נפש מסכות / דלית אורבך
הוצאת כתר
396 עמודים

הספר הזה של אורבך שהוא ספרה הראשון שאני קורא אינו קל לקריאה, הוא מורכב ופסיכולוגי ודורש מהקורא מסע פנימי בעצמו, אני אומר זאת כי חשוב לי שמי שרוכש את הספר ידע שהוא ספר שדורש מהקורא התבוננות פנימית וזה חשוב.
בעיני אורבך לקחה על עצמה אתגר לחדור לנפש של אדם דרך חיטוט בילדותו וקילוף שכבות שכבות מאישיותו.
אבל למה בעצם ועל מה הספר מדבר?
אורי, בחור בן 43 נשוי לשירה ואב לילדים מפוטר מעבודתו בהייטק ומוצא עבודה מעניינת ומוזרה בתור אדם שצופה בזוגות שמגיעים למפגשים אינטימיים בצימר והוא אמור לתעד את המפגשים האלו, מה שאורי לא יודע זה שהחברה הזו בעצם מביימת את הסיטואציות וחודרת לנבכי נפשו של אורי דרך תוכנה מיוחדת ולאט לאט אנחנו הקוראים נחפשים לנבכי חייו ונשמתו של אורי.
הספר הוא איטי ומורכב ואני מודה שהיו שלבים שחשבתי אולי להניח ואולי לוותר, הוא דורש מחויבות ויש לו את הייחוד שלו.
אני לא בטוח כמה זה עבד עלי וכמה הספר באמת סחף אותי כי הוא לא, אני כן מצפה מספר שדורש מחויבות כזו לתת לי אגרוף מטאפורי בבטן וכאן זה לא קרה.
אני חושב שהפוטנציאל של הספר לא מומש עד הסוף אבל יש לי כבוד לסופרים שלוקחים על עצמם אתגרים מסוג זה גם אם הם לא עמדו במשימה עד הסוף.
בסך הכל מדובר בספר מעניין ומסקרן, איטי ומורכב וכדאי לחשוב מי שמחפש ספר האם זה הסגנון שהוא רוצה, כי אם הקורא מחפש קריאה איטית ופסיכולוגית ייתכן שהוא ימצא בו עניין.