ליאו / יוכי פישר
אפיק, ספרות ישראלית
178 עמודים
ליאו הוא בית ספר לכתיבת ממואר, אם יש מישהו שרוצה ללמוד איך כותבים ממואר מדויק, חזק, מגוון ומרתק אז הספר הזה הוא חובת קריאה, אני נתקל בלא מעט ספרי זכרונות לאחרונה, יש טובים ביניהם ויש פחות טובים אבל יוכי פישר מלמדת אותנו שיעור בכתיבה שכן הספר הזה נוגע בנו במקומות העמוקים ביותר ולוקח אותנו למסע ויש לומר אפילו מסעות שכן יש כאן כמה חלקים בספר הזה.
יוכי פישר היא הסטוריונית, חוקרת תרבות וסגנית מכון ון ליר שבירושלים והיא באה לספר את סיפורו של אביה, את סיפור משפחתה וגם את סיפורה האישי כבת למשפחה ניצולת שואה.
למעשה הספר מחולק לכמה חלקים, החלק הראשון הוא מסעה של יוכי אל מחוז ילדותו של אביה.
יוכי מתחקה אחר הסיפור של אביה ומשפחתו ומספרת את הסיפור כפי שהיא חווה אותו.
ליאו האב נולד בכפר פטרובוסלו ובשלב מסוים במלחמה ליאו ומשפחתו גורשו מהכפר והמשפחה התפרקה וכשהמשפחה חזרה לכפר הם גילו ניכור וקרירות, זרות מוחלטת וכאן כבר התגבשה ההחלטה לעלות לישראל.
אבל יוכי פישר חיה את התקופה בכפר, את אחיו התינוק של האב שמת, את הפרידה מהאב, את הקשיים, את הריחות, היא משתפת אותנו בחוויה אבל הרבה מעבר לתחושות ולחוויות הספר מלווה אותנו במסמכים ותמונות שחור לבן וזה יותר מספר זכרונות, יש כאן מחקר על התקופה, על המשפחה, מסע חקר שורשי מרגש וחי.
הספר גם מחבר אותנו לא רק לחוויה של יוכי אלא אנחנו גם שומעים את ילדותו של האב כפי שהוא סיפר, ממשיכים משם לילדותה של יוכי ולזכרונותיה האישיים, לתחנות בחייה ולהתבגרות שלה.
ספר שמסופר בכמה קולות ונע בין העבר להווה, בין דורות, בין ישראל לגולה.
ממואר מקסים ונוגע שכתוב בצורה נפלאה ורגישה.
מומלץ מאוד.
הספרים ואני 