אנגארד הסייף / גל אמיר
הוצאת כנרת זמורה
268 עמודים

הספר הזה הוא מסוגת הרומן הפיקרסקי, כלומר רומן שבו הגיבור, לרוב נווד נע ממקום למקום, מסביבה אחת לסביבה אחרת ועובר שינויים רבים וחוויות שונות, אפשר לתת לדוגמא את האקלברי פין או את קנדיד של וולטייר וגל אמיר ניסה את זה גם כאן.
בסופו של דבר מדובר ברומן הסטורי מהנה למדי למרות השינויים והקצב המהיר שבו הסיפור נע והוא בעיני לפחות משאיר את הדמויות מאוד חד מימדיות ולא מורכבות מדי שזה טוב למי שאוהב אבל אותי הוא השאיר עם קצת תחושה שמשהו בסיפור לא מספיק שלם.
אני כן חושב שהספר מספק הנאה ועניין וגם קצת וזה חשוב, השפה מותאמת לתקופה והגיבור עובר הרפתקאות רבות.
אז בעצם על מה הספר, זהו סיפורו של ז'ק בן סימון, יהודי מומר איש המאה הי"ח שגוסס לו בנורמנדי ומספר את סיפור חייו מתקופת נעוריו כנער ישיבה בשטרסבורג דרך גלגולים רבים והרפתקאות רבות שהוא עובר, המון אקשן, המון שינויים והמון דמיון יש בספר הזה, אני חושב שגל אמיר ניסה להתמודד עם סוגת הרומן הפיקרסקי ובסך הכל הוא הצליח, זהו ספר הרפתקאות מוצלח וגם אם השמויות יחסית שטוחות זה ככל הנראה גם חלק מהסוגה וזה בסדר למי שמתחבר.
אני אוהב את הכריכה שהיא יפה מאוד ומעוצבת היטב, מושכת עין בתוך הרבה ספרים וגורמת לך לרצות לקטוף אותה מהמדף.
מי שמחפש הרפתקאות, אקשן ודמיון יאהב את הספר הזה.

יש סוד לזמן / קיט דה ואל
הוצאת אריה ניר
391 עמודים
מאנגלית: שי סנדיק

איך כותבים על הספר הזה, זהו ספר שרב הנסתר על הגלוי בו, יש בו עדינות מיוחדת, כאב גדול ועצבות גדולה אבל גם מתוך העצבות נולדת תקומה שנותנת מזור לכאב מייצרת אופטימיות ומראה את כח האהבה.
יש סוד לזמן הוא אחד הספרים העדינים והמיוחדים שקראתי השנה, הוא נקרא לאט והוא נותן למשמעויות של האירועים להספג אצל הקורא והוא מיוחד.
הסיפור הוא על בחורה בשם מונה והסיפור שלה נע קדימה ואחורה בזמן אל עברה של מונה ואל ההווה שלה, בהווה שלה מונה חיה בעיר חוף באנגליה ומייצרת בובות לפי הזמנה, הבובות האלו אינן רגילות והן ספוגות בעולמה של מונה ובחייה ויש להן קשר ישיר לנשמתה.
בעבר אליו אנו חוזרים מונה היא בחורה צעירה שיוצאת לחיים עצמאיים ומתחילה עבודה חדשה והיא פוגשת בחור בשם ויליאם, הם מתאהבים והם מתחתנים אך טרגדיה קשה וטראומטית שמתרחשת משבשת את מהלך חייהם ודרכיהם נפרדות.
לבובות וליצירתם יש קשר לעבר ולהתמודדות של מונה עם מה שקרה לה ואני בכוונה לא מספר מעבר לכך כי הספוילר כאן באמת עשוי לקלקל את חוויית הקריאה.
יש סוד לזמן אינו יצירת מופת אך הוא כן ספר עדין מאוד וקריא מאוד, יש בו המון אופטימיות ותקווה ואני מאוד התחברתי אליו, הוא נוגע מאוד.
כדאי לקרוא אותו.

המשורר והחשפנית / אלי שמואלי
הוצאת עם עובד
272 עמודים

הספר הראשון שאלי שמואלי הוציא "אישוליים" הותיר עלי רושם מאוד חזק, הרגשתי שאני מחובר לדמות ולדרך הייסורים שהוא עובר והנה דמותו של יהושע חוזרת גם הספר הזה ונראה שדרכו עדיין לא קלה, הדמות עוברת מסלולים קשים של חיפוש עצמי, רצון למימוש תשוקותיו, הכמיהה לאהבה, התסכול מכך שהוא לא מוצא נפש שאותה ואיתה הוא יוכל לשתף, לפרוק את הלב, לפרוק את התסכולים והקשיים וגם להתאהב, יהושע חי בחלומות גדולים בתוך עולם קטן הוא כותב שירים ובינתיים עובד בעבודות בזויות, בעבודות שהוא לא מתאים להם והם לא מתאימים לו, איפשהו קצת נזרקתי לספרו של ג'ורג' אורוול "דפוק וזרוק בפריז ובלונדון" גם ספר שמאוד אהבתי שהזכיר לי איך ארוול מספר על חוויותיו לפני שהתפרסם.
הדיסוננס הזה בין השאיפות של אגם בודד לבין המציאות הכה מורכבת וקשה מועברת בספריו של שמואלי בצורה מצוינת, המחבר לא מתחנף לקוראים, לא מנסה לרצות איזה משהו נחמד ופוליטיקלי קורקט, המחבר זורק אותנו למציאות של יהושע ולמציאות של אנשים בודדים בעיר גדולה, במציאות של חוסר הצלחה ואולי אף חוסר התאמה ונסיון להשתלב ולהמשיך לחלום.
ישנן נשים שנכנסות לחייו של יהושע, אחת מהן היא עמליה, חשפנית, דמות שכמו יהושע חיה גם היא בעולם של בדידות ותסכול קיומי.
יש המון קוטביות בספר הזה, ניגודים חזקים גם מטאפוריים וגם שבאים על מנת לתאר את העולם שכה מתאכזר לאנשים בודדים.
המשורר והחשפנית, עולמות כל כך שונים, לכאורה המשורר נמצא גבוה, באליטות החברתיות, באמנות, והחשפנית, במועדונים הכי סליזיים, במשרה שנחשבת מבזה ונמוכה ולכולם יש חלומות ושאיפות ושפה משותפת.
כמו באישוליים גם כאן אלי שמואלי מתאר לנו מציאות קודרת ועולם קצת עצוב אך זו גדולתו של הספר וזה מה שעושה את אלי שמואלי לסופר מיוחד ומעניין.
ממליץ בחום.

מכתבים מכדור הארץ / מארק טוויין
נהר ספרים
94 עמודים
מאנגלית: אביבה גר

הספר הזה הוא אחד הטסקטים האחרונים שכתב מארק טווין והוא לא פורסם עד לשנות השישים של המאה הקודמת, בעיני זה אחד הטקסטים החשובים של הסופר הגאון, זה הרבה מעבר למסה אתאיסטית זהו טקסט חתרני שמוציא את האל המקראי רע מאוד, הוא מוציא את האל המקראי כל כך רע עד שלמעשה טוויין עושה כאן איזה תרגיל והופך את השטן לדמות החיובית כאן ואת האל המקראי לשטן.
השטן בספר זה הופך לדמות המלגלגת על האדם שלמרות כל המכות שהוא סופג מהאל הוא עדיין מאמין בו ובעצם השטן שנשלח לכדור הארץ וכותב את המכתבים האלה כדי לשתף את האל בניסוי שהוא עשה עם בריאת האדם הופך לביקורת נוקבת, סרקסטית ומדויקת על האדם הפתי, חלש האופי שלא מבין או מסרב להסתכל כעיוור אחרי הדרך שבה האל משתעשע בו ובגורלו.
הדת הופכת בעיני טוויין ללעג ולקלס הוא נכנס כמעט בכל מיתוס תנכי, מאדם וחוה ועד תיבת נוח ועל המוטיב של גן עדן כמקום לתענוגות אבל התענוג הכי גדול של האדם, המין, זה נמנע ממנו.
אנשים שחוששים מאפיקורסיות צריכים להתרחק מהספר הזה אבל מי שלא חושש מזה ירוויח ספר מעורר מחשבה, מסה נפלאה וחשובה.

ממזרח יתפרץ הר געש / מתי שמואלוף
ספרי עיתון 77
235 עמודים

כשקראתי את הספר הזה הוא העלה בי המון שאלות, כותב מזרחי, משורר, איש רוח וסופר שכותב מסות מעניינות מאוד על יוצרים מזרחים ועל ההגירה וההדרה של האמנות והתרבות המזרחית ואכנס לזה בהמשך ואני מודה שלא הכרתי את מתי שמואלוף ובסוף הבנתי גם משהו מעניין על היוצר, הוא היגר לברלין בשנת 1914 והוא למעשה הפך למהגר בעצמו ושאלת ההגירה והחיים החדשים במדינה חדשה עם תרבות שונה ומסורת שונה והסטוריה שונה בעצם הופכים לקו מחבר בין החוויה של שמואלוף כבן למהגרים בעצמו ובין היותו ישראלי שחיפש את עצמו מחדש בברלין.
בעיני זו חוויה מרתקת לקרוא ספר ולהבין אותו בצורה מסוימת ואז להבין את הקונטקסט שלו מחדש דרך פרט חשוב כל כך שאגב היה כתוב בכריכה האחורית אבל משום מה חמק מעיני.
שמואלוף עוסק בנראטיב המזרחי דרך התרבות והשירה, הוא מנתח שירים של ארז ביטון, אמירה הס, מירי בן שמחון, אהרון אלמוג, רוני סומק, או דרך יצירה דוקומנטרית של סמי שלום שטרית וכתיבתה של רונית מטלון, משם הוא עובר לקולנוע בחלק השני כשהוא מנתח את מתחת לאף או הגונב מגנב פטור וכמובן המוזיקה המזרחית הים תיכונית וגם דרך אמנות פלסטית והערס-פואטיקה.
בכלל מדובר בקובץ מסות ממש מעניינות ומעשירות שמכניסות אותנו דרך ניתוחיו של שמואלוף אל תוך היצירה ואל החוויה של העולים החדשים ממדינות המזרח.
היצירות נבחרו בקפידה מתוך יצירות רבות אחרות ונראה שהניתוח שמגיע מתוך איזה נראטיב ברור כתוב היטב ומעניין מאוד.
ספר מרתק בעיני, מעשיר וחווייתי.

רומן / מיכל קובזמן
הוצאת כנרת זמורה
301 עמודים

עולם סדנאות הכתיבה בישראל הוא בפריחה משמעותית, מאות אנשים הולכים לסדנאות האלו, אולי כדי להגשים את חלומם ולכתוב ספר ואולי לשחרר צדדים אפלים מעברם ואולי כי הם רוצים לשפר את הכתיבה שלהם אבל הסדנאות האלו פורחים, הרבה סופרים רואים בסדנאות האלו הכנסה צדדית והביקורות לכאן ולכאן אבל הספר הזה בנוי למעשת כסדנת כתיבה שלמה, הוא גם מחולק לעשרה פרקים או עשרה שיעורים מתחילת הסדנא ועד סופה, בספר הזה אנחנו בעצם מלווים שני דמויות עיקריות שהם המוקד שלנו, איה ומיקי, כל אחד מהם סוחב עבר מפוקפק שהוא מסתיר או רוצה לשים מאחוריו, איה מסתירה מבעלה עבר של סמים וזנות ומיקי לא ישן טוב בלילה, טרוד ובוחן את חייו את עברו ולאן הולכים מכאן.
בין שני הדמויות האלו נוצר קשר,מעניין, חושני, מלא תשוקה ואולי גם סוג של תיקון עבור שניהם בנסיון למצוא את עצמם מחדש.
דרך הכתיבה והתרגילים של מנחה הסדנא אנחנו נפתחים יחד עם הדמויות לעולמם הפנימי והרגשי ומגלים עוד עליהם.
בעיני רומן הוא ספר מוצלח, אבל הוא מוצלח גם כי הוא פועל על אותה נוסחא של הסדנאות, הרבה פעמים אני יכול לזהות ספר שנכתב דרך הכלים של סדנת כתיבה וסדנא כמו שהיא יכולה לפתוח לך את היצירתיות עלולה גם להכניס אותך למן כתיבה שבלונית ומזה צריך להזהר.
הספר הזה בנוי מדי, בנוי היטב אבל הרגיש לי סכמתי מדי ואולי כאן הוא קצת כושל.
עדיין זהו רומן טוב ומעניין בהחלט ומומלץ לקרוא אותו.

אנטומיה של רצח עם / עומר ברטוב
הוצאת עם עובד
352 עמודים

עומר ברטוב הוא מומחה להסטוריה של אירופה ולמעשה את המחקר שלו על בוצ'אץ הוא התחיל דרך שיחה עם אימו על חייה בבוצ'אץ לפני שעלתה לישראל, בוצ'אץ היתה גם עירו של ש"י עגנון שגם כתב עליה בספריו.
מודה שלי היה קשה עם הספר הזה כי הוא לא ספר שואה קלאסי, הוא מתאר בצורה מסויימת עיירה שלאט לאט גוססת וממצב של הרמוניה מסוימת בקרב הרבה האוכלוסיה בה משהו קרה עם השנים עם מלחמת העולם השניה.
ברטוב מתאר איך היהודים נדחסו לאט לאט לשוליים למרות שבמידה מסוימת הם היו הרוב בבוצ'אץ, האלימות כלפי היהודים החלה לא מהשלטון אלא מהתושבים בעיירה, האוכלוסיה הפולנית והאוקראינית, תאוריות קונספירציה, האשמות שווא ועוד היהודים תמיד נתפסו כגורם זר.
הספר מתחלק לכמה חלקים כאשר חלק נוסף פשוט מתאר את התאכזרות הגרמנים כלפי היהודים בבוצ'אץ ואת התנהלות היהודים בתקופה ההיא כפי שמוכר לנו במקומות אחרים.
הייחוד של הספר הזה בניגוד לספרים אחרים זה ההתעמקות של ברטוב בכל מה שקשור לקהילה ומאיפה האלימות הגיעה.
נראה שהקרקע בערה מתחת שנים רבות בכל מה שקושר למתח בין היהודים לבין הפולנים האוקראינים עד שהגיע לנקודת רציחה שממנה כבר אין דרך חזרה.
הספר מפורט מאוד, מלא בעדויות וכמו שאמרתי לא היה לי קל לקרוא אותו עקב המון אינפורמציה ומורכבותו של הספר ועם זאת הוא שווה קריאה נוספת ונסיון להבין לעומק את מה שקרה שם.
ספר חשוב.

הנס ורודולף / תומס הרדינג
הוצאת כתר
335 עמודים
מאנגלית: צילה אלעזר

גיבור הספר הנס אלכסנדר היה היה אחיו של סבתו של מחבר הספר תומס הרדינג.
הנס אלכסנדר, יהודי גרמני ששירת בצבא הבריטי עמד בראש צוות חוקרים שלהם מטרה אחת מרכזית, ללכוד את ראשי המשטר הנאצי ואחד הבכירים בהם היה רודולף הס מי שהיה מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר המלחמה רודולף הס ניסה להמלט כמו הרבה נאצים אחרים שחלקם כבר נתפסו וחיכו למשפטם בנירנברג.
הספר עוקב אחר חיים של שני האישים האלו ומספר רת סיפורם מילדות גם של רודולף הס וגם של הנס אלכסנדר.
משפחתו של אלכסנדר נמלטה מגרמניה ממש לפני תחילת המלחמה ומצאה מקלט בבריטניה ולעומת זאת הס שעבר את מלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן הלך נלהב אחר היטלר, ישב בכלא כמוהו והתקדם צעד צעד בהיררכיית המפלגה הנאצית עד שהגיע למעמד מפקד אושוויץ ולמעשה היה האדריכל הראשי של מבצעי המוות במחנה הארור.
שני מסלולים שונים מאוד שנפגשים במקום אחד שבו אלכסנדר וצוותו לוכדים את הס ומביאים אותו לדין.
האמת היא שהספר הזה חיכה לי בספריה הרבה זמן ותמיד רציתי להגיע אליו ולא הצלחתי בגלל התחייבויות קודמות ואני שמח שקראתי אותו לבסוף.
הרדינג כותב אותו בצורה מעניינת ומותחת והספר מרתק לכל אורכו.
מומלץ.

כל המשפחות המאושרות / אן פאצ'ט
הוצאת עם עובד
301 עמודים
מאנגלית: עידית שורר

בהתחלה לא התחברתי לספר הזה, כל המשפחות המאושרות היה מסוג הספרים שלפחות עבורי עד החצי לא הרגשתי חיבור אליו אבל ככל שהמשכתי לקרוא הוא ריגש אותי וריתק אותי, יש בוא אוירה מיוחדת וסיפור מיוחד והוא כתוב בצורה מאוד שקטה כביכול, המון חמלה יש בספר על שבבסיסו סיפור די עצוב על פירוק משפחות ועם זאת בתוך כל זה קיים המון עוצמה וחמלה ואהבה וככל שנשאבתי לתוכו אהבתי אותו יותר.
זהו סיפור שנפתח בהטבלת פראני, בתם של פיקס ובוורלי קיטינג
אלברט קאזינס ממשרד התובע המחוזי שמחפש תירוץ לברוח מביתו ומאשתו ההרה ושלושת ילדיהם מחליט להגיע לאותה מסיבה שאליה הוא לא הוזמן עם בקבוק ג'ין, הוא נתקל במסיבה בבוורלי היפה ומאותו מפגש נוצרת נשיקה.
אותה נשיקה הביאה לפירוק המשפחות של שניהם, אלברט ובוורלי עוברים לגור ביחד עוזבים את קליפורניה ועוברים לוירג'יניה יחד שתי בנותיה של בוורלי, בקיץ ארבעת ילדיו של אלברט היו מגיעים וכך שישה ילדים בקיץ, הופכים לחבורה מגובשת ועוברים חוויות שונות וגם טרגדיות לא קטנות.
שנים לאחר מכן פראני מנהלת מערכת יחסים עם סופר המבוגר ממנה ומהסיפור שהיא מספרת לו נולד הספר כל המשפחות המאושרות שקוצר שבחים אך מחזיר את פראני לאותם אירועים מילדות ופותח פצעים.
הסיפור הזה שבסוף ריגש אותי מדבר על נושאים כה רבים במשפחה, על הורות ועל פירוק משפחות והתבגרות, משפחות לא מתפקדות ובעיקר על אנושיות.
בסך הכל מיוחד מאוד ועדין מאוד.

שעת הכוכב / קלאריס ליספקטור
הספריה החדשה
94 עמודים
מפורטוגזית: מרים טבעון

איזו נובלה סימבולית של ליספקטור, אני כבר ציינתי בעבר שמאז שהכרתי אותה ליספקטור הפכה להיות הסופרת הנשית האהובה עלי בצוותא עם טוני מוריסון, ליספקטור היא סופרת אינטלקטואלית, הספרות שלה לא נגישה לכל אחד, בעיני היא סופרת של סופרים ואנשי אקדמיה והשפה הגבוהה שלה כמו גם התכנים של הסיפור הם בעלי מורכבויות ומשמעויות רבות ורוב ספריה דורשים קריאה שניה, שלישית ואפילו רביעית כדי להבין לעומק את המשמעויות הרבות.
הנובלה הזו נחשבת בעיני רבים לפסגת היצירה שלה אבל אני אהבתי הרבה יותר את קשרי משפחה, הסיפורים הקצרים שלה הם פשוט מופת, מה שכן בפעם הקודמת שקשרי משפחה יצא לאור הוא אוחד בכריכה אחת יחד עם שעת הכוכב וזה מעניין כי הם ספרים שונים לחלוטין.
שעת הכוכב פורסם זמן קצר לפני שליספקטור הלכה לעולמה ממחלת הסרטן, היא כבר ידעה שהיא הולכת למות והסימבוליות של הדמות הראשית בספר הזה כמעט מצמררת כי הדמות הראשית בספר הזה אותה דמות ששמה מכביה גם היא הולכת לעולמה אך היא רק בת 19.
הספר הזה כתוב בצורה מאוד מעניינת כי על דמותה של מכביה מספר גבר, והוא אשר מספר את הסיפור בעצם ואת חייה האומללים של מכביה.
בכלל מכביה היא אחת הדמויות הכי אומללות שקראתי בספרות,
צעירה אומללה ללא כיוון שבאה מהסרטאו ומסיימת את חייה בדיוק באותה הצורה שבה היא חיה כחיה מתה.
כמו הרבה מספריה של ליספקטור לפעמים נדמה שהיא מתפלספת מדי אבל בעיני היא אחת הסופרות הכי מדויקות שקראתי, לדעתי קשה מאוד לתרגם אותה ונראה שבספר זה נעשתה עבודה טובה.
נובלה ייחודית שקשה לצלוח וצריך לאהוב את ליספקטור, היא ייחודית מאוד.