מאסטרים / אוהד טופור
הוצאת מטר
225 עמודים

מאסטרים הוא ספר מעניין, הוא מסוג הספרים שגם מלמדים אותך קצת על עקרונות חשובים להצלחה כלכלית אבל עושים את זה דרך סיפורי הצלחה של אחרים וכולם יהודים.
זה לא סוד שהעם היהודי הוציא מתוכו אנשי עסקים מופלאים והצלחות כלכליות כבירות ואוהד טופור מחבר הספר לא רואה זאת כמקריות אלא מחבר את ההצלחה העסקית הגדולה של יהודים רבים לכך שעקרונות ההתרבות היהודית מושרשים בהם באותם יהודים מצליחנים בין אם במודע או בין אם לא זה חלק מהחינוך, המשמעת והחיים שהעקרונות האלו הם חלק מחייהם.
הרבה מאוד יהודים זכו בפרסי נובל על הישגים מרשימים בכל התחומים של הפרס, הרבה מאוד יהודים בנו אימפריות כלכליות אדירות ויצרו המצאות וסטארטאפים ששינו את העולם ושום דבר מזה לפי המחבר אינו מקרי.
אני לא ארחיב על כל עקרון אבל אתן אותן בנקודות.
1: לימודים, לימודים, לימודים.
2: חשיבת לעומתית וסיכונים מחושבים
3: זריזות וישירות
4:שמירה על הרמוניה במשפחה
5:העצמה קהילתית
6: התמדה ועקביות
7: איפוק ושליטה עצמית
8: גמישות והסתגלות
9:אתיקה ומוסר
10:מה חשוב בחיים?

כל פרק מספר סיפור הצלחה אחר של איש עסקים יהודי מצליח ומתאר את סיפורו ואת הדרך לתהילה שלו ומרחיב על העקרון שנושא את שם הפרק.
בסוף כל פרק ישנו מה שנקרא בספר "מאסטר טיפ" שזה בעצם כלים בנקודות להצלחה בעסקים ובכלל שמתחברים לנושא הפרק.
סוג של ספר עיון בשילוב ספר עזרה עצמית.
בסך הכל ספר מעניין, מנומק עם גישה ברורה ותפיסת עולם ברורה שלא על הכל אני מסכים או מתחבר אבל הוא בהחלט כתוב בצורה מעניינת ומנומקת.
בסך הכל אני ממליץ, מעניין ומחכים.

ציפור מתעופפת בחדר מואר / יעל לוקסמבורג כהנא
הוצאת קתרזיס
71 עמודים

את יעל אני מכיר מהרשת כבר הרבה מאוד שנים, עוקב אחריה ואחרי מה שהיא כותבת ואף התמזל מזלי לפגוש אותה כמה פעמים וכשמעתי שיעל הוציאה ספר שירה זה היה נראה לי כמו חלק מאוד טבעי בתהליך ההתפתחות הרוחנית שלה, בתהליך הגילוי העצמי ובמסע המיוחד שהיא עוברת, מסע שיש בו כאב, רגש, עוצמה נשית, הורות, פרידה וגילוי עצמי וזהו מסע שנמשך ואני די בטוח שזה לא הספר האחרון שיעל תוציא שכן הכתיבה היא בנפשה, בנשמתה וזורם בדמה.
זהו ספר שירה עם הרבה עוצמות, יעל יודעת לכתוב ברמה גבוהה והשירה שלה היא שילוב של כתיבה גבוהה מצד אחד ומצד שני נגישה, כנה וקלה לקריאה והיא מחברת אותנו לנפש שלה, לחוויות שבחייה ולמסע שלה אליה אנחנו שותפים.
וזה בדיוק זה, זהו מסע, אישי, אינטימי אך גלוי לכולם, יעל פותחת את הפצעים והכאבים בחייה דרך המילים, דרך הרגש, ההחלמה מפרידה כואבת, הפרידה מהוריה, ההורות והכל בכנות נוגעת ודוקרת מצד אחד ומצד שני מלטפת במילותיה היפות וברגש המתפרץ.
אני מזדהה עם יעל שכן גם אני חוויתי פרידה קשה וכואבת, איבדתי הורים ומשפחה ואני מתמודד עם ההורות שלי כשהילדים אינם אצלי, נקודות ההשקה שלי עם יעל הם מה שגרמו לי להתחבר אליה כאדם והם חיברו אותי בצורה עוצמתית עם המילים בספר הצנום אך העמוק כל כך.

" שֶׁהַכֹּל יֵלֵךְ חָלָק, שֶׁהַמַּעֲבָרִים יִהְיוּ רַכִּים,
שֶׁשִּׂפְתֵי הַמִּדְרָכוֹת יִגְלְשׁוּ אֶל הַכְּבִישִׁים.
אֲנִי רוֹצָה עוֹר רַךְ, רַךְ לְמַגָּע.
שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְרִיקוֹת, בְּלִי קְצָווֹת חַדִּים.
בְּבַקָּשָׁה, רַק בְּלִי קְצָווֹת.
"אִי אֶפְשָׁר", אַתָּה אוֹמֵר לִי,
"כָּכָה הָעוֹלָם, אַתְּ מְבִינָה?"
אֲבָל אֲנִי רוֹצָה עוֹלָם
מִתְמַזֵּג־לֹא־נִפְרָד קָשֶׁה וְגַס
כְּמוֹ עוֹנָה אֶל תּוֹךְ עוֹנָה,
יוֹם אֶל תּוֹךְ לַּיְלָה,
אֲנִי רוֹצָה.
מֵהַחֶדֶר הַשֵּׁנִי הַיֶּלֶד צוֹעֵק "אִמָּא"
אֲנִי נוֹתֶנֶת לְזֶה לְהִסָּפֵג בְּתוֹךְ הַקִּירוֹת.
אֲנִי מַמְתִּינָה,
מַמְתִּינָה לָרֹךְ."

---

"אֵיךְ לִמְּדוּ אוֹתָנוּ פַּעַם
לְשַׂחֵק
אַחַת־שְׁתַּיִם־שָׁלוֹשׁ־דָּג־מָלוּחַ
וְשִׁכְנְעוּ אוֹתָנוּ
שֶׁהַכֹּל מַמָּשׁ בְּסֵדֶר גָּמוּר
כָּל עוֹד לֹא זָזִים
יוֹתֵר מִדַּי.
הָיִיתִי צְרִיכָה לַעֲבֹר כַּמָּה עֲשׂוֹרִים
וְלַעֲמֹד מוּל הַפְּחָדִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר
כְּדֵי לָדַעַת:
כָּל מָה שֶׁלֹּא זָז
כַּנִּרְאֶה מֵת."

ללמוד לדבר עם צמחים / מרתה אוריאולס
הוצאת הכורסא / הוצאת תשע נשמות
254 עמודים
מקטלאנית: יוסי טל

איזה ספר נפלא ורגיש הספר הזה, מרתה אוריאולס זו סופרת שאני ארצה לקרוא עוד ממנה ואני מקווה שספרים נוספים שלה יתורגמו.
פאולה היא רופאת ילדים בת 42, חיה בברצלונה ובסך הכל יש לה חיים מסודרים, בן זוג, עבודה טובה ונראה שחייה על המסלול הנכון אבל אירוע אחד מטלטל, למעשה שני אירועים ישנו את חייה בצורה מהותית.
האירוע הראשון הוא שבן זוגה מאורו מספר לפאולה בארוחת צהרים משותפת שהוא מחליט לעזוב אותה אחרי שנים רבות ביחד לטובת אישה אחרת, האירוע השני מתרחש זמן קצר לאחר מכן כאשר מאודו נהרג בתאונת דרכים.
פאולה המסכנה נעה בין שנאה לאבל, בין תיעוב מאורו על הפרידה האכזרית לבין האבל על מי שעד לפני כמה דקות היה בן זוגה וכרגע נהרג.
הנקודה הזו היא הפתיחה לספר המרגש הזה שמתאר את חייה של פאולה מכאן והלאה, הרגשות שצפים וההתמודדות עם החיים בצל אובדן והבית הריק ומה עושים מכאן והלאה.
פאולה ממלאת את החלל בעשיה, בלמידה על הצמחים שמאורו טיפח, בעבודה של בבית החולים.
פאולה מוקפת אנשים שונים בחייה שמנסים כל אחד בדרכם לעודד אותה.
יש בספר הזה המון עומק רגשי, המון חן והוא נקרא לאט.
אני מאוד אוהב את הסדרה הנהדרת הזו ושיתוף הפעולה בין שתי הוצאות שחביבות עלי במיוחד והחיבור ביניהם מוציא ספרים נפלאים.
סדרת חוצפנית קטנה היא נהדרת לא רק בתוכן אלא גם באריזה אלא גם בעיצוב היפה והמרענן.
למרות הכאב שיש בספר הזה הוא בעיני ספר אופטימי וכנה שמתאר את המשכיות החיים למרות הכאב.
מומלץ.

החבילה / מוניקה הלפר
ספרית פועלים
125 עמודים
מגרמנית: רחל ליברמן
הנובלה הקצרה והמהפנטת הזו מספרת את סיפורה של המחברת, הסיפור הוא עלילתי אבל יש בו אלמנטים ביוגרפיים חזקים והתוצאה היא ספר מצוין שמתאר תקופה מאוד מורכבת ומעניינת.
מהי בעצם "החבילה" החבילה מתארת למעשה את משפחתה של מוניקה את משפחת סבתה בתקופה של מלחמת העולם הראשונה בכפר בו היא גדלה וחיה.
אב המשפחה הוא יוזף, דמות מאוד פטריארכלית במשפחה מאוד פטריארכלית באופיה ובכפר שמרני.
אשתו מריה היא דמות ססגונית ויפיפייה, כל נשות הכפר מקנאות בה בשל יופיה הלא קונבנציונלי.
העלילה מתחילה לקבל תאוצה כאשר יוזף מקבל זימון לצבא לקראת מלחמת העולם הראשונה ונקרא להתגייס והוא מבקש מראש הכפר לדאוג לאשתו היפה שלא יפלרטטו איתה כל מי שחקה נפשו בה שזה כמעט כל הכפר פחות או יותר.
הימים הם לא קלים למריה שמתחזקת את הבית ודואגת לילדיה ויוזף מגיע לחופשות קצרות ובאחת החופשות הוא מגלה שאשתו בהריון אבל ממי?.
יוזף חושש שההריון לא ממנו והפרשה מעוררת סערה לא קטנה.
מוניקה הלפר היא למעשה בתה של אותה ילדה שנולדה מאותו הריון לא רצוי לכאורה, אביה של הילדה התכחש אליה כל חייו והמחברת דולה פרטים לאט לאט ובונה פסיפס עלילתי מרתק שהקריאה בו היא חוויה.
אני ראיתי בספר הזה מעבר לסיפור, ראיתי כאן תושיה נשית והתמודדות עם אתגרים רבים של מריה בחברה שמרנית מאוד, מעמדית מאוד שלנשים יש מעמד נמוך ותפקידים מסוימים, מסורתיים ולא מעבר לכך.
החבילה זה ספר מרתק שכתוב היטב ותענוג לקרוא בו, הוא לוקח אותנו לתקופה הזו של החיים בצל המלחמה ומראה לנו צד לא מפואר של אוסטריה בעיני.
ספר נהדר.

צ'פינה / נגה אולמרט
הוצאת ארגמן מיטב
107 עמודים

כבר בכריכה אפשר לזהות כמה מוטיבים שמלווים את המשוררת בספר הרגיש הזה, הציור היפה בכריכה של רגינה אולמרט מתאר ככל הנראה מלאכת אריגה שנראית מאיזור דרום אמריקה וכשקוראים על המשוררת מבינים שהיא נולדה בגוואטמלה וכמו כן זיהיתי המון נשיות בכריכה, המון עדינות, רגש וחום והספר של נגה אולמרט עוסק בין השאר בהורות ובנשיות וכן בקשר שלה לגוואטמלה אבל זו רק אחת מהתמות בספר הזה.
התמה המרכזית בעיני והיא לב ליבו של הספר זו ההתמודדות של נגה אולמרט עם מחלת הטרשת הנפוצה וההתמודדות שלה היא מה שמוציאה את היצירתיות בשירים היפים שבספר זה.
אולמרט מיטיבה לבטא את הכאב וההתמודדות עם המחלה הלא פשוטה הזו אך גם מביאה את היופי שבתקווה ובדברים היפים בחיים והמשפחתיות, ההורות והרצון פשוט לחזור להיות מי שהיא היתה לפני.
משברים מוציאים מאיתנו את האמנות החזקה ביותר, את המילים הנוקבות ביותר ואת בכח שיש במילים כדי להביע כאב, תחושות ורגש.
מרגישים שהספר הזה נובע מעומק הלב שלה ומתוך הכאב והקושי צומחים פרחים של תקווה ואהבה לכל מה שטוב.
ספר רגיש, עדין, נשי, אימהי ונוגע.

"אינני יודעת
כמה כח
נותר בגופי.

עזבו 'גיבורה',
עזבו 'השראה'.
חשש מצמית.
ימים של אימה.

ביני לביני-

בשביל מה?"

"פעם היו לי תשובות להרבה שאלות.
פעם יכולתי לעוף מעל הרבה גגות,
בהרבה ערים, בהרבה מדינות.
פעם יכולתי לטפס על הרים בכל הגבהים,
לכבוש פסגות, לנפץ תקרות שקופות,
פעם הרגשתי יפה, הרגשתי אישה,
הרגשתי.

פעם רציתי לחיות, רציתי עוד,
רציתי בלי די-

ודי."

עין תחת שן / ריקרדו סטרפאסה
הוצאת תשע נשמות
75 עמודים
מספרדית: רינת שניידרובר

זה הספר השני של רוקרדו סטרפאסה שמתורגם ויוצא לאור בהוצאת תשע נשמות ואין ספק שכמו בספר הקודם " הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום" גם כאן אנחנו נחשפים לכשרון של הסופר הארגנטינאי הקצבי והמיוחד שמייצר כאן סאטירה על ספרות בלשית והוא לוקח אותה למחוזות האבסורד והטירוף.
זו נובלה קצרה שלא נותנת מנוח לקורא בה, סטרפאסה לא מרפה מקורא לכל אורך הנובלה והתרחשות רודפת התרחשות ואתה קורא אותו ללא עצירה כאילו אתה צופה בסרט מתח מלא אשקן וחושש שברגע שתעצור או תלך לשירותים אתה תפספס משהו.
הנובלה מספרת על בלש בשם נבארו, הוא מתכנן לצאת לגמלאות אך סדרת מעשי רצח וחלקי גופות שמפוזרים בבואנוס איירס מעכבים את התכניות שלו.
למעשה מדובר בשני רצחים סדרתיים, הראשון מבתר את הגופות שלו והשני חונק את קורבנותיו באמצעות גרביונים של נשים.
האנדרלמוסיה בעיר הולכת לגדלה ונראה שיש איזו תחרות סמויה בין הרוצחים אבל גם הבירוקרטיה ובתי המשפט מקשים על החקירה ועל העבודה הבלשית.
מדובר בספר הזוי במובן החיובי של המילה, כיפי, חסר מנוחה ומטריד באותה המידה שהוא כיפי.
הביקורת של המחבר על השלטונות והבירוקרטיה מורגשת והיא חדה ונוקבת אבל אם אתם מחפשים ספר שהוא גם ביקורת חברתית, סאטירה על ספרי בלשים וכזה שתענוג לקרוא אותו כמן אסקפיזם נקי וטהור אז זה הספר שחיפשתם.
שונה ומטורף כפי שרק סטרפאסה יכול לכתוב.

עוזב הולך / עדו חפץ
הוצאת שתים
192 עמודים

עדו חפץ כותב כאן ספר מאוד גברי אבל כמה שהוא גברי הוא גם ספר מאוד רגיש.
למעשה יש כאן שתי נובלות שהתמה המרכזית שלהם הוא מערכות יחסים בין אב לבן וזה מה שמוביל את הספר ואת החשיבה סביבו.
בגלל איכות הכתיבה העובדה שזהו ספר ראשון מרשימה מאוד שכן הכתיבה לא רק בוגרת ועוסקת בנושאים מורכבים אלא היא כתיבה ברמה גבוהה ודורשת מהקורא חיבור לעלילה, ריכוז וזהו ספר שנקרא בקצב איטי.
כאב לבן אני מדי פעם חרד כלפי עצמי איך יהיה ומה יקרה כשהוא יתבגר ויצא לדרך עצמאית, עד כמה הקשר בינינו ימשיך להיות חזק והאם הוא יכעס עלי על טעויות העבר ועוד כל מני מחשבות.
הספר הזה עוסק גם בתיקון גם בחיפוש אחר תיקון.
הנובלה הראשונה, "עוזב הולך" מתאר מן מערכת מסובכת של אבות ובנים ובמרכזה אב שמחפש קשר מחודש עם בנו ואותו בן דוחה כל נסיון של האב לייצר קשר מחודש. במקביל בן אחר מנסה להתחקות אחר אביו שעזב את משפחתו ואת הארץ והקים משפחה חדשה בסקנדינביה.
הסיפורים מצטלבים זה בזה ומייצרים מארג מסובך של מערכות יחסים של אבול ובנים.
הנובלה השניה "חלון" מתארת אב מבוגר שמנסה לחדש את הקשר עם בנו שמטייל בעולם אך המאמצים לייצר קשר מחודש נכשלים.
והוא מנסה למלא את חייו בהתבוננות דרך החלון על משפחה ולומד דרכם על חייו.
שתי הנובלוך מורכבות ואיטיות ועם זאת חזקות ונוקבות ודורשות קריאה והתבוננות נוספת, כמו החלון בנובלה השניה כך הספר מאפשר לקורא חלון למציאות שלו.
כמה מורכב ככה מעניין.
הוצאת שתים הולכת ונעשית הוצאה חשובה ומרתקת גם בבחירות הספרים וברמתם.

ג'וני שב משדה הקרב / דלטון טרמבו
אחוזת בית
230 עמודים
מאנגלית: יותם בנשלום

אני חושב שג'וני שב משדה הקרב הוא הרבה יותר מספר אנטי מלחמתי, הוא משל אנטי מלחמתי, זה ספר שהוא סימבול, הוא לוקח את אכזריות המלחמה לקיצון של הקיצון ומתאר מתב כמעט בלתי אפשרי כדי להמחיש עד כמה אכזרית היא המלחמה.
זהו ספר קשה, כמעט בלי דיאלוגים, כולו מונולוג שמתחולל בראשו של אדם אחד, ג'וני והוא קשה לקריאה, קשה מאוד וקשה מאוד להשאר אדיש אליו, אני חושב שרק אנשים שמוחם וליבם אטום יכולים לקרוא ספר זה באופן אדיש.
הייתי מאוד מתלבט לתת לנער מתבגר לפני גיוס לקרוא את הספר הזה שכן אם אני רוצה שהילד ילך לצבא הספר הזה לא בשבילו, לעומת זאת אם אני רוצה שהילד לא יתגייס אז אתן לו לקרוא את הספר הזה שכן הוא בהחלט יכול לייצר פציפיזם.
דלטון טרמבו כתב ספר חזק מאוד וקורע לגזרים, זוועות המלחמה לא גרפיות כמו "במערב אין כל חדש" או "מלכוד 22" ועוד אלא אנחנו חיים במוחו של ג'וני אחרי שהוא נמצא בבית החולים ואינו מבין את מצבו ולאט לאט אנחנו נחשפים יחד איתו למצבו הבלתי אפשרי.
ג'וני מבין שהוא לכוד בגופו, גוף שאינו שומע, אינו רואה וגם אינו יכול לדבר ולאט לאט ג'וני מגלה שבנוסף לכל אלו אין לו לא ידיים ולא רגליים.
ג'וני לא יודע מי מסביבו, מי נמצא בחדר, מי מטפל בו, הוא לא יודע כלום.
הדבר היחידי שקיים ופעיל אצלו זה המוח והמחשבות מתרוצצות בראשו, הוא נזכר בחייו, בעברו, בתקופת ילדותו ובתקופה שלפני המלחמה והמונולוג שהוא לב ליבו של הספר אלו מחשבותיו ואנחנו חווים זאת יחד איתו.
לאט לאט ג'וני מנסה בדרכים יצירתיות לנסות וליצור קשר עם מי שנמצא סביב מיטתו, הוא מחפש בכל מחיר את הדרך והדרך קשה ומייסרת.
הספר מתאר את טראומת המלחמה בצורה כואבת וקשה, הנסיון לשמור על אנושיות במצב שהוא קשה יותר ממוות, בסיטואציה שהיא לא אנושית בשום דבר.
ג'וני שב משדה הקרב זו יצירה חשובה מאוד ואחד הספרים הכי חזקים שקראתי על טראומות המלחמה ועל תוצאות המלחמה, זה ספר נוקב וקיצוני אך הקיצוניות הזו מעוררת בנו את המחשבות הכי קשות ומורכבות על המלחמה והאכזריות שבה.
בישראל אנחנו נחשפים כל הזמן למאבקם של נכי צה"ל וההכרה בזכויותיהם לחיות חיים טובים יותר אחרי ששלחנו אותם לשדה הקרב והשארנו אותם נכים בגופם ובנפשם.
מאוד מומלץ אבל באמת לא לכל אחד.

הראשונות / שהרה בלאו
כנרת, זמורה, דביר
202 עמודים

שהרה בלאו היא סופרת מצוינת, אני מאוד אוהב את כתיבתה אבל בספר הזה כתיבתה מקבלת זוית שונה ומיוחדת, שהרה בלאו מגלה על עצמה ואת עצמה דרך נשות התנ"ך.
הכתיבה היא אישית, פתוחה יותר, השפה היא קלה יותר ונגישה יותר ופתאום אנחנו מגלים בספר לא רק נקודות מבט חדשות על אותן נשים אלא גם על מחברת הספר וזה בעיני אחד הדברים היפים שגיליתי בספר הזה.
התנ"ך הוא ספר גברי מאוד, גברים כתבו אותו, ערכו אותו ונתנו משקל רב יותר לדמויות הגבריות בו ועם זאת היו נשים רבות בסיפורים, חלקן מוכרות יותר וחלקן לא מוכרות בכלל או מוכרות חלקית ואפילו ידועות לשמצה.
באה שהרה בלאו ופותחת לנו צוהר לנשים האלו אבל מנקודת מבט אחרת, פתאום אנחנו מגלים צדדים נוספים על אותן נשים, משהו בפאתוס נשבר, משהו מורכב יותר מתגלה לקוראים.
אם תשאלו אדם רגיל כמה נשים הוא מכיר מהתנך סביר להניח שהוא לא יזכיר את יהודית או את אבישג, גם לא את ערפה או את אסנת ואנחנו למדים להכיר גם אותן .
הספר הזה כה חינני שהוא העלה בי חיוך הרבה פעמים בזמן הקריאה, מאוד מיוחד, מאוד נעים לקריאה, שפה עכשוית, יומיומית, מלאת הומור וחן ובעיקר מכניסה אותנו לעומק הדמויות בטקסטים קצרים, פסקאות קצרות שבתוכן מסתתר עומק גדול.
יופי של ספר, כזה שאפשר לקרוא לא ברצף, לחזור לדמות שמוצאת חן בעינינו. נקודת מבט פמיניסטית, נשית וכנה על הנשמם שגדלנו עליהן ולמדנו על חלקן.
אהבתי מאוד.

על מותו של כלב קטן / מוריס מטרלינק
הוצאת נהר ספרים
100 עמודים
מצרפתית: אביבה ברק־הומי

כל טקסט של מוריס מטרלינק הוא תענוג עבורי, לדעתי זה כבר תרגום שלישי לטקסט של מטרלינק בשנת 2022 ואחרי "חיי הדבורים" הנפלא מגיע גם הספרון הזה שמאגד בתוכו 3 מסות מרתקות של מטרלינק וכולם עוסקים בישירין או בעקיפין בעולם הטבע.
חלק עוסקים בקשר בין הטבע לאדם למשל המסה הראשונה שכולה שיר הלל לכלבו של מטרלינק, כלב צעיר שלא הספיק לחוות מספיק את העולם ועל הדרך מטרלינק מדבר על הקשר בין הכלב לאדם, אולי היצור היחידי שכרת איתנו ברית אמיתית.
יש כאן איזו ביקורת לאדם וליחס שלו לעולם החי ועל כך שהכלב למעשה בוגד בכל יצורי החי האחרים שהפנו לנו עורף ודי בצדק.
את הדבורים הספקנו כבר להכיר (מי שקרא) בספרו המופתי "חיי הדבורים" וגם כאן הם מעסיקים אותו והוא מביא לנו אנקדוטות נוספות ומעניינות על הדבורים ואורח חייהם.
המסה השלישית עוסקת בעולם הצמחים ובין השאר על צמחים שמשתנים בכל מה שקשור להמצאות בסביבתם של האדם או באיזור מחיית האדם.
בעיני התרגום קצת נוקשה ולא תמיד מזמין אך כתיבתו של מטרלינד היא פיוטית ועם ביקורת חברתית קשה על האדם ונראה שהוא עושה את החיבור המיוחד והמעניין בין הטבע לאדם ומוצא הקשרים וחיבורים ברורים ביניהם.
אני אוהב את מטרלינק וחושב שהוא סופר גדול שראוי לקרוא אותו.