החוכמה שבחוסר הבטחון / אלן ווטס
הוצאת כתר
151 עמודים
מאנגלית: ניר חכם

אלן ווטס הוא אחד ההוגים הפשוטים ביותר להבנה,, הכתיבה שלו מאוד רוחנית ופשטנית ובעיקר מובנת והגישה הזו בפילוסופיה חשובה עבורי כי יש הוגים שמאוד קשה לי לקרוא והטקסטים שלהם דורשים יותר מאמץ ועומק, אצל ווטס הטקסט מאוד בהיר, בכלל הפילוסופים שעוסקים באיזון הזה שבין הרוח לגוף, במהות החיים הם לפעמים יותר מורי דרך מאשר הוגים פילוסופים ונראה שווטס מנסה להיות בין הגישות של המזרח והמערב ואולי מנסה לגשר ביניהם.
את הספר הזה כתב ווטס כשהוא בעצמו עבר משבר אישי לא פשוט ונראה שההתעסקות בהתמודדות הזמן משבר, מצוקה או חיפוש עצמי רלוונטי כמעט לכל התקופות.
הספר הזה רלוונטי מאוד לתקופתנו שמאופיינת בחוסר בחטון לעתיד ולהווה, חוסר וודאות ממה שיקרה וחוסר הבנה מהעתיד לבוא ובעיקר קשור לקורונה ששינתה את חיינו מקצה אל קצה.
חוסר הבטחון לפי ווטס קשור לחוסר האמונה בתקופה בה אנחנו נמצאים ואם זה גם מתאים לעידן שלנו של חוסר הוודאות ותקופת משבר עולמי גלובלי ווטס מדבר על הדרכים למצוא הגיון בכאוס הזה.
ווטס נוגע בנושאים רבים בספר בין אם מהות התנועה והקצב והדינמיות של החיים, הוא מדבר על הקשר בין עונג וכאב, איך נצליח למצוא שקט נפשי בתקופה שמאופיינת בשינויים רבים כל כך.
ווטס עוסק המון בעניין האמונה ואובדן האמונה, בנסיון להבין את אלוהים, את משבר האמונה, ווטס מדבר הרבה על השינויים שחלו באמונה של אנשים עם הופעת המדע והתערערות האמונה באלוהים, הופעת האתאיזם בצורה גדולה ומשמעותית יותר ועוד.
העידן שלנו לא שונה מעידנים אחרים במאות האחרונות, משברים תמיד היו והאדם התמודד איתם ולפעמים יכל להם יותר ולפעמים יכל להם פחות.
ווטס הוא פילוסוף שקל להתחבר אליו הוא לא מחפש להקשות אלא להקל בטקסטים שלו וזה מאפיין בעיני פילוסופים מהמזרח שבאים להעביר את משנתם בצורה ברורה כדי להקל על חייהם של אנשים ולתת להם דרך וכיוון שהיא הרבה יותר מעוד תפיסת עולם פוליטית.
ספר מעניין וקריא מאוד.

נתז טיפתי אהובתי / מאיה לביא
מרום תרבות ישראלית
161 עמודים

קודם כל בא לי להתייחס לכריכה כי מרגיש לי שלא נותנים מספיק דגש לכריכות מעולות וזו כריכה מעולה, היא מסקרנת, יש בה איזה סקס אפיל ודרמטיות והטיפוגרפיה עליה כל כך טובה, עושה חשק לקרוא ספר עם כריכה כזו ובתוספת השם של הספר שמשדר רלוונטיות מיוחדת מייצרת חבילה מפתה ואז פותחים את הספר ונסחפים לעולם של עמנואלה נלי כהן, אישה בגיל חמישים, רווקה ובת למשפחה מרוקאית, אבא שלה, אלמן מבוגר בן 82 שעדיין מנהל קיוסק, לנלי יש אחות גדולה ממנה בשנתיים, נשואה עם ילדים, ההיפך הגמור מנלי שחיה את חיי הרווקות ועסוקה בחיפוש עצמי של מהות וזהות מינית ואישית. נלי עדיין עובדת כברמנית ואביה רוצה לראות אותה כמו אחותה, מקימה משפחה ומתמסדת והתקופה, תקופת הסגר של ליל הסדר בגל הראשון של הקורונה, בתקופה בה אנשים מסתגרים נלי יוצאת ונפתחת לעולם, נלי שחיה שנים בארון, נסגרת לעולם וחיה חיי שקר, פוחדת ממה יגיד אביה השמרן, ובספר דרך כתיבת זרם תודעה של טקסט שכמעט ולא נח והקורא לא נח יחד איתו אנחנו נחשפים לחייה המבולבלים של נלי, לאהבותיה ומאהבותיה לקשר שהביא אותה לחרדה והסתגרות, לנסיון לגשר בין העולמות, עולמה הפנימי הנסער והעולם של אביה ורצונותיו.
מאיה לביא כותבת באהבה ועם המון תשוקה ורגש, יש בספר הזה חוסר מנוחה והטקסט שואב את הקורא.
זרם תודעה זה ז'אנר שלא תמיד נוח וקל לקריאה אך הספר הזה גם בחוסר נוחות שלו לעיתים מייצר עניין ודרמה.
אהבתי וממליץ. כתוב מיוחד ומעניין.

מחול שדים / מיכאיל בולגקוב

תשע נשמות

87 עמודים

תרגום:שירלי פינצי לב.

אני מאוד אוהב את בולגקוב והספר הזה שהוא מיצירותיו המוקדמות של הסופר הגדול נותנים הצצה קטנה לכשרון העצום שלו אם כי לטעמי מדובר באחד מספריו הפחות טובים.

נראה כי בירוקרטיה מקולקלת מאוד העסיקה ועדיין מעסיקה סופרים ונראה כי ספרים רבים נכתבו על כך ואולי בגלל זה אני מרגיש קצת פספוס עם הספר הזה של בולגקוב ועם זאת עדיין אפשר להפיק הנאה רבה בעיקר מכתיבתו החדה והסאטירית של הסופר הנהדר הזה.

החבר קרוטורוב הוא לבלר שעובד בחברה שמספקת חומרי גלם ליצור גפרורים, הוא רוצה להיות נאמן לחברה ולשרת אותה, זה כל רצונו של קרוטורוב אך מסתבר שטעות קטנה יכולה לעורר בלאגן גדול וכך למעשה קרה כאשר טעות קטנה שלו מייצרת מסע אבסורדי בבירוקרטיה המקומית, כמעט סוריאליסטי, ודרך האנשים שהוא פוגש והדמויות וגם דרך ההבנה של מי הוא ומה תפקידו במערכת המקולקלת הזו.

מחול שדים זו נובלה סאטירית חדה ומעניינת אך לא מעניינת מספיק לטעמי שכן לתחושתי כבר יש בה משהו מיושן שכבר קראנו וטובים ממנה בנושא בירוקרטיה עקומה ואבסורדית.

עם זאת, בולגקוב הוא בולגקוב ואפשר להנות ממנה.

ספר האקסיות / יאיר אגמון
ספרית פועלים
235 עמודים

סיפורי אהבה הרבה פעמים בעיקר בספרות נראים לנו כמשהו לא מציאותי, הנסיון ליפות או להעצים סיטואציות כדי לייצר איזו דרמה ספרותית גדולה מהחיים, אנחנו אוהבים הפי אנד, אוהבים רגעים קסומים וקשה לנו עם אכזבות, עם כאב, עם משהו מציאותי מדי, כנה מדי, כואב מדי.
ספר האקסיות או אולי אפשר גם לקרוא לו ספר האקסים הוא מתאר חמישה סיפורי אהבה ריאליסטים מאוד, זהו ספר ריאליסטי שמתאר חמישה סיפורי אהבה ללא הפי אנד, החיים עצמם כמו שאמר פוליטיקאי אחד פעם והמשפט הזה השתרש היטב בתודעה שלנו.
כל הדמויות בחמשת הסיפורים חיפשו את האהבה עליה חלמו, חיפשו להיות נאהבים, רצויים חיפשו את המהות שבזוגיות, את התקווה ואולי את החלק החסר בפאזל של חייהם.
הכתיבה של יאיר אגמון היא כתיבה מאוד עכשוית בשפה מאוד עכשוית והספרות נגישה כאן, והסיפורים? הם בועטים הם לא מתיפייפים והם לפעמים זורקים אותנו הקוראים לרגע מסוים בחיינו שבו הרגשנו את אותה תחושת כשלון ואכזבה, את אותו רגע בו הכל התפרק לנו ואיבדנו משהו שחשבנו שיישאר לנצח, את הכאב וההתמודדות עם תחושת הכשלון.
סיפורי האהבה כאן הם בדיוק כמו החיים, כואבים, מחוספסים, לא נוחים ולא נעימים, דוקרים וגם מלאי חמלה, מלאי תשוקה, מלאי תקווה.
כל סיפור שונה מהשני, המחבר ניסה לתת לכל סיפור צבע אחר ורגש אחר, מקום אחר וחוויה אחרת של קריאה והכל מתחבר לספר אחד עם מכנה משותף אחד ואולי אף יותר מאחד.
כמו החיים עצמם וכמו הריאליזם שבהם הספר לא מתייפייף גם ברגשים המיניים, לא מצנזר ולא מנסה להתחנף.
מאוד אהבתי את הגישה של הכתיבה הלכאורה פשוטה עם היכולת של יאיר אגמון לייצר דרך אותה שפה פשוטה סיפורים בעלי עומק ונוכחות.
ספר האקסיות מזמין את הקורא לחוויה שייתכן ותשליך אותו לחייו שלו עצמו, לזכרון וללב שבור או מתאחה, לזכרון כואב או אולי מנחם.
אהבתי מאוד את הספר, את הכריכה הנהדרת והמינימליסטית ואת החיבור לחיים של כולנו בנקודת זמן זו או אחרת.

איך משתפים חיוך / ריינה טלגמאייר
הוצאת כנרת
143 עמודים
מאנגלית: אורנה כץ

ריינה טלגמאייר היא מהקומיקסאיות המובילות באצות הברית, הסגנון שלה ייחודי ומעניין והסיפורים שלה מקסימים ובמיוחד "חיוך" יצירותיה זיכו אותה בפרס אייזנר שזה הנובל או האוסקר (כל אחד ועולם הדימויים שלו) של עולם הקומיקס.
באיך משתפים חיוך טלגמאייר מובילה את הקוראים שלב שלב ביצירת סיפור משלהם ויצירת קומיקס, הספר המקסים הזה הוא ספר עבודה ויצירה לא פחות מאשר הוא ספר קומיקס משובח והוא גם סוג של אוטוביוגרפיה של טלגמאייר.
דרך הסיפור האישי שלה של ילדותה והטראומה של פגיעת השיניים שהיא עברה וסיפורים נוספים, טגלמאייר מלמדת את הקוראים לצייר דמויות, להביע הבעות פנים, מדריכה אותם איך מספרים סיפור ואיך בונים עלילה בצורה הכי פשוטה ונוחה ודרך המון צבע וגישה נכונה.
אחד הדברים הקשים במי שרוצה לצייר קומיקס מתחיל בקושי למצוא רעיון לסיפור, הרעיון הוא הבסיס לכל דבר גם לפני הציור עצמו וטגלמאייר מלמדת איך הרעיונות באים מהדברים הכי פשוטים ויומיומיים, כמו איפה גרים, תחביבים, משפחה, חוויות בבית הספר, שם הכל מתחיל ומשם באים הרעיונות הכי טובים ומזה מייצרים סיפור.
מה שהופך את הספר הזה למוצלח זו הפשטות שלו, הפשטות של ההסברים והשילוב של הסיפור האישי של המחברת עם איורים וצילומים מילדותה דרך ההנחיה הברורה והכיפית של הקומיקסאית המצליחה.
מומלץ.

לקום ולהרוג / ארן אראל
הוצאת כנרת זמורה
462 עמודים

לפני הסקירה אני חייב לומר איזו הערה, מה יהיה עם הכריכות האלה של ספרי המתח שכולם נראים אותו הדבר? נראה כאילו יש איזה שטנץ של ספרי מתח של איזו נערה או גבר או דמות עם הגב אלינו, בדרך כלל הוא נבדל מהרקע שנראה כאילו עבדו עליו במן אפקט מוגזם של פוטושופ, אין דמיון ואין מעוף בכריכות האלו ואותי זה קצת מבאס.
לגבי הספר מדובר באחלה ספר, לא ספרות מתח קלאסית במבנה הקלאסי אבל ספר מהנה לכל אורכו עם הרבה מאוד טוויסטים ודמיון פורה של המחבר.
אייזיק גורדון, גאון מבריק הגה רעיון ייחודי שיעזור לבתו להתגבר על מחלת העור שלה וזה הכנת משחות לטיפול בבעיות עור שמתאימות לצורך הייחודי של הלקוח.
המיזם צובר תאוצה לאייזיק עובר לארצות הברית עם ילדיו פותחים עסק של עגלות בקניונים וגם המתחרים מתעניינים במוצר הייחודי הזה שמגיע עד כמעט רכישה.
העסק מסתבך כאשר משטרצת ההגירה מתערבת ודניאל האח הצעיר במשפחה מוצא את אחותו תלויה בדירה שלה, האם היא התאבדה או נרצחה?
מכאן הספר מתחיל לצבור תאוצה, דמויות שונות באות ומופיעות ולוקחות חלק דומיננטי בסיפור וכל פעם משהו אחר מפתיע, מידע חדש, סודות מהעבר וכמו בצל שמקלפים אנחנו מגלים עוד ועוד רבדים בסיפור הזה.
ספר מתח אפקטיבי ומעניין של ארן אראל וחוץ מהכריכה נהניתי ממנו.

ולנטיין / אליזבת וטמור
תמיר הוצאה לאור
317 עמודים
מאנגלית: קטיה בנוביץ

הספר הזה לא היה לי קל לקריאה, כלל וכלל לא, הוא מסוג הספרים האלה שגורמים לך לחשוב באיזה עולם אנחנו חיים והוא מסוג הספרים שזורקים אותנו לאנשי השוליים בארצות הברית, אותם אנשים קשיי יום, חיים בעולם פטריארכלי קשה ומנוכר, עולם שנשאר במקום, שמסרב להתפתח, להתקדם, הפעם הספר מתאר את העיירה הטקסנית אודסה בשנות השבעים של המאה העשרים ומתאר סיטואציה מסוימת שממחישה לנו יותר מהכל את ההקדמה שלי לסקירה זו.
בפברואר 1976בסיומו של ולנטיין דיי נכנסת גלוריה רמירז בת ה14, בת למהגרים לא חוקיים ממקסיקו לרכב של דייל בחור מהעיירה ושם בשדות הנפט של אודסה גלוריה נאנסה והוכתה בצורה קשה, בשארית כוחותיה גררה עצמה בבוקר גלוריה רמירז לביתה של מרי רוז וייטהד, כשמרי רוז הכניסה את גלוריה לביתה התחילה סערה רצינית בעיירה המיזוגנית והגזענית ובחברה השמרנית, דתית הזו.
האשמת קורבן, גזענות, ועוד שדים שיצאו החוצה בנסיון להגן על בן המקום מול המהגרת הצעירה.
אודסה זו עיירה קשוחה, הגברים קשיי היום שעובדים בשדות הנפט שסובלים מהקושי ומהחיים המורכבים, ממוות בעבודה, משכרות ודכאון ומהצד השני הנשים שחיות בחברה פטריארכלית קשוחה שנשארות אלמנות בגיל צעיר ומתמודדות עם הקושי בגידול ילדים ובהתמודדות עם קיום על חשבון מהות.
למרות שהספר מתאר חיים באודסה של שנות השבעים הוא מתאר מציאות עגומה של אנשי שוליים, של אנשים קשיי יום ושל חברה נוקשה ואכזרית מאוד והמציאות קשה ומורכבת מאוד.
ספר מרתק שנקרא בקצב איטי אך משאיר חותם והמורכבות בו נוכחת בכל עמוד ועמוד.
כדאי לקרוא.

מוסקוביאדה / יורי אנדרוחוביץ
הוצאת תשע נשמות
257 עמודים
מאוקראינית: אנטון פפרני

כשפתחתי את הספר וראיתי שזה הספר הראשון שתורגם מאוקראינית חשבתי לעצמי שזה לא יכול להיות, שהם בטח טועים ופספסו כמה תרגומים הרי קראתי כמה סופרים אוקראינים בעבר.
מסתבר שאני זה ששגיתי וזהו אכן הספר הראשון שתורגם מהשפה האוקראינית לעברית ואותם סופרים אוקראינים כתבו ברוסית ועל הפרויקט הזה של "החייאת" השפה האוקראינית במידה מסוימת יש לתת קרדיט לתשע נשמות שהרימה את הכפפה וזה ספר ראשון אך לא אחרון בסדרה של ספרים שתתורגם מהשפה הזו.
את הספר מלווה גם הקדמה של המחבר עצמו שנראה שהוא מתרגש מעצם זה שהספר מתורגם לעברית ואז אנחנו מתחילים את העלילה הקצת הזויה הזו, הדחוסה באירועים ומתרחשת ביממה אחת במוסקבה של משורר בשם אוטו פון פ'.
יממה דחוסה בעיר אחת, שוטטות, אנשים מוזרים, אלכוהול ועוד, זה זרק אותי ליוליסס של ג'ויס, אמנם מוסקוביאדה היא הרבה פחות דחוסה והזויה מיוליסס אך ההקבלה הזו שלחה אותי לשם ועם זאת היא שונה מאוד מהחוויה האירית והיא מאוד רוסית באוירה שלה, בתרבות שלה ובמפגשים עם האנשים השונים שנקרים בדרכו של המשורר המשוטט.
השנה היא 1991 וברית המועצות כולה לקראת שינוי משמעותי, התפרקות הגוש והתחושה שהמוכר יעלם ודברים חדשים יבואו משפיעים גם על האוירה וגם על האנשים ברחובות.
משבר זהות של אנשים, זהות לאומית, אישית, תרבותית, אוקראיני במוסקבה שבקרוב לא תהיה חלק מהאומה שהוא מכיר או אולי חלק ממנו אבל יש את הדברים שמחברים ויש אלכוהול ויש מוזיקה ויש תחושה של תחושה של אובדן וריקבון.
הספר המיוחד הזה ראוי לקריאה הוא כתוב באופן מיוחד מאוד, יש לו קצב משלו והוא נע בין זמנים, מחשבות, ריאליזם ותחושות ובסך הכל נותן לנו חווית קריאה שונה ומעניינת מאוד.
ראוי לקריאה לא רק כי זה הספר הראשון שמתורגם מאוקראינית, הוא ראוי לקריאה כי הוא ספר טוב מאוד.

משקפיים ועוד שניים / הנרי ג'יימס
הוצאת אפרסמון
145 עמודים
מאנגלית: משה רון

כל טקסט של הנרי ג'יימס הוא תאווה לעיניים, 3 סיפורים נפלאים שלו מסוף המאה ה19 ותחילת המאה העשרים, סיפורים על אהבה ונקודת מבט ובנוסף בכל הסיפורים יש חיבור לאמנות ולציור וזו גם נקודת מבט נוספת מעניינת בעיני.
אני חייב לומר שאחרית הדבר המאוד ארוכה של משה רון נדמתה לי כמסה בפני עצמה שמתווספת לסיפור, הניתוחים של הסיפורים היו עבורי מאוד ארוכים ואולי בחלקו נתנו לי עוד פרספקטיבה על הסיפורים של ג'יימס אבל לפעמים בא לי לחוות את הסיפורים כראות עיני והניתוח הכה מעמיק ומרחיב של משה רון שהוא מצוין כשלעצמו קצת פגם לי בחוויה ובדרך בה אני חוויתי את הסיפורים.
הסיפור הראשון קצת גרם לי לזמזם את נערה במשקפיים של גידי גוב, סיפורה של פלורה, אישה יתומה שמגיל צעיר מרכיבה משקפיים וחוששת מאוד מעתידה שכן אם תרכיב אותם מי ירצה בה ואם לא תרכיב היא עלולה לפגום בראייתה בצורה חמורה, הספר מצביע על המקום הזה של אידיאל היופי והפחד מהנראות שלה והאמת היא שזה לא שונה מאוד משנשים בתקופתנו בה משקפיים היו מקור שנים רבות לתדמית מסוימת שלא מסתדרת עם אידיאל היופי המוכר לכולנו, המסתר בסיפור זה הינו צייר וכך הקשר לציור בסיפור הראשון
הסיפור השני עוסק בשתי נשים שגבר אחד קושר אותן ביחד לסיפור מעניין מאוד, אישה מבוגרת רוצה להזמין ציור של גבר שיסמל עבורה את בעלה שנפטר והעבודה נמסרת לציירת ולשניהן יש איזהו קשר לאותו גבר שכבר אינו בחיים, סיפור מרתק ומיוחד.
הסיפור השלישי והיפה מכולם בעיני נקרא וגם בו יש צייר אך הפעם לא על תקן המספר אל כחלק מהסיפור עצמו, הוא צייר, היא סופרת מפורסמת, היה ביניהם קשר בעבר שנותק עם השנים שניהם חווים מן תחושה של חוסר מיצוי מהחיים ומעבודתם, האם המפגש הזה יביא מזור לשניהם?
קובץ סיפורים נפלא ורגיש של סופר גדול.

מסעות פילוסופיים במרחבי החיים / אלי אילון
הוצאת מאגנס
359 עמודים

אנשים מתמודדים עם משברים רבים במהלך החיים ומחפשים כל מני דרכים לצאת למסע רגשי טיפולי על מנת לפתור את המורכבות שלהם, את הדילמה שהם נמצאים בו ואת אותו משבר קיומי, רגשי שהם נמצאים בו והפתרונות יכולים להיות במגוון דרכים ואחד הדרכים הוא ייעוץ פילוסופי טיפולי, מסע פילוסופי דרך טקסטים, דרך תפיסות עולם שמחבר את האדם שמתמודד עם מורכבות לדרך ואולי גם למציאת הנתיב הנכון על מנת לעזור ולפתור את אותה מורכבות.
לא הכרתי את תהליך הייעוץ הפילוסופי וזה היה עבורי כקורא וכאדם שמאוד אוהב לקרוא ולעיין בפילוסופיה להכיר את התהליכים שאלי אילון עושה, המסעות שאלי עושה לא מנותקים מחיי היומיום אלא להיפך, הם מראים לנו כמה הפילוסופיה יכולה להיות נגישה וכמה יצירתיות אפשר להוציא ממנה ודרכה למצוא נתיבים שונים לאנשים שונים עם דילמות שונות.
הספר בנוי בצורת דיאלוג כדי להקל על הקורא להבין את התהליך וזה הרגיש לי כאילו היועץ הפילוסופי נמצא באיזה מן ראיון לכתבה אך זה בהחלט הופך את הספר למעניין יותר, השואל בדיאלוג הוא הקורא שאינו בקיא בפילוסופיה מעשית או תיאורטית וזה מקל מאוד.
כל מסע בספר עוסק בנושא אחר, המסע הראשון עוסק בהתבגרות וביבגני ששוקע בעולם שלו של ספרות ומוזיקה ומפתח יחס ציני אל העולם והתהליך אמור לעזור ליבגני לקפת קשר יותר פתוח עם הסביבה שלו, המסע השני עוסק בהורות ובאהבה וביחסי אב ובן, המסע השלישי עוסק בחזרה בשאלה ובו גם הטקסטים מתאימים לחיפוש האישי של החוזרת בשאלה ובמקומה בעולם, המסע הרביעי עוסק בגיל הפרישה ותחושת המיצוי או האכזבה מהעבר ומה צופן העתיד וההווה, המסע החמישי עוסק בליווי פילוסופי ליזמות והחיבור של היזם ליזמותו, המסע עוזר לאיש המקצוע למצוא נתיב נכון לפרויקטים שלו, המסע השישי עוסק בליווי פילוסופי למנהלים.
הספר עמוס בטקסטים ורעיונות ונותן גם לקורא המון הבנה לגבי התהליך הדי מרתק שעובר היועץ הפילוסופי ולמסע המשותף שלו עם האנשים שמבקשים את עזרתו.
אלי אילון כותב בצורה ברורה ומובנת והתוצאה היא ספר מעניין ומעשיר מאוד.
מומלץ.