רוח חיה / רו כהן עילם

רוח חיה / רו כהן עילם
הוצאת לוקוס
240 עמודים

באחד הפרקים בספר, באחד המפגשים עם בעל חיים כלשהו מתוך מפגשים רבים מציינת המחברת את סידהארתא של הרמן הסה וכשקראתי את הספר ואת המסע האישי שמתואר בו על ידי המחברת זיהיתי לא מעט קווי דמיון בין הגיבור בספרו של הסה לבין מחברת רוח חיה.
התהליך הרוחני המרתק שמתואר בו, החיפוש פנימה והחוצה מהדת והחיבור לטבע ולנשגב האמיתי נוגע בשני הספרים באותה נקודה.
וזו מחשבה שליוותה אותי לאורך כל הקריאה של הממואר הנהדר הזה.
אתחיל ואומר שהספר לא הרגיש לי כמו ספר ביכורים, יש משהו מאוד בשל ועמוק בכתיבה שלה אבל הרבה יותר מכך, פיוטי מאוד וחד מאוד.
וזה כבר הישג נפלא בפני עצמו.

רוח חיה הוא ממואר יוצא דופן שמצליח לספר סיפור חיים שלם בדרך מקורית ומרעננת. במקום לבחור במבנה כרונולוגי רגיל, כהן עילם בונה את חייה דרך מפגשים עם בעלי חיים. כל פרק מוקדש ליצור אחר, החל בסנאי שפגשה בילדותה בארצות הברית, דרך נשרים, צבועים, סנוניות, גיריות, כינת ראש, נמרה, עטלף ועוד רבים אחרים. החיות אינן קישוט ספרותי ואינן גימיק. הן הופכות לשערי כניסה לזיכרונות, לתחנות חיים ולשאלות הגדולות שמלוות את המחברת לאורך הדרך.

דרך הפרקים הקצרים נפרש מסלול חיים מרתק. ילדות מלאת טבע והרפתקאות, שנות נעורים במדבר, משברים נפשיים ורוחניים, חזרה בתשובה, חיים בעולם החרדי, הקמת משפחה, ובהמשך גם יציאה ממנו וחיפוש אחר דרך חדשה. אך למרות שמדובר בסיפור חיים, התחושה אינה של קריאת כרונולוגיה מסודרת אלא של הליכה בשביל מתפתל, כזה שמוביל את הקורא דרך נופי נפש, זיכרונות ורגעי התבוננות.

אחד הדברים שהרשימו אותי במיוחד הוא האופן שבו הטבע נוכח בספר. לא כרקע ולא כתפאורה אלא כחלק מהזהות עצמה. נדמה שבעלי החיים והמפגש איתם הם השפה שדרכה המחברת מבינה את העולם ואת עצמה. יש כאן אהבה גדולה לטבע, לבעלי החיים ולמדבר, אהבה שעוברת בכל עמוד ומורגשת היטב גם אצל מי שאינו חובב טבע מושבע.

הכתיבה עצמה מצליחה לשלב בין תיאור מדויק של המציאות לבין מבט רוחני ופיוטי. יש בה רגעים של יופי גדול, אך גם כנות מרשימה. כהן עילם אינה מציגה את עצמה כמי שמצאה תשובות מוחלטות אלא כאדם שנמצא בתנועה מתמדת של חיפוש. דווקא משום כך המסע שלה מרגיש אמיתי ומשכנע. היא מוכנה לחשוף ספקות, בלבולים, כאבים וטעויות, והדבר מעניק לספר עומק רגשי ואנושי.

זה גם ספר שלא ממהר. למרות שהפרקים קצרים יחסית, מצאתי את עצמי עוצר לא פעם בין פרק לפרק. יש בו מחשבות ורעיונות שדורשים זמן לעיכול. זו אינה קריאה מהירה אלא קריאה שמזמינה התבוננות.

בסיום הקריאה נשארתי בעיקר עם תחושת הערכה. הערכה ליכולת לקחת סיפור חיים אישי מאוד ולהפוך אותו ליצירה ספרותית בעלת קול ייחודי. ספר שמחבר בין טבע, רוח, זהות וזיכרון בדרך מקורית ומעוררת מחשבה. עבור ספר ביכורים מדובר בעיני בהישג מרשים במיוחד, ובעיקר בהבטחה מסקרנת מאוד להמשך הדרך הספרותית של רו כהן עילם.