אמנות הבריחה / בראד מלצר

אמנות הבריחה / בראד מלצר
דני ספרים
496 עמודים
מאנגלית: נועה מרום צדוק

כרגיל בספרי מתח, מה כבר אפשר לספר כדי שתהנו מהספר ושלא אעשה לכם ספוילר, אני מרגיש שאני סובל בביקורות על ספרי מתח כי הם תמיד קצרות מהרגיל אבל כאן מדובר בספר מתח טוב ומעניין שעוסק בקונספירציה ושחיתות שמתחילה מלמטה ומגיעה עד הדרגות הגבוהות ביותר.
מטוס צבאי מתרסק לו אי שם בארצות הברית, אין ניצולים, הגופות מגיעות לבסיס בארצות הברית שם נמצא זיג שתפקידו הוא להביא למנוחת עולמים את הקורבנות.
זיג מתעניין בגופה אחת במיוחד, גופתה של נולה.
האם זו באמת גופתה של נולה? נולה היתה חברתו של בתו של זיג והצילה את חייה, זיג מגלה שהגופה אינה של נולה, איפה נולה ולמה שמישהו ינסה להסתיר את זהות הגופה?
נולה בבריחה, אבל בריחה ממה
נולה בתפקידה בצבא היתה סוג של ציירת צבאית שמטרתה לצייר זירות קרב ומשהו באחד הקרבות נחשף לעיניה של נולה, משהו שהיא לא היתה צריכה להיחשף אליו.
ככל שזיג חופש יותר בעברה של נולה הוא מגלה שהיא לא רק אמנית וציירת אלא אמנית בריחה וכל חייה ברחה, עוד בילדותה.
החקירה והפרשה הולכת הרבה מאוד שנים אחורה עד הארי הודיני.
עלילה שנעה קדימה ואחורה בזמן ויוצרת ספר מתח אמנם טיפה מייגע בעיני אבל בסך הכל טוב לאוהבי הז'אנר.
קשה לי באמת לספר יותר מזה כי זה יהיה ספוילר אז פשוט לכו ותקראו.
לחובבי הזאנר.

מסעותי עם דודתי / גרהם גרין

מסעותי עם דודתי / גרהם גרין
הוצאת הכורסא / תשע נשמות
332 עמודים
מאנגלית: יותם בנשלוםמסעותי עם דודתי הוא ספר קליל למדי, הוא ספר מסעות, מהסוג שאתה אומר לעצמך, יאללה בא לי משהו קל, בלי יותר מדי מחשבה ועם הומור והספר הזה משדר את כל אלו.
אבל לי היתה כל קריאת הספר מן הרגשת פרווה כזו, כאילו הספר לא באמת מתקדם לשום מקום, אולי לכן נשארתי קצת אדיש אליו וייתכן שקריאה שניה תתיר בי רושם אחר כי נראה לי שיש בספר הזה יותר נסתר מן הגלוי.
הנרי פולדינג הוא בנקאי משעמם למדי, טיפוס סחי המונחים של היום, שמרן, מקובע ומיושן, טוב לו בחיים האלו בסך הכל, אין לו זוגיות והוא לא התחתן מעולם.
כשאמו נפטרה הנרי פוגש בלוויה את דודתו אוגוסטה הקשישה,הוא לומד מאוגוסטה שהאישה שנקברה כרגע היא לא אימו הביולוגית.
אוגוסטה היא ההיפך הגמור מהנרי, שתיינית, תוססת, חסרת עכבות, חייה מעניינים ולא משעממים.
הדודה המשונה והמגניבה הזו לוקחת את הנרי למסע של חייו,מסע בלתי צפוי.
בספר יפגשו הנרי ואוגוסטה טיפוסים שונים ומשונים וחייהם ישתנו
אני חושב שהספר עצמו הוא משב רוח מרענן אבל משהו בו השאיר אותי קצת אדיש, לא התלהבתי ממנו כמו שחשבתי שאתלהב ויצאתי קצת מבואס מכך.
מצד שני הוא באמת עשה לי מצב רוח נחמד כי זה כמו לראות קומדיית מסעות קלילה.
בסך הכל ספר חביב אבל ציפיתי ליותר, אנסה קריאה שניה ואולי התובנות שלי ישתנו.
תרגום טוב של יותם בנשלום כרגיל.

אנשים כמונו / נעה ידלין

אנשים כמונו / נעה ידלין
הוצאת כנרת זמורה
288 עמודים

האמת היא שזה הספר הראשון של נעה ידלין שיוצא לי לקרוא, לא קראתי את זוכה פרס ספיר או את הספר הקודם והספר הזה גרם לי לחשוב על פערים בחברה הישראלית, לפעמים כגודל הציפיות שלנו כך גודל האכזבה או גודל התדהמה בין מה שקיווינו לו או ייחלנו לו לבין המציאות, המציאות נוהגת לטפוח על פנינו יום אחר יום ולהראות לנו את העולם כפי שהוא, את האנשים כפי שהם ואת המוכנות שלנו כבני אדם לקבל את המציאות או לחיות בחלומות אחרים.
אסנת ודרור הם זוג נשוי ואמיד יחסית שיוקר המחיה גרם להם לשנות כיוון ולבנות בית בשכונה שנחשבת פחות יוקרתית אבל מאפשר להם לבנות את בית החלומות שלהם, הציפיות שלהם מעצמם גורמת להם לחשוב שקבלת הפנים תהיה מלבבת ונחמדה אך הם מגלים שהעולם הוא לא לפי רצוננו במקרים רבים.
השכן אינו מרוצה מנוכחותם, חוסם להם את הרכב בחניה, תא הדואר מתקמט וגדודי תיקנים נכנסים אליהם הביתה.
שכנים אחרים מגדלים כלבים חזקים וגדולים שגורמים לזוג לתהיות לגבי מטרת הגידול, ביתם המתבגרת גם היא מגלה סימני מרידה וההורים חושבים שהיא מעורבת במעשה חרם על ילדה אחרת.
האירועים נופלים על הזוג די מהר והם מתלבטים איך להתמודד עם כל זה.
הספר לא טלטל אותי אבל הוא גרם לי לחשוב על זוג בורגני פריווילגי יחסית שחושב שכולם צריכים ליישר קו עם המציאות הקיומית שלהם ולפעמים מה לעשות, לא כולם אותו הדבר, המקום הזה בין התמודדות עם הורות של מתבגרת, עם ציפיות של בניית בית יפה, קנאה, צרות עין, שיפוט אחרים, גזענות ועוד הם בעיות שעולות בספר זה ועם אלו אסנת ודרור מתמודדים בספר זה.
כמו שאמרתי קודם הספר לא טלטל אותי אבל גם במקום הלא נוח שנעה ידלין מעמידה את הזוג היא מעמידה כל אחד מאיתנו במחשבות על שכניו, המיקום שלו ביחס לציפיות שלו והתסכול מכך שהדברים לראשונה לא מסתדרים כפי שמצפים שהם יסתדרו.
הכח של הספר בעיני הוא היכולת של ידלין להכניס אותנו לעולמם של הדמויות ולהרגיש את ההתחבטויות שלהם, הדילמות והקושי.
בסך הכל ספר טוב.

הצל שלי ואני / יהודה פוליקר

הצל שלי ואני / יהודה פוליקר
ספרי עליית הגג
231 עמודים

יהודה פוליקר תמיד היה איש של מילים ואני תמיד טוען שכשאדם יודע לכתוב אז הוא יודע לכתוב בכל ז'אנר.
סיפור חייו של פוליקר ניחן בשיריו כאמן עצמאי, הכאב של העבר, המסעות של הוריו, השואה, הדברים האלו ניכרים היטב במילים של שיריו, באלבום אפר ואבק, בכתיבה העמוקה ודרך הכתיבה והשירים אנחנו למדים על השורשים היווניים, על העבר המעיק ועל התבגרותו כאמן וכאדם.
הספר הזה של פוליקר הוא אוטוביוגרפיה שכולה זכרונות ילדות, סיפור התבגרותו של נער צעיר מילד לא רצוי לנער בוגר שמגלה את עצמו, שמגלה את המוזיקה, את זהותו המינית, את החוויות מילדותו בקריית חיים.
בסיפור חייו של פוליקר ניכרים היטב הכאב של השואה ושל המלחמה ההיא, אבא שמתקשה לשמוח, אמא מסורה, היחסים עם האחים, המשחקים של הילדות.
אנחנו עוקבים אחרי פוליקר לאורך כל הספר ותהליך ההתקדמות שלו וההתבגרות שלו.
הספר מלווה את פוליקר עד גיל 13 בערך, עד התקופה בה הוא עבר לפנימיית כפר גלים ושם מחוץ לבית החל לגלות את המוזיקה ואת כשרונו.
הספר כתוב ברהיטות מלווה בתמונות נוסטלגיות ומחבר אותנו לחייו של פוליקר הצעיר.
נוסטלגי ונחמד.

סיפורים אוקראיניים / נוקולאי גוגול

סיפורים אוקראיניים / נוקולאי גוגול
הוצאת עם עובד
224 עמודים
מרוסית: נילי מירסקי

כל ספר שמתורגם על ידי נילי מירסקי הוא תענוג, וממש שימח אותי כשעם עובד חידשו את אוסף הסיפורים המרתק הזה של גוגול שנכתב בתחילת דרכו.
גוגול הוא בכלל דמות מרתקת, סופר רוסי מהמאה ה19 , אחד המשפיעים ביותר על הספרות שבאה אחריו שהוציא תחת ידיו כמה יצירות מופת נצחיות.
גוגול בחר לכתוב ברוסית ולא באוקראינית אך את סיפוריו מיקם במולדתו, בפולקלור של מולדתו, בתרבות ובמסורת של אוקראינה.
חמישה סיפורים יש בספר זה, סיפורים שמשלבים בתוכם את המסורת האוקראינית, את התרבות ואת האנשים ועם זאת יש בהם מן המיתולוגיה האפלה, מעשיות ואגדות עם שליוו את האוקראינים מדור לדור.
גוגול היה אספן של סיפורים אלו והם גם מלווים אותו בספריו האחרים.
אנחנו נחשפים לכתיבתו של גוגול בספר זה ולהשפעותיו ומה שאני אהבתי בקובץ סיפורים זה היה בעיקר איך גוגול מתאר את ההווי בכפרים באוקראינה, את האנשים הפשוטים, ועם זאת את המורכבויות החברתיות, הסכסוכים ועוד.
אנחנו רואים את זה נפלא בסיפור הראשון שאותו גם הכי אהבתי "מעשה במריבה שרב איוון איוונוביץ עם איוון ניקיפורוביץ"
שני שכנים, ידידים שסכסוך על דבר פעוט הפך למריבה גדולה שאי אפשר לפתור.
גוגול מביע ביקורת כאן על מערכת המשפט האוקראינית, על הבירוקרטיה ועל האנשים.
למרות שגוגול אינו בשל עדיין בסיפורים אלו כשרונו ניכר היטב בתיאורים הכפריים שגורמים לך להרגיש כאילו אתה נמצא שם ביערות אוקראינה, בכפרים.
עולם הפולקלור התרבותי בכפרים האוקראיניים יחד עם סיפורי המעשיות המרתקות הופכות את הספר הזה לפנינה מקסימה של כתבי גוגול,.
יש בסיפורים האלו המון חן וכתיבה טובה וכמו שאמרתי תרגות מצוין של נילי מירסקי עם אחרית דבר מעניינת מאוד.
מומלץ.

אירית שחורה / סטיבן טלטי

אירית שחורה / סטיבן טלטי
הוצאת עם עובד
357 עמודים
מאנגלית: אמיר צוקרמן

כשהוצאת עם עובד בוחרת להוציא ספר מתח הוא חייב להיות משהו אחר ואירית שחורה הוא אכן מותחן מעניין ומרתק לא רק ברמת הסיפור אלא ברמת ההקשר הפוליטי תרבותי שלו.
העלילה של הספר מתרחש בדרום בפאלו בארצות הברית בקהילה אירית עם קשרים מסוימים ל IRA
המחוז מסוגר מאוד וגם למשטרה קשה להכנס לשם אך הדברים משתנים כאשר סדרת רציחות מוזרה מתרחשת ללא ממש קווי חקירה למעט זה שליד כל רצח מונח קוף צעצוע.
חוקרת בשם אבסולום קירני, בת מאומצת לבלש בדימוס היא שונה מהנוף המקומי וחיה שנים רחוק מהקהילה חוקרת את הפשעים.
האתגר הגדול שעומד בפניה הוא לנסות להשיג מידע מתוך הקהילה כאשר התושבים מסרבים לשתף פעולה ומסתגרים בתוך עצמם.
הספר הזה שהוא מעניין מאוד וכמובן קשה בספרים מהסוג הזה לספר את הכל מבלי להגרר לספוילרים עוסק בנושאים כמו מהגרים והקשר ההדוק שלהם למולדתם, הרצון שלהם לשמור על פטריוטיות וקשר הדוק למקורות שלהם ולמקום ממנו הם באים.
אבי היא בלשית מאוד עקשנית והיא אישה בעולם מאוד גברי ונוקשה והיא לא תוותר.
הספר הזה מומלץ בעיני לא רק בגלל העלילה אלא בגלל הדברים שמלווים את העלילה והופכים את הספר הזה ליותר מספר מתח אלא לספר שמביא לנו סיפור של קהילה מאוד שמרנית ומשפחתית.
ספר מתח טוב ומעניין.

על האינדיאנים ועל הזכות למלחמה / פרנסיסקו דה ויטוריה

על האינדיאנים ועל הזכות למלחמה / פרנסיסקו דה ויטוריה
הוצאת מאגנס
156 עמודים
תרגם מלטינית: נתן רון

מהם זכויות הכובשים, מהם זכויות הילידים, אתם בטח חושבים שאולי אני מדבר על משהו שרלוונטי להיום או קשור למציאות הקיימת כאן? אז כאן מדובר בתקופת הכיבוש הספרדי באמריקה אבל הדברים האלו יכולים להיות נדונים בכל מערכת יחסים של עם כובש מול עם נכבש.
פרנסיסקו דה ויטוריה היה איש המסדר הדומיניקני ופרופסור לתאולוגיה והרקע וכתיבת שני המאמרים המעניינים האלו באו בתקופה מאוד חשובה באירופה, גילוי העולם החדש, מלחמות הדת בין הפרוטסטנטיות לקתוליות באירופה, רדיפת המיעוטים הדתיים בספרד ונושא הסובלנות הדתית, מלחמת האיכרים בגרמניה, מאבקי הכח בין צרפת לספרד ועוד ועוד.
המאמרים האלו היו מאוד חדשניים באותה התקופה והם מגבשים לראשונה תשתית רעיונית מקיפה באשר לזכויות אדם באשר הן ולשאלת צידוקם של הכיבושים הספרדיים מעבר לים.
אפשר לומר שהחיבורים האלו הכינו תיתית למקורות אמנת המשפט הבינלאומי.
במילים אחרות הוא מנסה להצדיק את מה שאני מכנה כאוקסימורון "הכיבוש הנאור" וכמו שאמרתי אפשר לקחת את זה לכל מקום בעולם שבהם ישנם יחסי כוחות כאלו ואין צורך להוסיף.

ב"על האינדיאנים" דן ויטוריה על הזכות של הספרדים להשתלט על רכושם ואדמותיהם של האינדיאנים כמו גם עניין השיעבוד של האינדיאנים.
יש כאן גישה מתנשאת במקום של כמו הורים וילדים על המקום של הספרדים כעם לכאורה נאור באפוטרופוס על הילידים הבורים.
ב"על הזכות למלחמה" מפותח נושא ה"מלחמה הצודקת"
ויטוריה מחלק את הדיון לכמה נושאים.
א: הסיבות החומריות
ב: יוזמי המלחמה
ג: הסיבות הפורמליות שלה
ד: התוצאות וההשלכות שלה

המאמר הזה דן בכל מני סעיפים שקשורים לאמנת המלחמה כמו לדוגמא: האם מותר להטיל מיסים על אויבים שנוצחו, האם מותר להדיח שליטי אויב ולמנות אחרים במקומם, האם במלחמה צודקת מותר לשעבד אנשים, היחס לבני ערובה ועוד ועוד.

ספר מעניין ומאיר עיניים בכל מה שקשור ליחסי כובש נכבש.

לינק לרכישה

 

srvrutil_getImg