אראסמוס מרוטרדאם / שטפן צווייג
הוצאת כרמל
212 עמודים
מגרמנית: יוסף ונקרט
אני מאוד אוהב את הביוגרפיות של צווייג, הבחירה שלו במי לכתוב ביוגרפיה מעניינת ומיוחדת לא פחות.
צווייג שזוכה לעדנה בשנים האחרונות מזהה באראסמוס את האירופי הראשון הטוב כפי שכותב יעקב גולומב בהקדמה לספר זה ובו הוא מתאר את צווייג ואת הסיבות שבסופו של דבר הביאו אותו לקחת את חייו.
נראה לעחתים שאראסמוס הוא איזה גלגול של צווייג, הוא מגלם את כל מה שצווייג היה והיה רוצה להמשיך להיות, דיעות משותפות, כמיהה לשלום ואהבה לספרים וידע.

ימי הביניים היו עידן של חשיכה, דיעות קדומות, והרנסנס ניסה להביא בשורה אחרת, הומניסטית יותר ואראסמוס נולד תוך תקופת המעבר הזו.
הספר הזה מתאר היטב את חייו של אראסמוס, את גיבוש תפיסת עולמו וכל זה מעניין מאוד אך החלק המעניין באמת בספר הוא ההתנגשות בין אראסמוס לבין מרטין לותר, שני אנשים שונים בתכלית בתפיסת עולמם ובדרך חייהם וצווייג בדרכו לתאר סיטואציות מציג את זה כמו סיפור מתח במובן מסוים.
מעבר לסיפורו של אראסמוס הספר מאיר פנים על תקופה שלמה, על דמויות הסטוריות חשובות בעולם הנוצרי של אותה התקופה, ההקדמה וגם אחרית הדבר מוסיפות המון.
לא הביוגרפיה הכי טובה של צווייג אבל ספר מרתק על אישיות מעניינת.