ילד חולות / שהם סמיט
שישה סיפורים בעקבות ס. יזהר
הוצאת הקיבוץ המאוחד
איורים: ולי מינצי
ס. יזהר נחשב לאחד מגדולי הסופרים שקמו לנו.
איש המילה העברית, חבר כנסת שנים רבות, חתן פרס ישראל ועוד.
כבר בתקופה בה היה פעיל לא היה קל לקרוא את כתביו וספריו, העברית הגבוהה בה השתמש והשפה הייחודית של כתביו כמו גם הנושאים הטעונים של חלק מספריו לא הקלו על הקוראים.
בוודאי כתביו לא נגישים לילדים ובני נוער.
עם זאת דרכו של יזהר היא גם דרכה במובנים רבים של ישראל החדשה, המדינה העברית שקמה והוא היה חלק ממנה ומהקמתה כמו כן בכתביו הוא ליווה אותה.
אבל לא רק.
ילדותו של יזהר עברה דרך רחובות ותל אביב וסיפורי ילדותו היו גם חלק ממנה.
בספר הנהדר הזה חלק מובאים לקורא הצעיר חלק מסיפורי ילדולו של ס. יזהר הלא הוא יזהר סמילנסקי.
כל הסיפורים בספר זה, שישה במספר הם אירועים מילדותו של יזהר סמילנסקי.
הם לא מפורסמים לראשונה והם פורסמו בעבר, חלק שובצו בספריו של יזהר וחלק במקומות אחרים.
הסיפורים הם סיפורי התבגרות של נער ומתארים את החיים באותם זמנים.
אבל אני חושב שבספר זה הסיפורים הם לא העיקר.
יותר משמעותי עבורי לפחות זו החשיפה של ס. יזהר לקורא הצעיר בזמננו.
אולי לא במקריות כי בכל זאת מציינים בשנה זו מאה שנים להולדתו של יזהר יצא מחדש גם הנובלה שלו חרבת חזעה ומרענן לראות שוב ספר של יזהר על הבמות ברשתות הספרים הגדולות וגם ספר לילדים ונוער שבוסס על סיפורי ילדותו.
החשיפה שלו מחדש היא משמעותית כי בניגוד לאייקונים ספרותיים אחרים בני זמנו ס. יזהר פחות מוכר כיום לקורא הצעיר.
חשוב מאוד לקרוא את אחרית הדבר של שהם סמיט שמספר על יזהר ועל השפה הייחודית של ספריו.
כמו כן את אחרית הדבר של ניצה בן ארי שמספרת על הביוגרפיה של יזהר ועל אהבתו הגדולה לכתביו של דיקנס.
האיורים הנפלאים של ולי מינצי מלווים את הספר ומוסיפים לו צבע.
משהו בעיצוב הספר הזכיר לי קצת את ספריו של נחום גוטמן כי הרי מדובר כמעט באותה התקופה.
ספר מומלץ.
הספרים ואני 