הנוסעת האחרונה / טל ניצן

הנוסעת האחרונה / טל ניצן
הוצאת עם עובד
216 עמודים

כמעט כל מה שטל ניצן נוגעת בו הוא פנינה, החל מספרי השירה שלה, מספרי הילדים, מהתרגומים המעולים שלה לספרים דוברי ספרדית וגם בספרי המבוגרים שהיא כותבת היא ניחנת בכשרון נדיר שקשור לכך שכתיבה היא תחום שהיא מעולה בו.
צריך להזהר מלקרוא לספר הזה מותחן כי הוא לא ספר שקשור לז'אנר ספרות המתח מממש ממש לא, יש כאן עלילה מותחת, אפקטיבית ודינאמית אבל אני לא הייתי מכניס אותו לקטגוריית ספרי מתח אבל מה שכן, קשה להניח אותו מהיד.
נינה סימון בנבנישתי (על שם הזמרת המפורסמת) היא נערת שליחויות בתל אביב שסובלת מילדות מצולקת וקשה, הורים מנוכרים, גירושים כואבים וכל אלו הולירו בה זעם רב וכאב.
תאונה בשליחויות האופניים שהיא עושה גרמו לה לשנות כיוון לעבודה חדשה של שליחויות והמפנה מתרחש כאשר נינה נותנת לנערה בשירותי הטרמינל לשוחח בטלפון שלה, ההיענות הזו של נינה תסבך ותשנה את חייה והספר מרתק ומעניין.
טל ניצן דואגת להראות לנו את הצד האפל של תל אביב בצורה מרתקת ומייצרת כאן גיבורה בודדה וקשוחה שמתמודדת עם קשיחות החיים והכאב העצום שהיא מחזיקה בתוכה.
מעבר לכך לא אחשוף ספוילרים ופשוט תהנו מספר משובח של סופרת משובחת.
כדאי.

בקיצור, תולדות העיצוב / קני סגל ויונתן ונטורה

בקיצור, תולדות העיצוב / קני סגל ויונתן ונטורה
הוצאת עליית הגג
307 עמודים

כמעצב שקצת שחוק וכבר כמה שנים לא בתחום אני מרגיש שספרים עיוניים כאלו מחזירים בצורה מסוימת את התשוקה ובעיקר את המחשבה מחדש מבחינה רעיונית בעיקר כי הספר הזה של יונתן ונטורה וקני סגל מחזיר אותנו למקורות של העיצוב, לבסיס של הבסיס ומזכיר לנו את הפשטות שבמחשבה ואת הבסיס לכל מה שאנחנו מכירים.
זה למעשה כבר למעשה מהתקופה הפליאוליתית של האדם הקדמון שהיה צריך לחשוב ולעצב כלים שיתאימו לו לצרכים השרדותיים בסיסיים ועד לימינו אנו שכל מקום שנלך אליו נהיה מוקפים בדימויים ויזואליים וכל מוצר מסביבנו מהספר שאני קורא ועד הלפטופ שאני כותב עליו את הביקורת הזו הוא מעוצב עם המון מחשבה ועם תכנון, ניתוח, נוחיות והבנה של צרכי השוק.
העולם העיצובי עבר כברת דרך מעולם של השרדות לעולם שבו כל דבר הוא מעוצב גם מבלי שנשים לב לכך.
גם אם אנחנו מתייחסים או מתבוננים במוצר שלפנינו נאמר כוס השתיה שלצידנו העיצוב שלה מושפע מהסטוריה ארוכה של מוצרים שקדמו לה והספר הזה לוקח אותנו לשורשים של עולם העיצוב, בעיקר לעולם העיצוב התעשייתי אבל הספר נוגע בעולם הארכיטקטורה, הדפוס והמיתוג עוד לפני שהמילה מיתוג בכלל היתה קיימת.
אין לספר הזה איזה סדר כרונולוגי אלא הוא אסופה של פרקים ומאמרים שכל אחד נוגע בנושא אחר ומדבר עליו וכל נושא הוא מעניין בפני עצמו כך שאת הספר אפשר לקרוא גם לפי הפרקים שמתאימים לנו ולא לפי סדר העמודים.
מדובר בספר מעניין שלא מיועד רק למעצבים אלא לכל אדם שמתעניין בעולם שמב=סביבנו ורוצה להבין את התהליכים של העיצוב מהשורשים הקדומים שלו ועד היום.
מעניין מאוד.

מכתבים אל לוקיליוס כרך ב / סנקה

מכתבים אל לוקיליוס כרך ב / סנקה
הוצאת מאגנס
342 עמודים
תרגמה מרומית: דבורה גילולה

הכרך הראשון של כתבי סנקה ללוקיליוס עשו עלי רושם גדול והספר הזה לא שונה כי הוא למעשה פשוט מאוד המשך של הספר הראשון והמשך המכתבים שכותב סנקה לידידו נציב סיציליה, כבר כתבתי בעבר על הכרך הראשון ובעצם המכתבים ממשיכים ובהם סנקה ממשיך לשתף את לוקיליוס בנושאים רבים שמטרידים את מנוחתו ובתפיסות העולם שלו.
רוב הנושאים שסנקה דן בהם הם הומניים מאוד, אנושיים מאוד והם מועברים בשפה לא מסובכת מדי ופשוטה יחסית להבנה, אני אומר יחסית כי בכל זאת מדובר בתקופה קצת שונה ודבורה גילולה הצליחה להעביר את השפה ולתרגם היטב את רוח התקופה דרך הטקסט ועם זאת לא מדובר בפילוסופיה מורכבת מדי אלא בנושאים שגם היום רובנו יכולים להתחבר אליהם ולמצוא בהם מכנה משותף לחיינו אנו למרות השוני בין התקופות.
סנקה בחלק ב כותב על נושאים כמו פחד מהמוות, תחלואי הנפש, על תהילה, על חירות, רדיפת שררה, תיקון מידות, שליטה עצמית ועוד נושאים רבים ומגוונים שממשיכים את הנושאים הרבים שהיו בכרך א של הספר הזה.
יופי של ספר ואני חושב ואני ממליץ עליו וחושב שסנקה ראוי להיות בכל ספריה של אנשים שאוהבים לחשוב, ללמוד ולהתבונן על העולם ממבט חומל יותר הומני יותר ואנושי יותר.לינק לרכישה

עץ הקסמים, סוד הגשר / אנדז'יי מלשקה

עץ הקסמים, סוד הגשר / אנדז'יי מלשקה
הוצאת לוקוס
340 עמודים
מפולנית: ענת זיידמן
איורים: אנדז'יי מלשקה

זה הספר הראשון שאני קורא מהסדרה המקסימה הזו והשני שהוצאת לוקוס מתרגמת ומוציאה לאור ואני חייב לומר שמאוד נהניתי.
זו סדרת ספרים ייחודית שמשלבת ריאליזם ופנטזיה ביחד, לא רק הסיפור חמוד ומדליק אלא כל האריזה היא כיפית מאוד, האיורים של המחבר הם עיבודי מחשב שמשולבים עם צילום וזה מה שמייצר את הריאליזם הסוריאליסטי הזה.
הסיפור עצמו מדבר על חבורת ילדים שמצאו כסא אדום שיוצר מעץ קסמים עתיק, מי שיושב על הכסא הזה ומביע משאלה המשאלה הזו תתגשם כל עוד היא בטווח הראייה של מבקש המשאלה.
זה מביא את הילדים להרפתקאות מסעירות ומרגשות.
בספר הזה הבניין בו התגוררו הילדים מתעופף לו באויר בעקבות משאלה לא זהירה,כתוצאה מכך מלאניה השכנה נופלת מחור בבנין ופיליפ הילד מציל אותה, מלאניה נקשרת לפיליפ ומבקשת מהכסא שפיליפ יתאהב בה אך כתוצאה מבקשת משאלה שגויה פיליפ מתאהב בבחורה משלט פרסומת ענק ושום דבר לא משחרר אותו מאותה אהבה.
הדבר היחיד שיכול לשחרר את פיליפ מאןתה התאהבות היא גשר השכחה בונציה שעשוי מאותו עץ עתיק ומי שהולך עליו שוכח את מי שאהב.
ספר מקסים ומלא חן. מומלץ מאוד.

לעשות מקום / אוריאל קון

לעשות מקום / אוריאל קון
הוצאת תשע נשמות
343 עמודים

מאז שהתחלתי להיות בלוגר של ספרים אני קורא בעקביות כמעט כל ספר של הוצאת תשע נשמות ולפני זה של זיקית ויודע ורואה את הקו הספרותי המעניין והמגוון שההוצאה הזו שקון ייסד ומוביל מתווה,הקו הזה ממשיך גם בספר הזה של קון שאני מברך עליו כי כתיבתו של קון בהקדמות לספרים או באחרית הדבר הוכיחו שמדובר בכותב מחונן, אדם שכתיבה היא בנפשו ובליבו וחלק בלתי נפרד מחייו, זיהיתי לא מעט השפעות של ספרים שההוצאה הוציאה בכתיבה של קון בספר זה וזה ניכר ועם זאת לקון יש סגנון משלו אבל לפני הכל אספר למה באופן אישי התחברתי לספר זה.
קון מדבר על פרידה ועל ההתמודדות עם פרידה וכמו כן הבחירה להתמודד עם הפרידה היא דרך המרחבים, השוטטות, הארכיטקטורה, הזכרון והעיניים שמובילות את המחשבות שמובילות את הרגליים שמובילות אותנו כאנשים שלמים לחפש נחמה.
לפני שנתיים וחצי גם אני התגרשתי ולא מצאתי מנוחה לנפשי ורוחי, התקשיתי לתפקד וכך גם היום ונראה שצרה רודפת צרה וקושי רודף קושי ועם זאת אני מחפש דרכים לבחור, לשכוח, להתחיל מחדש וגם להרהר בקיומי על פני הפלנטה.
אני עושה זאת על ידי תעסוקה, בין אם להיות שקוע בעבודה או בין אם לטייל ברגל, לי אין את היכולת הכלכלית לנסוע ליוון או ארגנטינה או כל מקום אחר אבל את הטיולים שלי אני עושה באוטובוסים, בשוטטות בערים שאני עובד בהם ובחיפוש אחר מקום להניח את המחשבות שלי ולתת להם להתערבב עם כל העולם החיצוני.
הזדהיתי עם קון, הזדהיתי עם החיפוש ועם הדרך בה הוא מתמודד והזדהיתי עם הטקסטים המעולים שבספר הזה שנראה שכל פרק לוקח אותנו למקום אחר במסע המרתק של קון, מירושלים שם הכל החל דרך יוון, ארגנטינה אשדוד וברצלונה, זה מסע אינטלקטואלי רגשי שם אדם חושב, אדם רגיש ואדם כואב שמחפש לברוח מהכל ועם זאת להשאר כאן ולומר לעצמו "הנני" "אני נוכח ואני אמצא את הדרך מחדש"
הכתיבה, ההתרשמות של המחבר מהמקומות בהם הוא נמצא, המפגשים עם המבנים, האנשים, המרחבים כל אלו יוצרים ספר שנכתב מהבטן, רגשי, אינטלקטואלי, אינטימי ועם זאת גרם לי להזדהות עם הסיטואציות והכאב.
ספר טוב מאוד בעיני, רגיש מאוד ומעורר מחשבה.
מומלץ, בטח שמומלץ.

הקצין הפרוסי / ד"ה לורנס

הקצין הפרוסי / ד"ה לורנס
הוצאת אפרסמון
326 עמודים
מאנגלית: עידית שורר

עד היום קראתי ספר אחד של לורנס ואתם יכולים לנחש איזה ספר זה, נכון, מאהבה של ליידי צ'טרלי, אני חושב שרוב מי שמכיר את לורנס בצורה שטחית או קרא ספר אחד שלו סביר להניח שזה הספר שהוא קרא שהיה גם הספר האחרון שהוא כתב ובזמנו הוא עורר סערה גדולה עקב מה שהיה נחשב אז כתיאורים מיניים נועזים ואני שקראתי אותו לפני עשור וחצי ראיתי אותו לא כל כך נועז יחסית לתקופה בו אני חי אבל בהחלט היה נועז בתקופה השמרנית בה לורנס חי.
הסיפורים שבקצין הפרוסי יש פחות נועזות ויותר מינוריות וסוג של מסתורין בדרך שבה הסיפורים מסתיימים אבל לורנס אמנם לא הביע את הנועזות שאולי מצפים ממנו בסיפורים אלו אבל תפיסת העולם והרעיונות שלורנס העביר בליידי צ'טרלי קיימים גם כאן בצורה זו או אחרת.
הסיפורים כאן הם מינוריים, מרומזים, עדינים מאוד, הכתיבה של לורנס יפה ומינימליסטית לפעמים וגם התרגום המצוין עוזר להעביר את התחושה בכתיבתו של לורנס.
ישנם כמה סיפורים שמאוד אהבתי, הסיפור הראשון שנקרא הקצין הפרוסי הוא סיפור משיכה אירוטית סמויה בין שני גברים, קצין פרוסי ומשרתו האישי, המשיכה והתחושות מועברות לקורא ופחות מורגש בתקשורת בין הקצין למשרתו אבל בכתיבתו של לורנס הקורא מבין את המתח שנותר בין שני האישים.
הסיפורים אינם מייצרים איזו שמחה מלבבת או אופטימיות יתרה, יש בהם ובדמויות בסיפורים הרבה עצב או בדידות ונראה שהם אינם מממשים את הפוטנציאל שלהם, התשוקות או החלומות ונאלצים לוותר על הרבה דברים למען דברים אחרים כמו משפחה, דת או מגדר.
גם לורנס עצמו שגדל בבית של הורים ממעמדות שונים מתייחס לזה בסיפוריו ומביע את הביקורת שלו על הנושא הזה.
לורנס אהב את הטבע ונראה שלא מעט מסיפוריו מתרחשים באיזורים כפריים ובכלל היחס שלו לטבע היה משמעותי.
סיפורים נהדרים של סופר גדול וחשוב.
מומלץ.

בית הנתיבות / זהר אלמקייס

בית הנתיבות / זהר אלמקייס
הוצאת הקיבוץ המאוחד
83 עמודים

הספרון הזה זה זהר אלמקייס הוא בסך הכל 83 עמודים ואני מודה שאני לא כל כך יודע איך לכתוב עליו, כלומר, יש לי המון מה לומר וכלום מה לומר, זוהי פרוזה חווייתית שנעה בין גבוה לנמוך, בית תרבות מבית וספיגת העולם ברחוב, זהו ספר רב גוני ורב חברתי ורב חווייתי.
ומכיוון שזהו ספר חווייתי אנסה להתייחס אליו ככזה כי העלילה היא פנימה והחוצה, מנפשה של המחברת אל העולם החיצוני, זהו ממואר לירי שכתוב בשפה עברית גבוהה מאוד ועשירה של אישה שלוקחת את התרבות של הבית ועוברת מסע לגילוי עצמי דרך הרחוב, האנשים, המקומות והזכרונות.
אלמקייס מחברת בין העבר הכה משמעותי עבורה, השפה, הילדות, למקום העכשווי שלה וזהו בעצם ספר מסע, מסע עמוק ורגיש אל עבר העתיד שמתחבר אל העבר ומגבש את אישיותה.
כשהייתי ילד קטן נשפך לי על היד תה רותח שהשאיר לי סימן עד היום, זה מזכיר לי את הילדות שלי וזה זכרון מסוים מילדות שלא היתה לי כי איבדתי את אימי בגיל צעיר ממחלה קשה, זהר מתארת חוויה דומה עם תה וכוויה ולמרות המקומות השונים מהם אני והמחברת באים אותו זכרון, אותה צלקת מזכירה לנו מאיפה באנו.
קשה לי לכתוב על הספר הזה כי הוא מרגיש כמו ממואר של זרם תודעה אבל הוא לא, הוא מדויק, הוא מחבר, הוא מגשר והוא מחדיר אותנו הקוראים לנשמתה של המחברת ובדיוק כמו הביקורת הזו שעוסקת בחוויה ופחות בעלילה כך הספר, חווייתי וחודר לוריד.
מומלץ.

העיר העשרים ושבע / ג'ונתן פראנזן

העיר העשרים ושבע / ג'ונתן פראנזן
הוצאת עם עובד
566 עמודים
מאנגלית: ארז וולק

אני ממש חייב לציין שזהו לדאבוני ספר הפרוזה הראשון של ג'ונתן פראנזן שאני קורא, לא קראתי את התיקונים ולא את חירות ולא את טוהר ואני מודה שמבחינתי לפחות זה חור רציני בהשכלה הספרותית שלי, כן קראתי את ספרי המסות שלו ונהניתי מהם מאוד, גם מדיעותיו , יכולת הניתוח שלו וגם מכתיבתו המרשימה.
כתיבת פרוזה שונה מכתיבת מסה וגם בספר זה אי אפשר שלא להתרשם מכתיבתו וכשרונו של פראנזן.
זהו ספר הביכורים של פראנזן והסיפור מתרחש בסנט לואיס בשנות השמונים של המאה העשרים והשם של הספר מתייחס למיקומה של העיר ביחס לערים הגדולות בארצות הברית, במקום העשרים ושבע כאשר במאה ה19 סנט לואיס היתה העיר הרביעית בגודלה.
מפקח משטרת לואיס פורש ובמקומו מתמנה לתפקיד ג'אמו, צעירה מסתורית מהודו בת לאם הודי ואב אמריקאי שממנה אנשים משלה לתפקידים משמעותיים בעיר ומכאן בעצם הסיפור מתחיל להתפתח.
מתחילים להתרחש בעיר כל מני אירועים משונים כמו פעולות טרור משונות ואירועים נוספים וערך הנדל"ן של סנט לואיס מתחיל לטפס ובמקביל ג'אמו מקבלת יחס תקשורתי אוהד.
האם הדברים קשורים אחד לשני?
אדם אחד, מרטין פרובסט בעל חברת בנייה משגשגת בעיר מריח קונספירציה , לא מוכן לקבל את השכנועים להעביר את עסקיו למרכז העיר וההתנגדות שלו מעוררת אירועים שמתרחשים כלפיו וכלפי משפחתו כמו פיתוי ביתו על ידי צעיר ועזיבת הבית ופיתוי אשתו.
מכאן הספר מתחיל לקבל תאוצה כאשר אם בהתחלה היה לי קצת קשה להבין מה קורה ולהכנס לספר בהמשך הוא מקבל כמו זריקת אנרגיה ופראנזן מאיץ את הקצב עד לתוצאה הסופית.
פראנזן הוא כותב נפלא ועצם זה שזה ספרו הראשון מעורר התפעלות מכתיבתו. אני כן מרגיש שהפעם ספר מסוג זה לא מצדיק כמו כזו של עמודים אבל זה פראנזן ונהניתי מאוד מקריאתו.
סופר אינטיליגנט להפליא, ספר מתוחכם ומעניין ואני אתחיל להתארגן עם ספריו האחרים בהקדם.

הדברים הראשונים / ברונו ויירה אמרל

הדברים הראשונים / ברונו ויירה אמרל
ספרית פועלים
297 עמודים
מפורטוגזית: ארז וולק

יש משהו בזכרונות, בניסיון לחבר פסיפס חיים שמגלה דברים על האדם הזוכר, פלאשבקים מהעבר, דמויות עולות וצפות בזכרון ובמציאות, פנים מתחברות פתאום ויוצרות חיבור זה זכרון למציאות.
זהו ספר שהוא בעצם תיאור ויזואלי של שכונה אחת בליסבון, שכונת אמליה, שכונת עוני שיש בה עצב, תסכול אבל גם פניניפ של יופי ורגעים שמחים, אמליה היא שכונה שרבים מתושביה חזרו מאנגולה לראשונה למולדתם בפורטוגל, חלקם הגדול נולד וגדל באנגולה ומעולם לא היה בפורטוגל.
אנגולה שנים רבות היתה מושבה פורטוגלית עד שקיבלה עצמאות בשנת 1975 ורבים מהמתיישבים חזרו למולדתם בפורטוגל, רובם נחשבו נחותים במולדתם והשתקעו בשכונות עוני וביניהם בשכונת אמליה.
חלקם הגדול ראה באנגולה את מולדתם האמיתית ובשכונה הם בנו את חייהם מחדש.
המחבר, ברונו ויירה אמרל יוצר כאן בספר זה פסיפס של חיים שלמים, חיים של שכונה ותושביה.
בפרקים קצרים יחסית הוא מתאר את האנשים, את שגרת החיים, כל פרק מוקדש לאדם אחר מהשכונה, לעסק מקומי, לתיאור החיים והאווירה בשכונה ונעשה בצורה יפייפיה ועדינה.
המחבר עצמו או בן דמותו של המחבר חוזר לשכונת ילדותו ואנחנו רואים הכל מבעד לעיניים שלו.
גם הוא מלנכולי מאוד, שברירי, מובטל ולבד עקב פרידה מאהובתו.
והשכונה עם כל העוני והעצב מתוארת בחמלה רבה, בתחושה של כבוד מצד המחבר, המון רגש, המון טוב אבל גם מתוארת בכנות, והמחבר מביא אותנו לפינות הקשות והמורכבות ולאנשים הקשים והמורכבים בכתיבה יפה מאוד.
המחבר הוא בחור צעיר וזהו ספרו הראשון ולכן אותי הוא מרשים עוד יותר בגלל זה.
חיים שלמים בספר אחד, מיוחד רגיש ואיכותי.

זקופים / יוסי אשור

זקופים / יוסי אשור
הוצאת אריה ניר
250 עמודים

נדמה שבעידן מיטו קולם של הגברים קצת הושתק בכל מה שקשור למיניות אבל לאט לאט השיח משתנה והמיניות הופכת להיות מקום אחר בחברה שלנו, תחושה שהגישה השתנתה ומשתנה וגם מקומם של הגברים חוזר לשיח המיני ווידויים מיניים או סיפורים מקבלים מקום מחדש.
בשנים האחרונות יצאו כמה ספרים שבהם נשים משתפות על מיניות וחוויות מיניות שונות חלק מהספרים טוב יותר וחלק פחות והשנה יצאו כמה ספרים שמביאים וידויים של גברים והספר של יוסי אשור הוא אחד מהם ובעיני הוא ספר חשוב מאוד.
המחבר יוסי אשור מנסה להביא סיפורים שמציגים את המיניות דרך נקודת המבט הגברית והיא ניסה להביא וידויים מגברים שונים, בגילאים שונים, עם מראה שונה, מרקעים שונים ומצבי חיים שונים וזה מה שהופך את הספר הזה למעניין.
זהו ספר כנה מאוד שמביא סיפורים שונים שמציגים את הגבר במגוון סיטואציות ומצבים בחיים, והוא שונה במהותו מהוידויים הנשיים כי איך שלא נסתכל על זה עולמם של הגברים ושל הנשים הוא שונה וכך גם הגישה למיניות והתפיסה של מיניות אבל הספר עצמו בסופו של דבר מציג שיח פתוח על מיניות גברית וחוויות מיניות שונות, התמודדויות עם בעיות שפיכה, זקפה, בטחון או חוסר בטחון, משקעים מהילדות, אכזבות והצלחות ועוד.
בעיני מדובר בספר חשוב ומעניין וקראתי אותו בהנאה והוא גם פקח לי עיניים בכמה מקומות ובהחלט יש מה ללמוד ממנו לגבי תקשורת מינית בריאה וחיבור מיני ותקשורתי.
מומלץ.