לורנס בחצי האי ערב / סקוט אנדרסון

הוצאת עם עובד

648 עמודים

מאנגלית: כרמית גיא
ב30 באוקטובר 1918 הוזמן קולונל תומס אדוארד לורנס לארמון בקינגהאם לפגישה עם המלך.

המלך והמלכה נכנסו ולפניהם דרגש עם שלל עיטורים.

לורנס ידע מה הולך לקרות והוא חלם על הרגע הזה כל חייו.

אך לורנס לא כרע ברך בפני המלך והמלכה, הוא הודיע שהוא מסרב לקבל את העיטורים.

לסרב לקבל תואר אבירות לפני גיל 30?

אבל לורנס עשה זאת ויצא מהארמון מול זעמה של המלכה מרי.

הסיפור הזה שאיתו בחר סקוט אנדרסון לפתוח את הספר הזה מראה יותר מכל את אכזבתו של לורנס מהקולוניאליזם הבריטי ומהבטחות שלא קוימו כלפי תושביהם הערבים של המזרח התיכון.

הסכם סייקס פיקו חילק את המזרח התיכון בין הבריטים לצרפתים למרות מאמציו של לורנס לקדם עצמאות.

עד קריאת ספר זה ידיעתי על לורנס הסתכמה בקריאת ערכים אנציקלופדיים ובצפייה בסרט הקולנוע עטור הפרסים משנות השישים.

אבל "לורנס איש ערב" כך הוא כונה היה אגדה עוד בחייו.

אחת הדמויות השנויות במחלוקת של מלחמת העולם הראשונה ואחד האחראים לכך שהמזרח התיכון נפטר מהשלטון העותמאני וקיבל שלטון מסוג אחר אבל שקידם במידה רבה את המזרח התיכון כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

לורנס היה ארכיאולוג בריטי שהתעניין מאוד במזרח התיכון והתחבר למנטליות ולשפה של התושבים הערבים באזור ולאחר הצטרפותו למלחמה כישוריו וקשריו הביאו אותו להתחבב על מנהיגי המרד הערבי כנגד השלטון העותמאני ובסופו של דבר גם להפוך לאחד המנהיגים של המרד ולהוביל את השבטים לנצחונות אדירים כשאחד מהם "הקרב על עקבה" זכור עד היום כאחד מהקרבות החשובים וההירואיים ביותר.

אבל למרות שלורנס הוא הדמות המרכזית בספר זה בחר סקוט אנדרסון להתמקד בכמה דמויות משנה חשובות שיש להם חלק חשוב בסיפור.

קורפ פרופר, מרגל גרמני, איש מודיעין של הקייזר שניסה לעזור לעותמאנים כמה שיכל.

ויליאם ייל, נציגה של חברת הנפט האמריקאית סטנדרט אויל שנשאר לבסוף כקצין מודיעין ואולי הדמות שהכי ריתקה אותי היתה דמותו של אהרון אהרונסון ממקימי ארגון המודיעין ניל"י שעזר לבריטים להוציא מכאן את העותמאנים.

אהורונסון היתה דמות מרתקת וגם שמה של שרה מוזכר בספר הזה, שרה שבסופו של דבר נתפסה ונרצחה בעינויים על ידי העותמאנים.

לאהרונסון היו כמה פגישות מרתקות עם לורנס
"עתיד ארץ ישראל הסביר אהרונסון, אינו כשטח חסות בריטי, שהמיעוט היהודי בו יזכה להגנה, אלא במדינה יהודית דה פקטו. זו תושג באמצעים מדיניים וכלכליים גם יחד, כאשר הציונים פשוט יקנו את כל האדמות בין עזה לחיפה ויגרשו את הפלאחים מהן. תגובתו של לורנס היתה בוטה לא פחות. ליהודי ארץ ישראל יש שתי אפשרויות, אמר לאגרונום: לחיות בדו קיום עם הרוב הערבי או שגרונותיהם ישוספו." 

עמ' 413

לאהרונסון וגם למנהיגים ציונים אחרים בהם חיים וייצמן היה אינטרס שהמרד הערבי יצליח כי כך יגורשו העותמאנים ויכנסו הבריטים וגם הצהרת בלפור נתנה להם תקווה שזה הדבר הנכון ביותר.

ישראל מוזכרת לא מעט בספר זה ולורנס היה נוכח כאן לא מעט.

אפשר לומר שדמותו גם אחרי קריאת ספר זה נשארה חידתית ויש לא מעט שאלות לא פתורות לגביו.

אבל זו ביוגרפיה מעולה ומקיפה, מעניינת ומרתקת בכל מובן.

הרבה זמן לקח לי לקרוא אותו אבל זה היה שווה את זה.

ספר מומלץ מאוד.

ביוגרפיה מעולה על איש מרתק וחידתי וככל הנראה זה יישאר כך.

מפלצת הזיכרון / ישי שריד

הוצאת עם עובד

136 עמודים
ישי שריד עוסק בנושאים פוליטיים רגישים דרך פרוזה, דרך הכתיבה שלו.

מה שאני אוהב בכתיבתו של שריד זה שהוא נוגע בנקודות קשות ורגישות בחברה הישראלית והפעם הוא בחר את השואה כנושאה לעסוק בו, אבל זה לא רק השואה כנושא אלא תהליכים חברתיים שקורים בימינו שמראים שאולי השואה לא היתה שיעור מספיק חשוב.

הסטוריון צעיר כותב ליו"ר יד ושם מכתב שבו הוא מספר על המאבק במה שהוא מכנה מפלצת הזכרון, הוא מספר במכתבו איך הוא התחיל לעבוד כחוקר נושא השואה.

לאחר שסיים את הדוקטורט שלו הוא התחיל להדריך ישראלים ובני נוער במחנות ההשמדה.

הזוועות חודרות אליו וזה הופך להיות חלק בלתי נפרד מחייו, הוא שומע קולות וחווה חוויות רגשיות קשות שפוגעות גם בחייו האישיים כאשר הוא מוצא עצמו מאיים על ילד בגן של בנו בגלל אלימות כלפי בנו מצד הילד.

החוקר שצעיר שם לב לתהליכים קשים בחברה שלנו של אדישות כלפי חלשים, של חוסר אכפתיות, האשמות וגזענות כלפי צדדים בחברה ואמירה אחת של נער אחד שאמר שאנחנו צריכים להיות קצת נאצים כי רק ככה נשרוד. בעולם אין מקום לרחמים, אין מקום לחלשים.

האם בני הנוער שעטופים כל כך יפה בדגלי ישראל ובוכים במחנות אבל כשהם חוזרים למלון הם משתכרים ומתנהגים בחייתיות ומדברים בגזענות ושנאת האחר, האם הם למדו משהו?

שריד נוגע בעצבים החלשים בחברה הישראלית ושוחט פרות קדושות כדי להעביר מסרים חשובים בעיניו.

הפרוזה שלו קצת יבשה לפעמים אבל חודרת, קודרת ומעוררת מחשבה.

קשה שלא לצאת אחרי ספריו בתחושה קודרת ומדכאת לגבי העתיד שלנו.

כך יצאתי אחרי קריאת "השלישי" וכך אני יוצא מקריאת ספר זה.

ספר מעניין וחודר.

מומלץ לקרוא.

בלונדיניות גבוהות / ז'אן אשנוז

הוצאת לוקוס

238 עמודים

מצרפתית: ארז וולק
אני אוהב ספרים כמו בלונדיניות גבוהות, הוא ספר קיץ קליל ומתוחכם עם קריצה לז'אנרים שונים. הוא בא מבחינתי בזמן.

סלבדור הואמפיק תכניות דוקו ריאליטי בטלויזיה שיוצר סדרת תכניות על בלונדניות גבוהות מפורסמות ויש לו גם חלוקה לסוגי בלונדיניות.

 הוא להוט למצוא את סטלה, כוכבת לשעבר שנעלמה לחלוטין מעיני הציבור כאשר לאחר תהילתה נכלאה באשמת רצח ולאחר שחרורה החליטה מסיבותיה להעלם.

סלבדור להוט למצוא אותה ושוכר בלש פרטי שיחפש אותה.

בשלב הזה של הסזפר מתחיל מרדף אחר המצאה של סטלה שחוצה יבשות ומדינות.

סטלה מצד שני מודעת לזה שמחפשים אותה אך לא יודעת מי ולמה ועושה הכל כדי לחמוק מאותם אנשים כך שהסיפור הופך למשעשע במיוחד כאשר כל אחד מהצדדים עובר חוויות משלו.

זה סוג של מותחן פשע מסוגנן ומשעשע שכיף לקרוא.

הוא קליל ומצד שני אשנוז מרבה להכניס לנו דימויים מעולם תקשורת ההמונים ותרבות הפופ.

לעיתים הרגשתי שאני קצת הולך לאיבוד בתוך העלילה אבל בסופו של דבר זה פחות הפריע לי כי נהניתי מקריאת הספר החביב הזה.

ארז וולק תרגם היטב ואם אתם מחפשים ספר מתח קצת אחר עם קריצה הומוריסטית וחביבה אתם תהנו ממנו.

טיפוסים / תיאופראסטוס

הוצאת כרמל

84 עמודים

מיוונית: חנה כהנא
הספר הזה צד את עיני עוד לפני שנה כשביקרתי באחת הרשתות והפעם החלטתי לרכוש אותו.

מעבר לכך שאני אוהב את הוצאת כרמל ואוהב ספרות יוונית קלאסית משהו בתיאור הדמויות מאוד מצא חן בעיני.

יש בהם מאפיינים קריקטוריסטיים, מלאי הומור וביקורת על החברה היוונית באותה התקופה אבל לא רק על אותה התקופה אנחנו יכולים ללמוד מתיאופראסטוס אלא גם על תקופתנו אנו כי טבע האדם לא באמת השתנה ואותן חולות רעות קיימות גם בתקופה זו ויהיו קיימות גם עוד מאה שנה מהיום.

דרך הישירות של המחבר אנחנו יכולים לשים לב עם מנהגים והתנהגויות של היוונים באותה התקופה וההערות בגוף הספר לצד הטקסט של המתרגמת חנה כהנא מחדדים לנו את מה שתיאופראסטוס מתאר בשלל הטיפוסים המתוארים בספר.
המתחזה, החנפן, הלהגן, עם הארץ, המתרפס, הנעדר שיקול דעת, הדברן, רוקח השמועות, עז המצח, הצייקן, המעורר סלידה, חסר הרגישות, הנלהב יתר על המידה, קהה החושים, הזעפן, בעל האמונות התפלות, הנרגן, החשדן, המבחיל, סר הטעם, השאפתן הקטנוני, הקמצן, הרברבן, היהיר, הפחדן, האוליגרך, האיש שרכש השכלה באיחור, המלעיז, שוחר הנוכלות, החמדן העלוב.

תיאופרסטוס חי 300 שנה לפני הספירה ועם זאת כל אחד כשיקרא בספר זה ימצא בין שלל הדמויות הרבה דמיון להווה בין הפוליטיקאים שלנו, אנשים שהוא מכיר מהיום יום ועוד.

כמה דוגמאות מתוך הספר ותיאורי שלל הדמויות.
הדברן "אחרי שהתיש אנשים בודדים אחד אחד, יהיה מסוגל לתקוף גם את אלה העומדים יחד בקבוצה ולגרום להם להימלט מבלי שסיימו את ענייניהם"
הזעפן "בפני אנשים שיבקשו לכבדו וישלחו לו מתנות לחג, יצהיר שאין דבר כזה – מתנות חינם."
אחד הדברים המעניינים שלמדתי מספר זה הוא היחס בין האדון לעבדו שתיאופראסטוס מרבה לתת כדוגמאות והתנהגות בין אנשים וכיבוד או אי כיבוד האחר כפי שהיוונים ראו זאת.

ספר קטן אך מרתק בעיני.