כל המסות/ דן צלקה

כל המסות/ דן צלקה
חרגול הוצאה לאור, מודן הוצאה לאור
597 עמודים

יותר מחצי שנה לקח לי לסיים את הספר הזה שזו גם ההכרות הראשונה שלי עם דן צלקה, זה היה שווה את הזמן שהשקעתי.
זה גם יהיה עוול לכתוב סקירה קצרה מהסוג שאני כותב על ספר כה עמוס במידע אבל אשתדל להצמד לסגנון שלי.
העומס האינטלקטואלי בקובץ המסות הזה שהוא בעצם איחוד כל ספרי המסות והטורים שצלקה כתב הוא עצום, צלקה היה אינטלקטואל מזן אחר
לפעמים במהלך הקריאה הרהרתי לעצמי מאיפה אדם מצליח להשיג כל כך הרבה ידע במהלך חייו, כל כך הרבה אינפורמציה ותחומי עניין שבו הוא מצליח לכתוב עליהם בצורה כה רהוטה ומעשירה וזה מעורר קנאה.
העומס הוא עצום וצלקה כותב הרבה כמעט על כל נושא, הוא הולך בעקבות סופרים שהוא מצא לנכון לכתוב עליהם והוא מרבה בנסיעות בעולם ומתאר את מסעותיו בצורה אינטלקטואלית ומרשימה.
אפשר לכתוב על הרבה מסות שם סקירה וניתוח ובאמת זה יהיה עוול לנסות לבחור דוגמא אחת על פני השאר.
אין בקובץ הזה איזה סדר מסוים או מבנה שבו מסה אחת קשורה לשניה, כמעט ולא, רוב המסות הן עצמאיות וכל מסה יש לה את הכח שלה.
ההבנה שלו באמנויות מסוגים שונים אם זה קולנוע או אם זה אמנות פלסטית או מוזיקה היא מיוחדת ודרך הניתוח שלו מיוחדת.
הכתיבה שלו מאוד מאוד אינטלקטואלית ולא קלה לקריאה או ניתוח, ולפעמים הייתי צריך לעצור את המסע העצמי שלי בספר זה ולעבור לקרוא דברים אחרים והיו גם שבועות שהנחתי אותו בצד ושוב חזרתי אליו.
בעצם מה שאני עושה בסקירה זו זה לנתח את החוויה של קריאה בספר מסוג זה כי מה שקורה כאן זו חוויה אינטלקטואלית כמעט כמו לשבת בכיתה להקשיב להרצאות ולאגור את החומר בראש ושוב לחזור ולשמוע את אותן הרצאות כך גם הספר הזה.מאגר עצום של ידע.
אני חושב שאין דרך לתאר קריאה מסוג זה.
מסוג הספרים ששומרים בספריה ומדי פעם מעיינים בהם רק כדי לספוג קצת מהידע העצום שהיה לצלקה.

לילה ארוך בפריז / דב אלפון

לילה ארוך בפריז / דב אלפון
הוצאת זמורה ביתן
349 עמודים

לילה ארוך בפריז מביא את 8200, היחידה הישראלית הידועה לעולם ספרות המתח, דב אלפון ששירת שם והיום גם מכיר את פריז היטב כתב ספר מתח מסוגנן ומהיר, מאוד קצבי ומאוד דחוס לטעמי ועדיין מדובר בספר מתח שקל לשקוע בו ולהסחף בקריאתו וזה חשוב.
סטראטאפיסט ישראלי בשם יניב מידן נחטף ביציאה משדה התעופה בפריז, המניעים לחטיפה אינם ברורים ועל מנת לברר מה קרה מתגייסים מספר גופים ביניהם קצינה צעירה ואמביציוזית, אלוף משנה זאב עבאדי מי שאמור להתמנות למפקד יחידת 8200 ועוד גורמים שונים ומשונים.
המון דברים לא הגיוניים קורים במהלך החקירה וגופות ממשיכות לצוץ וראש הממשלה עסוק עם איזה תורם אוסטרלי מושחת.
העלילה עצמה מתרחשת בפרק זמן קצר יחסית של פחות מיממה ודב אלפון מיומן בכתיבה ויודע לסחוף אותנו למעמקי הסיפור.
גם החשיפה של דברים שכביכול קורים בתוך היחידה הסודית הזו היא מרעננת ומסקרנת.
כמובן שכמו בספרי מתח לא חושפים ספוילרים אני יכול לומר שמאוד נהניתי.
אלפון לא חוסך ביקורת פנימית פוליטית, גם לכיוון ראש הממשלה וגם לכיוון גורמים נוספים ולא קשה לזהות זאת.
בסך הכל אחלה ספר מתח.

תפוח מורעל / אמיתי מור

תפוח מורעל / אמיתי מור
הוצאת ניב
166 עמודים

מעולם לא הייתי בניו יורק, ניו יורק העיר המתוארת בסרטים, בספרים ובקולנוע ככליל השלמות, כעיר המושלמת למצוא את עצמך אבל העיר עצמה היא ככל עיר אחרת, ככל עיר גדולה יש לה גם תחתיתי והיא לא תמיד נעימה, המקום בו אתה רוצה לחפש את עצמך ולשרוד לפעמים עוברת במקומות לא תמיד נעימים ואמיתי מור בספר תוסס, מהיר, בכתיבה טובה ואנרגטית מביא לנו סיפור של צעיר בניו יורק, אולי אוטוביוגרפיה ואולי לא אבל לפי איך שהמחבר מתאר אין ספר שהוא בילה בניו יורק זמן מה מחייו.
נראה שהעולם התחתון או הרצון לשרוד מביא אותך ללא מעט תהומות ולא סתם בכריכה המעניינת של הספר יש שורת קוק כי לסמים לאלכוהול ולזונות יש חלק חשוב בסיפור הזה שכבר בפרק הראשון גיבורנו מתאהב בזונה.
המחבר לא מחפש להתייפייף יותר מדי או לנסות לעדן את תיאוריו בספר ואת המקום שלו בניו יורק, הסמים, הזיונים, היחס לנשים כמוצר צריכה הם חלק מהעלילה וחלק מהתקופה ומה שהגיבור חווה וכך הוא כותב זאת ומצד שני עדיין מדובר בספר צעיר ומהנה שמשלב בין הביקורת הבלתי מתפשרת על חיים קצת הרסניים בעיר מאוד הרסנית וספר שהוא כיפי מאוד.
העולם שמתאר גיבור הספר אינו מפתה במיוחד, אינו סקסי במיוחד ואפילו קצת מעורר דחיה אבל הספר בדיוק ההיפך, מדובר בספר שכתוב בצורה כשרונית מאוד וערוך היטב והתוצאה היא ספר שכדאי מאוד לקרוא.

על הקריאה / מרסל פרוסט

על הקריאה / מרסל פרוסט
הוצאת כרמל
107 עמודים
מצרפתית: ארזה טיר־אפלרויט

פרוסט אינו קל לקריאה, לא כשמדובר בחיבורים קצרים מסוג זה שאני כותב עליו כרגע ובוודאי לא מספרים אחרים שלו כגון בעקבות הזמן האבוד.
החיבור הזה של פרוסט נכתב כהקדמה לספר של ג'ון ראסקין שנקרא שומשום ושושנים ולמעשה זוהי מסה בפני עצמה של פרוסט על תפקיד הקריאה בחייו של האדם, על משמעות הקריאה ולספר זה יש תובנות רבות ומעניינות.
הקורא בספר לפי פרוסט אינו קורא רק את המחבר אלא קורא את עצמו, הקריאה מעצבת את אישיות הקורא ומפגישה אותו עם עצמו ועם חייו.
פרוסט כתב את המסה הזו לפני שהתפרסם ולפני יצירת המופת שלו בעקבות הזמן האבוד והמסה הזו מחולקת לשני חלקים, החלק הראשון בו פרוסט מתאר את חוויות הקריאה שלו בתור ילד, את חדוות הקריאה ולוקח אותנו למחזות ילדותו דרך התיאורים היפים שלו את עצמו כילד קורא.
החלק השני יותר הגותי ובעיני פחות ברור ועם זאת עדיין לקחתי ממנו תובנות רבות, פרוסט משווה בין הקריאה לבין חברים, הוא מתאר את הקריאה כחוויה רוחנית שמכניסה אותנו לעולמות שלא היינו יכולים להכנס בלעדיה ועוד.
בסך הכל מדובר במסה חביבה ומעניינת ודרך נהדרת לומר שקראת פרוסט.
בעיני יצירה חביבה ומעשירה.

שעות הערב / חֵרַרְד רֵוֶה

שעות הערב / חֵרַרְד רֵוֶה
הוצאת עם עובד
263 עמודים
תרגם מהולנדית: רן הכהן

איזה ספר מיוחד ודווקא בגלל המיוחדות שלו הוא אינו קל לקריאה ועם זאת מפתיע ומהנה מאוד.
הימים הם הימים שאחרי המלחמה והספר מתאר עשרה ימים בחייו של בחורה הולנדי צעיר שחי עם הוריו המזדקנים, עובד בעבודה שאינה מעניינת במיוחד ובערבים מבלה עם חבריו, הם משוחחים על נושאים שונים, חלקם מוזרים מאוד וחלקם מטופשים והם מחפשים איך להעביר את הזמן, במקביל הוא מחפש משמעות לחייו הריקניים ונראה שדרך העיניים של אותו צעיר הולנדי אנחנו למדים לא מעט על מה שעבר על אירופה באותה התקופה.
השיחות עם הוריו בכלל משעממים ובנאליים ונראה שעוסקים בדברים של יומיום.
דווקא אותם אירועים בנאליים ושיחות סתמיות עם חבריו של הצעיר הופכים את הספר לייחודי, משעשע ועצוב בו זמנית.
אפשר לומר שזהו ספר קיומי, של בחור צעיר שמרגיש שחייו עוברים ללא משמעות או ערך חשוב במיוחד, מחשבותיו וחלומותיו מיוחדים ומעניינים מאוד ובכלל יש תחושה שהמחבר מנסה להעביר לנו הלך רוח מסוים ועושה את זה טוב.
ישנם הרבה רגעים מתים בספר אבל הם בעצם כמו חייו של פריץ, הצעיר ההולנדי הריקני.
ספר מאוד מיוחד ושונה עם קצב משלו ושפה משלו.
מומלץ ודורש סבלנות שמשתלמת.

מר ואלכה / גדעון הרן

מר ואלכה / גדעון הרן
הוצאת פרדס
151 עמודים

הטרילוגיה של גדעון הרן שמר ואלכה הוא הספר השלישי בסדרה היא ללא ספק אחת מהדברים המרעננים שמתרחשים בספרות הישראלית,מצד אחד הומאז' לספרות קלאסית כאשר כל ספר עוסק בגיבור אחר עם שינוי בעלילה אבל לכל הגיבורים (מר עכבר, מר למפל, מר ואלכה) יש איזה חיבור ביניהם, השפה של גדעון הרן היא עברית לא פשוטה ובחלק מהספרים בלתי קריאה ועם זאת למי שמתעמק ומתאמץ מתגלה עולם מאוד מעניין.
כל ספר בטרילוגיה הזו יכול להקרא בפני עצמו והקורא אינו זקוק לקרוא את מר למפל או את מר עכבר כדי להבין מה מתרחש בספר הזה ועדיין מר עכבר מופיע בספר זה והקשר קיים אך הקורא יכול להשלים ולהבין לבד.
ההתכתבות בין הספרים מעניינת מאוד ומייצרת דיאלוג מרתק בין הקורא לסופר ובין הדמויות, בקיצור זוהי טרילוגיה ששווה לשמור בספריה.
מר רוברט הוא למעשה אותו רופא מוכר מספרו של אריך קסטנר הכיתה המעופפת, בעקבות טרגדיה וחשש מעברו משנה מר רוברט את שמו וייעודו ועובר לכפר קטן עם שם חדש בשם מר ואלכה שם הוא עובד כדוור ומתאהב בצ'לנית מקסימה ואף מתחתן איתה.
אולם חייו אינם משתפרים וטרגדיה רודפת טרגדיה ורגשות אשם רודפות רגשות אשם.
גדעון הרן הוא סופר חריג בנוף שלנו, הספרות שלו אינה קלה לעיכול והוא מאתגר את הקוראים, יש המון מחוות לספרות ילדים קלאסית ויש המון מחוות לעולם המוזיקה ויש בספרים המון ניואנסים קטנים ומרתקים ששווה לעצור ולהבין אותם.
אפשר לומר שהטרילוגיה הזו היא למיטיבי לכת ועם זאת מדובר בספרים מאוד קצרים ולכן אפשריים להתמודדות.
אני אוהב את הסדרה הזו, היא מאתגרת אותי ואת הקריאה שלי, סדרה מרתקת.

ניצנה / אביחי אורן

ניצנה / אביחי אורן
הוצאת פרדס
336 עמודים

ניצנה הוא רומן משפחתי הסטורי מאוד מרתק שכתוב בצורה מעניינת וקריאה מאוד ומציג לא מעט נושאים חברתיים ישראלים מורכבים שעולים מן הספר, למרות שמו דמותה של ניצנה שעוד מעט ארחיב עליה קצת אינה הדמות המרכזית בספר, ניצנה היא תינוקת בדואית שחיילים מצאו נטושה בחולות והביאו אותה איתם, ניצנה עוברת תלאות רבות ומשפחות רבות עד בגרותה והיא עובדת במוסד למפגרים שנפתח בסמוך לביתו של אדם בשם ויקטור.
ויקטור הדמות המרכזית בספר הוא דמות מרתקת, כל משפחתו נספתה בשואה, ויקטור חיפש דרכים להשתלב בחברה הישראלית ומצא זאת דרך השירות הצבאי, התקדם בצה"ל התקדם בעבודה אך יחסיו במשפחתו מעורערים, ילדיו מנתקים איתו קשר ואשתו נוטשת אותו כדי לבלות את חייה עם אחותה מסיבות שונות וויקטור מתחיל לפתח קשר מאוד מיוחד עם ניצנה שיתברר לקוראים במהלך הסיפור.
למעשה אנחנו עוקבים אחר חייו של ויקטור כמה עשורים והסיפור הולך ומסתבך עבור ויקטור ובסופו אישום חמור על ידי המשטרה שמעמיד אותו בסכנה גדולה.
יש בספר תחושות קשות של אובדן והחמצה לאורך שנים וכמו כן נסיון למצוא נחמה מחדש כל דמות בספר בדרכה היא.
אהבתי את הספר, אני מוצא אותו מיוחד ושונה, הכתיבה טובה והספר מעניין, הכריכה קצת אנמית בעיני ואני חושב שזו חולשה מסוימת בעיקר כשאתה נמצא על מדף בין הרבה ספרים אחרים אבל תוכנו של הספר מרתק מאוד ומעורר שאלות רבות.
מומלץ.

ליבוביץ או היעדרו של אלוהים / דניאל הורוביץ

ליבוביץ או היעדרו של אלוהים / דניאל הורוביץ
הוצאת ניב
209 עמודים
אני מאוד אוהב את ישעיהו ליבוביץ, ממה שקראתי עד כה מאוד התחברתי להגות שלו, לחוכמה שלו וליכולת שלו ללכת נגד הזרם ואחרי תפיסת העולם שלו, הוא ללא ספק אחד ההוגים היהודים החשובים במאה העשרים ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בפרובינציה שלנו.
מה שאני אהבתי בספר של הורוביץ זה התמצות של משנת ליבוביץ, הנסיון לעקוף את כל תפיסת עולמו בצורה שתהיה מובנת לכל הדיוט סקרן שלא רוצה להסתבך עם טקסטים פילוסופיים מורכבים ואת זה עושה הורוביץ בהצלחה.
לדעתי אין לספר יומרות מעבר לכך, מטרתו לחשוף ולתמצת את הגותו של ישעיהו ליבוביץ ובין השאר גם לעבור על ההוגים שהשפיעו על תפיסת עולמו.
המבנה של הספר והעריכה החכמה שלו עושים את הספר למובן לקריאה, זורם ונוח מאוד ובהחלט מפשט את הגותו של ליבוביץ בצורה נוחה ונעימה.
מומלץ.

בקרוב האור יהיה מושלם / דייב פאטרסון

בקרוב האור יהיה מושלם / דייב פאטרסון
הוצאת אריה ניר
272 עמודים
מאנגלית: נעה בן פורת

ספר התבגרות מקסים ושונה, אני אוהב ספרים כאלו, הם סוחפים אותך ומכניסים אותך לעולם של ילדים שמחפשים לברוח ממציאות חיים מסוימת, מהתמודדויות שונות ולחפש את עצמם במציאות אחרת ולעולם של התבגרות ומרדנות.
יש משהו קצת מטעה בכריכה היפייפיה של הספר הזה שהיא קלילה מאוד, מאוירת בחן ועם זאת לא מדובר בספר הומוריסטי אלא בספר לא קל לקריאה שיש בו עומקים שונים ומרתקים.
הסיפור מסופר מפיו של הילד הצעיר נער בן 12 שגרן בבית עם אחיו הגדול עם אימו שחולה בסרטן ועם אביב קשה היום.
הספר מתחיל בצורה די משעשעת כאשר הילד מביא חתול הביתה אך גם האח השני מביא חתול ומסתבר שהם התרבו (זכר ונקבה) ובבית מתרוצצים הרבה חתולים קטנים.
לאחר מכן התגלה אצל האם מחלת הסרטן מה שמלווה את גיבורינו וההתמודדות עם מחלת האם לאורך כל הספר, האח הגדול התחיל לצאת עם בחורה והוא מחפש להשתחרר מהאיסורים הקתוליים המעיקים שאב המשפחה מקפיד עליהם והוא סוחב איתו להרפתקאות המרדניות שלו גם את אחיו הקטן.
המשפחה עברה סוף סוף לבית קבע לאחר שכל תקופת ילדותו של הבן הצעיר עברה עליו בחיים בקראוון.
הספר המקסים הזה מדבר על התמודדויות של ילד צעיר בתקופת משבר וחיפושיו אחר אינדבידואליות מסוימת, אחר שבירת מוסכמות במשפחה שמרנית ומסורתית.
הילד מתנסה בסמים ושמיעת מוזיקת ראפ וכל זאת כשברקע מתנגנים לו האיסורים והעונש על החטאים שיבצע.
בסך הכל מדובר בספר מרתק שנקרא בנשימה אחת ועם זאת נושא פחות קליל ויותר עמוק.
נהניתי ממנו מאוד.

על הדברים הקרובים / קארל צ'אפק

על הדברים הקרובים / קארל צ'אפק
הוצאת אפרסמון
191 עמודים
מצ'כית: פאר פרידמן

עוד לא יצא לי לקרוא ספר של קארל צ'אפק ולמעשה זו ההכרות הראשונה שלי עם כתביו ואם לשפוט על פי קובץ הקטעים שבספר כאן לצ'אפק יש נקודת מבט מרתקת על החיים.
צ'אפק מדבר על הרבה נושאים בספר הזה, כל נושא בערך עמוד וחצי או קצת יותר אבל הוא מדבר על כל נושא מנקודת המבט שלו וזו נקודת מבט מעניינת מאוד צ'פק מדבר מהי הספרות בשבילו ויש שני טורים שמדברים על ספרות, הוא מתאר את הספרות כמלאכה ומביא דימויים מעולם העבודה וזה מעניין ובטור אחר הוא מדבר על מה אנחנו אוהבים לקרוא ואיפה, מה אנחנו קוראים לפני השינה ומה אנחנו קוראים כשאנחנו עצובים ומתאימים את עצמנו ואת המצב בו אנחנו נמצאים לטקסטים שמחברים אותנו.
בטור אחר צ'אפק מתאר את חייו של הפרפר או מדבר על מה התחושות שעוברות בנו למראה האש, צ'אפק מדבר על ההבדלים בין כלבים וחתולים לבני אדם ובטור אחר הוא מדבר רק על החתול אבל החתול מדבר על האדם
"הוא שם את הטלפיים שלו על טופר חד ושחור וחורט איתו בניירות לבנים.
משחקים אחרים הוא לא מכיר. הוא ישן בלילה במקום יום, לא רואה בחשכה, אין לו שום תענוגות. לעולם אינו חושב על דם, לעולם אינו חולם על ציד ועל קרבות, לעולם אינו שר מרוב אהבה."
יש לו טור בשבח הבטלה שכנראה הקדים את המסה של ברטראנד ראסל בנושא ועוד טורים מקסימים.
הטור שמדבר על ההבדלים בין גברים ונשים הוא הטור היחידי שהרגיש לי מיושן ולא רלוונטי ומעניין איך צ'אפק היה כותב אותו כיום אבל מלבדו אפשר למצוא רלוונטיות לימינו כמעט בכל טור בכתיבה מעניינת, מתומצתת, כמעט כמו פוסט בפייסבוק של ימינו.
וכמובן המאמר המסכם את הספר הזה "הולמסיאנה או הסיפור הבלשי" שבו צ'אפק מנתח את הז'אנר של ספרות המתח והבילוש וזה טור שונה ומעניין.
מומלץ.