מאוהב / אלפרד הייז
הוצאת תשע נשמות
191 עמודים
מאנגלית: דפנה רוזנבליט
אלפרד הייז ידוע בתור תסריטאי מפורסם אבל בתור סופר פחות מכירים אותו לפחות כאן.
ובאמת הגיע הזמן להכיר ולו רק בזכות זה שמאוהב הוא פנינה ספרותית יוצאת דופן שכל אוהב ספרות צריך לקרוא.
אם הייתי קורא שוב את מאוהב הייתי שם מוזיקת רקע שקטה אולי כוס יין טוב וממלא את ליבי מחשבות על אהבה ועל שברון לב.
מאוהב הוא ספר פיוטי, יש לו קצב אחר, הוא יותר מכל דבר אחר ממלא אותך בתחושות.
בחור יושב לו בבאר ומספר לבחורה אחרת שבה שאחריה הוא מעוניין לחזר את סיפור אהבה אחר לבחורה אחרת שהוא הכיר שבה היה מאוהב.
במהלך הקשר הבחורה מקבלת הצעה מאיש עשיר, הצעה מאוד מפתה שמטלטלת את מערכת היחסים עם הגבר.
מערכת היחסים של הגבר עם האישה היא מערכת יחסים בהתרסקות, מערכת יחסים שנעה בין תקוה לאכזבה.
אבל שלא כמו סיפורי אהבה אחרים הספר הזה כתוב בצורה פיוטית, כמעט לירית של מחשבות ותהיות, חרדה קיומית ואופטימיות עצורה.
זה ספר שנוגע בנימי הלב ודורש מהקורא להתעמק ולהתחבר למחשבותיו של הגיבור, של הגבר.
אנחנו חוזים שהתפרקות איטית של חלום, אנחנו חווים את האהבה מחדש דרך כתיבתו של הייז.
הספר ברובו הוא זרם תודעה מחשבתי של הגבר והאישה שמנסים לספר לנו את הסיפור המורכב של האהבה והקושי בה.
עצוב הספר הזה, עצוב ורגיש ומגרה את המחשבה.
כמה יופי ותום יש בתחושות האלו וכמה כאב ועצב ותחושות אפסות יכולות גם לנבוע ממנו.
צר לי על הסקירה הקצרה אבל זה לא רק ספר שמספרים עליו זה ספר שמרגישים אותו.
קחו לכם פסק זמן מהיומיום, שבו לבד במקום נוח ותתחילו לקרוא את מאוהב.
הוא יסחוף אתכם.
ספר יפייפה.

הסיפור של שם המשפחה החדש / אלנה פרנטה
הוצאת הספריה החדשה
496 עמודים
מאיטלקית: אלון אלטרס
ההתנסות הראשונה שלי עם כתיבתה של אלנה פרנטה התחילה עם הספר הראשון בסדרת הרומנים הנפוליטניים שהוא החלק הראשון בסדרת ספרים זאת "החברה הגאונה"
מהר מאוד נשאבתי לכתיבה הנהדרת שלה והספר כבש אותי מיד.
תיאור העיר נאפולי וסיפור החברות בין אלנה ללילה לאורך השנים היה עשוי כל כך טוב שקשה היה להתנתק מהסיפור.
שנה חיכיתי לחלק השני והנה הוא לפני ואני כותב עליו סקירה.
חשוב וראוי לציין שאת הספר הזה צריך לקרוא רק אחרי קריאת החלק הראשון.
זו אינה סדרת ספרים עם עלילה נפרדת.
המחברת כתבה את הספרים כיצירה שלמה אחת שחולקה לארבעה כרכים ולכן החשיבות של הספר הראשון על מנת להבין מה קורה בספר זה היא משמעותית.
על מנת שאנשים שעדיין לא קראו את "החברה הגאונה" יבינו קצת על מה אני מדבר אני אספר בקצרה.
החברות בת שישים השנה בין שתי נשים החיות בעיר נאפולי מסופר מנקודת מבט של אחת החברות, אלנה גרקו הבת של השוער.
היא מתארת מנקודת מבטה את החברות שלה עם לילה צ'רולו הבת של הסנדלר.
הספר הראשון מקיף את ההיכרות ביניהן מגיל 6 עד 16 ומתחיל מהסוף בהעלמותה של לילה מהבית בצורה קצת מסתורית.
הספר הנוכחי מתחיל מאותה הנקודה בה הסתיים החברה הגאונה בחתונתה של לילה בת ה16.
שתי הנערות מוצאות את עצמן כל אחת בנקודה אחרת בחייהן
לילה לא מרוצה מחיי הנישואין שלה עם בן משפחת סולארה אשר מתגלה עבורה מצד אחד כבעל ממון שדואג לה ולעסק המשפחתי אך מתייחס אליה בצורה שוביניסטית ומותיר אותה בתחושת אומללות למרות תנאי החיים הטובים.
אלנה לעומת זאת ממשיכה בלימודיה ופורחת בהם.
לילה מבינה שכך היא לא תוכל להמשיך לחיות ומוצאת את עצמה בסופו של דבר מחוזרת על ידי בחור אחר בשם נינו שגם אלנה מעוניינת בו.
היחסים הסודיים של לילה עם נינו מערערות את נישואיה ולילה מחליטה החלטה קשה אך חשובה מבחינתה.
אלנה לעומת זאת עושה צעד אחר חשוב ומשמעותי מבחינתה בבחירתה לעזוב לראשונה את נאפולי וללכת ללמוד במחוז אחר  ולראות עולם לראשונה.
הפרידה מלילה והשינויים המשמעותיים והנתיב שכל נערה בוחרת בחייה מרתקת ומעניינת והסופרת מראה זאת בכתיבה מופתית בעיני.
הספר הוא פשוט תענוג של כתיבה איכותית ויש בה רגעים פשוט נפלאים.
גם דמויות המשנה כתובות היטב
הספר מתאר היטב את השינויים הפוליטיים באיטליה בחצי השני של המאה ה19 ואת עליית המאפיה בנאפולי.
הוא מתאר היטב את החיים בעיר ואפשר ממש לדמיין את סימטאותיה.
הספר שמסתיים כששתי הנערות כבר בנות 23 משאיר לקורא את התחושה שיש מה לצפות להמשך, לחלק השלישי.
זו ללא ספק סדרה מופתית שזורקת אותי לספרות קלאסית שנשארת הרבה שנים קדימה.
וכך תחושתי לגבי הרומנים הנפוליטניים.
מחכה כבר לספר השלישי.
אל תחמיצו, רכשו את החברה הגאונה וגם את הספר הנוכחי.
המלצה חמה במיוחד.

הבלונדינית שחורת העיניים / בנג'מין בלאק
הוצאת עם עובד
304 עמודים
מאנגלית: יונתן פיין
אני מאוד אוהב את ז'אנר הנואר, אני אוהב את האפלוליות שלו ואת הבלשים אולן פאשן סטייל.
אני גם מאוד אוהב את הרומנים של ריימונד צ'רנדלר שמתחברים לי עם החצי הראשון של המאה העשרים, עם שיטות חקירה ישנות ועם מסתורין בלתי מוסבר.
למעשה הספר הזה שייך לשלושה סופרים, אחד חי, אחד בדוי ואחד מת.
ג'ון באנוויל הוא הסופר שכותב בשם העט שלו בנג'מין בלאק רומן שגיבורו הוא פיליפ מרלו שהיה הבלש בספריו של ריימונד צ'נדלר.
בנג'מין בלאק מחיה את פיליפ מרלו ויוצר רומן בלשי איכותי ומרתק שזורק אותך שוב לתקופה ההיא שאני כל כך אוהב ולז'אנר הנואר החביב עלי במיוחד.
הסיפור מתאר את תחילת שנות החמישים ולמשרדו של מרלו נכנסת בחורה בלונדינית יפייפיה לבושה היטב ומבקשת את עזרתו של מרלו במציאת אדם בשם ניקו פיטרסון.
פיטרסון נעלם ואין איש יודע היכן הוא.
מרלו לוקח עליו את המשימה ומסתבר שהמשימה הרבה יותר מורכבת ממה שהוא חשב.
הוא מגלה שהעלילה מפותלת ומלאת שקרים ותככים גם מצד לקוחתו ומשפחתה שמתגלה כמשפחה עשירה מאוד.
מה קרה לפיטרסון? למה הוא נעלם ואיך זה קשור למשפחתה של לקוחתו?
קשה לסקור ספר כזה מבלי לתת ספוילרים ואני אמנע מכך אך אני אומר שהעלילה המגוונת והמעניינת והדמיון הרב כמו כן היכולת של המחבר לכתוב את הז'אנר הזה בכזו טבעיות כאילו הוא היה צ'נדלר בעצמו  הופך את הספר הזה לספר נהדר לקריאה, כיפי ומותח.
קשה מאוד שלא לפספס את הניחוח של אותה תקופה מעניינת.
אני חושב שחובבי ספרות בלשית יהנו מאוד מספר זה.
אני אישית מאוד נהניתי.
תכננתי זמן רב לקרוא ספר של בנג'מין בלאק ואני שמח שיצא לי לקרוא את הספר הזה.
אחפש נוספים שלו.
ספר מלא הומור שחור, משעשע ומותח.

אני קלאודיוס / רוברט גרייבס
הוצאת עליית הגג
507 עמודים
מאנגלית אביעד שטיר
כנער, עוד לפני שידעתי על ספריו של גרייבס אהבתי לראות את הסדרה הנהדרת "אני קלאודיוס"
סדרת מופת עם משחק נהדר של דרק ג'קובי.
אהבתי את דמותו של קלאודיוס וסלדתי מדמותם של הקיסרים קליגולה וטיבריוס ובכלל מצורת החיים הנהנתנית העריצה והבלתי נסבלת של השליטים.
התחושה של אותם קיסרים שהם לא פחות מאלים היתה דוחה בעיני ואני חושב שלא רק בעיני.
כשנפלה בידי ההזדמנות לקרוא את הספר הקלאסי הזה (כמו הרבה קלאסיקות אחרות שלא קראתי אני לא מבין איך לא קראתי אותו הרבה לפני) לא פספסתי וקראתי בהנאה רבה.
גרייבס לקח תקופה לא פשוטה, אלימה ומסקרנת מאוד ויצר רומן מרתק, מעניין, משעשע מאוד והכל דרך עיניו של קלאודיוס.
האציל הרומי שבכלל נולד בצרפת והיה למעשה בסופו של דבר הקיסר הראשון שלא נולד ברומא היה שנים רבות מושא ללעג ודחוי על ידי האצולה הרומית.
מגמגם וצולע אך תמיד נמצא שם ותמיד ליווה את הקיסרים עד שמונה לקיסר בעצמו מיד אחרי הירצחו של קליגולה.
אפשר לומר שנכותו של קלאודיוס הצילה אותו בעיקר בתקופת הטיהורים של קליגולה וטיבריוס שלא ראו בו איום ממשי לשלטונם.
תיאור תקופת רומא דרך עיניו של קלאודיוס כתובה נהדר על ידי המחבר ומהווה מעין אוטוביוגרפיה של קלאודיוס עצמו שמספר בעצם את כל הסיפור.
בעיני נעשתה כאן עבודת מחקר ראויה לציון של המחבר כי אי אפשר לכתוב רומן הסטורי כזה מבלי לחקור את התקופה ואין ספק שמוצר הוא מוצלח ביותר.
הספר חינני, משעשע ועם זאת מציג את התקופה והאנשים שבה על כל מגרותיהם.
אנחנו נחשפים לטירוף של קליגולה שגובל במחלת נפש ובנרקיסיזם יוצא דופן מה שבסופו של דבר עלה לו במותו.
או את טיבריוס הסדיסט והחשדן.
בעיני הספר עדיף על הסדרה ואם הייתי צריך להמליץ למישהו למה להיחשף קודם אז הייתי ממליץ על הספר כי אני חושב שעומק הכתיבה, העושר והדמיון שגרייבס מביא לנו והא טוב יותר מכל מראה ויזואלי.
התקופה המרתקת ההיא והספר המרתק שאני סוקר כרגע זורק אותי גם לתקופתנו ואפשר לראות זאת אצל מנהיגים שרוצים או שואפים למנהיגות כמעט קיסרית ושחולים גם הם במחלת הנרקיסיזם והיהירות ומתעלמים מרצון העם.
זה לא חדש וזה תמיד היה והרומן הזה שהוא בהחלט רומן פוליטי הסטורי משקף את זה שעולם כמנהגו נוהג בין אם זה לפני 2500 שנה ובין אם זה בימינו אנו.
ספר קלאסי וספר שכדאי לקרוא.

מגרה טומן מלכודת / ז'ורז' סימנון
הוצאת עם עובד
193 עמודים
מצרפתית: רמה איילון
כבר ציינתי בעבר שאני מאוד אוהב את סדרת הפקד מגרה של סימנון.
זה מתחיל מהאריזה הגרפית המושקעת והמקצועית והסדרתיות המרשימה שגורמת לך תשוקה לאספנות.
אלו הספרונים הקטנים שמזכירים לך את ספרי הכיס של פעם והכתיבה של סימנון שמשאירה אותך לרוב במתח ובציפייה מה הולך לקרות הפעם.
כצפוי בסדרות ארוכות ובוודאי של הפקד מגרה לא כל הספרים באותה איכות ורמה מבחינת העלילה, חלק טובים יותר וחלק טובים פחות אבל הכתיבה המיומנת  של סימנון היא תמיד טובה ואיכותית.
מבחינתי מה שתורגם עד כה בסדרה הנוכחית "מגרה טומן מלכודת" הוא הספר הטוב ביותר.
היו שלבים שבהם הופתעתי ממש מההתרחשויות וזה השאיר אותי במתח.
זהו ספר בלשי ברמה גבוהה.
רוצח סדרתי מסתורי ולא צפוי מסתתר בסמטאות מונמארטר ורוצח נשים בלילות.
לכל הנרצחות יש מכנה משותף מסוים וכולן נרצחות בסמטאות הרובע.
למשטרה אין קצה חוט לגבי זהות הרוצח והיא גם לא יודעת מאיפה להתחיל.
פקד מגרה מחליט לבצע תחבולה ולנסות ללכוד את הרוצח על ידי טמינת מלכודת.
מיהו הרוצח? מהי זהותו? איך מגרה יגלה זאת ומה יקרה בהמשך אתם תצטרכו לקרוא לבד.
ספרי מגרה של סימנון מעבר ליתרונות שציינתי בהתחלה הם ספרים כאלו שכשאתה נכנס לתוך העלילה אין הרבה סיכוי שתעשה משהו אחר עד שתסיים את הספר.
הם קליטים, קצרים, מותחים ומלאי תפניות.
ובעיקר נותנים לקורא תחושת ניחוח ישנה של אמצע המאה העשרים.
אפשר ממש לדמיין את התחושות הריחות והאנשים. הכל אצל סימנון מרגיש ריאליסטי ואפל.
אין לי עוד הרבה מה להוסיף זהו פשוט ספר מתח בלשי משובח.
לא חייבים להתחיל מהספר הראשון בסדרה כל ספר עומד בפני עצמו.
אם יש לכם נסיעה ואתם רוצים ספר מתח שיעביר לכם נסיעה טובה פלוס פלוס חפשו את הספר הזה בחנויות.
מאוד נהניתי.

שלושה ארונות קבורה לבנים / אנטוניו אונגר
הוצאת חרגול והוצאת מודן
246 עמודים
מספרדית: ליה נירגד

אני אוהב ספרות לטינית מאוד.
גם עכשוית וגם קלאסית.
אני נמשך מאוד לכתיבה של הסופרים מהאיזור, יש בכתיבתם ניחוח אחר ושונה וזה ניכר גם במגוון הסגנונות . אני לפחות מוצא מכנה משותף שמושך אותי.
מצאתי זאת גם בספר הזה של אנטוניו אונגר.
ספר נהדר וקצבי שיש בו פוליטיקה מלוכלכת ושחיתות, אהבה, החלפת זהויות ועוד.
הספר מתאר את המתרחש במדינה הקרויה מיראנדה.
במדינה זו יש שליט בשם דל פיטו אשר הוא מושחת ואכזר וכך גם שלטונו.
מנהיג האופוזיציה פדרו אקירה אשר נלחם נגד השחיתות של דל פיטו ומתחיל לגלות דברים אשר יכולים להביא להפלת שלטונו מוצא את עצמו יום אחד ירוי בראשו על ידי שלושה כדורים וכל זה בזמן שאכל לו פסטה.
כל האירוע הזה התרחש שלושה חודשים לפני מערכת בחירות חשובה ביותר.
לורנסו קנטונה הוא נגן קונטרבס צעיר שהדמיון שלו לפדרו אקירה הוא  כשתי טיפות מים.
האופוזיציה מוצאת את הנגן הצעיר ומגייסת אותו להתחזות לאקירה על מנת לעודד את תומכיו ולנסות להביאה לניצחון בבחירות.
קאנטונה נכנס לתוך הדמות בצורה רצינית מאוד ונסחף אחרי מקומו החדש בחיים כמנהיג פוליטי.
הוא נחוש להיות אריקה ולעזור לאופוזיציה לנצח ועל הדרך גם מתאהב.
זה בקצרה הסיפור.
אני יכול לומר שהספר הזה מעבר להיותו סאטירה פוליטית מבריקה על הפוליטיקה המושחתת של מדינות באמריקה הלטינית ודרום אמריקה הוא ספר על התמודדות עם החלפת זהויות ווספר שמדבר על הקוטביות בין אזרח ממוצע לשלטון והחיבור הזה בין שני הקטבים האלה.
יש כאן מותחן פשע לטיני מלא הומור ועוקצנות ומצד שני סיפור אהבה סוחף.
ספר שבהחלט כדאי לקרוא.
עשוי טוב כתוב היטב וגם מלאכת התרגום בעיני היא משובחת.
הייתי רוצה לגעת בנקודה נוספת שמשכה אותי אל הספר עוד בתצוגה שלו בחנויות הספרים.
אני מאוד אוהב את כריכת הספר, היא מושכת ומסקרנת וכשמדובר בסופר שלא מוכר לקורא הישראלי יש לה חשיבות מכרעת איך הספר יימכר.
הכריכה של הספר כפי שהיא במקור משעממת ובנאלית וכאן השקיעו מאוד באיור הנכון ובצבע אדום וחזק שמושך את העין והוא מסקרן וזה צעד ראשון לפני הרמתו מהמדף וקנייתו.
התחרות בשוק הספרים היא קשה וכאן ספר מעוצב היטב זוכה ליתרון על פני אחרים.
חומר למחשבה.
כדאי לקרוא.
ספר נהדר.