רחוקה מהבית / איילת הלפרין קייטס

רחוקה מהבית / איילת הלפרין קייטס
הוצאת שתים
280 עמודים

זה הספר השני של איילת הלפרין קייטס ונראה שמספר לספר היא מגבשת לעצמה שפה ואמירה.
אני קראתי את הספר הזה בעניין רב.
התחושה בזמן הקריאה היא שאנחנו נכנסים למסע.
מסע של חיפוש עצמי אצל הדמות הראשית בספר, אודיה.
אישה דתייה, נשואה, שנמצאת במשבר קיומי של זהות.
מי היא ומה היא בעולם ובקהילה שלה.
אנחנו עוקבים צעד צעד אחר החיפוש הזה והוא מסקרן מאוד.

אודיה חיה לכאורה את החיים שתמיד ציפו ממנה לחיות. היא נשואה לינון, מגדלת שלוש בנות ומנהלת אורח חיים דתי ביישוב קהילתי. אבל מתחת לפני השטח היא מתחילה להרגיש שהעולם שבתוכו גדלה כבר אינו מצליח להכיל את השאלות שמעסיקות אותה. במקביל למאבק שלה לאפשר לבתה לחגוג בת מצווה בדרך שתבטא גם את מקומן של נשים בבית הכנסת, היא מתמודדת עם משברים נוספים במשפחה, בזוגיות ובאמונה. מפגש מחודש עם חבר ילדות מהעבר מציף אפשרויות חיים אחרות, אך הוא אינו יוצר את המשבר אלא רק מאיר אותו באור חדש.

מה שאהבתי במיוחד הוא שהלפרין קייטס לא מחפשת קיצורי דרך. היא לא מייצרת אירוע אחד שמטלטל את חייה של אודיה ומשנה הכול. להפך. המשבר כבר קיים, והוא נבנה במשך שנים. הוא בא לידי ביטוי בזוגיות, באימהות, במקום של נשים בעולם הדתי, וברצון להבין האם אפשר להמשיך להשתייך לקהילה מבלי לוותר על עצמך.

אפשר היה בקלות להפוך את הספר הזה לעימות חד בין דת לחילוניות, אבל בעיני זו לא המטרה שלו. זהו ספר על אדם שמנסה להבין האם המקום שבו גדל עדיין מאפשר לו להיות מי שהוא. לכן גם מי שלא גדל בבית דתי ימצא כאן שאלות אנושיות מאוד על שייכות, על בחירה ועל המחיר של שינוי.

אחד הדברים שהרשימו אותי הוא האופן שבו הלפרין קייטס בונה את אודיה. היא אינה גיבורה מושלמת. גם כשהיא מבקשת להשתחרר מתפיסות ישנות, היא מגלה עד כמה הן עדיין חיות בתוכה. הסתירות האלה הופכות אותה לדמות אמינה מאוד. גם הדמויות שסביבה אינן משמשות רק תפאורה, אלא מאירות זוויות שונות במסע שאודיה עוברת.

גם הכתיבה עצמה ראויה לציון. היא קולחת, רגישה ומלאה ברגעים קטנים שמצליחים לומר הרבה. אין כאן ניסיון להרשים בשפה גבוהה או במבנים מורכבים. הכוח של הספר נמצא דווקא בפשטות שלו וביכולת לעצור על רגע יומיומי ולהפוך אותו למשמעותי.

אם יש לי הסתייגות מסוימת, היא שלעיתים הרגשתי שחלק מהתחנות במסע היו יכולות להיות מעט מהודקות יותר. יש רגעים שבהם הספר מתעכב יותר מן הדרוש. אבל זו הערה קטנה ביחס לחוויה הכוללת.

רחוקה מהבית הוא ספר שמבקש מהקורא ללוות אישה ברגע שבו כל מה שהיה בטוח ומוכר מתחיל להיסדק. הוא אינו מנסה לספק תשובות פשוטות, אלא מזמין אותנו להקשיב לשאלות. וזה מה שעושה אותו לטוב ומעניין בעיני.
מומלץ.