אפקט צ'רצ'יל / בוריס ג'ונסון
הוצאת שיבולת
348 עמודים
מאנגלית: ימימה עברון

זוהי לא ביוגרפיה רגילה, ממש ממש לא, לדעתי זוהי לא ממש ביוגרפיה, בוריס ג'ונסון מספר סיפור, זהו ספר של מעריץ, מנהיג שמעריץ מנהיג.
ג'ונסון לא כתב את הספר כשהיה ראש ממשלת אנגליה אלא הרבה לפני והספר הזה כתוב כמעריץ אל המנהיג שלו, לא סתם מעריץ אלא אחד שאוסף מידע, מחפש אנקדוטות וסיפורים, קורא כל מה שאותו מנהיג כתב, קרא את כל נאומיו ומכיר פרטים אישיים.
אין לספר הזה סדר כרונולוגי מילדות עד עזיבתו מהעולם אלא קטעים וסיפורים שקופצים קדימה ואחורה בזמן ומייצרים את סיפורו של המנהיג הדגול הזה שהשפיע כמעט יותר מכל אחד אחר על התפתחות מלחמת העולם השניה
ומספרת את הסיפור של וינסטון צ'רצ'יל המנהיג, האדם, הסופר, המדינאי.
אני בטוח שאם צ'רצ'יל היה קורא את הביוגרפיה הזו הוא היה מתמוגג, בוריס ג'ונסון כותב כמעט בהתרגשות אבל עם המון המון ידע, הוא מתמקד בחייו האישיים, ביחסיו עם פוליטיקאים וכותב עם המון הומור וחן.
מאוד מעניין לקרוא את הספר של ג'ונסון ובמקביל לקרוא ביוגרפיה אחרת שיצאה השנה "שעה אפלה" של אנטוני מקארתן כדי להבחין בין סגנונות הכתיבה והדרך בה צ'רצ'יל מתואר בהם ואפילו אפשר לחזור לסרט הנהדר "שעה אפלה" בה וינסטון צ'רצ'יל מתואר ברגעים הדרמטיים של מלחמת העולם השניה אבל הביוגרפיה של צ'רציל ארוכה והתחילה עוד במאה ה19 כחייל צעיר וכאדם שהספיק לכתוב כמה ספרי הסטוריה וג'ונסון מתעכב גם על הקטע הזה, על סימני השאלה לגבי בחירתו כחתן פרס נובל לספרות ועל הנימוקים מדוע הפרס הזה כה הגיע לו.
אפקט צ'רצ'יל הוא ספר נפלא וכתוב בצורה נהדרת עם המון הומור והתעכבות על פרטים מעניינים מחייו של המנהיג הדגול הזה.
מומלץ לקרוא.

פיקוסים / גיא עינת
הוצאת קתרזיס
49 עמודים

יש בספרון הזה הרבה נסתר מהגלוי, אם קוראים בין השורות, אם מתבוננים ברישומים החזקים, שחור לבן דיכוטומי, נוקב, משיכות מכחול ברורות ויציבות שמשחקות בין השחור ללבן וביניהם המילים, הפסטורליה של המילים, הכח שלהם בשקט, התחושה השלווה שהם משרים, לכאורה הטבע והפסטורליה והילדות נותנים תחושה של פואמה ממוארת מאוד נעימה אבל כמו נפשו של ילד כך גם הפואמה הזו יש בה סודות, סודות שמורכבות מרבדים ושכבות של עומק וגיא עינת לא רוצה להאכיל אותנו בכפית, הוא רוצה שנחקור לבד, שנבין ושנתבונן לעומק, הוא רוצה שנעצור על הרישומים ונראה את הדיסוננס בין הקו לבין המילה, את המשחק ביניהם, את השפה המורכבת והמסרים החבוריים כמו שורשים של פיקוס שנראים כמו ורידים בגוף כמתוארים בכריכה הקשה והמוזהבת, מורכבות של חיים, מורכבות של ילדות והמון כאב נסתר שיוצא החוצה לאט לאט וחושף לאט לאט.
פיקוסים הוא ספרון קצר וקולע שיש בו תמימות מחד והתפכחות מאידך.
ספרון זה זרק גם אותי במובן מסוים לילדות שלי שלכאוה היתה פסטורלית אך גם נוקבת וכואבת עם זכרונות מודחקים.
ספרון אמיץ ובוגר של כותב מוכשר שמיטיב לגעת בנפש האדם.

"בחצר אני רץ
כעובר לא מכוסה.
רק מי השפיר של הממטרה
וצל הפיקוסים לגופי.
בערב אימי תקרא לי
אל הרחם
ותכסה אותי."

כדאי לקרוא.

אביב משוגע / חנן אלומה, נרי אלומה
ספרית פועלים
138 עמודים

איזה ספר מיוחד ולא שגרתי הוא הספר הזה, הרי כבר סקרתי לא מעט ספרים שמתארים שגעון או התקפים פסיכוטיים ולכל ספר שעוסק בנושא יש קול מיוחד משלו.
לספר הזה אין רק קול מיוחד משלו, הוא מדבר בשני קולות שונים, שני סגנונות שונים, שתי נקודות מבט, המבט של הילד והמבט של האם.
החלק הראשון הוא החלק של חנן, ממואר נוגע ללב של צעיר שחווה התקף פסיכוטי בגיל 17.
הכתיבה של חנן שהוא מוזיקאי היום היא כנה, אותנטית, נוגעת ללב וחודרת עמוק פנימה.
אשפוזים, נסיונות אובדניים, כאב, חיפוש עצמי, חוסר הסתגלות לחיים במחלקה וחוויות שונות מתוארות מנקודת מבטו של חנן בצורה קורעת לב ומרגשת מאוד.
נראה שחנן נע בין המציאות לבדיון בחוויותיו ובתיאוריו את מה שעובר עליו.
המצד השני אמו של חנן, נרי אלומה שכותבת מדם ליבה בקטעים קצרים, ממוקדים ובסגמון שונה לחלוטין מחנן את חוויותיה כאם לנער שאיבד את שפיותו.
הכתיבה של נרי מרגשת מאוד.
הספר הזה ריגש אותי וסחף אותי.
מיוחד ומומלץ.

שרף / אנה ריל
הוצאת עם עובד
269 עמודים
תרגמה מדנית: דנה כספי

יש משהו בספרות סקנדינבית שהיא מצמררת וקרה כמו המקום עצמו, תמיד יש תחושה של שקט שלפני הסערה, דרמה מתחוללת בשקט ובמן אווירה מצמררת שמשהו עוד רגע הולך להתרחש, משהו מצמרר ולא ברור, זה קורה גם בספרי המתח וגם בספרות אחרת שהספר הזה נע על התפר שבין ספר מתח לדרמה משפחתית מצמררת ונוקבת, זה ספר קשה שאוירת אימה מוזרה משרה מעליו וזה הרבה יותר דרמה משפחתית חריגה מאוד שמסופרת מנקודת מבטה של הילדה.
הספר מתחיל בתיאור מצמרר שמשרה את ה אוירה על כל מה שיבוא אחר כך ובו תיאור מצד הילדה על האבא שהורג את הסבתא בשנתה, ככה מתחיל הספר וספר שמתחיל ככה מעורר בך שני דברים, או סקרנות או דחיה ובי הוא עורר סקרנות.
הספר נע אחורה וקדימה בזמן ומתאר את ילדותו של האב ינס, ילדות שיש בה חשיבות על ינס כאדם בוגר וכהורה ועל מה שימשיך מכאן והלאה, בהיותה בת שש ינס הכריז על ליב כנעדרת והחיפושים אחריה לא העלו תוצאות וכך נותרת התחושה שליב מתה אך ליב חיה וקיימת ומוסתרת.
הספר הזה מסתיר בתוכות המון סודות משפחתיים, טראומות עבר שמשליכות על ההווה, יחסים משפחתיים רעועים, הורות מרעילה ועוד ועוד.
זה ספר לא קל לקריאה ולא קל לעיכול וצריך הרבה עצירות כדי להתחבר אליו וכדי לאהוב אותו והוא לא מתאים לכל אחד, הפיוטיות הסקנדינבית באה לידי ביטוי בשקט שהספר הזה מייצר גם כשיש דרמות נוקבות וקשות.
ואיך השרף קשור לכל זה? את זה ועוד תקראו בספר.
לא מומלץ לכל אחד אבל אני אהבתי.

לאן נעלמה קנגורו תום / יצחק זמיר
הוצאת שוקן
197 עמודים
איורים: אורית ברגמן

יצחק זמיר מתגלה ככותב מוכשר מאוד שמביא את עולמו היצירתי אל הנייר אך גם את עולמו המקצועי והחיבור שלו לעולם המשפט וחברה דמוקרטית דרל מסרים מקסימים לילדים.
בספר הקודם של יצחק זמיר קנגורו תום נעלמה וקוראים וקוראות רצו לדעת מה עלה בגורלה של קנגורו תום אז זמיר הקשיב לקוראיו והנה הספר שעוסק בסיפור לאן נעלמה קנגורו תום.
מי שנחלץ לעזרת המחבר היה הדוד תום, איש עשיר מאוסטרליה שרצה שקנגורו תום תעבור להתגורר בחווה שלו ותפח חשבון בנק עבור יצחק זמיר כדי שיחפש אותה.
אחרי מסע החיפושים התברר לזמיר שהקנגורו נמצאת בקהילת חיות מיוחד במינה שחיה במקום סודי, החיות, מנסות לקיים קהילה דמוקרטית ומתברר שזה ממש לא קל לקיים את זה כשיש כל כך הרבה חילוקי דיעות.
סבא זמיר גם מתוקף היותו שופט מכובד נחלץ לעזרת החיות ועוזר להן לפתור מחלוקות שונות.
הספר נוגע בסוגיות חשובות שזמיר משתף בהן את הקוראים ושואל אותם איך הם היו נוהגים בסיטואציות מסוימות.
כל פרק מסתיים בשאלה שזמיר שואל את הקוראים ואלו שאלות שהילדים יכולים לדון בהם גם עם ההורים כי אלו שאלות חברתיות מוסריות.
ספר מקסים כמו הספר הראשון בסדרה.
מומלץ.

יומן השטן / לאוניד אנדרייב
הוצאת אפרסמון
204 עמודים
תרגמה מרוסית: אולגה סונקין

חשוב מאוד לקרוא את ההקדמה של המתרגמת כדי להבין קצת יותר טוב את הלך הרוח של הספר, קודם כל מדובר בספר לא גמור, אנדרייב מת לפני שהספיק להשלים את הכתיבה שלו אבל לטעמי אין צורך להשלים את הסיפור כדי להבין את הלך הרוח של העלילה ואת המסר המיזנטרופי החריף שאנדרייב לטעמי מנסה להעביר כאן ואולי זה קשור למצבו שהוא מת חסר כל בגיל 48 וישנה תחושה שהמצב באירופה של אחרי מלחמת העולם הראשונה, אירופה שבורה, הרוסה ונראה שמצב העולם והאנושות לא היה גרוע יותר ואולי משם אפשר להתחיל להבין את הספר המרתק הזה של אנדרייב שהיה בשיאו מטובי המחזאים של רוסיה.
אנחנו אוהבים לשמוע סיפורים על השטן שיורד לכדור הארץ יש בזה משהו שטיפה מרכך בעיני את תדמיתו, בשנים האחרונות דמותו של לוציפר בסדרה הפופולרית מציירת לנו שטן אחר, שרמנטי שאפילו מתאהב ומתרכך, והשטן מופיע בסיפורים רבים ובסרטים וסדרות רבים כדמות תככנית שבאה להשתלט על הקרקע ולקחת את ההגמוניה מאלוהים או שהיא כורתת בריתות עם אנשים.
כאן השטן המשועמם מחליט לרדת לקרקע, הוא גונב זהות של אדם עשיר מאוד ואפילו בצורה סימבולית האדם העשיר הוא אמריקאי בשם וונדרגוד (אפשר גם להשתעשע עם הסימבוליות של השם) ואיתו משרתו הנאמן טופי שמלווה אותו, השטן בדמות התעשיין האמריקאי העשיר בסך הכל רוצה קצת להשתעשע על הקרקע ואולי ללכוד כמה נשמות תמימות ולהתחבר עם אנשים ויש מזימות באמתחתו אך ככל שעובר הזמן וככל שהוא מבין יותר ויותר את האנושות הוא מגלה את צדדיה המכוערים, החמדנים, מלאי תאוות בצע, שנאה, קנאה, שקר וצביעות וזה מערער אותו, השטן בדמות האמריקאי מגיע להתארח בביתם של תומס מגנוס וביתו היפה מריה, דמויות שלא הצלחתי לתהות על קנקנם במהלך הספר ובעיקר דמותו של מגנוס אך הוא הציר של כל מה שהשטן חווה בהמשך, החוויות האנושיות שהשטן חווה מציבות בפניו מראה על מי באמת שטני כאן, מציבות בעיני הקוראים מראה על מה אנדרייב חשב על המציאות, על האנושות ועל החברה בכלל.
הביקורת כאן נוקבת מאוד, יש בה אלמנט גם דתי כי הרי גם השטן של אנדרייב הוא שטן נוצרי קלאסי ודמות הקרדינל בספר היא דמות גרידית וחמדנית שרק רוצה כסף.
החוויה של הספר היא חוויה אקזיסטניאליסטית קיצונית, דיכוטומית של טוב ורע ושאלות קיומיות קשות שהשטן מהרהר בהם בדמותו האנושית.
אנדרייב נותן לנו כאן מסר לא קל ומאוד מתסכל במידה מסוימת לחשוב על האנושות כמו שאנדרייב ראה אותה לקראת סוף חייו ועם זאת גם אם אין אנו מסכימים איתו ובוחרים לראות את הטוב כדאי להרהר במסריו שנראה שתמיד רלוונטיים לחיינו האנושיים.
יצירה מרתקת ואפלה.

מלחמות הקנאביס / תום וגנר
416 עמודים
הוצאה עצמית

הספר הזה נכתב מכאב, בעיקר לדעתי מאטימות בירוקרטית וטוב שהוא נכתב.
אני חושב שהדיון על הקנאביס יישאר פתוח הרבה זמן אבל יש לקנאביס סטיגמה בעייתית והספר הזה לטעמי בא לשנות את השיח ולכן הוא חשוב.
זהו ספר עדויות, כל הספר מבוסס על סיפורים אישיים של אנשים שונים, חלקם מוכרים יותר ומעורבים בכל מאבק הלגליזציה וחלקם מוכרים פחות, לחלקם יש סטיגמה בעייתית ועבריינית וחלקם יושבים בכלא וחלקם אנשים עם רקורד מוכר, עיתונאים, אנשי תקשורת ויח"צ ואנשים שהמאבק הוא בדמם ולחלקם עלה לא מעט בדם.
תום וגנר הוציא כאן ספר שסיפורו האישי הוא הגרעין לשאר הסיפורים והוא גם הסיפור הארוך ביותר בספר הזה ובו הוא מספר את המאבקים שלו להשיג לאביו את שמן ריק סימפסון ולנסות להאריך את חייו ככל הניתן עקב מחלת הסרטן ההרסנית.
איני צורך קנאביס וגם הרבה זמן התבטאתי כנגד לגליזציה אבל העדויות בספר הזה שכנעו אותי ובעיקר גרמו לי לחשוב על החשיבות של הקנאביס כצמח מרפא, כצמח שיש לו סגולות חשובות.
העדויות מאוד אותנטיות, חלקן לא כתובות מספיק מעניין ואין לספר הזה שפה אחידה ומבחינת שטף הקריאה זה קצת הפריע לי אךזה קצת פחות חשוב כי אפשר לקרוא את הספר כספר שלם כפי שאני עשיתי ואפשר לקרוא את העדויות בצורה אחרת כי זהו לא ספר קריאה פרופר, זהו ספר עיון שכל פרק בו הוא ישות נפרדת שמתחברת ומאוגדת לספר אחד, כל עדות היא כשלעצמה חשובה ועצמאית.
אנשים כמו גיא לרר, גדי וילצ'רסקי, רופאים שעוסקים בנושא הקנאביס ורופאים שנלחמו עבור מתן קנאביס או גילו את סגולותיו תוך כדי צורך עצמי או אחר.
אנשים שעברו על החוק ושילמו מחיר כבד עבור זה ועוד ועוד.
ספר מושקע שנכתב עם המון שליחות ואפשר לחלוק עליו ואפשר לקבל אותו אבל הוא חשוב ומעניין בעיקר למי שרוצה להבין את המאבק ללגליזציה דרך האנשים עצמם ולא הפוליטיקאים.
שווה קריאה.

חיילת / פאולינה טוכשניידר
הוצאת תשע נשמות
105 עמודים

אני זוכר את העידוד של המדינה לגיוס, את המחשבה כי הצבא מבגר, משנה, משפר, מוציא אותנו אנשים אחרים, כור היתוך, אבל הצבא לא מתאים לכל אחד, לעיתים הצבא יכול להיות קשה והמסגרת הזאת יכולה קשה ומעיקה ובעיקר טראומטית.
מה שאהבתי בספר זה את חוסר הסינון שבו ואת הנסיון לייצר תמונה ריאליסטית ככל האפשר של השירות הצבאי, המיטות, התנאים, המקלחות, השירותים הציבוריים, האוכל, המחברת לא פוסחת ולא מקלה על הקורא גם במחיר של הרתיעה מן הטקסט ומהריאליסטיות הזו.
נראה שחיי הצבא רק סוגרים על החיילת המתוארת ומכניסים אותה למצב מורכב הרבה יותר שמביא אותה לנקודת קצה.
הספר מתאר חיי שירות של המון חיילות וגם חיילים שהמסגרת הצבאית פשוט גורמת להם נזק והכנות המתוארת בספר קנתה אותי.
אני אוהב ספרים ישירים, אוהב תיאורים קיצוניים אך ריאליסטיים ואוהב שמנסים לא להתייפייף בכתיבה וכאן לא הרגשתי התייפייפות אלא ישירות גם במחיר של קוראים שעלולים לקבל רתיעה מהספר, זה מראה שהמחבר נאמן קודם כל לכתיבה שלו ולכנות שלו מאשר למה יחשבו עליו ועל הטקסט שלו.
נובלה קטנה וכנה על שירות רע ועל חוסר התאמה למערכת.

מנדל של חצות / ערן הולנדר
הוצאת כרמל
252 עמודים

כבר נכתבו ספרים על השואה ועל זכרון השואה, נכתבו בלי סוף, גם ספרים עלילתיים בלשיים נכתבו על התקופה אבל הספר הזה בעיני קצת מאתגר את השיח גם בגלל השפה שלו וגם בזכות העכשוויות שהוא מביא.
לתחושתי הספר הזה יעורר פולמוס לא קטן האם לא נחצה כאן איזה גבול מסוים כי הוא פרובוקטיבי במידה אבל בעיני הפרובוקטיביות תורמת לעניין שבו. לספר זה יש כמה כובעים, יש את הכובע הבלשי, יש את זכרון השואה ויש את אירופה כפי שהיא כיום ואנחנו נעים בעולמות האלו בסיפור שכולו כתוב בגוף ראשון.
גיבור הספר, דמות לא יציבה בחייה, תסריטאי לשעבר, מורה לשעבר יוצא למסע באירופה, מסע של חיפוש אחרי אחותו אביגיל שיצאה עם בית ספרה במשלחת לפולין ולא חזרה, אביגיל נעלמה מבלי להותיר שום עקבות, שום סימן חיים, שום פירור מידע והולנדר יוצא לחפש אחריה.
גיבור הספר המורה שהופך לבלש בעל כורחו עובר דרך ברלין, לודז', קרקוב, לובלין ווארשה הוא מסע כאוטי הזוי שנע בין ההווה לעבר, ההווה של גיבורנו הוא לא רק הווה של אדם המחפש משמעות או קשר לעברו אלא הוא חי את ההווה, מחפש אסקפיזם לחייו הלא ממוצים, ובין אורגיות, מפגשים עם זונות מקומיות ומעקב אחרי המשחקים של פדרר בטורנירי הטניס הוא גם לוקח על עצמו את תפקיד הבלש ומחפש אחר אחותו דרך המסע הזה ברחבי פולין וברלין, בין מחנות ההשמדה והזונות המקומיות משחזר גיבורנו את תולדות משפחתו ותלאותיהם במחנות, בגטאות ובמקומות מגוריהם ומנסה לטוות חוט אחר חוט כדי להבין מה עלה בגורל אחותו אביגיל ולאן היא נעלמה ובעיקר למה היא נעלמה ומה עלה בגורלה.
ערן הולנדר כתב כאן ספר בעל ניגודים רבים, זכרון השואה כספר בלשי מרתק שכתוב בצורה רהוטה, עכשוית ופרובוקטיבית, יש כאן העזה וגישה מעניינת בחיבור שבין אירופה של היום ואירופה של מלחמת העולם השניה בנקודות מבט מנוגדות וספר שנע בין ההווה לבין זכרון העבר הכואב, אירופה שעוד לא התאוששה מתלאות וטראומת המלחמה גם שבעים שנה אחרי ואף נימה ביקורתית כלפי המסעות לפולין.
למרות הפרובקטיביות שלו ואף אולי בגללה אני חושב שהספר הזה ראוי לקריאה והוא מעורר עניין.
כדאי לקרוא.

סכינים / אמיר זית
הוצאת אפיק
178 עמודים

אני מתעב סכינים, פוחד מהם, יש משהו בספר הזה שגרם לי לפחד קצת פחות ולהעריך משהו בהם,
הספר הזה נע בין ממואר וזכרונות ילדות לבין ספר תיעודי כמעט וזה לכאורה נדמה כאילו שני סיפורים מפוצלים ומתחברים ליצירה אחת שיש בה מכנה משותף אבל זהו ספר מיוחד, אמיר זית יודע לכתוב, יודע לפזר את זכרונותיו ויודע לתעד זאת ואיפשהו הייתי שמח לראות את הספר הזה גם כסרט תיעודי.
הספר מתחיל בסכין, סכין קפיצית שאביו קנה אותה באיטליה ומשם אנחנו יוצאים למסע בזמן, מסע בעקבות אביו של אמיר וההסטוריה המשפחתית ומסע בעקבות האובססיה של המחבר לאיסוף וייצור סכינים ובעיקר ייצור סכינים קפיציות.
המסע הוא מסע לעבר דרך אביו שנפל מאש כוחותינו כשהמחבר היה ילד קטן וממשיך במסע בעקבות הסכין.
אמיר עצמו מייצר סכינים קפיציות, הוא לא מוכר אותם ולא משווק אותם אבל בייצור יש איזה משהו כמעט מדיטטיבי, אפילו חינני במכשיר החד הזה שהוא יצא מחוץ לחוק ונחשב מסוכן.
סיפור שנע בין עבר להווה, בין ההסטוריה המשפחתית של אמיר ליצרני סכינים באירופה ותיעוד תהלים העבודה על ייצור סכין קפיצית בסדנא של המחבר.
ספר מרתק ומיוחד בעיקר בסגנונו ובכתיבה הכנה והחושפנית של המחבר.
מומלץ.