פרשת סן־פיאקר / ז'ורז' סימנון
הוצאת עם עובד
164 עמודים
מצרפתית: רמה איילון

סדרת הפקח מגרה היא סדרה שהיא אסקפיזם טהור, רוב הספרים חוזרים על עצמם והנוסחה של חקירות מגרה שנראות לכאורה שבלוניות פשוט עובדות , הן תמיד מעניינות ותמיד כיף לי לקבל ספר מהסדרה, אני יודע שאקח לי שעה שעתיים פסק זמן ואהבה מספרות מתח טובה.
כאן הפקח מגרה מתחפש קצת ל הרקול פוארו של אגתה כריסטי, יש רצח, יש מספר חשודים ומגרה צריך לגלות מי רצת ומה היו המניעים שלו.
מגרה הפעם חוזר לעיר הולדתו סן־פיאקר, במשטרה המקומית, הרוזנת שמגרה גדל בביתה בתור בנו של מנהל הטירה ביקשה ממגרה לבוא עקב פתק שכתוב שרצח יתבצע בזמן המיסה בכנסייה בליל כל הנשמות.
ואכן בזמן המיסה לא התבצע רצח אבל הרוזנת לוקה בליבה ומתה.
האמנם היא מתה מוות טבעי? אולי לא, ואם לא מוות טבעי אז מי רצה במותה של הרוזנת ומדוע?
כאן מגרה נכנס לתמונה ומתחיל בשיטות הידועות לחקור את המעורבים לכאורה ולנסות להבין את פשר הפשע.
סימנון כהרגלו מביא לנו דרמת בילוש מרתקת ומעניינת, כיפית ומותחת.
ממליץ לרכוש את כל הסדרה הזו מעבר לספרים המעניינים היא פשוט מעוצבת נפלא ונהדרת על מדפי כל ספריה.

מזמורי הניצחון / פינדרוס
הוצאת שוקן
300 עמודים
מיוונית: אהרן שבתאי

הספרות היוונית הקלאסית היא לא קלה לקריאה ובטח לא קלה לסקירה, איך כותבים סקירה על שירה כזו או על ספר כזה? הרי צריך לקרוא אותו בעיון ולעומק ולנתח כל שיר וכל אודה שהרי זה כל כך מורכב? כתיבתו של פינדרוס ראויה הרבה יותר מאשר סקירה כה שטחית וחסרת עומק שאינה מנתחת את מבנה השירה שלו, את הסגנון הלירי שלו ואני מרגיש שזה עלבון עבור כתיבה כה עמוקה ולירית.
אבל למרות הכל אנסה להתייחס בכל זאת בסקירה שטחית זו וכאחד ששירה כה מורכבת גדולה עלי לניתוח שהרי איני מבין בשירה כזו ואיני יכול לנתחה אלא רק יכול להנות ממנה כאדם מן השורה שקורא שירה וספרות וכותב עליה ואודה שנהניתי מאוד.
למעשה זו היתה חשיפתי הראשונה לשירתו של פינדרוס ולמזמורי הניצחון שלו.
מי שרוצה להבין לעומק את השירה של פינדרוס ולהבין לעומק את מזמורי הניצחון שלו ומקורות השפעתם כמובן שמן הראוי שירכוש את הספר הזה אבל כדאי גם שיתעמק במבוא הנהדר של אהרן שבתאי המתרגם שמיטיב לתאר טוב ממני מן הסתם את כתיבתו של פינדרוס ואת שיריו.
כל אודה מלווה בהסבר עליה, על מי היא נכתבה, מה מקורות ההשפעה עלה, מה החיבור למיתולוגיה היוונית ועוד כך שהספר עמוס בהסברים מצוינים ומעמיקים ואפשר לטעמי לשבת על כל שיר זמן רב ולהתעמק ופשוט להנות מכתיבה מופלאה וגאונית של אחד מגדולי הכותבים בעת העתיקה.
אז מי היה פינדרוס ומה הוא היה.
פינדרוס היה אחד מאמני הליריקה המובילים בעת העתיקה, המזמורים שכתב נועדו למקהלות ובכתיבתו הוא שוזר את המיתולוגיה היוונית, שיריו פיארו ונועדו לתאר את הישגיהם שתא האתלטים שהתחרו באולימפיאדות בעת העתיקה, ריצה, מירוצי סוסים, אגרוף, היאבקות ועוד ועוד.
בספר מקובצים בעיקר ה"אודות"האודה היא פואמה שנועדה לשבח או להלל מאורע או דמות והאודות של פינדרוס פשוט נפלאים.
באמת שזה יהיה עוול לנסות לנתח את השירה הזו כי זה ממש לא התחום שלי אבל כקורא מן השורה הספר הזה הוא אוצר לספרייתי, הוא כל כך מרתק וכל כך מעשיר ויש כל כך הרבה מה ללמוד ממנו ולהפיק ממנו השראה שפשוט מעניין לשבת איתו ולהבין אותו ושוב לחזור אליו.
והתרגום של אהרן שבתאי בעיני נפלא.
מומלץ, בטח שמומלץ.

נשים ללא גברים / שהרנוש פארסיפור
הוצאת הכורסא והוצאת תשע נשמות
158 עמודים
מפרסית: תומר בן אהרון

הנובלה החשובה והמקסימה הזו של פארסיפור נכתבה עוד בתקופת שלטון השאה וגם שם היתה ביקורת רבה על היחס לנשים.
גברים ללא נשים זו נובלה שנעה בין ריאליזם לפנטסטי והיא לוקחת הרבה דימויים מתוך המיתולוגיות השונות כמו היוונית או ההודית, בעיני זו נובלה קסומה ועצובה שמדברת על יחסי מגדר ועל הרצון של נשים בשלטון הפרסי למצוא את מקומן כשחלקן כלואות בין הרצון לשמר את המסורת ולממש את תפקידה של האישה הפרסים לבין הרצון לממש את רצונו של כל אדם חופשי ולהיות מה שהוא חולם להיות.
מהדוחת פרהמי הדמות המרכזית חושבת מה לעשות עם חייה שהיא מרגישה שהם תקועים ולא מובילים אותה לשום דרך, המסורת אכזבה אותה והיא רוצה לטייל בעולם אבל מחויבותה כאישה מסורתית ורצונה האישי קורעים אותה, מהדוחת מחליטה לשתול עצמה כעץ בגן פסטורלי וקסום
אל מהדוחת מצטרפות עוד נשים שמחפשות כיוון חדש כולן עוברות משברים, אחת מהן נרצחה מטעמי כבוד המשפחה וקמה לתחיה ואחרות עוברות משברים אחרים כולל דמות נשית שעברת שינוי גופני שסופו בלידת פרח.מים.
הספר עוסק בדימויים סוריאליסטיים של שינויים גופניים וחיבור עם הטבע בגן שכולו אסקפיזם וניתוק מהמציאות הקשה והכפויה שכל אותן נשים חיו בהם.
הספר הזה של פארסיפור מקבל משמעות חזקה יותר כשאנחנו מגלים את סיפורה האישי של הגיבורה בספר שנכלאה כמה פעמים באיראן גם בתקופת השאה וגם לאחר המהפיכה.
נובלה קטנה וחזקה עם משמעויות פמיניסטיות רבות.
ספר נהדר.

הרשת התרבותית / נועה מנהיים
הוצאת גרף
עיצוב עטיפה ואיורים: שרית עברוני
375 עמודים

יש הרבה מה לומר על הספר הזה אבל אני בוחר להתחיל מהאריזה הגרפית הפעם ואולי כי בסופו של דבר הויז'ואל שנבחר והחשיבה הגרפית שיווקית יש לה איזה חיבור לתוכן.
שרית עברוני המאיירת בנתה כאן קולאז' מדהים בכריכה ובאיורים הפנימיים שמנסה בהצלחה להעביר לנו את הרב תרבותיות האנושית לאורך ההסטוריה, אפשר להתבונן על היצירות האלו שעות ולנסות לחבר בין הפרפר לפרצוף לסימבול ולנסות למצוא הקשרים וחיבורים תרבותיים הסטוריים, מעבר לטכניקה הנהדרת של האיורים יש כאן חשיבה עמוקה על הדרך בה הספר רוצה לעבור לקהל הקוראים, ישנם ספרי עיון שבהם ישנם מילים, כריכה עם ויז'ואל מסוים ותוכן שחור על גבי לבן וכאן זה מסתיים.
בספר זה היתה חשיבה עמוקה על כל המהות של האריזה, מהמדבקות והגלויה שבאו עם הספר, ממשיך בכריכה עם הצבע הכמעט מתכתי ועם האיור בתוך הספר שהוא היחידי שבצבע, השאר שחור לבן שיש בו רפרנסים לתקופות שונות וחיבור לתוכן שכל פרק עוסק בו.
עכשיו על הספר עצמו, הספר מבוסס על טורים שאותם פרסמה נועה מנהיים בעיתון הארץ והמסות שלה עוסקות במגוון נושאים שרובם ככולם קשורים לאנושות על שלל גווניה ועולמה התרבותי לאורך ההסטוריה, אם אנחנו מחברים חוט בין אירועים שונים בהסטוריה אנחנו יכולים ליצור ממש רשת סבוכה שמראה על איזה דפוס מסוים שהאנושות פועלת לאורך שנות קיומה אולי כבר מהמהפיכה החקלאית.
מנהיים לקחה את הטורים האלו, איגדה אותם בספר והוסיפה מסות נוספות שיוצרות רשת עוד יותר סבוכה ועוד יותר מענינת.
אין ספק שנועה מנהיים ניחנה בידע רב, הספר מלא באינפורמציה מרתקת שכתובה בצורה נהדרת, קלה, מעשירה בצורה בלתי רגילה ומלמדת המון על העולם האנושי והתרבותי.
בעיני זה ספר העיון הכי מרתק שקראתי השנה, קל להשאב לתוכו ותמיד אפשר לחזור ולעיין שוב במסה מסוימת שאהבתי או שעניינה אותי ובא לי עוד לחקור לגביה ובעיקר מדובר בספר שכיף להחזיק בספריה הביתית.
אל תפסחו עליו, מומלץ בחום.

סרוטונין / מישל וולבק
הוצאת בבל
316 עמודים
מצרפתית: עמית רוטברד

אני אוהב את וולבק, אני מתחבר לשפה שלו, אני מתחבר לביקורת החברתית הנוקבת שלו ואפילו מקבל את השפה הבוטה והלא מתחסדת שלו, אני חושב שבעידן של היום וולבק מביא את החברה ואת הביקורתיות בצורה שקשה להתעלם ממנה, הוא גס, בוטה אבל הוא מראה את פניה של החברה מבלי להתייפייף, לפעמים נדמה שהוא משתמש בשפה נמוכה יומיומית והוא מראה את פניה של חברה ללא עתיד טוב מדי, חברה מנוכרת ומפורקת שמכורה לתרופות אנטי דכאוניות ואנטי חרדתיות.
הספר הוא על אגרונום עשיר שמחליט יום אחד לעזוב את הכל ואת החברה היפנית הבוגדנית שלו ולנסוע עם רכב היוקרה שלו בין ספרד לצרפת במטרה לפגוש חבר כשבדרך הוא נזכר באהבות שהיו לו וביחסים שהתפרקו ומעביר ביקורת על החברה החקלאית קפיטליסטית שהיא בעיני משל להתפרקות העולם המתועש המוכר לנו.
נראה שהכל אינסטנט, קשה לתחזק דברים לאורך זמן.
וולבק מדכא לפעמים, הכתיבה שלו מלנכולית ועצובה בעיקר בספרים האחרונים הכמו נבואיים פסימיסטים ועם זאת זהו ספר זורם להפליא, מהנה וקריא והתרגום שלו נפלא בעיני.
אני מאוד אהבתי את הכריכה שמראה מן קולאז' של מבחר גבינות קממבר ומשדרת עולם חקלאי שמעורר נוסטלגיה ותום.
הכדורים נוגדי הדכאון חשובים במסר של הספר הזה וגם שמו קשור לכך ונראה שהם האסקפיזם מהתחושה שאנחנו חיים בעולם כאוטי שמתפרק לאיטו.
ספר מהנה עם כל הביקורות על וולבק כי לפעמים נראה שעולם הקוראים מתחלק ל2, אלו שמתים על וולבק וקוראים כל ספר שלו בשקיקה ואלו שמתעבים אותו ממש.
אני נהניתי.

העולם עוד יכיר את פני / אלפרד הייז
תשע נשמות
173 עמודים
מאנגלית: דפנה רוזנבליט

כשהייז כותב על אהבה הוא כותב בצורה כזו שלא נותנת לקורא עד הרגע האחרון להבין מה בעצם קרא בסיפור, זו הגדולה שלו, הייז כותב מתוך הפנימיות של הדמויות שלו, הוא לוקח אותנו למסע פנימי ולא שגרתי בכתיבה מאוד עמוקה ונוגעת ומביא לנו סיפורים.
אלפרד הייז לא סופר מתוחכם, הוא כותב בפשטות, הוא מביא סיפורי אהבה שיש בהם מורכבות אחרת ומוליך אותנו את הקוראים צעד אחד צעד לעבר הפאנץ שלא מצפים לו בדרך כלל.
גם במאוהב הייז משתמש באותה טכניקה ששואבת את הקורא לתוך הסיפור וגם כאן הסיפור הוא סיפור אהבה, נושא שהייז עוסק בו רבות אבל הסיטואציה שונה ומיוחדת.
גיבור הספר נמצא במסיבה על חוף הים בבית פרטי באיזור המערבי של ארצות הברית כשהוא רואה בחורה נשאבת לים, בהחלטה הירואית אמיצה הוא הולך להציל אותה.
הבחורה היא שחקנית, לא מצליחה במיוחד ונוצר ביניהם קשר, קשר שונה כי הבחור נשוי.
אבל איזה קשר נוצר שם, האם זו התאהבות, האם זה משהו אחר?
הייז מוביל אותנו צעד אחר צעד להתפתחות הקשר בין שני האנשים האלו, הנפשות האלו.
הוא עושה את זה בשפה פשוטה ולא מתחכמת מדי, ביכולת כתיבה נהדרת ומייצר פנינה ספרותית עדינה ועוצמתית גם יחד.
אני ממליץ אגב למי שלא קרה גם לחפש בחנויות הספרים את "מאוהב" קחו את שני הספרים האלו של הייז ושבו סופ"ש להתענג על שניהם עם כוס יין אדום ותרגישו את האוירה שהייז מייצר.
פשוט, עדין ועוצמתי.

תולדות היהודים / עשהאל אבלמן
הוצאת דביר
624 עמודים

לטעמי אפשר לחלק את הספר הזה לשני חלקים, החלק הראשון קצת הרגיז אותי ועוד מעט אסביר למה, החלק השני היה בעיני מרתק מאין כמוהו ומעשיר מאוד.
עשהאל אבלמן הוא אדם דתי ומאמין וזה בסדר ולטעמי חשוב מאוד בספר שמתמקד בהסטוריה לעשות הפרדה בין מיתוס לבין הסטוריה ונראה שאבלמן לפחות בחלק הראשון שמתמקד בסיפורי בראשית ובמיתוסים שם תיאר את האירועים שם כחלק מההסטוריה ולמרות הערה אחת בסוף החלק הזה שכאילו אומר שאין ממש תימוכין ארכיאולוגיים לחלק מהאירועים אותם אירועים הם חלק ממיתוס ולא חלק מתולדות היהודים וזה משהו שחשוב לשים עליו דגש בעיני.
ספר צריך להחליט האם הוא נאמן להסטוריה כפי שהיא או לוקח את כל המכלול של היהדות עם המיתוסים בה ועם האגדות שמלוות אותנו וחלק מחגינו.
החלק השני שהוא רוב רובו של הספר היה מעניין ולוקח אותנו למסע לאורך היהדות, מסע מעניין של תקופות שונות ואירועים שונים שחלקנו מכירים יותר וחלקנו פחות ואבלמן פותח לנו דלת להכרת העם שלנו ותולדותיו בצורה יותר טובה.
אבלמן לא נכנס לעומק כל אירוע ומתמצת לנו את העיקר ובכל זאת הספר מכיל מעל 550 עמודי תוכן ועוד כ120 עמודי ביבליוגרפיה וזה בעיני מראה על רצינות ועומק בעשייה של הספר הזה.
אבלמן נותן חלק רציני ומכובד לסיפורו של ישו והשפעתו גם בחייו וגם במותו ואולי בעיקר לאחר מותו על היהדות ועל התפתחות הנצרות מתוך הסיפור של ישו.
ספר מעניין מאוד ברובו, קריא ונגיש.
מומלץ.

רשימות תל אביביות / אברהם בלבן
הוצאת עם עובד
271 עמודים

מודה שאני לא ממש קורא עיתונים וגם לא מוספי ספרות רחמנא ליצלן ולא יצא לי לקרוא מעולם את הטורים "רשימות תל אביביות" של אברהם בלבן במוסף הארץ.
אברהם בלבן שהכרתי אותו בעבר מכמה שירים מהעוצמתיים שקראתי בשפה העברית לוקח אותנו למסע אישי בתל אביב כפי שהוא חווה אותו, מסע בסמטאות, מסע של אנשים ומבט אל תל אביב של העשורים האחרונים ממבט אישי מאוד אך קולקטיבי כי תל אביב היא עיר עם נוכחות והשפעה רבה.
אני חושב שגם מי שאוהב את תל אביב וגם מי שלא אוהב אותה לא יכול שלא להעריך אותה, תל אביב נוכחת גם אם אתה לא נמצא בה והנוכחות שלה חזקה מאוד.
בלבן שהוא כותב מוכשר מאוד לוקח אותנו לסמטאות ולמפגש עם אנשים, תרבויות, סיפורים הסטוריים ונוסטלגיים וחווית קריאה מרתקת על עיר מרתקת.
זהו ספר שהקורא לא חייב להתחיל בעמוד הראשון ולסיים באחרון אלא לקרוא כל טור בנפרד, לפתוח אקראית ולהנות מעוד סיפור של בלבן על תל אביב ואולי בפעם הבאה שאתם בתל אביב תחפשו את המקום הספציפי שבלבן היה בו ונסו לראות את זה מנקודת המבט האישית שלכם, לחוות את האוירה ואת התחושה, לחפש את האנשים והחנויות ולהבין מקרוב את המקום והאוירה התל אביבית שבלבן חווה בעצמו.
הציורים המתלווים לספר של טליה ישראלי נותנים לספר עוד צבע וקסם והופכים את הספר ליצירה מקסימה ומיוחדת.
מומלץ.