אומללות שאינה מבקשת דבר / פטר הנדקה

אומללות שאינה מבקשת דבר / פטר הנדקה
ספרית פועלים
89 עמודים
מגרמנית: אילנה המרמן

לפני כמה זמן בקבוצת ספרים שאני חבר בה נשאלה השאלה איזה סופרים עוד לא קראתי ואני רוצה לקרוא וציינתי בין הסופרים את פטר הנדקה, למרות שבספריה שלי מחכה לי כבר לא מעט שנים "האישה האיטרת" שלו לא מצאתי זמן להגיע אליו ואז ראיתי את התרגום המחודש לספר הזה של הנדקה והנושא סקרן אותי וישבתי וסיימתי את הספר הזה בשעה וחצי אבל הכאב בטן שהוא עשה לי מורגש גם היום כשבוע לאחר שסיימתי לקרוא אותו.
יש לי רגישות לספרים שעוסקים בזכרונות על אמהות שנפטרו או בנסיון לפענח את סיפור חייהם ולהבין דברים שבעבר לא הבנתי וזה כי אני בעצמי התייתמתי מאימי בתור ילד ואני לרוב מוצא את עצמי מחובר לספרים שעוסקים באובדן משפחתי או ביתמות כאילו כקורא אני ממש חוקר את הנושא ומתחבר לסיפורים אלו.
אימו של פטר הנדקה התאבדה בהיותה בת 51 והנדקה שניסה להבין את המניעים להתאבדותה יושב וכותב יצירה דחוסה שלכאורה נראית קצת יבשה ומלאת פרטים ביוגרפים אך היא יצירה עמוסת רגש שלא נותנת מנוח ומדברת לא רק על אימו אלא מתארת את התקופה בה היא חיה, זה ספר שעוסק בנשיות בתקופה מדכאת, מסרסת, תקופה שמרנית עם מוסכמות חברתיות נוקשות וחברה מעמדית מגדרית שקשה מאוד לצאת ממנה למקום חופשי באמת, אימו של הנדקה חיה בתקופה הזו, חיים עצובים , מלאי אכזבות ותסכול, נישואים כושלים, דכאונות, אלימות במשפחה ועוד.
בתווך אנחנו חווים את החיים באוסטריה בתקופת הסיפוח לגרמניה הנאצית ובזמן המלחמה.
הספר הזה לא נותן מנוח כמו גם כתיבתו המעולה של הנדקה ואני שחיפשתי בעצמי תשובות ומחפש כל הזמן נרגש מאנשים כמוני שמחפשים תשובות וחוקרים וכותבים קצת יותר טוב ממני.
זה ספר קצר, הוא נכנס בקלות לתיק, הוא מסתיים בנסיעת רכבת אחת מנהריה לאשקלון אבל נשאר אתך הרבה הרבה אחרי.
מומלץ מאוד.

ז'ול ורן / אדם הנצחי

ז'ול ורן / אדם הנצחי
הוצאת נהר ספרים
מצרפתית: אביבה ברק-הומי
98 עמודים
אל ז'ול ורן התוודעתי בילדותי ובגרותי כמו כמעט כל חובב ספרות וספרים.
אין אחד שלא קרא ספר שלו או לא צפה בסרט שנעשה בהשראת ספריו של ז'ול ורן. ללא ספק אחד מגדולי הסופרים במאה ה19.
סופר שלא רק ידע לרתק את קוראיו אלא גם ליצור מדע בדיוני בזמנו שהפך למציאות בזמננו.
הספר אדם הנצחי הוא שונה מכל הספרים שקראתי.
גם כי לדעתי זו נובלה שמכוונת יותר לקהל מבוגר.
את הספר הוציא לאור בנו של ורן ב1910 כחמש שנים לאחר מותו של ז'ול.
זוהי נובלה אפוקליפטית שגורמת לקורא לחשוב על מחיר ההישרדות האנושית.
הספר מתאר למעשה את סוף העולם בצורה כמעט תנכית.
כל מה שמוכר לנו נכחד ונעלם כל הציוויליזציה האנושית כל הערים כל התרבות נמחקה הכל נשאר רק בזיכרון ולא מעבר לכך.
לאדם יש חלק משמעותי בכך.
גיבורי הסיפור הם למעשה הניצולים היחידים או לפחות כך הם חווים זאת כי הם לא ראו שום שריד מלבדיהם.
הם שטים בים ללא גבולות
עמ' 69
"לומר לעצמך שעל כדור הארץ פעמו חיים רבים מספור, במליוני בני אדם וריבוא ריבואות בעלי החיים עברו בו בכל הכיוונים או חצו את האטמוספרה שלו, ושכל זה מת בבת אחת, שכל החיים הללו כבו יחדיו כמו ששלהבה קטנה כבה בנשוב הרוח! לחפש בכל מקום אנשים דומים לך ולחפשם לשווא! להשיג אט אט את הביטחון שמסביבך אין בנמצא דבר חי ולהיווכח בהדרגה שאתה בודד בלב יקום חסר רחמים!…"
התקווה היא לא נחלתם של הניצולים אלא רק הייאוש.
ברגע שהספינה עולה על שרטון והניצולים מגיעים לחוף מבטחים בודדים שם לחלוטין הם מתחילים לחשוב על איך שורדים באי.
קבוצה של גברים לבדם ללא שום אנושות אחרת ללא שום אדם.
והם מוצאים את הדרך לשרוד אבל האם זה שווה זאת ? מה המחיר להישרדות הזו?
האם המחיר הוא בעצם לחזור לתקופות פרימיטיביות שבהם האדם צד על מנת פשוט לשרוד ותו לא?
האם הם יזדקנו שם ללא מטרה וללא עתיד?
האם זה שווה את כל זה?
עמ' 90
"בטוח למדי, למרבה הצער, כי האנושות שאנו נציגיה היחידים, נמצאת בנסיגה מהירה ונוטה להתקרב אל הבהמי. בקרב המלחים של הווירג'יניה, מלכתחילה אנשים חסרי השכלה, האופי החייתי הודגש עוד יותר; בני ואני שכחנו את אשר ידענו1 הדוקטור באטהרסט והדוקטור מורנו עצמם הותירו את שכלם כשדה בור. אפשר לומר שחיי הרוח שלנו הושמדו."
האם גם בספר זה יחזה ז'ול ורן את העתיד הרחוק?
ימים יגידו.
ספר טוב מאוד בעיני.

הבן האובד / גרג הורביץ

הבן האובד / גרג הורביץ
דני ספרים
512 עמודים
מאנגלית: דפנה לוי

כשיוצא ספר בסדרת פרויקט איקס אני כמובן שמח להשיג אותו ולקרוא, אף ספר בסדרה זו לא אכזב אותי עד כה וקשה לאכזב כשמדובר בסדרה שהיא הנאה, כמו ללכת לראות סרט פעולה משובח בקולנוע רק שספר הוא הרבה יותר מהנה בעיני.
גרג הורביץ יצר דמות מיוסרת ומעניינת, אוון סמוק הוא דמות מאוד מעניינת בעיני בעלת עומקים ומורכבויות רגשיות יותר מאשר לדמויות שמלוות אותנו בספר אחד.
אוון סמוק הוא יתום איקס, נלקח מבית היתומים בו גדל ואומן בתכנית ממשלתית מיוחדת להיות לוחם מיומן למשימות סודיות, נמלט מהפרויקט והפך להיות האיש משומקום שעוזר למי שזקוק לו ויודע להשיג אותו.
הפעם אוון שהחליט לפרוש מכל פעילות כזו ולצאת לחיים חדשים מקבל טלפון מאישה שטוענת שהיא אימו והיא מבקשת ממנו עזרה, אוון המסוקרן נוסע לפגוש את האישה שטוענת שהיא אימו והיא מבקשת ממנו עזרה, לסייע לאדם במצוקה בשם אנדרו דוראן שנקלע לתסבוכת רצינית מאוד.
אוון מוכן ללכת למשימה הזו ועל הדרך להבין מי האישה הזו האם היא באמת אימו ומי הוא אנדרו הזה שהיא רוצה כל כך לסייע לו.
אחד הספרים הטובים בסדרה גם כי הוא מביא קצת את סיפורו של אוון ומסייע לנו להבין יותר טוב את הדמות.
ספר מהיר, קצבי ומהנה ואפשר לקרוא אותו גם מבלי לקרוא ספרים קודמים בסדרה.

גולווין / יאקוב וסרמן

גולווין / יאקוב וסרמן
הוצאת תשע נשמות
122 עמודים
מגרמנית: הראל קין

בסקירה זו למעשה סקרתי את ארבעת הספרים הנפלאים מסדרת אוצרות מופת ואני מקווה שבכל שנה יתווספו עוד סםרים ואוצרות לסדרה הזו, כל ספר בה הוא שונה ומרתק, גולווין הוא הספר היחידי בסדרה שהוא למעשה נובלה ולא סדרת סיפורים קצרים וזו נובלה מרתקת מאין כמותה, קצת אפית שמעוררת בקורא מחשבות רבות, היא גרמה לי לשבת עם הספר ולהרהר בו רבות אחרי סיום הקריאה.
התקופה של הספר היא לאחר המהפיכה ברוסיה ונפילת הצאר, אצילים ירדו מנכסיהם והרבה השתנה ברוסיה של אותה התקופה, מריה פון קרדינר וילדיה עוזבים את ביתם ויוצאים יחד עם המשרתים ורכושם הפרטי להשתכן במלון.
במלון מריה פוגשת אנשים שדומים לה ומרגישים אבודים כמוה, השינוי הזה והמעמד החדש גורם לבלבול גדול, מריה גם ללא בעלה שנס והיא מוצאת גם חוסר אחיזה בעובדה שהיא לבד בהתמודדות הזו.
במלון מריה פוגשת ברוזנת מבוגרת והיא מספרת לה את הסיפור שלה ולמעשה הספר מחולק לשניים, החלק הראשון זה סיפורה של מריה שמעוררת התפעלות ותחושת הזדהות עם האישה המורכבת והמרתקת ההיא ובחלק השני מופיע גולווין כאשר לא שמענו ממנו או עליו כל החלק הראשון, גולווין מופיע בחלק השני ולמעשה הספר מקבל מהפך.
מיהו גולווין ולמה דמותו כל כך מסתורית אני לא אגלה לכם כי זו מהות הספר אבל הנובלה הזו עמוקה ומעניינת מאוד ודמותו מעוררת הקוראים תחושות לא פשוטות ומורכבות.
ואסרמן הוא סופר מרתק, זה לא הספר הראשון שלו שיצא בתשע נשמות ואני שמח להיחשף לנובלה הנהדרת הזו.
מומלץ וכמובן כל הסדרה הזו מומלצת.

מלון אדלון / רודיקה דנרט

מלון אדלון / רודיקה דנרט
ספרית פועלים
395 עמודים
מגרמנית: אברם קנטור

כשהתחלתי לקרוא אותו תהיתי האם מדובר בביוגרפיה של מלון או שמדובר בפרוזה, סיפור עלילתי שמתאר את ההסטוריה של המלון דרך הדמויות המקיפות אותו, למעשה זה גם וגם, יש בספר הזה מוטיבים עלילתיים ויש בו מוטיבים ביוגרפיים אפילו תיעודיים.
מודה שלא הכרתי את המלון לפני, לא הייתי בברלין ולא נתקלתי בו או בסיפור שלו ולמעשה זו הפעם הראשונה שאני שומע את שמו, כלומר הפעם הראשונה כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה.
יש בסיפור הזה לא רק הסטוריה של מלון דרך ברלין במאה העשרים אלא גם איחוד משפחות הסטוריה מפתיע מאוד, קתרינה צימרמן היא אדריכלית צעירה ששותפה בפרויקט הבניה מחדש של אותו מלון אדלון ומה שהפתיעה אותה במיוחד היה מפגש עם אישה בשם סוניה שאדט, מסתבר לקתרינה ססוניה היא סבתה אותה היא לא זכתה להכיר אך יותר מכך לסוניה יש קשר חזק למלון אדלון, סוניה בילתה את רוב ימיה במלון הישן ויש לה המון מה לספר על ההסטוריה של המלון, המפגש בין הנשים, בין הדורות במקריות הזו של שחזור ההסטוריה של המלון חושף סיפור שמתחיל בתחילת המאה ה20.
הסיפור הוא לא רק סיפורו של המלון או סיפורה של ברלין אלא גם סיפורם של נשים חזקות.
חשבתי שלא אתחבר לספר כי לא הכרתי את המלון ולא ביקרתי בברלין אבל הסיפור בסך הכל כתוב בצורה מעניינת ומסקרנת, יש כאן סיפור רב דורי מעניין ברובו, מעניין גם היה לקרוא קצת באינטרנט על ההסטוריה של המלון ואני מתכנן לצפות בסדרה עליו מתישהו.
אני חושב שזה ספר שיעניין מאוד אנשים שביקרו בברלין, ראו את המלון או ביקרו בו ובכלל אנשים שאוהבים הסטוריה של מבנים וארכיטקטורה.
בסך הכל מעניין.

נבל העשב – קולות אחרים, חדרים אחרים / טרומן קפוטה

נבל העשב – קולות אחרים, חדרים אחרים / טרומן קפוטה
פן הוצאה לאור
303 עמודים
מאנגלית: רחל פן

אני נוטה לחפש אצל סופרים שאני אוהב ובספריהם סממנים אוטוביוגרפיים שמתחברים לסיפור שלי האישי והרבה פעמים אני מוצא את החיבור הזה לפעמים בדרך ישירה ולפעמים בדרך עקיפה, בהרבה סיפורים של סופרים למשל כמו קפוטה החיבור בין הסיפורים שלו ולחוויה אישית שלי היא קיימת.
קפוטה עוסק בחלק מהסיפורים הקצרים ובנובלות שלו בילדים ובילדים שגדלו מחוץ לבית שלהם, שתי הנובלות בספר זה מתארות חוויה כזו וזה מתחבר לאוטוביוגרפיה שלי כילד שהתייתם וגדל באומנה, כשזה קורה זה מחבר אותי עוד יותר לסופר ולסיפוריו.
את קפוטה באופן אישי אני אוהב במיוחד, ספרו "בדם קר" הוא אחד הספרים שהכי השפיעו עלי כקורא וגם שאר מה שקראתי ממנו הרשים אותי.
נבל העשב הוא הסיפור המפורסם בין השתיים בספר זה ואף יצא סרט קולנוע שמבוסס על הסיפור, קולין ילד יתום שחי אצל שתי דודותיו הזקנות, שונות לחלוטין אחת מהשניה, אחת אשת עסקים קשוחה והשניה טיפוס קצת ילדותי ויש את קתרין העוזרת של הבית.
דולי רוקחת תרופה מכל מני חומרים טבעיים שרק היא יודעת את המרכיבים שלה ואחותה אשת העסקים הקשוחה ורינה מעוניינת לעשות מזה עסק אך דולי מסרבת לגלות את מרכיבי התרופה, בעקבות הריב הגדול הזה בורחות קתרין ודולי ביחד עם קולין ומתחבאים בבית על העץ.
איך הסיפור המוזר הזה ייגמר תצטרכו לקרוא אבל מדובר ביצירה מקסימה ורגישה שמתארת כמו בהרבה סיפורים של קפוטה את האנשים הפשוטים של הדרום ואירועים לעיתים קצת לא שגרתיים.
קולות אחרים, חדרים אחרים זה למעשה הסיפור הראשון שקפוטה כתב וגם בו מתואר נער שעבר לגור אצל קרובי משפחה לאחר שהתייתם מאימו והוא נוסע לפגוש את אביו שנטש אותו, אביו לא היה שם כשהוא הגיע אבל דמויות רבות ומעניינות מקיפות את הנער ששמו ג'ואל במן סיפור התבגרות רגיש ונוגע ללב בחיפוש אחר אהבה וקרבה.
ג'ואל מוצא חיבור עם ילדה טום בוי כזו בשם איידבל, גם שאר הדמויות מגוונות ומזכירות במידה מסוימת את נבל העשב לא רק בקווי העלילה הבסיסיים אלא בעיסוק בדרום ארצות הברית ובדמויות השוליים שחיות בו.
קפוטה יודע לדבר על אנשים, לכתוב על אנשים ולחבר אותנו לדמויות בסיפורים שלו.
שתי נובלות מעניינות וכתובות נפלא וצריך לציין שגם התרגום טוב מאוד בעיני.

המחברות של מרתה / טלילה קוש

המחברות של מרתה / טלילה קוש
הוצאת כרמל
348 עמודים

הספר המרגש והעמוק הזה שמורגש שהוא נכתב ממקום פנימי קרוב ללב הוא חמי ביוגרפי שכן דמותה של מרתה גיבורת הספר מבוססת על דמות אם המחברת, מרתה קוש וגם על בני משפחתה אבל הספר הוא קודם כל פרוזה טובה, ספר זכרונות מעניין ונוגע ללב.
הרבה פעמים אנחנו מדחיקים זכרונות, מדחיקים כאבים, החלומות הגדולים נשארים מאחור ואנחנו נושאים בתוכנו חוויה קשה של מוות, מלחמה וכאב אך בוחרים במידה מסוימת להמשיך הלאה בחיים, לשרוד, להתפתח ולא לתת לכאב להוביל אותנו וכמו הרבה ניצולי שואה כמוה מרתה המשיכה, הקימה משפחה וניסתה לתפקד.
הנסיון לקיים חיים נורמלים השתנה כאשר מרתה זיהתה אישה שהיתה הקאפו במחנה בו היא שהתה וכמעט הביאה למותה והיתה אחראית לשליחת רבים אחרים אל מותם.
המפגש עם אותה אישה שהיתה קאפו זעזע אותה, החזיר את הכאב והביא לאישפוזה במחלקה פסיכיאטרית.
דווקא שם, במחלקה ההיא נפתח משהו אצל מרתה, נוצר קשר קרוב עם הרופא המטפל ושם התחילה מרתה לכתוב יומנים, לכתוב את זכרונותיה מהילדות, את כל מה שעבר עליה וכאן מתחיל החלק השני של הספר שהוא ממואר רגיש ונפלא.
הספר הזה נוגע בכמה תמות מעניינות, התהליך הטיפולי של מרתה, בממואר של ילדותה והניגודיות בין ילדות מאושרת לסבל במחנות הריכוז והפרוזה בחלק הראשון של הספר, כשמחברים אותם ביחד אנחנו מקבלים יצירה שלמה ורגישה של סיפור חיים נוקב, של דרכי ההתמודדות של ניצולי שואה עם העתיד והרצון להגשים את החלומות שהלכו לאיבוד בילדות ולתקן ולו במעט את הטראומות שלא נשכחות.
אהבתי את הספר.

נעה הלוחמת הקטנה / אריק זאבי

נעה הלוחמת הקטנה / אריק זאבי
הוצאת כנרת
82 עמודים
איורים: אלינה גורבן

האמת שלא הופתעתי מכך שאריק זאבי התחיל לכתוב ספרים, אני עוקב אחריו ברשתות החברתיות ומעבר לכך שזאבי מתבטא נפלא בכתב הוא אדם רהוט וחדור מטרה לקדם את הספורט בישראל מגיל צעיר ולעודד לשינוי בכל מה שקשור לקידום הספורט המקומי בענפים אולימפיים ואין כמו ספרות בעיני כדי לעורר מודעות וקידום.
זה הספר הראשון בסדרת הספרים של הכיתה האולימפית ואיך לא, הוא עוסק בג'ודו, נתחיל דווקא מהסוף, באחרית הדבר של הספר מספר זאבי על ההתחלה שלו ומתייחס דווקא לאותם אלו שלא האמינו בו ופקפקו ביכולות שלו או רצו לקדם אחרים על חשבונו בעוד שאריק עצמו נלחם נגד זה והגיע להצלחות גם בזכות אמונה עצמית וחוסן נפשי גדול.
את המסר הזה מעביר אריק זאבי דרך סיפורה של נועה, לוחמת ג'ודו צעירה בתחילת דרכה שהיתה קטנה יחסית למתמודדות האחרות אבל כשרון גדול ונועה מגיעה לתחרות הראשונה החשובה בקריירה הצעירה שלה.
בטחונה העצמי של נועה מתחזק מקרב לקרב גם בזכות המאמן שתומך בה ומחזק אותה וגורם לה בעיקר להאמין בעצמה וגם בזכות ההבנה שיש לה את כל מה שדרוש כדי להתמודד גם מול יריבות חזקות ממנה לכאורה.
הספר כתוב מעניין מאוד, הוא מרתק והמסרים שמועברים דרכו לילדים הם חשובים וברורים.
חשוב מאוד לעודד ילדים ללכת לספורט, חשוב לעודד בנות ללכת לענפים כמו ג'ודו או כאלו שבגילאים צעירים נחשבים כענפים בעלי אוריינטציה מגדרית ברורה.
ספר ילדים מצוין ואריק מתגלה ככותב מוכשר, מחכה לשאר הספרים בסדרה.

אדון המקרים ומטה בראשית / עידן קנוחן

אדון המקרים ומטה בראשית / עידן קנוחן
דני ספרים
399 עמודים

אין כמו ספר פנטזיה קליל לנוער מפעם בפעם ובמיוחד כשהוא מקומי ומודה שעוד יותר הופתעתי כאשר התברר לי שהמחבר הוא בחור חרדי שבאמתחתו כבר כמה וכמה ספרי פנטזיה מצליחים בזירה המקומית. זה מייצר עניין גדול יותר בספרים שלו.
אני מניח שגם מי שלא ידע שהסופר הוא אדם דתי היה יכול לנחש מקריאה בספר מכיוון שיש לא מעט קטים שמחברים את עולם הפנטזיה של המחבר אל מקורות יהודיים ומיסטיקה יהודית אז זה בהחלט מתחבר ועכשיו לעלילה.
שיילו קוואקנברס הוא גיבור הספר, נער שמתגורר בעליית הגג של סבו וסבתו ששומרים עליו בקנאות גדולה ולא מאפשרים לו לצאת החוצה, על הסיבה שהוא לא גר עם הוריו ומה קרה להם שיילו לא יודע בוודאות וניזון רק ממה שסבו וסבתו מספרים לו.
באחד הימים שיילו יוצא עם כיתתו לטיול באיזור ים המלח וכשהוא מתרחק טיפה הוא מגלה מערה מסתורית ובמערה הוא מגלה הזמנה לארץ ששלה אורסליימה עיר קסומה ומכושפת, הסבא והסבתא לא מאפשרים לו בתחילה ללכת אך מתרצים לבסוף לאחר איומים על חייהם וכך שיילו יחד עם חבר בשם ניתאי יוצאים לעבר העיר המסתורית.
הוא מתקבל שם לבית ספר מיוחד שם הוא לומד לעשות כשפים ובהמשך יקבל מטה עם כח רב.
בהמשך שיילו נתקל במכשף רב כח ושיילו מסתבר צריך להביס אותו והמפגש ביניהם אינו מקרי.
בקיצור יש כאן ספר פנטזיה לנוער רק אקשן ודמיון, התחיל לטעמי קצת לאט ולא מעניין אבל ההמשך הפך להיות רווי אקשן.
ספר חביב ומהנה לנוער ומעלה.

אושר ועוד / קתרין מנספילד

אושר ועוד / קתרין מנספילד
הוצאת תשע נשמות
122 עמודים
מאנגלית: רעות בן יעקב

זו החשיפה הראשונה שלי עם כתביה של קתרין מנספילד ואני שמח על כך, קובץ מרתק של סיפורים עם ביקורת חברתית חזקה וגם אמירה פמיניסטית נוקבת, מנספילד אמנם נולדה בניו זילנד אך את עיקר פרסומה היא קיבלה באנגליה ונראה שכאן עדיין לא נחשפו אליה מספיק, סופרת חשובה ומעניינת.
הסיפור הראשון הוא באופן אישי הסיפור שאני הכי אהבתי והוא נקרא "בנותיו של הקולונל המנוח" נשים בוגרות ורווקות שחיו בבית אביהן בקולונל הפטריארך חיו תחת מעמד ברור בבית של תפקיד האישה והגבר מתמודדות לפתע עם מותו ומנסות להתרגל למעמדן החדש, הן משוחחות על מעשיו והסיפור השקט והמינימליסטי הזה הוא סיפור עם הרבה כוח ושינוי מעמדי פנים ביתי בעולם שהוא עצמו מעמדי ופטריארכלי.
הסיפור השני "בית הבובות" הוא סיפור על מעמד חברתי בין ילדים, שתי אחיות ממעמד גבוה מקבלות במתנה בית בובות והוא הופך למושא לקנאה והערצה בקרב הילדות האחרות והן מנצלות זאת כמובן.
הסיפור השלישי " אושר" גם הוא סיפור טוב מאוד, ברתה יאנג בת 30 נשואה עם בעל אוהב וילדה ובסך הכל חייה הרבה יותר מסבירים חווה התפרצות של אושר בלתי מוסברת, מנספילד מתארת יפה את תחושת האושר אך אנחנו כקוראים מגלים בהמשך מה מסתתר מתחת לפני השטח.
קובץ סיפורים נפלא, רגיש וביקורתי מאוד של מנספילד.
מומלץ מאוד.