בארי כהן בדרכים / גארי שטיינגרט

בארי כהן בדרכים / גארי שטיינגרט
ידיעות ספרים
376 עמודים

אני חושב שזה הספר הראשון שגארי שטיינגרט, סופר יהודי ממוצא רוסי שחי את מרבית חייו בארצות הברית לא כותב על שורשיו הרוסיים אלא על אמריקה כפי שהיא היום ומצד שני הוא לא התעלם לחלוטין משורשיו שכן גיבור ספרו הוא יהודי.
בארי כהן הוא לא אדם מן השורה, הוא מן האנשים העשירים ככל הנראה בכל אמריקה, הוא מנהל קרן גידור בעלת הון של 2.4 מליארד דולר, הוא חי לו בדירת היוקרה שלו אי שם במנהטן עם אשתו אישה סימה, ממוצא הודי, בת למהגרים שהתעשרה עם בארי וילדם שיווה בן השלוש.
שיווה אובחן על הספקטרום האוטיסטי, קרן הגידור של בארי בנפילה ובארי מחליט בהחלטה די רגעית לקום ולעזוב הכל ולברוח לאהובתו מימי התיכון.
בארי שיכול לקחת איזה רכב שירצה בוחר לעשות את הרוד טריפ הזה דווקא באוטובוס ציבורי, הוא לוקח איתו רק את אוסף שעוני היוקרה שלו שמסמלים אולי את המעמד שהיה לו ואת הזמן שבורח ממנו. כל שעון באוסף עולה עשרות אלפי דולרים.
בארי מתוודע לארצות הברית הרגילה, הפשוטה, של הפרברים, מעמד הביניים, שיכוני העוני ופוגש דמויות שממחישות לו את אמריקה האמיתית ולא את אותה אמריקה של מגדל השן בה הוא גר, הוא מתוודע לפחדים של האנשים ולחששות שלהם תוך כדי מסע הבחירות של דונאלד טראמפ.
המחבר מבהיר היטב בספר באמצעות דמותו של בארי את דעתו על טראמפ, אי אפשר לפספס זאת ואנחנו מלווים את בארי בעצם עד בחירתו של טראמפ לנשיאות.
במקביל למסע של בארי אשתו סימה עוברת מסע התפקחות אחר לחלוטין, יחד עם שיווה בנה המאובחן היא מחפשת את המקום שלה מחדש בחיים בידיעה שאולי הקשר עם בעלה הבורח עומד לקראת סיום.
שיננגרט מציג בספר זה בצורה נהדרת את הניכור וחוסר המודעות של העשירים למצבה האמיתי של אמריקה, התחושה הזו שעושר קונה הכל ועושר מביא גם לאושר מתפוגגת בצורה מאוד חזקה.
ספר טוב מאוד ומעניין מאוד.
מומלץ.

האיש שלא שרף את קפקא / יצחק רובין

האיש שלא שרף את קפקא / יצחק רובין
הוצאת הקיבוץ המאוחד
304 עמודים

פרנץ קפקא חייב את פרסומו לאחר מותו למקס ברוד, אחד הסיפורים הידועים בספרות היתה עניין בקשתו של קפקא מברוד חברו לשרוף את כל כתבין לאחר שימות ממחלת השחפת אך ברוד לא שרף את כתביו של קפקא ובזכות זה ספריו הנהדרים של הסופר הדגול שהשפיע על כל כך הרבה סופרים במאה העשרים נהפכו לנכס צאן ברזל בספרות של המאה הקודמת.
הספר הזה מנסה להתחקות אחר הביוגרפיה של מקס ברוד דרך דמות בדיונית שהמציא הסופר, צעיר תל אביבי יליד פראג, עיתונאי שפוגש את מקס ברוד ושומע ממנו למעשה את סיפור חייו ואת סיפורו של קפקא דרך עיניו של מקס ברוד.
למעשה יש כאן ביוגרפיה שמתחבאת בתוך פרוזה וכתובה מאוד יפה ומעניין.
העלילה לוקחת אותנו לפראג של תחילת המאה העשרים ותל אביב של שנות השישים,
ברוד שברח מאימת הנאצים לפני המלחמה וחי את שלושת העשורים האחרונים של חייו בתל אביב היה בעצמו סופר מוצלח אך נראה שהקריב את הקריירה שלו למען מי שהוא חשב שהוא טוב ממנו פרנץ קפקא.
הביוגרפיה הפרוזאית הזו כתובה בהמון חן, המון אהבה לספרות וחיבור לסיפורו של ברוד ששמה אותו סוף סוף במרכז העניינים ונותנת לו את הכבוד הראוי לו.
ספר מעניין ומרתק שכתוב טוב.

זיעה / ז'ורז'י אמאדו

זיעה / ז'ורז'י אמאדו
הוצאת רימונים
218 עמודים
תרגם מפורטוגלית: רמי סערי

היה מעניין לקרוא את הספר הזה קצת לפני חג החירות, יש בו משהו קצת מדכא אבל באמת עם שמץ של אופטימיות קלילה שנותנת תקווה שכל אדם יכול לעמוד של שלו ולמצוא את הטוב בכל דבר קשה ומורכב.
אני אוהב את הספרות הברזילאית, מהיצירות הקלאסיות שקראתי עד כה כולל הסרטאו הגדול גיליתי ספרות מעניינת ורב תרבותית, במדינה כה מגוונת ומעניינת ישנם סיפורים כה רבים, במדינה בה יש מרחבים עצומים וערים גדולות ישנם סיפורים והספר הזה הוא סיפורם של אנשים, אנשים קשיי יום רובם ככולם שגרים בשיכון ענק במרכז העיר סלבדור.
זהו פסיפס אקלקטי של אנשים עניים, משפחות, עובדים, פשוט אנשים שחיים בעוני מחריד, בצפיפות ובתנאים לא פשוטים וכל אחד חי את חייו, מנסה לפלס את דרכו ופשוט לשרוד.
הספר מביע ביקורת פוליטית נוקבת על השלטון.
בדרך כלל במקומות כאלו אפשר למצוא אנשים מכל הסוגים ואכן אמאדו מנסה להביא לנו את מגוון של טיפוסים ואנשים שחיים במקומות כאלו ויוצרים את הפסיפס המעניין שיש בספר.
זו אינה פרוזה קלאסית אלא מקבץ סיפורים שמתארים את אורח החיים שם ואת האנשים כל אחד על מורכבותו.
למרות הקושי ישנו נסיון להתאגד, למצוא דרך לפעול ביחד למען שינוי ובספר זה מתואר כי בסופו של דבר למרות האקלקטיות מדובר בקהילה, קבוצת אנשים שחיים ביחד ומנסים למצוא דרך לשפר את חייהם.
ספר יפה שכתוב נפלא ומעורר חמלה רבה.
מומלץ.

אור ירח / מייקל שייבון

אור ירח / מייקל שייבון
הוצאת עם עובד
449 עמודים
מאנגלית: מיכל אלפון

מייקל שייבון הוא אחד הסופרים האמריקאים האהובים עלי כיום, ספריו תמיד מעניינים ויש להם איזה מכנה משותף שעובד אצלי, החיבור ליהדות, לזכרון, להסטוריה, למשפחה, ולמרות הנושאים שמוכרים מספריו כל ספר הוא מעניין וכתוב היטב בפני עצמו.
גם כאן בספר הזה מייצר מייקל שייבון מן ממואר בדיוני על משפחתו ועל סבו דרך מסע שלוקח אותנו קדימה ואחורה בזמן לעבר ולהווה ובכל העניין של הסיפור נשמר כי זכרון יש לו מקום בכאן ועכשיו ובעבר בו הדברים קרו למעשה.
שייבון המספר הולך לבקר את סבו החולה ושומע ממנו סיפור מרתק על עברו של הסב, הסב שהוא גיבור מלחמת העולם השניה ומייסדה של חברת סיינטיפיק שעושה את הונה ממכירת דגמי טילים וחלליות בעיצובה מספר לבן את קורותיו בזמן המלחמה ואת חלקו במרדף אחר טיל ה 2v
והיוצר שלה ורנר פון בראון.
המטרה היא להשיג זאת לפני הרוסים מה שיוביל גם לנסיון להיות ראשונים על הירח.
המרדף ההוא שנמשך לאורך כל המלחמה מציג צד נוסף של המלחמה האיומה ההיא והשלכותיה וממשיך לארצות הברית שלאחרי שם הסב פוגש את אשתו לעתיד ומקים את המשפחה כשברקע נמשכת המלחמה הקרה וזוועות המלחמה אינם עוזבות את הסב.
מייקל שייבון יוצר רומן ריאליסטי בדיוני שנראה כאילו הוא סיפור משפחתי אותנטי ואולי זו גדולתו של המחבר המוכשר ליצור דמויות שלמות ומורכבות שיש בהם מן האמת והבדיון כך שהקורא לא מסוגל להבחין בהבדל.
ספר מרתק ומעניין, נוגע ורגיש על זכרון וכאב ועל המירוץ לחלל.
מומלץ.

האי / ג'אני סטופריץ

האי / ג'אני סטופריץ
תשע נשמות
98 עמודים
מאיטלקית: שירלי פינצי לב

תשע נשמות ממשיכה להביא לנו יצירות ומחברים כמעט ולא מוכרים כאן, בעיני הגדולה של ההוצאה הזו נעוצה בדיוק בנקודה הזו, החשיפה לדברים לא מוכרים אבל כל כך יפים ועדינים, מלאי כאב ורוך, עדינות ועצב והכל מהול בכתיבה יפה כל כך שהקורא מתקשה להיות אדיש אליה.
כזה הוא האי של סטופריץ, כמו הגלים בקרבת האי, שקטים, צלולים, בהירים ונעימים אך גם בכל רגע יכולים לגעות, לגבוה ולהציף ברגשות כמו המים.
זו נובלה מאוד עדינה על מערכת יחסים בין אב לבנו, הבן שחי בהרים מצטרף למסע אחרון עם האב הגוסס לאי באיזור האדריאטי שם הוא נולד והמפגש ביניהם שהוא מפגש פרידה, מפגש של זכרון ילדות, הכלה ונסיון להאחז בעבר הוא מפגש מקסים ויפה מאין כמותו.
הנופים, האנשים, הזכרון, המחלה, כל הדברים האלו יוצרים לנו ספר שהוא קסום ועדין, מלא כאב.
מדובר בנובלה שאולי נקראת מהר אבל היופי והפסטורליות בכתיבה עם הכאב של הפרידה וההשלמה נותרת עם הקורא זמן רב לאחר סיומה.
קסום ועדין וכמובן מומלץ.

על הרודנות / טימותי סניידר

על הרודנות / טימותי סניידר
הקיבוץ המאוחד
105 עמודים
מאנגלית: אברם קנטור

האם זה שאנחנו חיים במדינות דמוקרטיות (חלקנו לפחות) אומר שאנחנו אכן חיים חיים דמוקרטים? האם אין סכנה ששלטון כזה או אחר יקח את זכותנו הדמוקרטיים וישנה אותם דרך הדמוקרטיה לשלטון רודנות כזה או אחר? זה קיים בוודאות, האם עלינו להשמר מפניו ולזהות את הסכנות? אין לי ספק בכך וגם לכותב המניפסט הזה טימותי סניידר אין ספק בכך.
אבל בדיוק כמו בסימנים לפאשיזם מודרני כך גם הסימנים לרודנות הם סימנים שצריך להבין אותם, ללמוד מנסיון העבר של ההסטוריה האנושית ומצבים דומים מהמאה העשרים ולעשות כל מה שניתן בידי האזרחים כדי למנוע אותם.
טימותי סניידר שהוא הסטוריון אמריקאי מביא לנו בספר זה עשרים לקחים מהעבר או אם תרצו עצות איך לזהות את הסימנים לבוא הרודנות או איך יש בכוחם של האזרחים לעשות דברים אקטיביים על מנת למנוע מצבים כאלו בעתיד במדינה בה הם חיים.
1: אל תצייתו מראש
2: הגנו על המוסדות
3: הזהרו ממדינות המפלגה האחת
4: קחו אחריות לחזותו של העולם
5: זכרו את האתיקה המקצועית
6: הזהרו מארגונים כמו צבאיים
7: אם אתם חייבים לשאת נשק, היו ביקורתיים
8: התבלטו והובילו
9: התייחסו יפה ללשון שלנו
10: האמינו באמת
11: חקרו
12: צרו קשר עין ושיחות חולין
13: עשו פוליטיקה בגופכם
14: מסדו לכם חיים פרטיים
15: תרמו למטרות טובות
16: למדו מעמיתים בארצות אחרות
17: היו קשובים למילים מסוכנות
18: היו רגועים כאשר הבלתי מתקבל על הדעת מגיע
19: היו פטריוטים
20: היו אמיצים ככל שתוכלו.

עם חלק מהמניפסט הזה אני מבכים, עם חלק יש לי בעיות וחוסר הסכמה אבל אני חושב שכחיבור מעניין ומאיר עיניים הוא עונה על האתגר ובהחלט מחדד נקודות מסוימות וחשובות.
בהחלט כדאי לקרוא.

מרי אנטואנט / שטפן צווייג

מרי אנטואנט / שטפן צווייג
זמורה ביתן
329 עמודים
מגרמנית: צבי ארד

אני החלטתי להציב לעצמי מטרה, לקרוא כל כתב יד של שטפן צוויג, מעבר לכך שהוא סופר גאון ומעמיק היודע להכנס לנפש הדמויות שלו צוויג הוא ביוגרף נפלא, הבחירה בדמויות ההסטוריות שהוא כותב עליהן מפתיעות ומיוחדות ומרי אנטואנט היא דמות מעניינת ומאוד שנויה במחלוקת.
התדמית הציבורית של מרי אנטואנט היא תדמית קשה מאוד בקרב מי שקורא עליה ומה שמסופר עליה, דמות בינונית למדי, מפונקת ולא מסופקת, נהנתנית ובעלת ראיית עולם צרה מאוד שלא רואה מעבר לאופק את העם הצרפתי העני וקשה היום.
אני גיליתי על מרי אנטואנט דרך הספר הנהדר הזה של צווייג צדדים אנושיים רבים, כאב של אם, אישה מתוסכלת ובודדה שמחפשת את הריגושים בחייה כדי להתחמק מאותה בדידות, אישה שהיתה נשואה לאדם מתסכל ואימפוטנט, מלך גרוע ובעל איום.
המשפט המפורסם "אם אין לחם, תאכלו עוגות" מעולם אגב לא נאמר על ידה אלא נכתב על ידי ז'אן ז'ק רוסו בספרו "הוידויים".
אנטואנט שהגיעה לצרפת מאוסטריה כנערה לא ידעה מעולם להתמודד עם החיים הניתנו לה על מגש של כסף, היא לא ידעה להכיל זאת וברחה לתכשיטים ולמאהב ולמקומות אחרים, צרפת היתה זרה לה, החיים לצד המלך המגושם היו זרים לה, והמנהגים הנוקשים בארמון.
חוסר מזלה או אולי הגורל הפגישו את מרי אנטואנט עם אחת התקופות החשובות בהסטוריה המודרנית של האנושות, המהפיכה הצרפתית, וצווייג מיטיב לתאר את השינוי הדיכוטומי הקשה שחל על מרי אנטואנט ומשפחתה מחיי הפאר של המלכות לאנשים שנאשמים בבגידה בממלכה, לחיי כלא והכפשות, לקיחת ילדיה ממנה, האשמות בגילוי עריות ועד לרגע הבלתי נמנע, הוצאתה להורג על ידי עריפת ראשה בגיליוטינה.
צוויג הנפלא יצר ספר קריא בצורה בלתי רגילה ומרתק מתחילתו ועד סופו, מהביוגרפיות המשובחות שקראתי, המעמיקות והמעניינות שנותנות אור וזווית נוספת על המהפיכה הצרפתית ותקופת מלוכתו של לואי ה16.

קוקולקה / לאנה לוקס

קוקולקה / לאנה לוקס
ספרית פועלים
311 עמודים
מגרמנית: אברם קנטור

לאנה לוקס היא סופרת גרמניה ממוצא אוקראיני וזהו ספרה הראשון אבל הסיפור ודרך הכתיבה שלה משובחים למדי וזה לא מורגש כמו ספר ביכורים.
קוקולקה הוא סיפורה הטרגי של סמירה, סיפור שמלא בכאב על ילדות קשה ובודדה של ילדה שגדלה בבית יתומים, נכתבו כבר ספרים רבים על בתי יתומים, על ילדים ללא משפחות אבל יש משהו בסיפור הזה שחודר עמוק כי לא מדובר במאה ה19 או במחצית הראשונה של המאה העשרים אלא בשנות התשעים של המאה העשרים שזה קרוב יותר, איפשהו תמיד יש תחושה שבתי יתומים זה אחד המקומות הכי קשים ואכזריים שיכולים להיות, תמיד הם מתוארים באכזריות, בכאב, בהתעללות וחינוך נוקשה וכאן בסיפור זה זה לא בהכרח שונה, סיפורה של סמירה דומה במובן מסוים לאוליבר טויסט ולאנני, אבא ארך רגליים ולעוד סיפורי יתומים ידועים.
השליליות הזו קיימת גם כאן, הנוקשות, המורכבות, הבדידות והחוסר בהורות מכילה ומחבקת.
אני חושב שאפשר לעשות מחקר שלם על למה בתי יתומים מוצגים בצורה כזו אבל גם כאן לאנה לוקס לא פוסחת על הקלישאה הזו.
סמירה ילדה יפה חיה בבית יתומים נוקשה באוקראינה.
אל בית היתומים מגיעה ילדה יפה בשם מרינה וסמירה מתחברת אליה והן נעשות חברות אבל רצה הגורל והגיעה משפחה מגרמניה ובחרה במרינה.
כשמרינה עוזבת עם המשפחה לגרמניה סמירה שגם ככה סובלת בבית היתומים מחליטה לברוח ולהגיע לגרמניה לחפש את מרינה.
משם מתחילות תלאות רבות עבור סמירה שמגיעה לבית של אדם בשם רוקי שם הוא מנצל ילדים למטרות הכנסה על ידי קיבוץ נדבות וגניבה, סמירה שעושה הכל כדי לשרוד וגם תמימה משתלבת שם ותלאותיה לא נגמרות שם, היא מנוצלת על ידי בחור צעיר ופדופיל שמציע לה להתלוות אליו לגרמניה והוא אופך אותה לזונה הפרטית שלו ומשתמש בה ובתמימותה וסמירה לאט לאט מבינה את מצבה ועושה כל שביכולתה לצאת מהחיים המורכבים שלה לדרך חדשה, לזכות בחיים טובים יותר וגם לפגוש את חברתה.
עולם הפדופיליה וניצול הילדים הוא עולם קשה וקודר וקשה היה לקרוא את התיאורים הריאליסטים בספר הזה אבל הוא ספר ראוי לקריאה, כתוב היטב ומומלץ.

אתי החיים משחק הרבה / דוד גרוסמן

אתי החיים משחק הרבה / דוד גרוסמן
הספריה החדשה
273 עמודים

גרוסמן הוא וירטואוז, סופר שיודע לקחת נושא או סיפור ולהפוך אותו למשהו שלו, משהו שהוא שלו אבל נוגע לכל כך הרבה אנשים, הספר הזה הוא דוגמא טובה לכשרון הכתיבה הכה ייחודי שלו.
לפני שבכלל מבינים על מה הספר כדאי מאוד לחפש באינטרנט מי היתה אווה פאניץ נהיר, הדמות שעליה גרוסמן ביסס את הספר הזה, אווה פאניץ נהיר שהיתה ידידתו של גרוסמן סיפרה לו את סיפור חייה המסעיר והמרתק כמו גם הכואב והטרגי ועל פי הסיפור הזה גרוסמן רקח כאן עלילה בדיונית כה מרתקת וכואבת שנוגעת בכל כך הרבה אנשים ויוצרת סיפור שיש בו משפחתיות, נטישה, כאב ונסיון לסגור מעגל.
ורה בת ה90 שהיא בעצם בת דמותה של אוה פאניץ נהיר חוזרת לסיפור ילדותה ולסיפור הטראגי שמלווה את הספר אבל לא לבד, היא חוזרת עם בתה נינה ועם נכדתה גילי ואיתם בא גם רפאל אהובה הנצחי של נינה.
הם נוסעים למושבת העונשין גולי אוטוק שם ורה היתה, שם עברה כלואה ושם התמודדה עם תוצאותיה של דילמה רבת משמעויות עבור עתידה והדורות הבאים שלה.
ההתמודדות של ורה שהתחתנה עם קצין לא יהודי, הצטרפה למחתרת של טיטו במלחמה נגד הנאצים ולמרות זאת שילמו שניהם מחיר כבר לאחר המלחמה עקב עריצותו של טיטו.
בחירתה של ורה בין נאמנותה לבעלה שנאסר ואמרו לה שהוא מת לבין נאמנות לביתה הקטנה גבה מחיר כבד ובחירתה הובילה אותה למושבת העונשין. לאחר שיחרורה היחסים בינה לבין בתה לא שוקמו והסיפור מלווה את המשפחה לאורך הדורות.
גרוסמן יותר כאן סיפור בין דורי, תיקון עמוק ומסע לריפוי פצעי הנפש, השלמה והתחלה של משהו אחר, זה סיפור על נטישה, על אהבה, על בחירה.
הספר הזה התחיל אצלי לאט ונכנסתי אליו בעוצמה רק לקראת האמצע, ועד סופו לא יכולתי לעצור מלקרוא אותו.
גרוסמן נפלא כהרגלו בספר מרתק.
מומלץ.

מנהיגה ללא גבולות / דבורה הכהן

מנהיגה ללא גבולות / דבורה הכהן
הוצאת עם עובד
480 עמודים

לפעמים יש לי תחושה שאישה חשובה ומרתקת כמו הנרייטה סאלד הולכת לאיבוד בין כל גדולי הציונות, לא למדתי עליה בבית הספר, לא התעסקנו בפועלה והמפעל העצום שהיא הקימה כאן נראה כאילו נשכח מספרי הלימוד, אנחנו מתעסקים בלוחמים, בחיילים, במלחמות ובהצהרות לאומיות אבל מנהיגות לא נמדדת רק בזה אלא בעשייה, ביוזמה, בחזון, בתקומה, בלהשאיר הכל מאחוריך, להגיע למקום ולראות בו את מה שאתה רוצה שיהיה בו בעוד חמישים שנה מהיום וכזו היתה בעיני הנרייטה סאלד.
הספר מתאר את כל חייה, מלידתה בבולטימור ועד מותה ודבורה הכהן מיטיבה לתאר לנו בפרטים את סיפור חייה ומתארת לנו אותו על הציר שבין חייה האישיים לבין עשייתה החברתית הענקית שנשארה איתנו עד היום.
הקשיים שלה כאישה להשתלב בעולם הגברי ולפעול למען מטרותיה גם הם חלק לא מבוטל מסיפור חייה של סאלד.
סאלד נולדה בבולטימור בשנת 1860 להורים שהיגרו לארצות הברית בתקופה מאוד רגישה בתולדות ארצות הברית, פרוץ מלחמת האזרחים, היא אמנם למדה בבית ספר לא יהודי והיתה היהודיה היחידה אך זיקתה ליהדות גברה עם השנים והעשייה המנהיגותית הראשונה והחשובה שלה היתה פתיחת כיתות לימוד למהגרים ללימוד אנגלית.
דרך חייה של סאלד אנחנו עדים לתקופה הסטורית אולי מהמעניינות בהסטוריה האנושית, הפיכתה של ארצות הברית למעצמה עולמית חזרה מאוד כאשר אחת הסיבות לכך היא גלי ההגירה העצומים לאמריקה (מפורט היטב גם בספר אחר שסקרתי לאחרונה "הכל אודות ליהמן") וכמו כן דרך סיפורה של סאלד אנחנו עדים לצמיחתה של הציונות מחזונו של הרצל ועד סוף מלחמת העולם השניה.
דרך סיפורה של סאלד אנחנו ממש יכולים לראות את הציונות צומחת צעד אחר צעד ובעיני זה אחד החוזקות של הספר הזה, שדרכו אנחנו למדים על שינויים הסטוריים מרחיקי לכת בעולם המערבי באפיקים שונים, ציונות, אמריקה, מלחמות עולם.
סאלד ידעה ליצור קשרים, לבנות את עצמה צעד אחר צעד ולממש את חזונה באפיקים שונים.
התפתחות ארגון הדסה שיזמה סאלד, עליית הנוער שמעבר לכך שהפרויקט הזה הביא אלפי צעירים יהודים לכאן הוא גם הציל אותם מאימת מלחמת העולם השניה והשואה.
ספר חשוב מאוד על אישה חזקה, לוחמת, מנהיגה ויוזמת חברתית מהמעלה הראשונה וראוי שנלמד עליה יותר ונדע עליה יותר.
ביוגרפיה מצוינת וחשובה.