המון אנושיות וחום יש בסיטואציות והמון רגש.
הספר לא מתיימר להיות יותר מדי מתוחכם או לשדר איזו אקסקלוסיביות ספרותית, הוא בא לספר סיפורים ואנקדוטות מרגשות מחיי יומיום של אנשים כמוני וכמוך והרי אלו החיים עצמם בסופו של דבר וכך גם בספר הזה.
חלק מן המצבים אלו מצבים שאני ואת ואתה וכל אחד מאיתנו יכול לחוות, חלק הזויים וחלק מצחיקים אבל כולם שומרים על אותה רמת כתיבה והספר נקרא מהר ובהנאה.
בכניסה להיכל התרבות בוריס מנגן בכינור.
בוריס היה כנר שני בתזמורת קייב וכעת מקבץ נדבות
צעירה שנגינתו קסמה לה באה להקשיב לו.

כרמלה פרודה מבעלה, זוכה לביקור מהאקס.
בחדר השינה נחירות המאהב מזעזעות את הקירות.
כך גם בכל לילה והיא מחליטה לחזור לבית בעלה, אולי יהיו פחות ריגושים אבל תהיה שינה טובה.

הסיפורים קצרים מאוד, מעט מילים ותוכן חביב שמעלה חיוך.
אני לא התחברתי לעיצוב ולעימוד, בחירת הפונט לא היתה נכונה בעיני וחבל, היתה לי תחושה כאילו זהו ספר שירה ללא ניקוד ולטעמי העימוד היה צריך להיות שונה אבל בסך הכל ספר מהנה.

המצאת החיים / שי גולדן
הוצאת עם עובד
328 עמודים

קורה לי לעיתים רחוקות שאני קורה ספר שמדבר על נראטיב מסוים ומספר סיפור ולפתע משהו באמצע הספר משליך אותי למקום אחר לגמרי ולחיי האישיים ומשנה את כל מה שאני חושב על הספר, זה קרה לי בספר הזה של שי גולדן אבל לפני שאספר מה ולמה אני כותב את זה אספר שאני אוהב את כתיבתו של גולדן, אני חושב שגולדן ניחן ביכולת כתיבה משובחת גם בכתיבה הפובליציסטית שלו וגם בכתיבה הספרותית שלו, הוא יודע לספר סיפור הוא יודע להעניק לקורא חוויה והוא עושה זאת לאו דווקא בשפה פשוטה אלא בכתיבה איכותית.
שי גולדן שהוא ואחיו אומצו בגיל צעיר על ידי ארי ואוולין מספר פה את סיפור חייו של אביו בסיפור שנע בין אמת לבדיה מכיוון ששברי הזכרונות לא הותירו למחבר את כל מה שהיה נחוץ לו בשביל כתיבה מסוג זה ולי לא היה נחוץ לחקור מה מתוך זה הוא אמת ומה מתוך זה המחבר השלים מדמיונו הפורה אבל התוצאה היא ספר שמספר את סיפורו של ארי מהיותו ילד דרך התאהבותם של ארי ואוולין, העליה לארץ ומשם גם דרך סיפורם של שי ואחיו שאומצו על ידי הזוג.
אבל למה הספר נגע בי באופן אישי ועמוק, אני ואחותי גדלנו באומנה, התייתמנו מאם ומצאנו את עצמנו עוברים שתי משפחות אומנה בשנה ואני זוכר היטב את המורכבויות בהגעה למשפחה חדשה, התפיסה של מה זה לגור בבית אחר המורכבויות כילד, הקשיים החברתיים והתמודדויות רבות אחרות
כמובן שהסיפור האישי שלי ושם שי גולדן הוא שונה וגם לכל ילד שגדל מחוץ למשפחתו הביולוגית יש את הסיפור היחידי שלו, ההתמודדות עם אובדן, כאב, הכלה, הורות, ריבים, כעס ושנאה, אהבה ונתינה כל אלו הם דומים בצורה מסוימת.
תיאוריו הכנים של גולדן השליכו אותי לסיפור שלי ויצרו עבורי חוויה אחרת.
ספר טוב ומרגש.

נובלת שחמט / שטפן צווייג
הוצאת תשע נשמות
90 עמודים
מגרמנית: הראל קין

פרויקט שטפן צווייג של תשע נשמות הוא בעיני אחד הדברים הכי מסעירים שקרו כאן בשדה הספרות המתורגמת בשנים האחרונות, רוב הנובלות הרי תורגמו בעבר אבל יש תחושה מופלאה לראות אותם מחדש על מדף הספרים כסדרה מעוצבת ומפוארת.
צוויג הוא סופר שהיכולת שלו לחדור אל נפש האדם ואל נפש הקורא היא מופלאה והחיבור הזה בין שחמט לנפש האדם הוא חיבור כמעט טבעי.
בשנה האחרונה גם בזכות גמביט המלכה השחמט קיבל עדנה מחודשת למשחק שלא נס ליחו ולכן יש תחושה שתרגום הנובלה המופלאה הזו של צווייג הגיעה בטיימינג הכי מדויק שרק אפשר.
נובלה כל כך מצומצמת בטקסט אבל העומק שבה והתחושה שהקורא מקבל כשהוא מסיים לקרוא אותה היא תחושה שלא מרפה, צוויג משאיר את הקורא במחשבות על הספר כמו נובלות אחרות שלו שעוסקות בנפש האדם וזו גדולתו של הסופר הזה.
לי היתה תחושה שמדובר במן מיני אוטוביוגרפיה של הסופר שעשה את דרכו באותן השנים מאירופה לברזיל שם סיים את חייו והפעם מדובר באלוף העולם לשחמט, מירקו צ'טנוביץ שנוסע על ספינה מניו יורק לבואנוס איירס.
צ'טנוביץ עלה לגדולה כאדם פשוט וחסר השכלה ששחמט זה כמעט הדבר היחידי שידע לעשות וידע לעשות אותו הכי טוב בעולם, הוא מנצח בספינה כמה נוסעים עד שהוא נתקל בנוסע אחד, אלמוני שנמלט ממולדתו ומתנהל ביניהם קרב מוחות מסעיר שביניהם סיפור מסעיר לא פחות.
השחמט הוא הכלי המחבר ביניהם והוא גם המשחק שמייצר את המתח הפסיכולוגי בין הדמויות.
מה היה סיפורו של האיש שנמלט מוינה בעיצומה של מלחמת העולם השניה האיומה ואיך הסיפור קשור לשחמט את זה תצטרכו לגלות שכן אצל צוויג גורם ההפתעה הוא חלק מהיכולת שלו לספר סיפורים גאוניים ולכן לא אהרוס את חלק זה של הסיפור.
השחמט הוא כלי מחשבה, כלי תכנון ואסטרטגיה, הוא משחק לאנשים חושבים, מפותחים ומתפתחים, הוא משחק של טקטיקה וחשיבה קדימה של כמה וכמה מהלכים.
נובלה גאונית ומרגשת של סופר ענק.

כיצד שונתה השיטה הפוליטית בישראל / אוריאל לין ושלומי לויה
הוצאת המרכז הליברלי / טפר הוצאה לאור
262 עמודים

אנחנו אחרי בחירות רביעיות בשנה וחצי וככל הנראה הולכים לקראת בחירות חמישיות וגם אם לא יהיו בחירות חמישיות אנחנו נהיה במציאות פוליטית שבירה מתמיד, מציאות בה יש סחטנות פוליטית, שחיתות פוליטית, מפלגות קטנות מייצרות לחץ על השלטון ונראה ששום דבר לא יציב כאן.
הפוליטיקה הישראלית נגועה בכלנתריזם ונראה שיחזיק בשלטון מי שיצליח להביא יותר עריקים מהמפלגה השניה.
המציאות הפוליטית לא היתה תמיד כזו, לפני עשרים שנה בעקבות התרגיל המסריח של שמעון פרס ונפלת ממשלת האחדות השניה ישראל עברה לבחירה ישירה לראשות הממשלה והצביעה בשני פתקים.
הספר של אוריאל לין ושלומי לויה מתאר את ההתפתחויות הפוליטיות שחלו בשלושים השנה האחרונות של מדינת ישראל ונשאלת השאלה האם ישראל לא ויתרה בקלות רבה מדי על עקרון הבחירה הישירה לראשות הממשלה והפחד מפני ראש ממשלה חזק מדי נראה תמוה היום כשעומד בראשות ממשלה ראש הממשלה אולי החזק אי פעם שעושה בדמוקרטיה הישראלית כמעט כרצונו.
הספר הזה שהוא כמעט כמו מבוא לדמוקרטיה הישראלית עוסק בנושאים רבים ובחוקים שונים שחוקקו בתקופתו של אוריאל לין בכנסת
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
חוק יסוד חופש העיסוק
תקנות לשעת חירום
הכרזה על יציאה למלחמה
חוק המפלגות
טוהר הבחירות ועוד נושאים רבים.
זהו ספר עיון פוליטי קצת יבש וסכמטי אך מעניין למי שרוצה להכיר את נבכי הפוליטיקה הישראלית והשינויים הרבים שחלו בה עם השנים.
בסך הכל מדובר בספר חשוב ואקטואלי.

בעיניה, מיומנה של מורה ומנהלת / ד"ר גליה אבישר
הוצאת ספרי ניב
152 עמודים

בשנים שאני במשרד החינוך ובתכניות לא פורמליות שונות בתוך בתי הספר ראיתי כל הזמן את עבודת המנהלת, נתקלתי במנהלות טובות יותר וטובות פחות, מסורות יותר ומסורות פחות, רגישות יותר ורגישות פחות אבל נראה שכלפי חוץ קשה לראות את עומק הקושי והעבודה של ניהול בית ספר, זה כמובן שונה בין ניהול תיכון לניהול בית ספר יסודי אבל מורגש בעיני כי עבודת ניהול בית ספר אינה מוערכת מספיק.
הספר שאני סוקר כרגע מתאר את התקופה בה המחברת ניהלה בית ספר תיכון ומורכב מהרבה חוויות, קשיים ואתגרים שהיא נתקלה בהם דרך נקודת מבטה, דרך "עיניה" כשם הספר עצמו.
סיפורים על ילדים מורכבים, על אתגרי המסע לפולין, טיול שנתי, מסיבת סיום ועוד מתוארים ברגישות רבה ובכתיבה אישית וכנה.
המחברת מביאה את הגישה החינוכית שלה, את מבטה ההומניסטי והערכי והתוצאה היא ספר שנותן לקורא את ההבנה על מורכבות ניהול בית ספר תיכון ועל הקשיים שעומדים בפני מנהלת.
כאיש חינוך נהניתי לקרוא אותו והוא נתן לי עוד נקודת מבט על עבודה חינוכית ויחס אישי וקולקטיבי.

נשימה אחרונה / רוברט ברינדזה
הוצאת רימונים
359 עמודים
מאנגלית: ירון פריד
נשימה אחרונה הוא הספר השלישי בסדרת המתח של מפקחת הבילוש אריקה פוסטר והוא בעיני הטוב ביותר ממה שקראתי עד כה, ברינדזה מייצר סדרת מתח משובחת עם בלשית מרתקת וחכמה, הבלשית פוסטר אמנם עובדת וחיה בלונדון אך מוצאה מסלובקיה ודווקא השונות שלה פלוס סיפור חייה המרתק מייחד אותה משאר הבלשים במחוז שלה ומביא אותה לפתרון תעלומות מסובכות.
במקרה הזה יש לנו סיפור על גופה של אישה שנמצאה בפח זבל אחרי התעללות קשה ואריקה שלא היתה אמורה להיות חלק מהחקירה מתעקשת להשתלב בה.
אריקה מצליחה לקשר בין המקרה הזה למקרה נוסף בעבר של רצח דומה וגופה שהושלכה לפח.
אנחנו נחשפים לחקירת הרצח ובמקביל משורטטת לנו דיוקנו של הרוצח ונקודת מבטו הפסיכוטית, משפחתו ואף מניעיו.
הרוצח צד נשים דרך זהות בדויה ברשת.
העלילה מסתבכת כאשר אישה נוספת נחטפת ומתחיל מירוץ נגד הזמן במטרה למצוא אותה, האם הם יצליחו ומה יקרה בהמשך תצטרכו לקרוא.
אחלה ספר מתח.

ננופואטיקה, כתב עת לספרות קצרה / מסביב לעולם
הוצאת מקום לשירה
עורך: גלעד מאירי
103 עמודים

זה כבר הפעם השניה שאני סוקר את כתב העת הזה ואני מאוד אוהב אותו, אוהב את בחירת השירים, את הקונספט המדויק, את הצמצום, את התרגומים והמתרגמים ואת בחירת המשוררים, בחירות שלוקחות אותי ומחברות אותי לשירה מקומית ואוניברסלית במגוון סגנונות כאשר כולם נבחרים בקפידה ומחוברים לקונספט הכללי שהפעם הוא סובב עולם.
הפעם בננופואטיקה מס' 25 התמקדו בשירתם של ילידי המחצית השניה של המאה העשרים ורוב השירים מודרניסטים אם כי יש כאן 18 שירי הייקו, ארבע סונטות ועוד סגנונות.
המשוררים מגוונים ומרתקים אבל אני מעדיף בסקירה קצרה זו לתת מקום דווקא למתרגמים לשירים שתורגמו מתשע שפות.
צור ארליך, דרור בורשטיין, אלכס בן ארי, יהודה ויזן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, גלעד מאירי, טל ניצן, שירה סתיו, דניאל עוז, ליאור שטרנברג, רפי וייכרט, דוד וינפלד, ערן צלגוב, טינו מושקוביץ, עידן בריר.
פורמט כיס קטן ושירה מעולה.

קנאת סופרות / מאיה ערד
הוצאת מודן, הוצאת חרגול
412 עמודים

כשהתחלתי לקרוא את הספר עלתה בי המחשבה שהוא לא יעניין את כל מי שמעורה בעולם הספרות, נראה שזה ספר שרק סופרים מבינים, תככים וקנאה בין סופרות וכו' אבל ככל שהתעמקתי בספר וכאן בעיני זה בדיוק מסוג הספרים שצריך לתת להם זמן כדי להשאב לתוכם אנחנו מבינים שהסיפור הוא הרבה מעבר לכך, עולמה של הסופרת אביגיל שלו מורכב לא רק במקום המקצועי שלה אלא גם בהתמודדות עם קשיים אישיים וקשיים משפחתיים ובעיני כאן הספר הופך להיות מעניין יותר ועשיר יותר מאשר מן טלנובלה של מאבקים ספרותיים.
עד היום לא קראתי או כתבתי על אף ספר של מאיה ערד ואני מרגיש בתוכי מן סוג של החמצה כי היא כותבת בהחלט מעניין.
אביגיל שלו היא סופרת די מצליחה, מאחורי כמה ספרים שהצליחו פחות או יותר, היא מוזמנת להרצאות רבות ונראה שעולם הספרות מעריך אותה מאוד אבל בפנים אביגיל אינה שקטה, למרות שספרה האחרון אף היה מועמד לפרס ספיר אביגיל אחוזת קנאה, קנאה בסופרת עם שם כמו שלה, בסופרות אחרות אלמוניות יותר, אפילו בתלמידתה היא מקנאה והקשיחות שלה גורמת לתלמידה לעשות אחורה פנה ומתנתקת ממנה ואף בגזרת הבית אין שקט למרות שבעלה עדיין אוהב אותה מערכת היחסים לא כמו שהיתה בעבר וגם לילדיה יש מורכבויות משלהם נראה שעולמה של אביגיל לא יציב כמו שקיוותה.
לא חיבבתי במיוחד את דמותה של אביגיל והיה לי קשה להתחבר לספר ולדמות הראשית אבל לאט לאט ככל שנכנסתי לעומק הספר למדתי להעריך את הכתיבה ואת הסיפור עצמו, נראה שעולם הספרים שאולי נחשב קצת חנוני מראה צד אפל ומלא קנאה, תחרותיות ושאיפות.
אהבתי את הגישה הזו ואהבתי לקרוא ספר שעוסק בעולם התוכן של הספרים ובעיני מדובר בספר טוב ומעניין.
קשה לי להשוות אותו לספרים אחרים של מאיה ערד כי לא קראתי אותם אבל עכשיו יש סיכוי שאנסה עוד ספרים שלה.
בשורה התחתונה מדובר בספר מעניין וכדאי לקרוא אותו.

הלב שלי / אוליבר ת'ורסטינטון
הוצאת לסה
306 עמודים
מאיסלנדית: שירלי לוי

אין ספק שהספר הזה ניגש לאחד הנושאים הכי טעונים שיש לאנושות להציע בצורה הומוריסטית, נוגעת ללב ואף אופטימית, נושא ההתאבדות או הרצון ליטול את חייך.
הספר מתחיל במילים הבאות
"אם נדמה לכם שאתם עומדים לקרוא ספר בלשי או ספר על רצח מרהיב, זרקו מעליכם את הספר או גשו לקבל עליו החזר כספי.

1. הדמות הראשונה אהובה
2. העלילה זוועתית
3. אם תקראו את הספר הזה כנראה תחטפו דכאון
4. יש מצב שתמצאו שגיאות כתיב
5. אין אהבה
   תהנו!"

ומשורות אלו אנחנו עומדים להתוודות לעומר, בחור בן 40 פלוס שעובד בגן ילדים וחייו מרגישים מוחמצים במידה רבה, קצת נמאס לו מחייו ומהדכאון התמידי שהוא נמצא בו והוא מודיע לאחיו ואחותו הודעה דרמטית, הוא רוצה להתאבד.
הוא מבקש מהם שלא ינסו לשכנע אותו אחרת ושיכבדו את בקשתו אך אחיו מבקש מעומר שלפני שיעשה זאת שיפגש עם פסיכולוגית וזו מטילךה עליו משימות ומבקשת ממנו שיפגש איתה חודש לאחר מכן והן יראו האם עמד במשימות.
בניגוד לסיפור הרקע המדכא עומר מתגלה כדמות מלאת חיים ומעניינת מאוד, חם אוהב ומסור.
הנושא של ההתאבדות הוא נושא שלא קל לגשת אליו ואני חושב שמבחינה זו המחבר עושה כאן עבודה טובה ומדובר בספר מרגש ונוגע מאוד.
הסיפור נפלא ועומר דמות נהדרת והספר מומלץ.
אני מאוד אהבתי את הכריכה היפה והאדום הזועק מושך תשומת לב וגורם לך לקחת את הספר מן המדפים.
למרות הנושא הכאוב אתם תהנו מהספר הזה, הוא מיוחד וכתוב היטב.

ויקטוריה / קנוט המסון
הוצאת שוקן
111 עמודים
מנורווגית: פסח גינצבורג

עשיתי קצת הפסקה עם ספרים חדשים או תרגומים חדשים לספרים ישנים וחזרתי לספר שתורגם לאחרונה ב1986, נובלה יפה, סיפור אהבה של קנוט האמסון שאהבתי מאוד את ספרו "רעב" ומאז לא קראתי ספר אחר שלו אז כאן היתה לי הזדמנות לעשטת קצת פאוזה מספרים חדשים ולהריח קצת נייר ישן (אני אוהב ספרים ישנים).
ויקטוריה הוא סיפור אהבה בין יוהנס בן הטוחן לויקטוריה בתו של אציל הכפר. זה לא הספר הראשון והיו הרבה לפני והרבה אחריו שדיברו על אהבה בין בן מעמד נמוך לבת מעמד גבוה או להיפך וכאן בספר הזה שהוא בעיני סיפור אהבה יפה אך לא איזו יצירת מופת ספרותית המעמדות קצת מתהפכים וכך גם סיפור האהבה עובר טלטלות ושינויים. יוהנס הטוחן מאוהב מאוד בויקטוריה וגם היא מאוהבת בו מאז היתה צעירה מאוד אך החיים חזקים משניהם ואהבתם לא ממומשת במשך שנים רבות. יוהנס מתבגר והופך לסופר בעל שם ורוכש לעצמו מעמד אחר משהיה לו בילדותו, וויקטוריה יורדת ממעמדה לאחר שאביה איבד את כל נכסיו.
המסון מיטיב לתאר את נופיה של נורווגיה ואחד החלקים הטובים בספר הם דווקא התיאורים היפים של הנופים והאווירה הכללית שמסביב, סיפור האהבה ותהפוכותיו נחמד וכתוב טוב אבל עשה עלי רושם פחות חזק מאשר "רעב"
אם הספר נופל לכם לידיים תקראו, בסך הכל ההתרשמות חיובית למדי.