מתי מותר לאכול את השכן שלך / ד"ר אילן פרז
ידיעות ספרים
271 עמודים

קודם כל אני רוצה להתייחס גם לאריזה וגם לקונספט, מדובר בספר שמנסה להעביר עקרונות פילוסופיים בדרך קצת שונה מהמקובל, באמצעות מוטיבים גרפיים, אינפוגרפיקה, איורים וסכמות, לתמצת נושאים פילוסופיים מורכבים, דילמות מוסריות כבדות משקל, פרדוקסים ושאר נושאים כאלו ואחרים שהפילוסופיה עוסקת בהן לתמצות כזה זה דבר לא פשוט ולמעשה הספר מנגיש את אותן עקרונות לכל מי שמעוניין לחקור לעומק ולהבין נושאים מורכבים על קצה המזלג כמו שהמחבר מכנה זאת.
בעבר נתקלתי בספרי קומיקס שמנגישים נושאים מסובכים כמו את הפילוסופיה של ברטראנד ראסל וויטגנשטיין ( לוגיקומיקס) או נושא מורכב כמו הסטוריה של הכלכלה ( כלכלה בקומיקס) והספר הזה מביא עוד גישה מעניינת לפשט נושאים מסובכים.
הושקעה המון המון עבודה בספר הזה וזה מורגש, המון עבודת עיצוב, המון מחשבה על כל פסקה ואני ישבתי ונשאבתי לתוכו בהנאה, אני מאוד אוהב כשמנסים לפשט נושאים מורכבים שלעיתים לא כל כך נגישים לרוב האנשים ולכן הרבה נרתעים מקריאת פילוסופיה וכאן יש לאותם אנשים את האפשרות להכיר את אותם נושאים, את אותן מחשבות ורעיונות של גדולי ההוגים, את הדילמות שהם עסקו בהם, דת ומוסר, מלחמה, עבדות, מעמד האישה, משמעות המוות, ערך החיים ועוד נושאים רבים שמועברים בחוכמה, בצבע ובהמון פשטות וגישה חיובית ומקסימה מאוד.
בעיני פשוט ספר נפלא, באמת.
יופי של אלבום, תמיד אפשר לפתוח אותו ולעיין בו ואף לפתח שיחה בעקבות הנקודות שהוא מעלה.
הספר לא תופס עמדה לכאן או לכאן אלא מביא את הנושאים בצורה נייטרלית ונותן לנו לחשוב לבד על מוסר ועל חברה.
מומלץ מאוד.

מהתפוח של אדם לתפוח של ניוטון / שמריהו קידר
ספרי ניב
149 עמודים

בבסיסו וברעיון שעומד מאחורי יש כאן פוטנציאל לספר מאוד מרתק, נסיון להקביל בין עולם הקבלה ותורת החסידות לפיזיקה המודרנית.
ד"ר שמריהו קידר חוקר פיזיקה ואדם מאמין מנסה לחבר בין שני העולמות שמעסיקים ומעניינים אותו, אמונתו והשכלתו.
כרעיון הספר הזה באמת בא להראות לנו אין דברים ותפיסות בקבלה מתחברות עם פיזיקה מודרנית, תורת הקוונטים, היש והאין, מה הקשר בין משנתו של הרמב"ם לתורת הקוונטים לדוגמא, השפע האלוקי בהיבט פיזיקלי ובכלל המחבר נותן לנו טעימה משני העולמות העשירים האלו, מה שכן למרות שהספר לא גדול הוא לא מאוד נגיש ויש לי תחושה שנעשתה כאן עריכה לא מספיק מדויקת.
ספר מפוזר מדי ולא ממוקד וכאחד שלא מבין גדול לא בפיזיקה ולא בתורת החסידות הלכתי לאיבוד קצת.
נראה שהפוטנציאל לא ממומש כאן עד הסוף אבל מה שכן הרעיון הוא די נחמד ואני חושב שישכיל המחבר לשכלל את הרעיון ואולי בספר הבא זה יעבוד טוב יותר. לי היה קשה להתחבר.

אקדמיה לתינוקות / עודד וולקשטיין
הוצאת דביר
188 עמודים

אני מתחבר בצורה קצת מוזרה לסגנונו של וולקשטיין, אני מודה שלטעמי לא כולם יתחברו לספריו אבל יש משהו בסגנון שלו שבא לידי ביטוי גם בתרגומים שלו שהוא אפל במידה מסוימת, חורג מהנורמה במידה אחרת ובעיקר יש משהו בכתיבתו שהוא לטעמי ספרות למטיבי לכת.
כשאני אומר זאת אני לא אומר זאת במובן שלילי אלא חיובי אך ספרות כזו, עברית כזו זו ספרות שמכוונת גבוה בסגנונה.
הסגנון האפל של המחבר שבא לידי ביטוי גם בספר הקודם שלו "הסבך" מראה שיש כאן נטיה סגנונית לספרות גותית אפלה, השפעה חזקה של אדגר אלן פו, אולי אף ברם סטוקר וברור שתומאס וולף ועוד.
באקדמיה לתינוקות ישנם 2 סיפורים, הראשון היה לי קליט וקריא יותר, בשני קצת הלכתי לאיבוד בהתחלה כמעט כמו גיבור הסיפור אך בהמשכו התחלתי לחבב אותו.

ב"ארז'בת", שמו של הסיפור הראשון, נקלע המספר, מרצה, לרומן עם תלמיד שעוקב אחריו. בין התלמיד לבין המרצה מתפתחת מערכת יחסים מינית והסטודנט מבקש מהמרצה שיעזור לו לתרגם מכתבים.
לכאורה אלו מכתביה של קרובת משפחה מן העבר העתיק, מסתבר שהכותבת היא ארז'בת רוזנת הונגרייה שהיתה כנראה רוצחת סדרתית של נערות ונשים אחרות. בין המכתבים שכתבה ארז'בת ומתורגמים משולבים גם מכתבים של יושב ראש ועדת המשמעת במוסד האקדמאי גיא פלץ.
הסיפור השני הזוי ומעניין במידה שווה, גבר מבוגר נוסע עם הוריו המזדקנים לטיול ונפרד מהם בשלב מסוים ביער סבוך, ביער נתקל הגבר בילדים שלומדים אמנות, מן כת מוזרה ואובססיבית שמטפחת את כשרון האמנות אצל ילדים במשמעת ברזל וכמעט מגיל אפס.
בין הסיפורים של הילדים והדברים שהוא חווה יוצאת מבין העצים ילדה ותובעת את אבהותו של הגבר.
הסיפורים אינם קלים לקריאה אך מעניינים וסוחפים ודורשים מן הקורא ריכוז וסבלנות.
וולקשטיין הוא כותב מחונן וייחודי והעברית הגבוהה שלו ניכרת בכתביו.
נושאי האבהות, התלות ההואית או הרצון להורות כמו גם זכרון נדחק אלו תמות מובילות בסיפורים האלו.
מיוחד ולא לכל אחד אבל אם הלכתם על זה סביר להניח שהרווחתם חוויה ייחודית.

הנמלה והצרצר / יעל שכנאי
הוצאת רימונים
איורים: יערה קרס

אין מי שלא מכיר את המשל המפורסם הזה של איזופוס, המשל שבא ללמד אותנו לקח ולתת לנו מוסר עבודה ומהן פירותיו לעומת עצלנות כרונית והעונש שבא בעקבותיו.
המשל הזה סופר בגרסאות שונות ואויר אינספור פעמים.
כאן יעל שכנאי לקחה את המשל הזה ועשתה לו טוויסט קטן בעלילה ובאמצעותו היא מעבירה לקורא הצעיר מסר אחר, מסר של חמלה ואכפתיות, אהבה והתבוננות לעומק דבר שלא קיים במשל המקורי.
הספר המקסים הזה מאויר ביד טובה של המאיירת יערה קרס ומוסיף המון צבע לסיפור היפה הזה שהוא גם קלאסי וגם במידה מסויימת עכשוי.
מקסים.

הי, אתם שם למעלה / יצחק בר יוסף
הוצאת עם עובד
188 עמודים

למשפחת בר יוסף התוודעתי השנה לראשונה כאשר קראתי את יוסף בר יוסף אחיו של המחבר והתרשמתי אחרי קריאת ספר זה שמדובר במשפחה שאוהבת את המילה הכתובה והשפה העברית וגם על ספר זה התענגתי, מדובר בספר שהוא חגיגה של מילים, חגיגה של עברית, שילוב של פנטזיה ומציאות שכפופים יחד בסיפורים מפולפלים בעברית עכשוית יחד עם עברית עתיקה יותר ובעיקר ניכרת כאן אהבת העברית על גווניה.
למעשה מדובר ב13 סיפורים קצרים על קרוביו המתים של המחבר כשהכל בכלל מתחיל מכלבה אחת.
כלבה שובבה שאימץ המחבר הזכירה לו את קרוביו המתים מהעבר והם כולם קופצים לבקר בסיפורים שלפעמים נדמה שחלקם יצאו מסיפורי חסידות ובהחלט ההשפעה של סיפורי החסידות של הבעל שם טוב השפיעו לא מעט על העלילות מלאות הפנטזיה הדמיון והצבע שמתוארות בספר זה.
אלוהים מעורב בסיפורים, המלאכים מעורבים בחלק מהסיפורים ואפילו איי רובוט אחד שמשתלט לזוג על החיים.
אין ספק שמדובר בספר שונה אבל מבחינת השפה והסיפורים הוא וירטואוזי מאוד, יש בו הומור שחור והוא זורק אותנו לחסידות והוא משלב בין שפה גבוהה ונמוכה ומערב את הכאן והעכשיו עם העבר.
ספר לא שגרתי לאוהבי קריאה לא שגרתית ומיוחדת.
מומלץ ושונה.

אראסמוס מרוטרדאם / שטפן צווייג
הוצאת כרמל
212 עמודים
מגרמנית: יוסף ונקרט
אני מאוד אוהב את הביוגרפיות של צווייג, הבחירה שלו במי לכתוב ביוגרפיה מעניינת ומיוחדת לא פחות.
צווייג שזוכה לעדנה בשנים האחרונות מזהה באראסמוס את האירופי הראשון הטוב כפי שכותב יעקב גולומב בהקדמה לספר זה ובו הוא מתאר את צווייג ואת הסיבות שבסופו של דבר הביאו אותו לקחת את חייו.
נראה לעחתים שאראסמוס הוא איזה גלגול של צווייג, הוא מגלם את כל מה שצווייג היה והיה רוצה להמשיך להיות, דיעות משותפות, כמיהה לשלום ואהבה לספרים וידע.

ימי הביניים היו עידן של חשיכה, דיעות קדומות, והרנסנס ניסה להביא בשורה אחרת, הומניסטית יותר ואראסמוס נולד תוך תקופת המעבר הזו.
הספר הזה מתאר היטב את חייו של אראסמוס, את גיבוש תפיסת עולמו וכל זה מעניין מאוד אך החלק המעניין באמת בספר הוא ההתנגשות בין אראסמוס לבין מרטין לותר, שני אנשים שונים בתכלית בתפיסת עולמם ובדרך חייהם וצווייג בדרכו לתאר סיטואציות מציג את זה כמו סיפור מתח במובן מסוים.
מעבר לסיפורו של אראסמוס הספר מאיר פנים על תקופה שלמה, על דמויות הסטוריות חשובות בעולם הנוצרי של אותה התקופה, ההקדמה וגם אחרית הדבר מוסיפות המון.
לא הביוגרפיה הכי טובה של צווייג אבל ספר מרתק על אישיות מעניינת.

גלילאו ומכחישי המדע / מריו ליביו
הוצאת אריה ניר
269 עמודים
מאנגלית: עמנואל לוטם

הרבה ביוגרפיות נכתבו על גלילאו לאורך השנים, למה למעשה היה צריך עוד ביוגרפיה לאוסף, מה ערך המוסף של עוד ביוגרפיה? יש ביוגרפיות שמתמקדות בסיפור החיים של הדמות ותו לא ויש ביוגרפיות שדרך סיפור החיים מעבירות מסר חברתי, פוליטי וכדומה ואני חושב שכאן ליביו לקח את סיםורו של גלילאו כדי לדבר על הכח והחשיבות של האמונה במדע מול הקנאה והבורות כקובעות סדר יום.
באמת שכל גלילאו נכתב הכל, תגליותיו שינו את האופן בו אנחנו תופסים את העולם ואת מערכת השמש שלנו, סיפור חייו בספר זה נכתב בצורה בהירה ונגישה, פשוטה לכל וכך גם תיאור השגיו השונים ותגליותיו השונים.
הדרך בה התמודד מול הכנסיה, המשפט המתוקשר שלו, הנסיון של הכנסיה להשפיל אותו הם מהות הספר בעיני והמסר החשוב של ספר זה כי כשאני מסתכל על תקופתנו, עשרים שנה לתוך המאה ה21 אני רואה עדיין לצערי שהמציאות היא כזו שהדת מכתיבה את העניינים, שהמצאות מדעיות, תגליות ארכיאולוגיות, רפואיות, כימיות ואסטרולוגיות עדיין צריכים במידה מסוימת גם כשפחד האינקוויזיציה לא מרחף באויר לתת הצדקות כאלו ואחרות לדת.
מכחישי מדע תמיד יהיו, בעבר גלילאו היה צריך להצדיק את תגליותיו בכח האלוהות ולומר שטעה, היום אין זה כך אבל מכחישי חיסונים, מכחישי אקלים ועוד אלו קיימים.
לא מלמדים כאן אבולוציה בבתי הספר מפחד של פגיעה ברגשות והדוגמאות רבות.
זה המסר החשוב של המחבר וזו התשובה אולי לשאלה למה היינו צריכים עוד ביוגרפיה על גלילאו.

לחיות ולגדול כמו חתול / סטפן גרנייה
הוצאת אריה ניר
175 עמודים
מצרפתית: שי סנדיק

זיגי הוא חתול רחוב בעל שלוש רגליים ( למרות שבאיורים נראה שיש לו ארבע) חתול חמוד וחברותי בעל יכולת תקשורת מילולית עם בני אדם, זיגי החמוד מתחבר עם חבורת ילדים ומבקר אצלם ותוך כדי כך עוזר להם להתמודד עם מורכבויות שילדים מתמודדים איתם בחייהם.
מורכבויות כמו לקבל את עצמך, ליצור קשרים חדשים, להתמודד עם ביישנות, לקבל את האחר, לקחת אחריות ועוד כל מני עצות נבונות וחשובות.
בעיני זהו פשוט ספר אימוני לכל דבר שמיועד לילדים בגיל היסודי והחטיבה, הספר בנוי במפגשים של זיגי עם הילדים וכמן ספר עבודה של שאלות ותשובות ואף אפשר לכתוב בתוכו ולנהל מן תכנית אימון רגשית.
בעיני מדובר בספר חכם מאוד, מעבר לאיורים המקסימים ולשפה הפשוטה יש בו כלים חשובים שיכולים לעזור לילד להתמודד עם מורכבויות שילד מתמודד איתם.
מאוד חמוד ומאוד מועיל.

גיבורי המיתולוגיה היוונית / אפי זיו
הוצאת כנרת זמורה
315 עמודים

מאז שקראתי לראשונה את "מיתולוגיה" של עדית המילטון נשביתי בקסמם של הסיפורים וההרפתקאות המרהיבות של אלי יוון העתיקה, כאחד שעוסק באמנות, חי אמנות וחובב של התחומים המקיפים את המיתולוגיה היוונית, אמנות, ספרות, ארכיאולוגיה, הסטוריה ועוד הספר הזה סובב סביב הנושאים האלו אבל בניגוד למיתולוגיה או לספרים דומים ( את ספריו הקודמים של אפי זיו לא יצא לי לקרוא)
כאן המחבר מתמקד לא באלים ובעלילותיהם אלא בגיבורים עצמם, בדמויות שמאכלסות ספרים, עלילות וסרטים ודיוקנותיהן מתנוססות לכל אורך ההסטוריה של יוון היתיקה ותולדות האמנות מראשיתה ועד ימינו.
הספר הזה הוא חגיגה לעיניים, למרות הפורמט הלא מאוד נוח מדובר בספר מקיף וצבעוני, מצד אחד מביא את הסיפורים ואת התיאורים של עלילות הגיבורים או דמויות המשנה ומצד שני מביא לנו את האמנות שמסביב, את הפסלים ואת הציורים בין אם זה מהעת העתיקה, מהרנסנס או מתקופות מאוחרות יותר.
אפי זיו לקח הספר זה את האירועים המשמעותיים והחשובים במיתולוגיה ומתאר את סיפורם ובתווך את דמויותיהם של הגיבורים השונים בין אם זה מלחמת טרויה, אודיסיאוס, עלילות הרקולס, מיקנה, העיר תבאי, עלילות תסאוס, סיפורי הארגונאוטים וגם עלילות בודדות כמו מידאס, פיגמליון ועוד.
פרק מעניין ומסכם את הספר הוא סיפורם של הפרחים והעצים והשמות שהם קיבלו דרך המיתולוגיה כגון נרקיס או דפנה ( סיפורים שזרקו אותי לילדות לטיולים השנתיים) זה ספר נהדר לחובבי המיתולוגיה ולחובבי תולדות האמנות ובכלל כיף לדפדף בו וללמוד עוד דברים חדשים על המיתולוגיה היוונית העשירה.
יופי של ספר.

הר הקסמים / תומאס מאן
ספרית פועלים
685 עמודים
מגרמנית: רחל ליברמן

הרבה זמן חיכה לי הספר הזה בספריה שלי, הרבה זמן אני התבוננתי בו וחיכיתי לקרוא אותו אבל הבנתי שאני לא אוכל לקרוא משהו אחר בזמן שאני קורא אותו וידעתי שיקח לי זמן לסיים אותו אז דחיתי, ושוב דחיתי.
בחודש שעבר קרתה לי הזדמנות, עבודה חדשה שמאפשרת לי לקרוא ולהתנתק מכל דבר אחר אפשרה לי לשלוף את שני הכרכים שלו מהספריה שלי ולהתחיל לקרוא, יש משהו מרתק בלקרוא ספר כזה כאשר שום דבר לא מפריע לך, אני הופנטתי אל הספר ואל הקריאה, אל תאורי הנוף של דאבוס ואל הסיפור.
אני חשבתי שהספר ייגע אותי, יתיש אותי, גיליתי בדיוק ההיפך, מעולם לא סיימתי שני כרכים של כמעט 700 עמודים בכזו מהירות, הר הקסמים הוא לא רק אחד הספרים עבי הכרס שקראתי הכי מהר אלא גם אחד הטובים שקראתי.
בסוף הספר מובא הרצאה של תומאס מאן בפני סטודנטים בפרינסטון ושם הוא אומר שאת הר הקסמים צריך לקרוא יותר מפעם אחת ואני נוטה להסכים איתו הקורא נשאר אחרי קריאה אחת עם תחושה שהספר הוא בעל כל כך הרבה עומקים ושכבות שקריאה נוספת תוכל לתת מימד נוסף לגביו.
חשבתי, קלאסיקה כזו, מה אני יכול לחדש בסקירתי, עוד מאמר ארוך?עשו את זה כבר, עשו יותר מזה, זה ספר שיכול למלא מחקרים ואני? נוטה לעשות סקירות קצרות אבל האם סקירה קצרה תוכל לתת לקורא הסקירה את היכולת להבין את החוויה בקריאת ספר כזה?
בכל זאת אתאר את הסיפור בקצרה למי שעוד לא קרא ומתעתד לקרוא.
אומר רק שחלק מהקריאה המהירה שלי בו נבעה בין השאר מהתרגום המצוין, לא קראתי את התרגומים הישנים אך הבנתי שהתרגום הזה נגיש יותר וקריא הרבה יותר וזה בהחלט תרם לי.
בשנת 1912 שהה תומאס מאן לצד אשתו בבית מרפא בשווייץ, הוא התקרר שם והיה חשש לשחפת והרופא המליץ למאן להשאר אך מאן ויתר על התענוג והוא מספר שאולי אם היה נשאר שם אולי לא היה נכתב הר הקסמים.
גיבור הספר, האנס קסטורפ שהגיע לבית המרפא "ברגהוף" לבקר את בן דודו יואכים צימסן שמחלים משחפת ונשאר שם לבסוף שבע שנים שלמות.
בשבע השנים האלו יתקל וישוחח קסטורפ עם אנשים רבים, חולים ומחלימים, אורחים, יחלה בעצמו במחלה ויתמודד עם אתגרים וחוויות מעניינות אך מה שהדהים אותי בספר זה הפסיפס המרתק שיצר תומאס מאן בספר הזה, פסיפס של חברה אירופית מגוונת ומעניינת, נדמה שכל דמות בספר מייצגת איזו תת תרבות אירופית, איזו משנה או תפיסת עולם שונה והמקום הזה בדאבוס, בית המרפא הזה הוא מן תיבת נוח של תמצית החברה האירופית.
הספר הזה עוסק בנושאים כה רבים שהעסיקו את החברה האירופית לפני מלחמת העולם הראשונה, העיסוק באקזיסטנציאליזם ובקיום האנושי, המבט דרך המחלה אל העולם, הרחמים העצמיים, שיח על אמנות ותרבות ועוד.
הספר הכה מורכב הזה והכה מעניין הזה גורם לי להרגיש שהנסיון שלי לתמצת אותו עושה לו עוול כי אין ביכולתי להעביר גרם אחד מעושרו האינטלקטואלי והספרותי ועם זאת אני מנסה בסקירה זו להעביר חוויה, חוויית קריאה.
תומאס מאן יצר כאן יצירה בשלה ובוגרת שנדמה כי אדם צעיר יתקשה להבין אותה ואילו אני, טוב שקראתי אותה בגילי כי אם הייתי קורא אותה בגיל 25 אפילו הייתי נוטש והיום לא יכולתי להפסיק לקרוא את הספר הזה.
יצירת מופת ספרותית שמקומה בין הקלאסיקות הגדולות בכל הזמנים מובנת לי בהחלט.
ספר נפלא ועמוק.