המהמר / פיודור דוסטויבסקי

עם עובד סדרת מפרשים

213 עמודים

מרוסית: נילי מירסקי
אפשר לומר בוודאות שהמהמר הוא לא מפסגת יצירותיו של הסופר המהולל פיודור דוסטוייבסקי אך אני בהחלט חושב שהוא ספר טוב ומרתק ויכול להיות בהחלט שאם מישהו יבקש ממני ספר של דוסטויבסקי להתחיל איתו הייתי ממליץ על המהמר.

אמנם יחסית ליצירות המופת הקלאסיות של המחבר הספר הזה יחסית קליל עדיין הוא מדבר על נפש האדם כמו שרק דוסטויבסקי יכול להעביר תחושות אלו.

יכולת הכתיבה הפנומנלית שלו מרתקת אותך וסוחפת אותך אל תוך עולמו העשיר ואל התיאורים הנהדרים.

כשאתה קורא דוסטויבסקי אתה צריך תמיד פסק זמן לפני שאתה עובד לספר הבא, הוא גורם לך לחשוב ולהרהר במה שקראת כרגע.

אלכסיי איוונוביץ הוא מורה משכיל שמועסק אצל גנרל לשעבר כמורה למשפחתו וביניהם בתו החורגת פולינה שאלכסיי איוונוביץ יתאהב בה בטירוף 

וכולם מבלים בחופשה ברולטנבורג שבגרמניה.

העיר ידועה במועדוני ההימורים התוססים שלה.

אל משפחת הגנרל מתלווה המרקיז דה גרייה אשר  אשר רכושו של הגנרל ממושכן אצלו.

כולם ובעיקר משפחתו של הגנרל מחכים להודעה על מותה של הסבתא העשירה ועל הירושה הענקית שעשויה להתלוות בעקבות הודעה זאת.

אך הפלא ופלא, לא רק שההודעה לא מגיעה אלא שמי שמגיעה בכבודה ובעצמה זו הסבתא הקשישה על כסא הגלגלים שלה צינית וחריפה וצמאה לחיות את החיים עד תומם.

הסבתא לחרדת כולם נסחפת לתוך הרפתקאת ההימורים שמשעשעת את הקורא אך גורמת למשפחתו של הגנרל לחשוש חשש אמיתי לירושה.

לסבתא לא אכפת מכלום, היא רוצה להנות.

הספר הזה עשיר בדמויות מרתקות ומעניינות וובעיקר מהרגע שהסבתא נכנסת לתמונה אתה לא יכול להפסיק לקרוא אותו עד תומו.

דוסטויבסקי בונה את העלילה בצורה חכמה ומרתקת ומסחרר את הקורא.

זה ספר על החולשות של בני האדם להימורים ועל התשוקה לאהבה וזה מתבטא היטב בטקסט.

רצוי ואף ראוי לתת מחמאות לנילי מירסקי על התרגום הנהדר.

ספר טוב ומעניין של אחד מגדולי הסופרים של האנושות.

על בהונות / אילנה וייזר סנש

הוצאת הקיבוץ המאוחד

255 עמודים
כשקראתי את הספר הזה עלה לי בראש השיר של טום ווייטס "מרתה" שם בשיר הזה מתקשר אדם מבוגר לאהובת ילדותו ומספר לה כמה הוא מרגיש החמצה על אהבה שלא היתה.

אבל אהבה מוחמצת זו אולי האסוציאציה היחידה שעלתה לי בהקשר לשיר ולספר הזה.

כל השאר שונה לחלוטין.

למה דווקא השיר הזה עלה לי לראש? לא יודע להסביר כנראה שהוא חזק בתודעתי.

אבל על בהונות הוא בדיוק מסוג הספרים שיכולים גם כן לחדור לתודעת הקורא ולהישאר שם כי זה ספר איכותי ומעניין בעל עומקים רבים.

נתחיל מזה שאילנה וייזר סנש כותבת טוב מאוד.

כתיבתה איכותית והיא יודעת לרתק את הקורא אל הספר.

זה ספר על אהבה אובססיבית, על תשוקה מוחמצת, על פחדים וחרדות.

אוריאל היה אהוב נעוריה של נעמי אך גם שנים לאחר הפרידה אוריאל לא מניח לנעמי.

הוא למעשה חי את חייה יותר מאשר הוא חי את חייו.

הוא אינו מסוגל להניח לה ומוצא את עצמו  בכל מקום בו היא נמצאת.

נעמי לעומת זאת מנסה לשקם את חייה ולהקים משפחה.

היא מביאה לעולם את דנה ומתעלמת במופגן או במוצהר מאוריאל ומהחשש מקיומו הכל כך מוחשי בעולמה ובעולמה של בתה.

העלמותו של אוריאל יום אחד מכניסה את נעמי לחרדות קשות יותר ולהתיות מה בעצם קרה.

האם היא יכולה לחיות עם העלמותו או האם נוכחותו כל כך דומיננטית בחייה?

המשולש הזה של נעמי אוריאל ובתה דנה מסתבך ונעשה בעייתי יותר.

הספר כתוב בצורה נהדרת ויש בו הרבה אלמנטים של ספר שנבנה לאט לאט כספר מתח מרתק מאוד.

אם חיפשתם ספר ישראלי ראוי ראשון ל2017 אני חושב שעל בהונות עונה על כך.

מומלץ בחום.