אל אימי / ניצה אייל

אל אמי / ניצה אייל
הקיבוץ המאוחד, סדרת אדום דק
93 עמודים

סדרת אדום של הקיבוץ המאוחד מעבר לכריכות הקרטון המעוצבות והייחודיות שנותנות תחושה של סדרה היא סדרה איכותית בתכנים המגוונים שלה ומביאה לקוראים שלל תכנים ספרותיים טובים בין אם ספרי הגות מעניינים ובין אם פרוזות טובות.
גם הממואר הזה של ניצה אייל הוא ספר מעניין ומרגש.
93 עמודים בסך הכל שבהם המחברת מכניסה אותנו לעולמה ולפרידה מאימה, תהליך שנע אחורה בזמן ומתחיל תשעה חודשים לאחר מות אימה.
ספרים על פרידה מבני משפחה נוגעים לי במיוחד עקב כך שגם אני כותב בימים אלו ספר פרידה מאימי אבל מעבר לכך החוסר בנוכחותה של אימי בחיי השפיע אז ומשפיע גם 35 שנה לאחר מותה.
המחברת חיה עם אימה חיים שלמים, היא זכתה לראות את נכדיה ועדיין זה לא מקל על הכאב של פרידה מאדם אהוב.
סיימתי את הספר הזה בשעה אבל הוא נגע בי.
אם רוצים לנסות להבין את הספר כמעט ללא מילים צריך רק להתבונן בכריכה המלנכולית.
מעבר לגוון הצהבהב שמזכיר משהו ישן כל הכריכה עצמה משדרת עצבות ובדידות.
משהו חסר שם, בכלוב הריק, בפרחים הנובלים, במשקפיים היתומות, חסר נוכחות של חיים וזה מורגש ועל זה בדיוק מדבר הממואר הזה, אותה נוכחות שהיתה קיימת הלכה ואיננה וחסרונה מורגש.
93 עמודים של זכרון ממה שהיה פעם, הלווי והפרידה בבית החולים, הניסיון לדלות שברי זכרונות אחרונים שילוו את המחברת הלאה בחייה ועדיין אותה תחושת יתמות ועצב שהכריכה מעבירה ומשפיעה על כל הספר וכל מי שפותח אותו.
קצר ומרגש מאוד.
עלי בוודאי בגלל הסיפור האישי שלי.

 6329_M

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s