בשבח המלחמה / עילי ראונר
הוצאת דביר
222 עמודים

אחרי שקוראים ספר כמו הספר הזה צריך לקחת קצת אויר ולעכל, עילי ראונר מכניס את הקורא למן מערבולות של אלימות חברתית שנראית שהולכת ומתעצמת ברומן ריאליסטי נוקב וחזק, אולי אחד הספרים הישראלים החשובים והטובים שנכתבו כאן בשנים האחרונות.
הספר הזה זרק אותי לכל מני אסוציאציות ותזכורות לאירועים או ספרים דומים, האירוע הראשון הוא המקרה של המורה אדם ורטה שעקב דיעותיו ה"שמאלניות" הפך למוקד בתקשורת ופוטר מבית הספר שבו לימד.
האסוציאציה השניה היא ספרו של אנתוני ברג'ס, "התפוז המכני" שמתאר אלימות חברתית קשה והנסיון של החברה לדכא אותה באמצעים אלימים לא פחות.
כל האירועים באלו, הספרותיים והמציאותיים מתרחשים בחברה שמידרדרת לשנאה וקיטוב קשים וכתוצאה מכך זה משפיע על כולם, חברתית ופוליטית.
עלילת בשבח המלחמה מתרחשת בתקופת צוק איתן ולאחריה ומתארת הידרדרות חברתית קשה שמתבטאת בכמה דמויות, דמות המורה לספרות, דמות מנהלת בית הספר ודמות הנערים בבית הספר, כאשר המורה לספרות מלמדת את הילדים את על השחיטה של ביאליק וטקסטים נוספים שהם סימבוליים לתקופה הסוערת של המלחמה המבצבצת והאלימות החברתית הנוקבת המורה ודיעותיה נמצאים במרכז העניינים כאשר היא הופכת לקורבן לאונס וללינץ קשה והאלימות שמשתוללת ברחובות ובבית הספר היא סימבול נוסף לאלימות המשתוללת בשדה הקרב.
בין לבין נמצאת המנהלת שמנסה למצוא פתרון לאלימות אך בדרך מעניינת היא הופכת בעצמה למשהו אחר.
בשבח המלחמה זהו ספר מטלטל שמתאר מצב של קריסה חברתית מוחלטת, שנאה שמתחילה מהנוער ונגררת והופכת כמעא לאנרכיה נוקבת.
בשפה גבוהה עילי ראונר נותן לנו מכה בבטן וזהו באמת ספר שאינו נותן מנוח.
מומלץ לקרוא אבל עם אזהרה שהוא לא קל לעיכול והוא לא ספר קיץ אלא ספר שגורם לך להרהר ולחשוב על המציאות היומיומית.