הוצאת עם עובד
218 עמודים
אילת שמיר שזה ספרה הראשון שאני קורא כותבת כאן ספר מורכב ומעניין שמעורר לא מעט מחשבות על דו קיום על בדידות ועל החיים בעיר מעורבת.
חיפה היא אחת הערים האהובות עלי בישראל, ביליתי בה חמש שנים מחיי כסטודנט ועוד לפני כן כשכל משפחתו של אבי גרה שם שנים רבות.
היא עיר שמייצגת דו קיום שברירי אבל חי ונושם, הרבה מהמקומות שהמחברת הזכירה בספר הם מקומות שנהגתי לטייל שם ובכתיבתה היא החזירה אותי לריחות, להמולה וליופי של העיר.
מרגישים שהמחברת מכירה את העיר היטב ואוהבת אותה.
בכריכה של הספר רואים צילום יפה של טיגריס והסיבה שהצילום הזה מופיע הוא שגיבור הספר שלנו גר מעל גן החיות בעירוני בחיפה אבל לטיגריס יש עוד משמעויות כחתול חזק מאוד, ראשון בשרשרת המזון ועוד.
רומנו הוא עורך דין ותיק, מצוי במשבר גדול מאוד בחייו, גירושין ומציאתו פתאום לבד בחייו ובתוך כל זה רומנו מקבל לידיו תיק חשוב מאוד עבורו, תיק ניסיון לרצח כך מתואר של אסמעיל, נגר מטמרה שניסה לרצוח את אביה של לקוחה, האב נמצא בתרדמת והעד היחידי לאירוע הוא בילאל בנו של איסמעיל שסובל מפיגור שכלי וקשה לקחת ממנו כל סוג של עדות.
המקרה הזה מעורר זכרונות אצל רומנו כי אסמעיל הוא הנגר שבנה את הרהיטים בביתו של רומנו לפני שנים רבות.
בספר משובצים קטעי זכרונות של איסמעיל מלפני שנים בהם היה עצור בטחוני ועבר עינויי שב"כ
זהו ספר לא פשוט ומורכב מאוד עקב היחסים המורכבים בעיר בין ערבים ליהודים ועקב הסיטואציה האישית בה נמצא רומנו ואילת שמיר מנווטת במיומנות רבה וכותבת ספר קצת איטי אבל מעניין מאוד וכתוב היטב.
בהחלט כדאי לקרוא.
הספרים ואני 