ירושלים של שיק / שירלי גרץ
אנכי הוצאה לאור
301 עמודים

לקרוא ספר על קונרד שיק זה לקרוא ספר על ירושלים במאה ה19 ובמובן מסוים לחוות את ירושלים של המאה ה19 כי סיפורו של שיק זה בעצם סיפורה של ירושלים ההיא.
שירלי גרץ כתבה כאן ביוגרפיה מיוחדת מאוד ונראה שנעשה כאן מחקר רציני והתוצאה היא ביוגרפיה גם קריאה מאוד ומהנה אך גם חווייתית.
שיק, המסיונר הגרמני, האוטודידקט הפך להיות אחד מבוני ירושלים המודרנית ואדריכל שהשפיע רבות על העיר, על צביונה ואישיות מרתקת שהיה כיף להיחשף אליה.
חייו של שיק, הטרגדיות בחייו, המשפחה שהקים ובעיקר, בעיקר מפעל הבניה שלו בעיר ירושלים.
הביוגרפיה כתובה כמעט כפרוזה, דיאלוגים, דמויות מרתקות, אנחנו חיים ונושמים את העיר דרך שיק ודרך משפחתו.
מאוד אהבתי את הספר, לקח לי זמן להגיע אליו ובעיקר לצלול לתוכו אבל מהרגע שהתחלתי לקרוא בו נהניתי מכל רגע.
המהפך שירושלים עברה מעיר מוזנחת, עוני ברחובות ובאופן כללי עיר במצב רע לעיר מודרנית, שמושכת אנשים מכל כיוון ומתפתחת ולשיק יש חלק גדול בזה.
גם אוהבי הביוגרפיות וגם אוהבי ירושלים יהנו מהספר הזה.
צורפה אליו מפת ירושלים בתקופת שיק וזה יופי של מוצר להחזיק ביד, לקרוא ולהנות מתקופה מרתקת בחיי ירושלים וללמוד על האיש המרתק הזה.
מומלץ.

בדידות / ויקטור קטלה
הוצאת אפרסמון
258 עמודים
מקטלאנית: ליה נירגד

"בדידות" זה אחד הספרים היפים והפיוטיים שקראתי השנה ואני מדבר גם על 2022.
הוא נכתב בשנת 1905 וויקטור קטלה הוא למעשה שם העט של קטרינה אלברט אי פרדיס ואם לרגע נתעכב על סקירת הספר ונתמקד בעניין של כותבת נשית שפרסמה בשם עט גברי זה לא הפעם הראשונה שהוצאת אפרסמון חושפת אותנו לסופרות מתחילת המאה הקודמת שנהגו כך וזה מראה על היחס החברתי תרבותי לנשים כותבות וגם כאלו שלא ויתרו על הרצון לכתוב ולהתפרסם.
ועכשיו לעניין שלנו, לספר המצוין הזה.
בני זוג, נשואים טריים, מילא ומטיאס נוסעים לפירנאים אל מנזר שכוח אל שם הם משמשים כאנשים משק ותחזוקה.
את הסיפור של שהיית בני הזוג במקום אנו חווים דרך עיניה של מילא שמתקשה מאוד במקום, מתקשה עם תושבי המנזר ועם תושבי האיזור ומהבדידות שנכפתה עליה אך מנצלת את הזמן גם להתענג על הנופים הנהדרים שמתוארים יפה בספר הזה.
השהיה במקום משנה גם את מילא, את יחסה לזוגיות שלה ולמטיאס, שם, דווקא שם היא מכירה אותו ואת אישיותו טוב יותר וזה מעורר בה משהו אחר.
מילא מפתחת מערכת יחסים חברית מעניינת עם רועה חביב ובספר משובצים אגדות מקומיות מקסימות אותן הרועה מתאר והן מוסיפות המון יופי לספר הזה.
דמותה של מילא מרתקת ותהליך ההתפכחות שלה הוא מרתק.
ספר מומלץ מאוד, יפה מאוד ופיוטי מאוד.

שפת רחוב / אסף איל
ספרי ניב
184 עמודים

האנשים השקופים, הם נמצאים בכל מקום, רואים אותם בכל עיר גדולה, כשאני מגיע לתל אביב למשל אני רואה את אלו שישנים באיי התנועה ליד עזריאלי, הם שקופים, האנשים הממהרים לעיסוקיהם עוברים שם בהמוניהם וכולם כמעט מתעלמים מקיומם של האנשים השקופים, של חסרי הבית. רואים אותם גם בשכונות טובות אבל בעיקר בשכונות קשות ובמקומות המוניים, מחפשים פינה חמה, מחפשים מפלט, מחפשים שיקום.
אסף איל חי בניו יורק כבר כמה שנים ועוסק בעבודה סוציאלית ועיסוקו המרכזי כעובד סוציאלי אלו חסרי הבית, אותם אנשים שקופים.
הספר הזה מביא את סיפורים דרך העיניים של המחבר שמביא לנו כאן סיפורים נוגעים ומרגשים ומייתר עבורנו חוויה של ניו יורק האחרת, לא הזוהרת שאנחנו מכירים אלא ניו יורק של האנשים, אותם אנשים שמחפשים את הקיום ואת הדבר הבסיסי ביותר לכל אדם, קורת גג, אוכל, עבודה, חיים נורמטיבים.
הסיפורים הם קצרים, ממוקדים וכתובים היטב, הם בעיקר מרגשים, בעיקר חודרים ללב ומראים לנו משהו קצת אחר מניו יורק.
כולנו יכולים להיות שם, העולם הוא דינמי, כולנו יכולים להיות למעלה ואז למטה ולמצוא את עצמנו במצוקה קיומית השרדותית וחלילה ללא קורת גג, אין אדם שחסין מכך.
גיבורי הסיפורים הם הטרוגניים, מקומיים, מהגרים, נשים, גברים ואסף מביא את החוויה ואת הרגש.
אהבתי, נוגע, חודר וריאליסטי.

השמים שמעל לראשינו / שארלוט גיליאן
הוצאת שוקן
איורים: יובל זומר
מאנגלית: מאיה שהם פלאי

הספר הנפלא הזה הוא ספר נוסף בסדרה של שארלוט גיליאן ויובל זומר, הספר הקודם "העולם שמתחת לרגלינו" תיאר את כל השכבות של האדמה והמינרלים שמתחתינו עד לגרעין כדור הארץ, הפעם המחברים לוקחים אותנו גבוה מהמקום בו אנחנו עומדים עד לחלל החיצון וקצה מערכת השמש, אנחנו לומדים להכיר מושגים כמו טרופוספירה, סטרטוספירה, מזוספירה, תרמוספירה ועוד, לומדים להכיר סוגי עננים, איפה יש ואיפה אין חמצן, את כוכבי מערכת השמש וכל זה באיורים נפלאים במיוחד ובפתיחת אקורדיאון.
בספר זה לא מדפדפים אלא פותחים אותו כמו אקורדיאון ומתבוננים בו לאורך ואז מקפלים בחזרה.
מצורף לו חבק יפה ששומר על הספר שלא יהרס.
יופי של ספר, מומלץ מאוד.

לכל אדם דרך משלו בעולם / ז'אן פול דובואה
ספרית פועלים
190 עמודים
מצרפתית: רמה איילון

לכל אדם דרך משלו בעולם הוא רומן מרתק שכתון באופן אוטוביוגרפי ומסופר לכאורה על ידי גיבור הספר. ז'אן פול דובואה זכה עליו בפרס הגונקור הצרפתי שהוא הפרס הנחשב ביותר בצרפת והוא אכן ספר איכותי מאוד, מורכב מאוד שמתאר את החיים ואת הנפש האנושית בצורה מעוררת רגש ונוגעת ללב.
הסיפור מתחיל בבית הכלא במונטריאול ומתאר את פול האנסן שנמצא בכלא על פשע שלא ברור בהתחלה מהו אך פול יושב בכלא וחולק את התא עם הורטון, אופנוען קשוח שכלוא בכלא על רצח, הדמויות של פול והורטון שונו לחלוטין זה מזה ונראה בכלל שהספר ועלילת חייו של האנסן בנויות הרבה על דיכוטומיות.
לאט לאט אנחנו נחשפים לסיפור חייו של האנסן שעבד כמפקח של בית דירות בצרפת וכאדם טוב בסך הכל, אביו של פול נולד בדנמרק והיה מכור להימורים ואמו ניהלה בית קולנוע, ההימורים היו אחת הסיבות העיקריות להרס המשפחה ולפרידה כואבת.
מצרפת עבר האנסן לקנדה בנסיון לשקם את חייו וגם מוצא אהבה אך נראה שחייו של פול עוברים טלטלות ושינויים והגורל מביא אותו לאן שהביא אותו ורק לקרראת הסוף אנחנו מבינים מה הביא את פול לכלא.
הספר מלא בדיכוטומיות כמו שהזכרתי בהתחלה, אבא, אמא, אמונה וחוסר אמונה וגם במובן מסוים הכלא הפנימי מול הכלא הפיזי, אושר מול כאב והרבה סימבוליות וכאב יש בספר המיוחד והעמוק הזה אך גם האנושי מאוד.
ז'אן פול דובואה כותב ספר אנושי עד כאב, סיפור חיים מטלטל ואכזרי שיש בו המון רגש.
מומלץ מאוד.

תענית דיבור / שלומי גולדשטיין
הוצאת קתרזיס
95 עמודים

לקח לי זמן לקרוא את הספר הזה, עזבתי אותו וחזרתי אליו כמה פעמים, תענית דיבור אינו ספר שירה קל לקריאה ולא דווקא בשפה שלו, דווקא בשפה הלירית שלו הוא נגיש אבל התכנים שלו הם תכנים מורכבים ומעוררי מחשבה.
אהבתי את הכריכה של העורב הבודד העומד לבדו על ענפי עץ, הבדידות הזו יש בה לא מעט ממה שקורה בספר.
תענית דיבור אינו ספר מתייפייף, אינו מתחנף, הוא ספר דוקר, ספר ישיר שמתאר טראומות, כאבים, תא משפחתי מורכב, התאבדות, התעללות, כאב ואובדן.
השירים של שלומי מורכבים, חלקם ארוכים, הם מספרים סיפור, כמעט אוטוביוגרפי, נוגע ומכאיב אך גם חמלה יש בו ורגש.
מצאתי את עצמי לא מעט בחלק מהטקסטים, מצאתי והתחברתי.
שלומי גולדשטיין משורר מוכשר ואני מצפה לספרי השירה הבאים שיוציא ואין לי ספק שיוציא.

"אני זוכר איך ניגש אבי
לכלב שלנו.

תלש אותו מהקרקע
ונ
השליך אותו לאגם המלאכותי.
והכלה
ניסה לצאת מהאגם-
רציתי לקרוא לאבי:
מה אתה עושה? הוא גור בן שישה חודשים,
עזוב אותו כבר!"

אך אבי השליכו בשנית
אל המים הדלוחים
ושמח לאידו.

עכשיו קץ הזמן:
אבי הלך לעולמו
והכלב גם."

מיומנה של אישה מתה / גואל פינטו
הוצאת כנרת זמורה
192 עמודים

קשה לתמצת ספר כזה בסקירה קצרה שכן למרות מספר העמודים הלא רב שלו מדובר בספר עמוק מאוד ולא קל לקריאה.
אתחיל דווקא מהכריכה ואז אעבור לשפה ולתוכן.
קודם כל הבחירה בכרירה קשה היא נכונה עבור ספר כזה, שנית העיצוב שלו מאוד מזמין ובעידן של שבלוניות ספר כזה מושך את העין ומעודד אותך לשלוף אותו מערימת הספרים.
עכשיו לשפה, גואל פינטו מייצר כאן ספרות תלת לשונית די וירטואוזית לטעמי שמייצרת איזו אותנטיות בכתיבה שכן היא מתארת את הדמות כפי שהיא חיה ואיפה שהיא חיה והסביבה בה היא היתה חיה וגם כשהדמות הראשית כרגע מתה ומתבוננת על כל הסיטואציה מלמעלה עדיין בליל השפות נשאר והוא מייצר את האותנטיות הזו אבל גם הופך את הכתיבה למאתגרת יותר.
הספר מתאר את נקודת מבטה של אישה שנפטרה ובעצם משקיפה על הכל מלמעלה, מומון היא אישה צרפתיה יהודיה ממוצא אלג'יראי והספר מלווה את הקוראים בהרהוריה של מומון בתקופת השבעה בוא היא רואה הכל ונזכרת בחייה ומתחרטת על דברים.
אל מומון מתלווה חברתה הערביה ראידה שמתה לפניה ועכשיו הן שוב יכולות לתקשר.
מומון מתבוננת על ילדיה ועל חייה במבט מלא הומור וציניות אך גם עם המון כאב.
למרות שהספר הזה לא קל לקריאה, הוא דורש ריכוז, דורש חיבור, הוא בהחלט ספר ראוי ומצוין שכן גואל פינטו מפגין שליטה בכתיבה, שליטה בשפות, מחבר אותנו בין הומור לכאב והמוות הופך כאן למשהו אחר.
בכלל החיבור הזה המיסטי בין המוות לחיים נותן לספר הזה עוד עומק ועוד עניין להתעסק בו.
מדובר בנובלה מקסימה, מלאת חן ומלאת אותנטיות.
מומלץ מאוד.

ואלוהים הרג את הכלה / יוסי וקסמן
הוצאת קתרזיס
330 עמודים

כל פעם כשיוסי וקסמן מוציא ספר חדש אני כבר חושב לעצמי עד כמה רחוק הוא ילך עם הכתיבה שלו, יוסי הוא סופר פורה במיוחד והוא גם אמן נפלא וציוריו כמו כתיבתו ניחנים בשפה משלהם, יש בהם בוטות, חספוס, כנות שמשדרת משהו אותנטי וחזק, לא נסיון להתייפייף, לא נסיון למצוא חן, יוסי לא מחפש למצוא חן בעיני אף אחד, הוא בא להעביר מסר דרך האמנות שלו ומי שלא נוח לו שלא יסתכל או במקרה שלנו, יקרא.
אבל ככה זה וירטואוזים, אנשים שניחנים בכשרון הכתיבה וביכולת לכתוב בכמה רמות של עברית, במשחק הלשוני הזה הכה מיוחד כי יוסי מציג כאן בספר הזה 3 דורות של נשים מאותה משפחה אבל כל אחת נשמעת ומתבטאת אחרת וגם מתמודדת עם סיטואציה משלה.
האישה הראשונה זו שושנה, ציירת צעירה שנכפה עליה שידוך שהיא אינה מעוניינת בו והספר מראה את ההתמודדות שלה עם הסיטואציה בתוך משפחה שמעוניינת לכפות עליה נישואין לגבר שהיא לו סובלת.
האישה השניה זו נעימה, נעימה חולה בסרטן ונאבקת על חייה והאישה השלישית זו פרד, דמות מעניינת מאוד בעלת שפה סלנגית בוטה וישירה, פרד היא אישה לסבית ושמנה.
בכלל נראה שלמרות השוני בין הדורות יש איזה חוט מקשר בין כל הסיפורים שנשזרים אחד בשני ובכולם יש את הבריחה או החזרה לאמונה וההתמודדות של נשים עם עולם פטריארכלי שסוגר עליהן במידה כזו או אחרת.
זהו בעיני ספר נפלא של יוסי וקסמן, אין הרבה סופרים גברים שיודעים לכתוב על נשים ובלשון נשים כפי שוקסמן כותב, להכנס לרוח הדמות, לאוירה, לנפש.
ספר מיוחד ומלא עניין.

מה לעשות / פבלו קצ'אז'יאן
הוצאת תשע נשמות
98 עמודים
מספרדית: רינת שניידובר

פבלו קצ'אז'יאן הוא סופר למיטיבי לכת, הספרים שלו רחוקים מלהיות קונבנציונליים, מיינסטרימים, נגישים.
לקרוא את פבלו זה בערך כמו ללכת לתערוכת אוונגרד סוריאליסטית, אמנות שגורמת לך לחשוב, לאמץ את המוח ולנדוד למקומות אחרים.
אני אוהב את זה, אני אוהב ספרות סוריאליסטית שיש בה איזו נימה אניגמטית, שאין בה קוהרנטיות.
עפתי על הספר הזה בעיקר בגלל מה שאין בו, אין בו בנאליות, יש המון יצירתיות, הפלגה אל החלומות, מוח מטורף ויכולת כתיבה וירטואוזית.
אלברטו ואני ( אני מניח שמדובר במחבר) מלמדים בכיתה באוניברסיטה ואחת השאלות מפעילה טריגר אצל התלמיד שמתחיל לאכול את אלברטו.
משם אלברטו והמחבר עוברים מסצנה לסצנה במן מסע הזוי שכאילו לקוח מתוך חלום והכל במהירות, בקטעים קצרים, בכתיבה פרועה שלא מתחשבנת לאף אחד.
קשה לכתוב על הספר הזה כי אין לו מבנה, זה מן מסע סוריאליסטי מטורף אבל מלא הומור, עוקצני ומיוחד מאוד.
האם אני ממליץ עליו? רק לאנשים שבאמת מסוגלים לקרוא ספרות שיש בה מן האוונגרד, חתרנית ולא מיינסטרימית. בהחלט לא לכל אחד.

תודה על ליל אמש / עדי הלל
הוצאת שתים
316 עמודים

אתחיל בזה שמאוד אהבתי את הספר הזה, את הכתיבה של עדי הלל שממש לא מורגש שזהו ספרה הראשון, את השפה, את הדיאלוגים ובכלל הרגיש לי ספר מאוד בשל ומדויק גם בכתיבה שלו וגם בעריכה.
קמה היא בת 40, בגיל 12, ממש לפני בת המצוה שלה אבא שלה עזב את הבית, הוא עבר לגור עם גבר ועזב לחו"ל, הוא עוד ניסה לשמור על קשר אבל קמה לא שיתפה פעולה, במידה מסוימת קמה הרגישה שזו אשמתה שהוא עזב את הבית מסיבה שתתברר בהמשך.
קמה חיה כל חייה עם אמא שלה ועם אחותה התאומה של האם ובגיל 40 היא מקבלת סוף סוף את מתנת בת המצווה שלה ויוצאת למסע באפריקה, טיול מאורגן בספארי.
קמה שבמהלך השנים פיתחה סוג של ראיה קצת שונה על העולם, ציניקנית במידה רבה וזה משהו שעזר לה לשרוד בעולם הקשוח מצאה את ייעודה המקצועי בתחום החקירות הפרטיות והמקצוע הזה שלה גם יעזור לה בהמשך הספר.
הטיול מן הסתם היה מלא בטיפוסים שונים, מוזרים יותר או פחות ומעניינים יותר או פחות שהופך את הסיפור הזה לקצת קומי משעשע במידה מסוימת.
הסיפור מקבל תפנית כאשר אחת המטיילות נעלמת פתאום ונראה שההעלמות של אותה מטיילת, החיפושים אחריה וגם כישוריה של קמה כחוקרת פרטית מעוררים בה כל מני שדים מעברה והסיפור הופך להיות מעניין ומשנה תפנית גם בעלילה.
"תודה על ליל אמש" הוא ספר מקסים ומשעשע לפרקים שכתוב היטב וכיף לצלול לתוכו.
בהחלט ראוי לקריאה. מיוחד ושנון.