מוקף בנרקסיסטים / תומס אריקסון

מוקף בנרקסיסטים / תומס אריקסון
הוצאת כנרת זמורה
299 עמודים
מאנגלית: אמיר צוקרמן

זה הספר הראשון של תומס אריקסון שאני קורא ולאחר שסיימתי אותו אני יכול להבין למה הספרים שלו הם רבי מכר וכל כך פופולריים.
הקהל צמא למידע פסיכופתולוגי נגיש ולא מעיק ואקדמי.
כזה שכל אחד יכול להבין וללמוד על הפרעות אישיות שקיימות אצל מליוני אנשים או לדעת לזהות כל מני טיפוסים שונים שאתה פחות רוצה בקרבתם או אולי לזהות דפוסים כאלו אצל עצמך.
אריקסון כותב באופן נגיש מאוד ובשפה מאוד פשוטה ומתוחכמת.
אבל בתחכום הזה יש גם סיכון מסוים.

אריקסון מצליח לקחת נושא מורכב כמו נרקסיזם ולהפוך אותו לקריא, מסקרן ואפילו מהנה. הוא משלב הסברים, דוגמאות מהחיים, סיפורים והמלצות מעשיות, כך שהתחושה היא שאתה לא קורא ספר לימוד אלא יושב לשיחה עם אדם שמצליח להסביר רעיונות מסובכים בשפה שכל אחד יכול להבין. זו בעיני אחת הסיבות המרכזיות להצלחה העצומה שלו.

הספר עוסק בשאלה כיצד לזהות אנשים בעלי מאפיינים נרקסיסטיים, כיצד הם פועלים בתוך מערכות יחסים, במקום העבודה ובמשפחה, ואיך אפשר להתמודד מולם מבלי להישאב למעגלי המניפולציות שהם מייצרים. אריקסון אינו מסתפק בזיהוי הדפוסים אלא גם מעניק לקורא כלים להצבת גבולות ולהתמודדות יומיומית.

אלא שכאן בדיוק גם מגיעה ההסתייגות שלי.

כשספר מנגיש תחום מורכב כל כך הוא גם עלול ליצור תחושה שכל קורא מסוגל להפוך למאבחן. פתאום כל בוס שתלטן הוא נרקסיסט, כל בן זוג אנוכי הוא נרקסיסט וכל קרוב משפחה שקשה להסתדר איתו נכנס לאותה משבצת. המציאות כמובן מורכבת הרבה יותר. יש אנשים אגואיסטים, יש אנשים מניפולטיביים, יש אנשים שפשוט מתנהגים בצורה לא נעימה, ולא כל אחד מהם סובל מהפרעת אישיות.

לכן בעיני חשוב לקרוא את הספר מתוך הבנה שמדובר בהנגשה ולא בספר אבחון. אריקסון מעניק לקורא שפה חדשה להבין דפוסי התנהגות, וזו מתנה גדולה. אבל עם השפה הזו מגיעה גם אחריות. המטרה אינה להדביק תוויות לכל אדם שפוגש אותנו, אלא להבין טוב יותר מערכות יחסים וללמוד כיצד להגן על עצמנו במקומות שבהם באמת יש צורך בכך.

מעבר לכך, נהניתי מאוד מהקריאה. הספר זורם, קצבי, כתוב היטב, והיה לי קשה להניח אותו מהיד. אני גם חושב שיש מקום לספרים כאלו. לא כל קורא רוצה לצלול לספרות אקדמית כבדה כדי להבין מושגים בפסיכולוגיה, ואריקסון ממלא את החלל הזה בצורה מוצלחת מאוד.

בסופו של דבר, בעיני זהו ספר שכדאי לקרוא, כל עוד זוכרים את תמרור האזהרה שמתלווה אליו. קראו אותו כדי להבין דפוסים, כדי ללמוד להציב גבולות וכדי לשאול שאלות על מערכות היחסים שלכם. אל תקראו אותו כדי לאבחן את השכן, את הבוס או את אחותכם. את זה מוטב להשאיר לאנשי המקצוע.