צפרדעים / מו יאן
הוצאת חרגול והוצאת מודן
455 עמודים
תרגום מסינית, אחרית דבר והערות: תרצה ערב וקובי לוי
זה הספר הראשון של מו יאן שאני קורא וגם הספר הראשון שתורגם לעברית ישירות מסינית ולא מאנגלית.
לקרוא את מו יאן זה בעצם לקרוא על סין, לקרוא על תרבות אחרת מאיתנו ולהכנס לתוכה.
מו יאן לאחר זכייתו בנובל קיבל חיבוק גדול מהעם הסיני והזכייה הפכה אותו לגיבור לאומי ודווקא הוא זכה לביקורת מחוץ למדינתו.
אך מי אמר שמו יאן צריך להיות כמו סופר סיני אחר מא ג'יאן שספריו אסורים בסין?
מו יאן מעביר את הביקורת שלו בספריו קודם כל לעם הסיני וספריו מתארים את סין ומתארים את המציאות הסינית.
גם בלתאר ילדים אוכלים פחם מתוך רעב או או את דרך אכיפת המשטר הסיני את התכנית הסינית לתכנון המשפחה שהיא בסיס הספר הזה הוא בעצם מעביר את הביקורת שלו.
מו יאן מבחינתי קודם כל מתאר את סין מתאר את החיים בסין ואת התרבות בסין בכתיבה נפלאה.
באפוס הסטורי זה שמשתרע על הרבה מאוד שנים מתאר לנו מו יאן את מדיניות הילד האחד כמו שכינו אותו במערב דרך סיפורה של מיילדת באחת הכפרים.
למעשה את הסיפור מספר דמות בשם ואן רגל שכינויו היה ברחני.
ברחני הוא חובב ספרות שמתכנן לכתוב מחזה על דודתו שהפכה למיילדת מפורסמת לשמצה באחד האיזורים הכפריים בסין.
את הסיפור על דודתו הוא מספר לגורו ספרותי שלו, בחור מיפן דרך מכתבים שבהם הוא מתאר את סיפורה של דודתו לאורך ההיסטוריה מנקודת המבט שלו.
וכך הוא מקווה שזה יעזור לו להשלים את המחזה שלו.
הדודה אישה חזקה קשוחה שמתעקשת בכל כוחה ליישם את מדיניות הממשל של מאו וערכי המפלגה הקומוניסטית בסין דרך עיסוקה כמיילדת.
בצעירותה ארוסה שהיה טייס ערק לטייואן והדודה הפכה לאישה נוקשה מאוד שעושה כל מה שהיא רק יכולה כדי לא לחרוג מאותה מדיניות שנויה במחלוקת.
התנהגותה וההפלות הרבות שהיא עשתה וההתקנים התוך רחמיים שהתקינה הפכו אותה לשנואה על ידי הכפריים המקומיים.
דרך סיפורה שלהדודה מתאר ברחני שהוא למעשה המספר את התהפוכות שעברו על סין, את הקשיים של המקומיים ואת ההתמודדויות של האדם הפשוט עם הגזרות הרבות והשלטון הקומוניסטי בסין והתפתחותו לאורך השנים.
אבל על מנת להבין את הסיפור חשוב להבין קודם כל מהי התכנית ל "תכנון המשפחה"
התכנית עצמה הוקמה למעשה על מנת להגביל את הריבוי הטבעי בסין
המדינה עודדה נישואין בגיל מבוגר יחסית, עודדה שימוש באמצעי מניעה
נתנה הטבות רבות למשפחות שהתחייבו להביא ילד אחד ומצד שני הפעילה סנקציות
על משפחות שנכנסו להריון שני על מנת לעודד הפלה מלאכותית.
באזורים הכפריים אף היו הפלות כפויות ועיקורים כפויים והכנסת התקנין תוך רחמיים אפילו ללא אישור בן בת הסוג ועוד.
מצד שני מכיוון שבסין יש חברה מסורתית והיתה חשיבות לבן זכר במשפחה משפחות שנולדה להם בת בכורה היו רשאים להביא ילד נוסף לעולם ללא סנקציות וזאת מתוך הכוונה לשמור על המסורת והמשכיות התא המשפחתי.
אבל מאיפה השם צפרדעים ולמה צפרדעים?
החלטתי להביא לכם ציטוט ארוך מתוך הספר שדי מסביר את זה.
"דודה סיפרה שהיא יצאה לדרכה מתנודדת מצד לצד. היא שמה פעמיה בחזרה אל מגורי הצוות הרפואי, אבל איכשהו התגלגלה לפתחה של ביצה. היא מצאה את עצמה במשעול פתלתל מוקף משני צידיו בקני סוף בגובה אדם ויותר.
פני המים זהרו באור הירח וברקו כמו זכוכית.
קרפדות וצפרדעים קרקרו ללא הרף: לאחר שהשתתקו אלה בצד האחד, החלו לקרקר אלה בצד האחר, וחוזר חלילה, כמו חיילים באימון ששרים יחד אחר מפקדם. לרגע אחד נשמעו קרקורים מכל עבר, קווה קווה קווה, גל אחר גל אחר גל, מתמזגים זה בזה ועולים בסערה השמיימה.
כעבור רגע השתתקו כולם, ובמקום השתררה דממה שהופרה רק על ידי זמזומי חרקים.
דודה סיפרה שבעשרות השנים שבהן עסקה ברפואה הזדמן לה לצעוד באינספור שבילים חשוכים ומעולם לא ידעה פחד, אבל באותו הלילה היא למדה על בשרה את תחושת האימה. נהוג להשוות קרקורי צפרדעים להלמות תופים, אבל דודה סיפרה שבאותו לילה הקרקורים נשמעו כבכי, כיבבות של המוני תינוקות בני יומם. דודה אמרה שזה היה תמיד הצליל האהוב עליה, שהלא לאוזניה של מיילדת אין צליל ערב יותר מבכיו הראשון של יילוד. אבל באותו לילה עלתה מקרקורי הצפרדעים מן איבה, מין תחושת עוול, כאילו נשמות רבות מספור של תינוקות פגועים תובעים את עלבונם."
עמ' 279
מכיוון שנושא הספר עוסק ברצונו של ברחני לכתוב מחזה על דודתו המחזה עצמו מובא לנו בסוף הספר וגם הוא בפני עצמו יצירה נהדרת ואני ממליץ לכם הקוראים לא לדלג עליו ולהתעמק בו כמו שראוי להתעמק בספר המצוין הזה.
ממליץ בחום לקרוא את אחרית הדבר של המתרגמים ואת ההערות על התעתיק שמתייחס לתרגום מהשפה הסינית.
ספר נפלא, ספר מצוין. ממליץ בחום רב.
הספרים ואני 