אשת הברזל / רובין האריס
הוצאת שיבולת
536 עמודים
מאנגלית: אילן חזותי, צבי חזנוף, יאיר לוינשטיין, ימימה עברון, אורי רדלר, אור בן צבי רייף
אין ספק שמרגרט תאצ'ר היתה אישה מאוד משפיעה, היא שינתה את התדמית של אנגליה והיתה חלק מעשור פוליטי מרתק מאוד, מלא בתהפוכות, מהפיכות, משברים ושינויים.
אנגליה של אחרי תאצ'ר ואנגליה של לפני תאצ'ר לא נראתה אותו הדבר.
הביוגרפיה הזו של רובין האריס שהיה כותב הנאומים של תאצ'ר ויועץ מדיני שלה ובכלל אחד המקורבים לה היא ביוגרפיה מקיפה ומעניינת ברובה.
הספר הזה פורש את תולדות חייה של תאצ'ר ומתאר את ההתקדמות המעניינת שלה במפלגה השמרנית ובתפקידים השונים שכיהנה בהם עד שנוצרה ההזדמנות להתמודד על ראשות המפלגה ומשם לראשות הממשלה, הוא מתאר את מדיניותה הכלכלית, את העמידה שלה אל מול הארגונים המקצועיים וניהול משבר שביתת הכורים, את מלחמת פוקלנד (פרק שעניין אותי במיוחד) את תהליך הדעיכה שלה עד פרישתה מהשלטון וגם את חייה שלאחר הפרישה.
אני חושב שזו ביוגרפיה מאוד הוגנת כלפי תאצ'ר כי הספר לא מתאר אותה רק כאישה בעלת הישגים אלא האריס גם חושף את המורכבויות שבחייה, את הקשיים מבית, את מערכת היחסים שלה עם בעלה דניס ומול ילדיה ועוד.
כמו כן הספר מדבר על היחסים הבינלאומיים המעניינים שניהלה תאצ'ר אל מול גורבצ'וב ואל מול רייגן ובכלל העשור הפוליטי של שנות השמונים היה עשור מרתק ונראה שלבריטניה ולתרצ'ר היה חלק נכבד בו.
לספר הזה מתלווה הקדמה של איילת שקד והייתי יכול להתחבר אליה ובעיני זו הקדמה טובה ומעניינת אלמלא בסוף ההקדמה איילת שקד עסקה בקידום עצמי של ההוצאה ושל ספרות שמרנית, לי אין בעיה עם ספרות שמרנית הרגע סקרתי ספר כזה אבל בעיני ההקדמה הזו היתה צריכה להיות נטו קשורה לספר ולדעתה של שקד על הספר ועל דמותה של תאצ'ר.
הייתי שמח להבין למה צריך שישה מתרגמים לאנגלית בספר של 500 עמודים, קצת מוזר לי העניין הזה.
הביקורת כלפי תאצ'ר לאורך ההסטוריה וגם כיום היא מובנת, אין דמות פוליטית נקיה ממחלוקות ואין דמות פוליטית שאפשר רק לפרגן לה וכך גם תאצ'ר שפעלה על פי תפיסת עולמה המדינית והכלכלית ועם זאת אם אתייחס עניינית לביוגרפיה ופחות להשקפת עולמי הפוליטית מדובר בספר מהנה ומעניין מאוד על דמות חשובה בהסטוריה הפוליטית של בריטניה, בהסטוריה הפוליטית של המאה העשרים וגם כדמות נשית חזקה ומשפיעה שמתווה דרך לבאות אחריה בפוליטיקה העולמית.