איך לדבר עם הגוף / רונן רהב גולן
ספרי ניב
201 עמודים

רונן רהב גולן הוא מומחה לשפת גוף והספר הזה בא בעצם לתאר לנו הקוראים איך משתמשים נכון בשפת הגוף.
המחבר מאמין ששפת הגוף עוזרת לנו, בני האדם להיות טובים יותר ומוצלחים יותר והספר בא גם לספר את סיפורו האישי של המחבר אבל לא רק, זהו ספר עם כלים ברורים איך ומתי להשתמש בכלים שהגוף העניק לנו ולהשתמש בהם נכון.
הספר מלווה באילוסטרציות מצולמות של איך מחייכים נכון, איך יושבים נכון כדי לייצר ביטחון, איך אפילו לדבר עם הידיים וטכניקות נוספות.
בסך הכל הספר כתוב בשפה פשוטה ונגישה.
הספר מאוד נגיש ומאוד פרקטי בגישה שלו ולדעתי זה בסדר שזה ככה, זו המטרה של ספרים מסוג זה, להיות כלי לאנשים שזקוקים לו ולמסרים שלו ולתת לאנשים כלים פרקטיים ולא רק תיאורטיים כדי להצליח בחיים ושפת גוף היא עוד כלי שעוזר לנו לכך.
רובנו לא יודעים או לא מודעים לאיך אנחנו נראים כלפי חוץ, אנחנו ניזונים ממה שאומרים לנו אבל גם זה לא מספיק כדי לשנות הרגלים כשאנחנו לא יודעים מה נכון, איך עושים נכון ואיך עובדים עם הגוף נכון והספר הזה מיועד בדיוק לאותם אנשים שזקוקים לכך, לדעת איך עובדים עם הגוף נכון.
ספר קריא, פשוט מאוד בגישה שלו ובסך הכל משיג את המטרה שלו.

קינת מיכל / מיכל פרז נוי
יונה שחורה, הוצאה לאור בעם
37 עמודים

אמנות משחררת כאב, משחררת זכרון, מייצרת תחושה ובעיקר היא כלי ביטוי לאמירה, ליצירה וליצר.
הספרון הקטן הזה נכתב כולו כפואמה כאובה וזועקת, כזכרון עצוב.
מיכל פרז נוי היא מוזיקאית, פרפורמרית ואשת ספר שהמילה הכתובה היא חלק בלתי נפרד מחייה, היא שולטת בשפה העברית, יודעת לכתוב בה ולהתבטא בה ונראה שהפואמה החזקה הזו היא שיר כאב, זכרון ועוצמה של געגוע ורגש שנשפכים ממנה בעוצמה.
הקינה בפואמה הזו היא לזכר אחיה של מיכל, יהושע, שנפטר בגיל שש בנסיבות טרגיות והקינה הזו נקראת בנשימה אחת, הפואמה הזו קצרה וקורעת, השפה הכה מוחשית, הדימויים החזקים שבה, הרגש שיוצא ממנה הוא עוצמתי.
במידה מסוימת יכולתי לדמיין בטקסט הזה את דמותה של אימי שנפטרה כשהייתי ילד ולחבר את עצמי לטקסט הזה שמתאר הספד ארוך ורגיש של כאב.
אובדן הוא משהו שמלווה אותנו תמיד, גם שנים רבות קדימה, הוא לא מרפה ולא משחרר, הוא משנה אותנו והוא מלווה אותנו בדרכנו ומעצב את אישיותנו. יש כאלו שמייצרים ומשחררים את הכאב דרך מילים ויש דרך אמנות פלסטית אך היצירה היא דרך לפרק את הכאב לגורמים ולהוציא אותו החוצה ומיכל עושה זאת דרך השליטה שלה במילים ודרך פואמה קורעת לגזרים.
ספרון קטן עם עוצמה וכאב רב.
מומלץ.

פורסם בגלובס תרבות

הוצאת ספרי עליית הגג

התמונה הגדולה / שון קרול
הוצאת דביר
סדרת הקיפוד והשועל
463 עמודים
מאנגלית: אמיר צוקרמן
עריכה מדעית: חיים שמואלי

בצירוף מקרים מעניין יצאו בסדרת הקיפוד והשועל שני ספרים שעוסקים בנושאים מדעיים וששמם של הסופרים הוא שון קרול אבל הם לא אותו האדם כי בעוד שון ב. קרול עסק בכל שהמקריות יצרה את העולם בו אנחנו חיים ומתמקד בזה לאורך ולרוחב הספר שאני סוקר עכשיו של שון קרול שהוא פיזיקאי ופילוסוף נוגע בנסיון להקיף ככל האפשר את מהות החיים כאן על כל מה שמקיף אותה מבחינה מדעית שזה אתגר גדול אבל שון קרול עושה זאת בהצלחה.
זה ספר שמקיף נושאים כל כך רבים שכולם הם חלק מאותו פאזל שמרכיב את החיים ומשמעות החיים.
מה שהופך את הספר המקיף הזה למעניין כל כך זה המבנה שלו, קרול מתמקד בפרקים קצרים שנותנים לנו מידע בכל פעם על נושא אחר מאסטרונומיה ועד ביולוגיה, תורת הקוונטים, ביוכימיה, משמעות החיים.
הוא לוקח אותנו למסע מהיקום ועד מבנה האטום מאביוגנזה ועד המפץ הגדול.
אבל הוא גם לוקח אותנו למסע פילוסופי רוחני ולא רק מדעי אמפירי.
הוא נוגע בשאלות כמו איך אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים, מהו קיום ואיך אנחנו יודעים שאנחנו קיימים, איך אוספים ראיות מדעיות ואיך מגיעים למסקנות, הוא לוקח אותנו למסע מניוטון ואיינשטיין אבל גם נוגע בקאנט, דקארט, ויטגנשטיין וברטראנד ראסל.
הספר הזה מיועד לא רק לאנשים שקוראים הרבה ספרות עיון מדעית אלא גם לכאלו שסקרנים לגבי הקיום שלנו כאן ופחות בקיאים בנושאים האלו וזהו ספר שבכיף מספק לא מעט תשובות לשאלות מורכבות.
התמונה הגדולה הוא ספר מרתק בצורה בלתי רגילה, קצת פילוסופי, הרבה מדעי, מרחיב את הידע ובעיקר קריא, מעניין ותענוג לצלול לתוכו בטעימות קטנות.
מומלץ מאוד.

מי המציא את הגלגל / קודי קסידי
הוצאת מטר
206 עמודים
מאנגלית: כנרת היגינס־דוידי

הספר הזה לא לוקח את עצמו לגמרי ברצינות וזה מה שיפה בו שכן לכאורה קשה לאמוד או לדייק באותם אירועים הסטוריים או המצאות שקודי קסידי מנסה לתאר לנו כאן או לספר לנו עליהם ומצד שני הסיפורים שקסידי מביא יש להם בסיס מסוים.
הבסיס הוא על פי ממצאים ארכיאולוגיים שיכולים לשער מתי ואיפה התרחש אותו רגע הסטורי מכונן ועם זאת מכאן והלאה המחבר מייצר חיים ודמויות על מנת להביא לנו את הסיפור המלא כך שמצד אחד הספר לא לוקח את עצמו ברצינות גמורה וזה לא ספר הסטוריה עם אמיתות הסטוריות.
מצד שניבהחלט אפשר להנות ממנו כספר שהבסיס שלו או ההשערות לגבי הכרונולוגיה מתי אירועים אלו התרחשו קרובים למציאות.
קסידי נוגע במספר אירועים ותקופות כדי לתאר לנו כמה מהתגליות המוקדמות החשובות ביותר של האנושות וגם כאלו אולי קצת פחות חשובות למשל מי גילה את האש, מי המציא את הביגוד, מי הראשון שרכב על סוס, מי גילה את הסבון וכמובן מי המציא את הגלגל ועוד ועוד אירועים מרתקים.
לכל אירוע כזה או לכל דמות שמשערים שהיתה הראשונה לזהות או לגלות ממצא כזה או אחר קסידי נתן שם, מקום ותקופה ומספר לנו את הסיפור של התקופה, האירוע והמקום ומה שיפה בספר הזה זה החיבור לתקופה או החיבור להקשר של אותו אירוע.
כמו שאמרתי בהתחלה קסידי לוקח ממצאים ארכיאולוגיים, גנטיים ואחרים ומבסס את הסיפורים שלו על תגליות.
בעיני מדובר בספר ממש חינני, כיף לצלול לתוכו, לסיפורים, לממצאים, להמצאות ופשוט להנות ממנו מבלי לחשוב האם קסידי צודק או טועה בהשערות שלו כי אלו פשוט סיפורים מרתקים על הדיומות שמאחורי אותן תגליות והמצאות גם אם הם לא היו קיימים מעולם.
יופי של ספר.

כך הולכים השותלים / גיורא אילון
הוצאת אפרסמון
262 עמודים

אמנם אני באתי וגדלתי בקיבוץ ולא במושב אך יש המון דמיון ונקודות חיבור באידאולוגיות ובדרך של הישובים השונים ולכן כשקראתי את הספר הזה חשתי את החיבור הזה ואת ההזדהות למרות שהתקופות הן שונות לפחות בתחילת הדרך ועם זאת הסוף מאוד מזכיר את מה שעבר על הקיבוצים.
לפני שהתחלתי לקרוא את הספר קראתי שהסופר גיורא אילון נפטר לפני שהספר יצא לאור וזה עצוב שכן הספר הזה הוא באמת מקסים, שנון ומיוחד.
אמנם המחבר כתב סיפור על ישוב בדיוני בשם "גבעות" אך נראה שהעלילה או הממואר המיוחד הזה אינו בדיוני כלל וכלל וסיפור חייו ומשפחתו שזורים היטב בסיפור המושב הלא קיים והם מייצרים מארג יפה של ישראליות לאורך השנים, לאורך דורות של משפחה שהיא חלק מהמקום, חלק מההתפתחות של הארץ הזו וחלק מהסיפור של כולנו.
הספר מחולק לפרקים קצרים ואנחנו עושים מסע עם המשפחה של המחבר לאורך מקומות שונים בישראל ובתקופות שונות מהעליה לקרקע של המושב ועד להפיכתו לפנינת נדל"ן נחשקת אבל מעבר לסיפורו של המקום שהו סיפורם של האנשים, דמויות רבות יש בספר הזה, דמויות רבות וסיפורים שונים, והסיפורים נהדרים, יש בהם המון הומור וחן, וגם כאב ותסכול.
"כך הולכים השותלים הוא יופי של ספר" כולו ישראליות במקום, באנשים, בסיפורים המרגשים.
אני חושב שזה ספר נהדר של אדם שללא ספר ידע לכתוב, ידע לספר סיפורים ולהעביר אותם ובעיקר, בא לספר את סיפורה של ההתיישבות החשובה הזו על הטוב ועל הפחות טוב שבה בכתיבה נוגעת, לא מתייפייפת ולא מתחנפת ובעיקר, כתיבה טובה.
ספר נהדר ומומלץ.

ירמיהו / יוסף עמרני
כריכה, סוכנות לסופרים
415 עמודים

בעיני לפחות ירמיהו הוא נביא שדבריו והתקופה בה הוא חי חשובים למה שמתרחש כיום במדינה, לכאוס, לקיטוב ונראה שלקרוא על ירמיהו בתקופה הזו נותן איזו פרספקטיבה מעניינת מאוד.
יוסף עמרני מביא כאן ספר עלילתי די מרתק שכתוב היטב וערוך היטב על חייו של הנביא הזה שחי בתקופה כה חשובה, תקופת חורבן הבית.
הספר עוקב אחרי ירמיהו מלידתו ומביא את סיפור משפחתו ואת סיפורו האישי, את נבואותיו ואת הסיפור של העם בתקופה הזו.
ירמיהו הוא רומן הסטורי מרתק, לא הייתי קורא לזה ביוגרפיה שכן זהו סיפור עלילתי לחלוטין ועם זאת עוקב אחרי חייו.
יוסף עמרני הוא חוקר תנך ואיש חינוך ונראה שעולם המקרא בדמו ואהבתו למקרא ניכרת בכל פינה בספר.
בסך הכל מדובר בספר מעניין שכתוב היטב ותענוג לקרוא בו.

איך מסמסים געגוע / דפנה ליבר
הוצאת שתים
296 עמודים

אפשר לומר בלי לגמגם שזה אחד מספרי העיון המרתקים שקראתי בשנים האחרונות ולו רק בגלל הרלוונטיות שלו אבל לא רק, גם בגלל הכתיבה של המחברת שמייצרת לנו מידע מרתק ומשלבת אותו עם מקרים מהקליניקה שלה וזה מייתר עניין ודינמיות ובסופו של דבר מדובר בספר חשוב.
אני מהגר דיגיטלי, אני נכנסתי בהדרגה לעולם הדיגיטלי וראיתי את האימיים מתפתח ואת האינטרנט מתפתח ואת פייסבוק צומח אבל לא נולדתי לתוך זה.
היום אני מורה לדיגיטל, רכז תקשוב בבית ספר ומנסה להנחיל לילדים שנולדו לתוך העולם הזה ולא מכירים מציאות אחרת בה העולם התנהל בצורה קצת אחרת ולתווך להם כמורה את הדרך הנכונה וזה אתגר.
אבל מעבר לכך ככל שעובר הזמן העולם הדיגיטלי מתפתח בצורה מהירה מאוד ומשתנה מיום ליום כמעט וזה דורש גם מאיתנו את לעמוד בקצב, להשתנות בהקדם כי אחרת נשאר מאחור.
הספר נוגע בתחומים רבים ובעיקר בפערים האלו בין המהגרים לילידים, בנסיון לגשר, להבין, בשיח, ועבורי גם בדרכים להבין את הצורך של תלמידי שנולדו בעולם הזה לבין אנשים כמוני שחיים אותו אבל גם מכירים את העולם בלעדיו ולי כמורה הספר נתן כלים למחשבה, כלים להבנה וכלים לעבודה.
דפנה ליבר בהירה, צלולה ומתכתבת יפה עם העולם בו היא חיה ודרכו היא גם מטפלת והנסיון שלה ניכר וכך גם הכתיבה הנהדרת של הספר הזה שחשוב שיכירו אותו, חשוב שיחשפו אליו וחשוב שיפנימו את תובנותיו.
מומלץ מאוד.

הקעקוע ועוד סיפורים אפלים מיפן
הוצאת אסיה
112 עמודים
מיפנית: מיכל דליות־בול

שלושה סיפורים של סופרים מודרניים יחסית מהמאה הקודמת, מספרים סיפורים שיש בהם מימד אפל ומיסטי והם קשורים ליפן המסורתית, יפן הקלאסית, יפן שלפני החשיפה למערב. מה שמייחד את כל הסיפורים זה שכולם מתייחסים לדמות האמן, בין אם זה אמנות הציור או אמנות הכתיבה אבל האמן עומד במרכז.
הספרות היפנית היא תענוג, אני מאוד אוהב אותה ומאוד אוהב את היכולת שלהם לייצר סיפורים אפלים, חושנים, מיסטיים שיש בהם לעיתים אוירה של מוות או על טבעיות מיוחדת.
שלושת הסופרים הם סופרים יפנים בעלי שם ביפן ובעולם, אני אישית לא קראתי ספרים מתורגמים שלהם ואחרי קריאת הסיפורים הקצרים האלו אני יותר מסקרן לדעת האם תורגמו ולחפש אותם.
"הקעקוע" הראשון בסיפורים פורסם ב1910 וגם הוא והסיפור השני המצוין "הפרגוד עם ציור הגיהנום" שפורסם ב1918 מקשרים בין האמן לאמנותו ובשניהם יש מימד אפל.
הסיפור השלישי "קשר גורלי בין גלגולי חיים-השרידים" של אנצ'י פומיקו התפרסם הרבה לאחר מכן והוא סיפור מצוין, למעשה הוא מארג של סיפור בתוך סיפור מה שעושה אותו מורכב יותר מהאחרים.
האסופה הקטנה והאיכותית הזו נותנת לנו הצצה ליפן של פעם המרתקת וזו שעדיין לא עברה תהליך מואץ של מודרניזציה ותיעוש.
התרגום של מיכל דליות בול מצוין כמו גם אחרית הדבר שלה שמרחיב על הסיפורים ועל האוירה שלהם.
מומלץ מאוד.

הבז הנודד / גלנוויי וסקוט
הוצאת אפרסמון
102 עמודים
מאנגלית: משה רון

באופן אינטואיטיבי שמו של הספר זרק אותי לספר אחר שבמרכזו עומד בז. "הבז" של ג'יי איי בייקר שהוא אחד הספרים שהכי השפיעו עלי בשנים האחרונות אבל אם בספר הנפלא של בייקר מערכת היחסים של הבז עם האדם שעוקב אחריו היא שהבז החופשי נמצא בסביבתו הטבעית בעוד שהאדם הוא הדמות החריגה בנוף ומערכת היחסים כמו גם הדיאלוגים שלהם נעשים בשתיקה לכאורה בספר של גלנוויי וסקוט הרגשתי שהבז משמש כמן אלגוריה למין האנושי שלא מתואר בספר הזה לפי הבנתי בשיא הפאר שלו וההדר אלא מציג את הדמויות באור קצת מגוחך.
סופר אמריקאי בשם אלווין טאואר מתארח אצל ידידתו האמריקאית ששמה אלכס שגרה לא רחוק מפריז, אותה אלכס, אישה אמידה שחיה בבית מפואר מאחרת בביתה זוג חברים את מדלן ולארי קאלן, זוג עשירים, והאישה מביאה איתה למפגש את נקבת הבז שלה, שמה לוסי .
די מהר לוסי הופכת למרכז השיח וכמו שכתבתי יש בה ובמצבה כציפור שבויה שלכאורה לא רואה את המתרחש שכן עיניה מכוסות איזו מן אלגוריה על האנושות ועל האנושיות ולמעשה יש כאן שני נקודות מבט, נקודת המבט של הסופר, האורח שמוקסם מהציפור ומרגיש אולי קצת לא שייך לסיטואציה של המפגש, וכמובן נקודת המבט של הציפור המרתקת שלא מוציאה מילה, על השיח עליה.
בעיני זהו ספר קסום, קצר, קולע, שלא משעמם לרגע, כל מילה במקום, של פסקה חודרת ווסקוט מביא לנו כאן יצירה משובחת וצינית, על אהבה, על אנושיות מקולקלת, על העמדת פנים.
אם "הבז" של בייקר הוא שיר הלל לאהבת הטבע ולאנושיות או לחיבור המדהים בין החיה לאדם אז בספר זה, בצורה מבריקה וסקוט מציג לנו תמונה הפוכה שבה החיה מייצגת את הצביעות שבאדם ואת הניצול של החיה לטובת שעשוע.
הבז בסיפור של וסקוט הוא האלגוריה וזו אלגוריה מוצלחת.
ספר נהדר.