מי את קתרין קול / ניקי קלוק

מי את קתרין קול / ניקי קלוק
הוצאת פן
390 עמודים
מאנגלית: אילן פן

מעניין שזה כבר ספר המתח השני שאני קורא החודש וששם הספר בעברית לא דומה לשם המקורי
דווקא השם המקורי her many faces היה יכול לעבוד נהדר בעברית ועדיין הוא שונה.
לי אישית ההחלטות האלו קצת מפריעות אבל אם אני מתעלם מזה ומתרכז בעלילה אז יש לנו כאן מותחן שיש לו נוסחה שעובדת די טוב.
קולות שונים שמספרים על דמות מסוימת ומציגים צדדים שונים בה.

העלילה נפתחת ברצח של ארבעה גברים עשירים, חברי מועדון פרטי יוקרתי, שהורעלו בלילה אחד. מי שהגישה להם את המשקאות היא קתרין, מלצרית במקום, והיא גם האחרונה שראתה אותם בחיים. כשהיא נעצרת היא לא ממש עוזרת לעצמה, והחשד סביבה מתגבש מהר מאוד. אבל הספר לא באמת מתעכב על חקירת הרצח במובן הקלאסי, אלא עובר להתמקד בשאלה אחרת, הרבה יותר חמקמקה, מי היא קתרין קול.

הסיפור נבנה דרך חמישה גברים שהכירו אותה בזמנים שונים. כל אחד מהם פונה אליה בגוף שני, מספר לה מי היא בעיניו, ונותן לה גם שם אחר. אבא שרואה בה ילדה, עורך דין שמנסה למסגר אותה, עיתונאי שמחפש כותרת, חבר קרוב, ומאהב. כל אחד מהם חושף צד אחר, אבל גם חושף את עצמו, את ההטיות שלו, את הדרך שבה הוא זוכר או מעוות את מה שקרה.

זה המהלך החזק של הספר. לא רק ריבוי נקודות מבט, אלא גם משחק מתמשך בין זיכרון, כוח ושליטה בסיפור. אתה כל הזמן שואל את עצמך לא רק מי היא, אלא מי מספר את הסיפור ולמה. יש כאן תחושה שהאמת לא נמצאת אצל אף אחד מהם, אלא אולי דווקא ברווחים שבין הגרסאות.

אני מודה שזה החזיק אותי. זה ספר שזורם טוב, שמתקדם בלי להיתקע, ושיש בו סקרנות אמיתית שמניעה את הקריאה. זה לא מתח מתפרץ אלא כזה שנבנה לאט, דרך פרטים קטנים והצטברות של עדויות.

ועדיין, יש כאן גם מגבלה ברורה. התחושה היא שהרעיון חזק יותר מהביצוע. הדמויות הגבריות מעניינות בעיקר דרך הקשר שלהן לקתרין, אבל פחות עומדות בפני עצמן. וגם קתרין, למרות כל הניסיונות לפצח אותה, נשארת במידה מסוימת מרוחקת, כמעט כמו דימוי שכל אחד משליך עליו את מה שהוא רוצה לראות.

אני גם לא בטוח שזה ספר מתח במובן הקלאסי. יש כאן תעלומה, ויש התפתחות, אבל הלב של הספר הוא לא בשאלה מי הרג, אלא בשאלה איך אנחנו מספרים אדם אחר לעצמנו.

בסופו של דבר זה ספר שקראתי בהנאה. הוא לא מחדש במיוחד, והוא נשען על מנגנון מוכר, אבל הוא מפעיל אותו בצורה מספיק טובה כדי להחזיק עניין. לא ספר שיישאר איתי לאורך זמן, אבל בהחלט חוויית קריאה שעובדת בזמן אמת.