באותה שעה מחר / אמה שטראוב

באותה שעה מחר / אמה שטראוב
הוצאת אריה ניר
320 עמודים
מאנגלית: נעה שביט

באותה שעה מחר הוא ספר שהתמה שלו די מעניינת אבל לא זרה.
נתקלתי בה בסרטי קולנוע מסוימים בו הגיבור או הגיבורה קופצים אחורה או קדימה בזמן לגילאים מבוגרים יותר או לגילאי הנעורים כדי לעשות איזה תיקון בחייהם.
לכאורה זה יכול להשתמע כנושא שמקליל את הסיפור כי לרוב מדובר בסרטי קומדיה או דרמה רומנטית אבל אמה שטראוב לוקחת אותנו לתיקון קצת אחר.

אליס סטרן עומדת לחגוג יום הולדת ארבעים. החיים שלה בסך הכל סבירים. יש לה עבודה, בן זוג ודירה בניו יורק. אבל ברקע מרחפת עננה כבדה. אביה האהוב שוכב מחוסר הכרה בבית חולים לאחר מחלה קשה, ואליס מלאה בחרטות על כל מה שלא הספיקה לומר או לעשות. בלילה אחד היא מתעוררת לפתע בגיל שש עשרה ומקבלת הזדמנות לחזור לעבר. משם מתחיל מסע מוזר שבו היא שבה שוב ושוב לנקודות שונות בחייה ומנסה להבין מה אפשר לשנות, מה כדאי לשנות, והאם בכלל ניתן לברוח מן הגורל.

מה שאהבתי בספר הוא העובדה שהוא אינו הופך את המסע בזמן למופע זיקוקים עלילתי. שטראוב אינה מתעניינת בפרדוקסים או בהסברים מדעיים. היא משתמשת במסע בזמן ככלי לבחון שאלות אנושיות מאוד. מה היה קורה אילו בחרנו אחרת. אילו מילים היינו אומרים לאנשים שאנחנו אוהבים. ואילו היינו מקבלים עוד הזדמנות אחת עם אדם יקר שעומד להיעלם מחיינו.

במרכז הספר ניצבת מערכת היחסים בין אליס לאביה, וזה גם החלק החזק ביותר בעיניי. הקשר ביניהם כתוב ברגישות ובחום, וקל להבין מדוע אליס מוכנה לעשות כמעט הכל כדי להציל אותו. ככל שהעלילה מתקדמת מתברר שהספר עוסק פחות בשינוי העבר ויותר בהתמודדות עם אובדן, השלמה ויכולת להמשיך הלאה.

שטראוב כותבת בשפה קולחת ונגישה מאוד. זהו ספר שקוראים בקלות, לעיתים עם חיוך ולעיתים עם צביטה בלב. לצד הרגעים המרגשים יש גם לא מעט הומור והספר מצליח לשמור על איזון נעים בין קלילות לרגש.

למרות הנושא היחסית לעוס ומוכר זהו ספר שיודע בדיוק מה הוא רוצה להיות ואינו מנסה להיות יצירת מופת ספרותית.

נהניתי מהקריאה בו. הוא גרם לי לחשוב על הבחירות שאנחנו עושים, על האנשים היקרים לנו ועל העובדה שלא תמיד אפשר לתקן את העבר. לפעמים כל מה שנותר הוא ללמוד להעריך את מה שהיה ולהמשיך קדימה. זה אולי מסר מוכר, אבל שטראוב מצליחה להעביר אותו בחום, ברגש ובכנות.