בסוד העניינים / סנונית ליס

בסוד העניינים / סנונית ליס
הוצאת אלטנוילנד
296 עמודים

סנונית ליס היא סופרת שאני מאוד אוהב.
עד כה קראתי את כל ספריה וכל אחד מהם שונה וזה בעיני גם מראה על היכולת של מחברת לנוע בין סגנונות ובעיקר לעשות את זה טוב.
הספר הנוכחי הוא ספר מתח שעוסק במקרי רצח אבל למעשה אם מגרדים את פני השטח מבינים שסנונית משתמשת בעלילת המתח כדי לחפור עמוק יותר ולדבר על אהבה, זיכרון וחברות.

הספר נפתח בהיעלמותו המסתורית של ראול, בעלה של ליליאן, עיתונאית פלילים שפוטרה מעבודתה אחרי שנים רבות במקצוע. באותו יום ממש היא נקראת לחזור אל פרשה ישנה שלא נתנה לה מנוח מעולם, פרשת המתים הנעלמים, שבמסגרתה נעלמו בשנות התשעים גופות מחדרי מתים ומבתי אבות. כעת, כאשר אחת מהן מתגלה באתר בנייה, החקירה נפתחת מחדש וליליאן נשאבת אליה פעם נוספת. מכאן מתפתחת עלילת מתח מסקרנת שמחברת בין עבר להווה ובין חקירה פלילית לבין חייה האישיים.

מה שמצא חן בעיני במיוחד הוא שסנונית ליס לא מסתפקת בלבנות תעלומה טובה. היא יודעת שהקורא לא יזכור בסופו של דבר רק מי עשה מה ולמה, אלא את האנשים שנמצאים בתוך הסיפור. לכן לצד החקירה היא בונה מערכת יחסים זוגית שמרגישה אמינה, מלאה ברגעים קטנים של אינטימיות, הומור, כאב והרגלים משותפים שנבנים במשך שנים. אלו בדיוק הרגעים שהופכים את ההיעלמות של ראול למשהו שמטריד גם את הקורא ולא רק את הגיבורה.

אהבתי גם את הבחירה לתת קול לדמויות שנמצאות בשולי החברה. ליס מזכירה לנו שלכל אדם יש סיפור, גם אם איש כבר לא זוכר אותו. מבלי להיות מטיפה היא מצליחה לעסוק בבדידות, בהתבגרות, באובדן, בתקשורת המשתנה ובמחיר של הרצון להישאר רלוונטי בעולם שממהר לשכוח.

למרות שמדובר בספר מתח, לא מצאתי את עצמי קורא אותו מתוך רצון לגלות רק את הפתרון. רציתי להמשיך לקרוא בעיקר בגלל הדמויות. מבחינתי זו המחמאה הגדולה ביותר שאפשר לתת לספר כזה. התעלומה היא הכוח שמניע את העלילה, אבל האנשים הם אלו שמחזיקים אותה.

גם הכתיבה של ליס ראויה לציון. היא זורמת, מדויקת ונעימה מאוד לקריאה. יש בה משפטים יפים, אבל הם לעולם אינם באים על חשבון הסיפור. להפך. הם נטמעים בו בטבעיות ומאפשרים למתח ולרגש להתקיים זה לצד זה.

זה אולי ספר המתח הראשון של סנונית ליס, אבל הוא עדיין מרגיש לחלוטין כמו ספר שלה. הוא מצליח לשלב עלילה סוחפת עם עומק רגשי, ובסיום הקריאה נשארתי לא רק עם פתרון לתעלומה, אלא בעיקר עם מחשבות על האנשים שהספר בחר לא לשכוח.

ולסיום. הכריכה, הכריכה מהממת וכה מיוחדת. הושקעה המון מחשבה באריזה העיצובית ואני נוטה להעריך דבר כזה בספר.