תרפיסט בכיס / אנני צימרמן

תרפיסט בכיס / אנני צימרמן
כנרת זמורה
299 עמודים
מאנגלית: רנה ורבין

אני מודה, לא הייתי אצל פסיכולוג הרבה שנים. התמודדתי לבד עם המורכבויות בחיי וגם טיפול פסיכולוגי כבד על הכיס בימים אלו. אבל לפעמים טוב שאתה נתקל בספרים כאלו שהם ממוקדים מאוד ונותנים כלים פרקטיים בלי לחפור יותר מדי ובעצם נותנים לקורא ולאדם שזקוק לחיבור מחודש לעצמו את הכלים הראשונים שיעזרו לו להתמודד עם אתגרים נפשיים כאלו ואחרים.

הספר הזה לא מבקש להיות טיפול. הוא גם לא מתיימר להחליף מפגש שבועי על ספה. הוא מציע משהו אחר, צנוע יותר, אבל לא מבוטל, שפה. דרך לחשוב על מה שקורה בפנים, ובעיקר דרך לשאול שאלות טובות יותר על עצמך. לא מה לא בסדר איתי, אלא מה קורה לי מתחת לפני השטח.

צימרמן בונה את הספר סביב רעיון פשוט יחסית, אבל כזה שקל לפספס ביומיום, ההתנהגויות שאנחנו סובלים מהן הן לרוב לא הבעיה אלא פתרון. פתרון לא מוצלח אולי, פתרון זמני, אבל פתרון לכאב רגשי שלא קיבל מקום. מכאן היא יוצאת למסע שמפרק סימפטומים מוכרים, אכילה רגשית, חרדה, ביקורת עצמית, דפוסים חוזרים במערכות יחסים, ומחזיר אותם לשורש רגשי עמוק יותר.

מה שעובד כאן הוא המינון. היא לא מטביעה אותך בתיאוריה, אבל גם לא זורקת סיסמאות. כל פרק קצר יחסית, בנוי מסיפור, הסבר, תרגיל או שאלה. אפשר לקרוא ברצף ואפשר לפתוח באקראי. זה ספר שמתאים לקריאה איטית, לפעמים אפילו בפרקים בודדים, כי הוא דורש ממך לעצור ולהרגיש, לא רק להבין.

הכתיבה נגישה, לעיתים מאוד רגשית, לפעמים כמעט אינטימית מדי, אבל יש בה כנות שמצליחה להחזיק. התחושה היא שמי שכתבה את הספר עברה בעצמה את הדרך שהיא מציעה, ולא מדברת מלמעלה. יש כאן הרבה הקשבה לגוף, לתחושות הקטנות, לאי נוחות, לעצב, לכעס. לא ניסיון להעלים רגשות אלא להזמין אותם פנימה.

זה גם המקום שבו חשוב להיות הוגנים. זה לא ספר שמתאים לכל אחד ובכל שלב. מי שמחפש עומק פסיכולוגי כבד או ניתוח מורכב של טראומות עלול להרגיש שזה עדין מדי. מי שנמצא במצוקה חריפה יצטרך יותר מספר. אבל כנקודת התחלה, או כבן לוויה שקט למי שכבר מכיר טיפול או מתלבט אם לפנות אליו, זה ספר שעושה עבודה טובה.

בסופו של דבר, תרפיסט בכיס הוא ספר שמכבד את הקורא. הוא לא מבטיח ניסים, לא ממהר לפתור, ולא מתיימר לדעת במקומך. הוא מציע לך לעצור, להיות סקרן, להקשיב לעצמך קצת יותר ברצינות. לפעמים זה בדיוק מה שחסר.