לחפש בן אדם / מתי פרידמן
הוצאת דביר
255 עמודים
על חנה סנש נכתב כל כך הרבה, היא מיתוס ולא רק היא, כל מי שצנח, המבצעים והגיבורים האלו הם אבן דרך בסיפורה של אומה. מי שחקר וקרא עליה מעבר למיתוסים הנפוצים והשירים המוכרים תוהה לעצמו כמה אפשר לחדש עליה.
אני חושב שמתי פרידמן מביא לנו נקודת מבט חדשה ומעניינת.
בעיני לפחות הספר הזה הוא הרבה יותר מביוגרפיה. הוא מסע חקר פנימי של אנשים שראו לפניהם מטרה גדולה מהם עצמם, ומזה אפשר להתחיל.
פרידמן אינו מנסה לנפץ מיתוסים, אבל גם אינו מסתפק בהנצחתם. הוא מחזיר את חנה סנש, אנצו סרני, חביבה רייק, חיים חרמש ושאר צנחני היישוב אל נקודת הזמן שבה עדיין לא היו סמלים. הם היו צעירים וצעירות שנאלצו לקבל החלטות בלתי נתפסות. לחזור מרצונם אל אירופה הבוערת, אל מקום שממנו הצליחו להימלט, מתוך הבנה שהסיכוי לשנות את המציאות קטן מאוד.
אחד הדברים שהרשימו אותי במיוחד הוא שהספר אינו עסוק רק בשאלה מה קרה, אלא בעיקר למה. למה אנשים בוחרים לצאת למשימה שכמעט מראש נידונה לכישלון. למה אדם מסכן את חייו גם כאשר ברור לו שלא יצליח להציל עם שלם. אלו שאלות שמלוות את הקריאה כולה, ופרידמן אינו מציע תשובות פשוטות.
הכתיבה שלו היא אחת מנקודות החוזקה הגדולות של הספר. זהו ספר עיון, אבל הוא נקרא כמו רומן היסטורי משובח. הוא משלב תחקיר יסודי עם כתיבה ספרותית, יודע מתי לעצור על פרט קטן ומרגש, ומתי להרחיב את המבט אל התמונה ההיסטורית הרחבה. התחושה היא שלא קוראים רק על אירועים, אלא צועדים לצד האנשים שחיו אותם.
אהבתי במיוחד את הדרך שבה פרידמן מתאר את המעבר של אותם צעירים מקורבנות ללוחמים. שינויי השמות, המעבר בין שפות, בין יבשות ובין זהויות, כולם מקבלים משמעות עמוקה יותר. אלו אינם רק פרטים ביוגרפיים, אלא חלק מסיפור גדול יותר של תחייה לאומית ושל חיפוש אחר זהות חדשה.
הספר גם מצליח להפתיע. למרות שהגעתי אליו בתחושה שאני כבר מכיר היטב את סיפורה של חנה סנש, מצאתי את עצמי מסמן שוב ושוב קטעים שעוררו בי מחשבה. לא משום שחשפו עובדות מסעירות שלא הכרתי, אלא משום שהאירו את העובדות המוכרות מזווית אחרת. זה בעיני ההישג הגדול של הספר.
יש כאן גם אמירה רחבה יותר. פרידמן מציע שהשליחות של הצנחנים לא נמדדה רק במספר האנשים שהצליחו להציל או במידת ההצלחה הצבאית שלה. היא נמדדה גם בכוחו של סיפור. ביכולת להצית תקווה, לעצב תודעה ולהפוך לדוגמה עבור הדורות שבאו אחריהם. במובן הזה, הספר אינו רק על מלחמת העולם השנייה. הוא עוסק באופן שבו אומות בונות את הזיכרון שלהן ובאופן שבו בני אדם בוחרים להעניק משמעות לחייהם.
זהו ספר מרתק, כתוב להפליא ומעורר מחשבה. גם אם נדמה לכם שכבר קראתם הכול על חנה סנש, מתי פרידמן מוכיח שעדיין אפשר לספר את הסיפור מחדש, ובעיקר, למצוא מחדש את בני האדם שהפכו עם השנים למיתוס.

להשאיר תגובה