האישה שברחה מאושוויץ / אלי מידווד

האישה שברחה מאושוויץ / אלי מידווד
הוצאת מטר
358 עמודים

כמעט ולא יוצא לי לכתוב על רומנים הסטורים מהסוג של מידווד.
אז אפשר לומר שעבור קורא כמוני זו היתה הזדמנות טובה לבחון את הזאנר הזה שבתוך סוגת ספרי השואה יש לו מקום ויש לו קוראים וקוראות רבים ורבות.
יש המון מלודרמטיות בספר הזה של מידווד שמתחיל כבר בכריכה המאוד סטריאוטיפית אך מצליחה בהחלט להכניס את הקוראים לאווירת הספר.

הספר מבוסס על סיפורם האמיתי של מלה צימטבאום ואדק גלינסקי, שני אסירים באושוויץ שמפתחים קשר רומנטי בתוך התופת ומחליטים לנסות לברוח מן המחנה. מלה, יהודייה חכמה ורבת תושיה שעובדת כמתורגמנית במחנה, מנצלת את מעמדה כדי לעזור לאסירים אחרים, בעוד אדק הוא אסיר פולני שמעורב בפעולות מחתרתיות. מתוך המציאות הבלתי אפשרית הזו נרקם ביניהם קשר שמעניק להם תקווה רגעית בתוך מקום שכל מטרתו היא למחוק אנושיות.

מידווד יודעת היטב מה הקוראים שלה מחפשים. היא כותבת בצורה מאוד נגישה, מאוד רגשית, מאוד קולנועית כמעט. זה מסוג הספרים שנקראים במהירות, עם הרבה רגעים שמכוונים ישירות אל הלב. לפעמים אפילו הרגש הרגיש לי מחושב מדי, כאילו הספר יודע בדיוק מתי ללחוץ על הכאב, מתי לייצר תקווה ומתי לשבור את הקורא רגשית.

ועדיין, קשה לבטל את האפקטיביות של הכתיבה הזו.

אני חושב שקל מדי לזלזל בזאנר הזה רק מפני שהוא פופולרי או מפני שהוא משתמש בכלים מלודרמטיים. בסופו של דבר, אם סופרת מצליחה לקחת אירוע היסטורי אמיתי ולהפוך אותו לחוויית קריאה שסוחפת מאות אלפי קוראים בעולם, יש כאן מיומנות אמיתית. גם אם זו לא הספרות שאני באופן אישי הכי מתחבר אליה.

תוך כדי הקריאה מצאתי את עצמי חושב לא מעט על האופן שבו התרבות של היום צורכת סיפורי שואה. ספרים מהסוג הזה לא מנסים לפרק את הקורא פילוסופית או ספרותית. הם לא הולכים למקומות הקרים, המרוחקים והבלתי פתירים של ספרות שואה קלאסית יותר. הם מתרגמים את הזוועה לשפה רגשית מאוד ברורה של אהבה, הישרדות, כאב ותקווה. כנראה שזה גם סוד ההצלחה שלהם.

אצלי זה עבד באופן חלקי בלבד. היו רגעים שבהם הרגשתי מעורבות אמיתית בגורל הדמויות, בעיקר בגלל הידיעה שמדובר באנשים אמיתיים, אבל היו גם רגעים שבהם הסנטימנטליות הרחיקה אותי מעט מהחוויה. ועדיין, אני בהחלט מבין למה הספרים האלה מצליחים לגעת בכל כך הרבה אנשים.

כי בסופו של דבר, מידווד יודעת לספר סיפור. וגם זו יכולת שלא צריך לזלזל בה.