רפסודה / טובי סופר
צבעונים הוצאה לאור
61 עמודים

ציור העטיפה, קטע מתוך ציור של ברויגל מתמקד באדם על רפסודה ורפסודה היא כלי שיט מיוחד, הוא פשוט, עשוי מחומרים מאוד בסיסיים, דורש מהאדם שיושב עליו ויוצא איתו לשיט עבודה קשה והקרבה, הרפסודה לרוב חשופה, לפגעי מזג האויר לסכנות האורבות בדרך ואפשר אם נרצה למצוא תובנות רבות שמתקשרות לדימוי הרפסודה וכך אני מתחבר גם לשירתו של טובי סופר אבל לא רק, החיבור שלי לספר נבע ממקום קצת אחר, מהמקום של האובדן.
איבדתי את אימי כשהייתי ילד ומאז הזכרון והכאב הולך איתי לכל מקום במסע הפרטי שלי, על הרפסודה הפרטית שלי וכשטובי סופר מקדיש שירים רבים בספר זה לאימו, לזכרון אימו הוא גם חושף אותי מחדש ונוגע בפצעים הפרטיים שלי.

פַּעַם הָלַכְתִּי / טוּבִי סוֹפֵר

פַּעַם הָלַכְתִּי לְבֵית הֶעָלְמִין
כְּדֵי לִפְקֹד אֶת קֶבֶר אִמִּי.
כְּשֶׁהִגַּעְתִּי
רָאִיתִי מֵרָחוֹק אֶת אִמִּי
יוֹשֶׁבֶת לְיַד מַצַּבְתָּהּ
וּמַמְתִּינָה.
אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: כְּדַאי שֶׁאֲמַהֵר
פֶּן אַחְמִיץ אֶת תְּחִיַּת הַמֵּתִים.

כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי
הָיְתָה אִמִּי כְּתָמִיד
וּמַבָּטָהּ עָטַף אֶת חַיַּי.
שָׂמַחְנוּ בִּפְגִישָׁתֵנוּ
כְּבִימֵי אָשְׁרֵנוּ הַגְּדוֹלִים.

אָמַרְתִּי לָהּ:
"אִמָּא, קוּמִי
וְאַסִּיעֵךְ לְבֵיתֵךְ,
כִּי אֵין לָנוּ צֹרֶךְ עוֹד
בְּמִדְבַּר הָאֲבָנִים הַזֶּה."

כְּשֶׁשַּׁבְתִּי לְבֵיתִי גִּלִּיתִי
כִּי אִמִּי חֲסֵרָה.
שָׁתַקְתִּי וְיָדַעְתִּי
כִּי מָה שֶׁרָאִינוּ אִמִּי וַאֲנִי
בְּאֶרֶץ הַיְּשִׁימוֹן הַהִיא
לֹא יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת מֵעוֹלָם
אִישׁ מִלְּבַדֵּנוּ.

השירים של טובי סופר יש בהם פשטות, חיבור לזכרון ולהתבוננות, המשורר מתבונן ברגעים חולפים, במאכילי יונים, במה שחולף על פניו וכך הדימויים מתחברים לזכרונות ולרגעים פשוטים ואינטימיים שיוצאים מהם שירים נהדרים בפשטותם.

מַאֲכִיל הַיּוֹנִים בְּכִכַּר אוֹרְדֵעַ / טוּבִי סוֹפֵר
מַאֲכִיל הַיּוֹנִים בְּכִכַּר אוֹרְדֵעַ
נוֹתֵן סִימָנִים בְּיוֹנָיו
וְקוֹרֵא לָהֶן בְּשֵׁמוֹת.
הוּא מְלַמְּדָן תִּקְוָה, וְהֵן מְבַשְּׂרוֹת.
וּבֵינוֹ לְבֵינָן יֵשׁ חִבָּה וְיֵשׁ הֶסְדֵּר:
גַּם בָּאַהֲבָה –
גַּרְגֵּר תְּמוּרַת גַּרְגֵּר.

ספר שירה מיוחד וכתוב נפלא.