חבר קרוב / שי אספריל

חבר קרוב / שי אספריל
הוצאת עם עובד
255 עמודים

שי אספריל הוא כותב מיומן, גם את ספריו האחרים מאוד אהבתי.
גם הספר הזה מיוחד והיה כיף לצלול אליו והוא עוסק בשאלות מוסריות.
נושא המוסר ושאלות של קבלת החלטות גורליות הוא נושא שמעסיק את המחבר גם בספרים אחרים שלו אבל במיומנות הוא מצליח להביא אותם בכל ספר שלו באופן אחר.
כך גם בספר הזה.

כבר מהעמודים הראשונים הרגשתי שאני בידיים בטוחות. יש משהו בכתיבה של אספריל שהוא מדויק ולא מתאמץ, חד אבל לא צועק. הוא יודע לבנות דמויות מבלי לרחם עליהן ומבלי לשפוט אותן, וזה איזון לא פשוט. שירלי, הדמות המרכזית, מוצגת כאישה שחיה בין עולמות, בין המעמד שממנו באה לבין זה שאליו טיפסה, בין הרצון ליציבות לבין הדחף לפרוץ אותה. יש בה ציניות שנבנתה לאורך השנים, ויש בה גם צורך עמוק להצדיק את עצמה.

לצידה עומד אסף, דמות שונה ממנה אך גם משלימה אותה במובנים מסוימים. הוא חי חיים זהירים יותר, כמעט מהוססים, אדם שמעדיף להישאר באזור הבטוח שלו ולא להתחייב עד הסוף. הקשר ביניהם, שמתחיל כרומן, נטען כבר מההתחלה במתח רגשי ומוסרי, לא רק בגלל עצם הבגידה אלא בגלל הדרך שבה כל אחד מהם מפרש אותה לעצמו.

העלילה מקבלת תפנית חדה כאשר אירוע בלתי צפוי קושר ביניהם מחדש ומכניס אותם למצב קיצוני שמאלץ אותם לקבל החלטות שלא ניתן לחזור מהן. מכאן ואילך הספר נע בין דרמה פסיכולוגית לבין מתח של ממש. מצד אחד, הקצב עולה והקריאה הופכת סוחפת מאוד, יש תחושה של הידוק ושל סכנה מתקרבת. מצד שני, זה גם המקום שבו התחלתי להרגיש אי נוחות מסוימת.

כי ככל שהעלילה מתקדמת, נדמה שהספר זז ממקום של התבוננות עמוקה בבני אדם למקום שמבקש להעצים את הדרמה. יש רגע שבו הדמויות נדרשות לבחור, והבחירה הזו הרגישה לי פחות אורגנית ויותר מכוונת. לא משום שהיא בלתי אפשרית, אלא משום שלא הייתי משוכנע לחלוטין שזה מה שהן היו עושות באמת. כאן נכנס סדק קטן, לא ביכולת הכתיבה אלא באמינות הפנימית של ההתפתחות.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהספר עובד. הוא מחזיק, הוא מסקרן, הוא גורם לרצות להמשיך. אספריל יודע לספר סיפור, והוא יודע להכניס את הקורא לתוך עולם שבו שאלות של אמת ושקר, נאמנות ואינטרס, אהבה והישרדות, מתערבבות זו בזו עד שקשה להפריד ביניהן.

יצאתי מהקריאה עם תחושה כפולה. מצד אחד, הנאה אמיתית מספר שכתוב היטב ומצליח ללכוד את הקורא. מצד שני, תחושה שבנקודה מסוימת ההנאה הזו באה על חשבון העומק שהספר עצמו הבטיח בתחילתו. אולי זה חלק מהקסם שלו, ואולי זו בדיוק החולשה שלו.