כוחו של עוד אחד / אד מיילט

כוחו של עוד אחד / אד מיילט
הוצאת מטר
240 עמודים
מאנגלית: שאול לוין

ספרי עזרה עצמית כגון ספר זה נמדדים בעיני באפקטיביות שלהם.
האם הכלים שהם נותנים הם יישומיים ופרקטיים.
אם צריך לענות על השאלה הזו בהקשר לספר הזה אז כן, הוא עונה על הציפיות.
אחת הבעיות שלי עם ספרים כאלו זה שבסוף הם סובבים סביב מכנה משותף מסוים והרעיון הגדול בכולם דומה. אבל המיקוד, הנקודה הייחודית של כל ספר היא לבסוף מה שעושה את ההבדל וכאן יש נקודה מסוימת שאגיע אליה בהמשך הסקירה והיא למעשה מופיעה בשמו של הספר עצמו.
נקודה השניה הוא האם אני כקורא ספקן בכל מה שקשור לספרי עזרה עצמית לקחתי ממנו משהו.
גם כאן התשובה היא כן. הרעיון עצמו הוא משהו שפרקטי עבורי.

מיילט אינו מנסה להמציא מחדש את עולם ההתפתחות האישית. הוא מדבר על התמדה, על הרגלים, על הצבת יעדים, על מערכות יחסים, על ניהול זמן ועל בחירה בסטנדרטים גבוהים יותר. אלו רעיונות שכבר פגשתי לא פעם בספרים מהסוג הזה. ההבדל הוא שהוא מצליח לארוז אותם סביב רעיון אחד פשוט שקל מאוד לזכור.

אותו רעיון הוא כוחו של עוד אחד.

עוד ניסיון אחד לפני שמוותרים. עוד שאלה אחת ששואלים את עצמנו. עוד שיחת טלפון. עוד עמוד לקרוא. עוד צעד קטן בדרך למטרה. במקום לחפש שינוי דרמטי ומהפכני, מיילט מציע להתמקד בתוספת קטנה אחת שעם הזמן מצטברת לשינוי גדול. דווקא הפשטות הזו היא בעיני הכוח של הספר.

אהבתי גם את העובדה שהספר אינו נשאר ברמת הסיסמאות. כל פרק מלווה בדוגמאות מחייו של המחבר, בסיפורים אישיים ובשאלות שהקורא מוזמן להפנות לעצמו. לא כל הסיפורים ריגשו אותי באותה מידה, אבל הם בהחלט הופכים את הקריאה לאנושית יותר ופחות תאורטית.

ועדיין, מי שמחפש כאן רעיונות חדשים או מחקרים פסיכולוגיים פורצי דרך כנראה לא ימצא אותם. זה אינו ספר שמנסה לחדש אלא ספר שמנסה לגרום לקורא ליישם. בעיני זו מטרה לגיטימית, משום שבסופו של דבר רובנו יודעים מה כדאי לעשות, אבל מתקשים לעשות אותו בעקביות.

כשסגרתי את הספר לא יצאתי ממנו עם תפיסת עולם חדשה. כן יצאתי עם רעיון קטן שליווה אותי גם אחרי הקריאה. לפעמים במקום לחשוב על המרחק הגדול עד היעד, מספיק לשאול את עצמך מהו אותו עוד אחד שאתה יכול לעשות עכשיו. אם ספר מצליח לגרום לקורא לקחת פעולה אחת נוספת שלא היה עושה קודם, מבחינתי הוא עשה את העבודה שלו.