הפרשה המסתורית בסטיילס / אגתה כריסטי

​הפרשה המסתורית בסטיילס / אגתה כריסטי

הוצאת עם עובד

264 עמודים

מאנגלית: מיכל אלפון

אחרית דבר: דרור משעני

אגתה כריסטי גאונה, היא תמיד היתה גאונה בעיני ולחזור לקרוא את הספרים שלה בהוצאה מחודשת זה תענוג גדול.

הרבה מהספרות הבלשית שנכתבה בתחילת או באמצע המאה העשרים יש בה משהו מיושן כמו ספריו של צ'נדלר למשל שמתאימים את עצמם לתקופה אבל בכריסטי יש משהו שקשה לי להסביר אותו אבל אני תמיד מוצא אותו רלוונטי, תמיד מוצא אותו מתאים לכל תקופה כי המסתורין והתעתוע והתחושה שאתה יודע או חושב שאתה יודע מי הרוצח ובסוף מגלה שזה מישהו אחר לגמרי עלי תמיד עובדים.

הפרשה המסתורית בסטיילס הוא הספר הראשון בסדרת ספרי הרקול פוארו הבלש הבלגי המשופם שמצליח לגלות מי הרוצח בשיטותיו המיוחדות.

כך גם בספר נהדר זה.

אמילי אינגלתורפ נרצחת במיטתה ככל הנראה מהרעלת סטריכנין.

המשפחה רוצה לגלות מי הרוצח אך מעדיפה לשמור על דיסקרטיות ומנצלת את זה שהבלש הרקול פוארו נמצא באיזור כדי שיעזור להם לגלות מי רצח ולמה.

הסיפור מסופר מנקודת מבטו של קפטן הייסטינגס קצין שמתאושש מפציעה ומתארח באחוזה של גברת אינגלתורפ.

ספר זה שהתחיל את אחת הקריירות הספרותיות המרשימות ביותר בכל הזמנים יצר ז'אנר ספרותי בלשי חדש ופתח את הדלת לחיקויים רבים אך סגנונה של כריסטי כובש אותי תמיד מחדש.

אלו ספרי בילוש קלילים ולא מתיימרים יותר מדי, הם מתעתעים והם מפותלים והם מעבירים יופי את הזמן.

כדאי מאוד לקרוא את אחרית הדבר הנהדרת של דרור משעני שמנסה לחבר את ספרה של כריסטי לימינו ולהסביר את הרלוונטיות שלו.

ספר שהוא תענוג.

הצד המואר של הירח / אנה

​הצד המואר של הירח / אנה

הוצאת רסלינג

161 עמודים

אין ספק שתעשיית הזנות בארץ ובעולם היא תעשייה אכזרית, נצלנית, פוגענית שיש לה חלק גדול בקיום העבדות המודרנית במאה ה21.

הספר הזה דווקא לא מדבר על שיעבוד נשים אלא מביא את סיפור הזנות מנקודת מבטה של בחורה צעירה שפנתה לזנות מרצונה על מנת להרוויח כסף ובעצם מראה לנו את תעשיית הזנות דרך נקודת המבט של זונה.

אנה הוא שם בדוי, כותבת הספר טוענת ששמה הוא ישראלי לחלוטין ולאו דווקא רוסי אבל היה לה יותר נוח לכתוב בשם הזה.

תעשיית הזנות בארץ משגשגת, רבים משתמשים בשירותי זנות והשוק הזה מגלגל מליונים.

בין אם זה מבחירה ובין אם זה בכפייה יש כאן ניצול ואנה באה בטענות לחברה הישראלית וליוקר המחיה שגורמת לנשים כמוה לנסות להתפרנס כמה שרק אפשר על מנת לכלכל את עצמן ולהתמודד עם יוקר המחיה.

אני לא אכנס לשיפוטיות בסקירה זו ולא אומר את דעתי האישית אבל אין ספק שנשים רבות מגיעות לזנות למרות שהיו יכולות להתפרנס ואפילו לא רע בכלל גם בדרכים אחרות.

אנה מתארת את שגרת יומה של זונה בישראל, היא מתארת את הלקוחות ואת דרישותיהם ההזויות.
"ההשפלה היא אכן חלק עוצמתי ודומיננטי בזנות. אין לקוח שלא בוחן אותי בעיניו ומתבונן לי באוזניים, עיניים, ישבן, שדיים, רגליים ואפילו שיניים. כך גם על האופן שבו מתפזר השומן ביחס למבנה הגוף, אורך השיער, גוון העור וכו'. באחת הפעמים לקוח ביקש שאעמוד ליד המנורה ואפתח את פי כדי שיוכל להתבונן פנימה ולבחון אם יש פצעים בפה. הוא עשה זאת כיוון שרצה סקס אוראלי ללא גומי, ופחד שמא אדביק אותו. באותו רגע שבו התבונן אל תוך פי הרגשתי כמו סוסה שבוחנים את מצב שינייה לפני שקונים אותה.

מרוב הלם לא הגבתי, הבלגתי וחזרתי לעניין שלשמו בחרתי בזנות, להרוויח כסף. ההשפלה באותו רגע התווספה לעמדה שבה אני מושפלת כל הזמן, מעצם בחירתי להתפרנס כפועלת מין."

עמ' 71
אין ספק שציטוט קשה זה מתאר נאמנה את הספר ואת התעשייה.

הספר מביא לא רק סיפור אוטוביוגרפי תיעודי על תעשיית המין ועל סיפורה של אנה אלא גם ססטיסטיקות ותיאורים של מחלות המין וצורות ההידבקות מהם ואנה גם מספרת את דעתה על מיסוד הזנות ולמה זה רע בעיניה.

אנה מביאה את סיפור חייה מילדות וגם סיפור אהבה שמתרחש לקראת סוף הספר ובו אנה מתארת את הקשיים של זונה ליצור קשר רגשי ולהיפתח לעולם הרגש המנותק מעולם המיניות חסרת הרגש אותו היא חיה יום יום.

אנה מחפשת מפלט מהעולם הזה אבל חוששת לוותר על ההכנסה הגבוהה שעוזרת לה לא רק להתקיים אלא לחיות טוב.

עולם הזנות בניגוד למה שחושבים הוא לא עולם שבו עובדות רק נשים חסרות השכלה או פשוטות.

לפי אנה גם נשים משכילות מאוד בעלות תארים ומקצועות חופשיים עובדות בזנות כי שם יש כסף טוב.

זה מעורר הרבה סימני שאלה למה החברה שלנו דוחקת נשים לפינות כה אפלות ולתעשייה כה קשה ומנצלת.

הדיון לגבי עתידה של תעשיית המין עוד יימשך זמן רב.

אני חושב שספר זה הוא חשוב מאוד.

ספר בעל משמעויות חברתיות עמוקות מאוד.

קראתי אותו ועצב גדול עלה על פני.

אבל ספר שחשוב לקרוא אותו לכל מי שחושבת לעסוק בזנות, לכל צרכן של תעשיית המין, ולכל אדם באשר הוא.

סוף העולם על פי דעאש / ויליאם מק'קנטס

​סוף העולם על פי דעאש / ויליאם מק'קאנטס

הוצאת דני ספרים

328 עמודים

מאנגלית: אסף שור

בשנה האחרונה יצאו כמה ספרים שמנסים להבין את דעאש מבפנים, אחד מהם נכתב אפילו על ידי עיתונאי ישראלי ועוד ספרים נכתבו בשפות שונות.

אחד מהם הגיע אלי והתפניתי לקרוא אותו כי מאוד מסקרן אותי הארגון השטני הזה.

מאז שהוא הופיע בסערה לעולם התחיל חשש טבעי מפניו בקרב מדינות המערב וביניהם מדינות אירופה וארה"ב.

גם אנחנו חוששים באופן טבעי, הרי דעאש נמצאת בסוריה ואף בסיני.

דעאש הוא ארגון שקם מתוך אל קאעידה והתפתח  בסופו של דבר בצורה עצמאית, התנתק מאל קאעידה ואף לקח את הפילוסופיה הרדיקלית הזו כמה צעדים קדימה.

בסופו של דבר שמה המקורי הוא הרי המדינה האיסלאמית ואת שם זה היא מימשה בפועל כאשר התחילה להשתלט על שטחים נרחבים בעירק וסוריה.

אבו בכר אל בגדדי המנהיג הכריז על עצמו כאמיר ועל השטחים שכבש ארגונו כח'ליפות.

הספר של ויליאם מק'קאנטס מנסה לשרטט לקורא את דעאש ואת ההסטוריה של התפתחות הארגון דרך אל קאעידה ועד מה שהארגון כיום.

את משנתו האלימה ואת שאיפותיו של הארגון וראייתו ושאיפותיו לטווח ארוך.

ארגון דעאש הוא ארגון אלים במיוחד ואנחנו רואים זאת על ידי שיטות ההוצאות להורג ועל ידי שיעבוד הנשים והפיכתן לשפחות כאשר הן עודן קטינות.

אנחנו רואים זאת על ידי הענישה הדתית המחמירה בכל דבר וחוסר פשרה בשום תחום.

הספר מנסה להסביר זאת ומנסה לעזור לנו לפענח את הארגון הזה ואת מטרותיו.

זהו ספר עיוני מאוד שבחלקו הוא מרתק מאוד ובחלקו משמים.

המחבר ניסה לטעמי לבנות את ההתפתחות העלילתית בהיסטוריית דעאש קצת כמו ספר מתח וזה לטעמי לא ממש עובד.

מה שכן הבנת האסלאם והבנת הארגון כמו גם הכרת אל קאעידה יותר לעומק עוזרת לקורא לדעת קצת יותר על דעאש על התפתחותו, על מנהיגיו וגם על שאיפותיו האפוקליפטיות לעתיד ומבחינת העולם המערבי זה לא נראה טוב.

מעניינת במיוחד השימוש במדיה כאמצעי להעברת המסר של דעאש ברחבי העולם וההשפעה הכמעט מיסטית שלו על צעירים מוסלמים מערביים וגם כאלו במדינות ערב שראו בארגון הזה ארגון מנצח וחשבו שהוא הולך לכבוש את העולם והם רצו להיות חלק מהמהפיכה האיסלאמית הזו.

זו תעמולה אינטנסיבית מאוד שעבדה והצליחה.

השימוש ברשתות החברתיות ובכלים מודרניים להפצת המסר עשתה עבודה מדהימה.

הארגון הצליח למחוק מהתודעה כמעט לחלוטין את אל קאעידה והמאבק של העולם המערבי בדעאש עדיין קיים ולטעמי יתקיים עוד זמן רב.

בסך הכל ספר עיוני טוב שמצליח לתאר היטב את הארגון.

הוא לא מעניין לכל אורכו אבל הוא בהחלט ראוי לקריאה עבור מי שמתעניין ורוצה להבין את הארגון יותר לעומק.

בד בבד /ראובן רובין

​בד בבד / כרמלה רובין

הוצאת עם עובד

182 עמודים

אני מאוד אוהב את ראובן רובין, לדעתי הצייר הכי ישראלי שיש בצוותא עם נחום גוטמן

משיכות מכחולו והטכניקה שלו אהובים עלי במיוחד, וציוריו מספרים את סיפורה של ישראל בתקופת העליות ובתקופת הקמתה על העומקים שבה והאנשים שבה והנופים שבה.

כל ציור מספר סיפור אבל מאחורי כל ציור יש גם סיפור ואותו כרמלה רובין באה לספר לנו.

כרמלה רובין, מנהלת בית ראובן וכלתו של ראובן רובין מביאה לנו את הסיפורים מאחורי הציורים.

לכל ציור יש משהו מאחוריו, מסע, תגלית, משהו נסתר מעניין ולא רגיל, בוודאי אצל אמן מרתק כמו ראובן רובין שעבד לא רק בישראל אלא גם באירופה בתקופת לימודיו ומהתקופה בה הוא חי ברומניה שם הוא נולד.

אני נזכר במשהו שקשור אלי באופן אישי אבל לגבי צייר ישראלי אחר מתקופתו של רובין "נחום גוטמן".

אימי ז"ל טיפלה בגוטמן כשאושפז בבית החולים שבו היא עבדה.

כהוקרה לטיפולה הוא העניק לה במתנה רפרודוקציה חתומה של ציור ידוע שלו.

אותה רפרודוקציה תלויה עד היום בביתי ושנים תהיתי האם בידי יצירה מקורית עד שהבנתי שזו רפרודוקציה אבל עצם זה שיש בביתי יצירה גם עם העתק חתומה על ידי אמן כגוטמן מרגשת אותי מאוד.

בספר זה מביאה לנו כרמלה רובין את סיפורם של יצירות מוכרות פחות ומוכרות יותר של רובין.

חלק מהיצירות הכרתי לראשונה בספר זה והתוודעתי לעומק בעבודתו של רובין ולעומק שביצירותיו והסיפורים המרגשים מאחורי הציורים.

אנחנו נחשפים לעולמם של סוחרי אמנות ואנשים שגילו לפתע באמצע החיים שכל חייהם תלוי להם בסלון ציור של אמן ידוע.

הציורים חשפו אותי לא רק לרובין הצייר אלא גם לרובין האמן ודרכם למדתי על הביוגרפיה שלו ועל דרך עבודתו והשראותיו.

הציורים שלו מראים לנו את המדינה בחיתוליה ואפילו לפני שנולדה דרך האנשים המתועדים בציוריו, דרך הנופים והיופי כמו גם הקושי.

דרך פערי המעמדות והתרבויות.

לכל ציור יש סיפור והוא בהחלט מסופר בצורה מרתקת בספר זה.

ספר צבעוני, מלא אמנות ושוטף את העיניים בצבעים וסיפורים.

אני כאמן בוודאי שהתחברתי ונהניתי ואני חושב שגם אנשים שרוצים להיחשף לרובין האמן, לרובין האדם ולהבין כמו עומק ורגש יש בכל ציור וציור וכמה סיפורים יש בכל יצירה ראוי שיקראו ספר זה ויהנו ממנו כפי שאני נהניתי.

מומלץ בחום.

בחברה טובה / זהר מנשס

​בחברה טובה / זהר מנשס

הוצאת פרדס

350 עמודים

עולם העסקים הוא עולם רחוק ממני באופן אישי.

אני אדם שעוסק ברוחניות ובחינוך ופחות בכל מה שקשור לעולם הכלכלי החומרי, היצרי, התחרותי.

בדרך כלל כשקראתי ספרים שקשורים בעולם העסקים הם תמיד התחברו לי עם ספרי מתח או פשע ותככים וזהר מנשס הביא לנו הפעם את עולם העסקים ממקום אחר לגמרי בעיני.

מנשס מביא לנו את עולם העסקים מבפנים ומראה לנו את התפוררותה של חברה גדולה דרך העיניים של מנווטי הספינה.

אבל המרתק בספר זה הוא לא רק בתיאור העולם העסקי והמשבר שקורה בחברה אלא המבנה של הספר.

למרות שזהו ספר ביכורים של המחבר הוא בנוי בצורה מרתקת וכתוב בצורה שמראה על כישרון רב של זהר מנשס.

הוא מביא לנו את סיפורה של החברה בשלושה ימים של משבר גדול דרך העיניים של העובדים כאשר כל פרק מתאר לנו כל פעם סיפור של עובד אחר ביום מסוים וכך חוזר ביום אחר.

הדמויות הם מורכבות ועמוקות וחייהם האישיים , על משבריהם הרבים והקשיים שלא מנותקים ממה שקורה בחברה העסקית עצמה אלא מתמזגים לתוכה והכל מתערבב.

ובכך גם המחבר מצליח להשאיר את הקורא עירני ומרותק, הספר אינו משעמם לרגע.

כל פעם התרחשות אחרת משאירה אותך מפוקס ואין לך רצון לזנוח את הספר וזה יאמר לזכותו של המחבר.

תומר אולסן מנהל כבר עשר שנים את חברת "דייה" חברה שהיתה על הקרשים כאשר קיבל אותה אך הפך אותה בזכות כשרונו לאימפריה מצליחה מאוד.

הספר מתאר את שלושת הימים באוקטובר 2009 בה בעצם קורה משבר גדול של התרסקות וזעזוע בחברה.

רונית סגניתו של תומר שעוברת משבר מטלטל בחייה מחליטה להתפטר מתפקידה ולשנות כיוון בחייה.

התפטרותה יוצרת רעידת אדמה בחברה והתככים והמרפקים נשלפים.

הדמויות עצמן כולן נמצאות בסיטואציות רגישות בחייהן אבל בעצמם מי מאיתנו לא נמצא בסיטואציות כאלו.

הסודות והכוונות הנסתרות של הדמויות אט אט נחשפות ותומר אולסן המנכ"ל צריך להתחיל לקבל החלטות קשות כדי להחזיר את הספינה למסלול הנכון.

חששתי מבנאליות אך שמחתי שהבנאליות רחוקה מספר זה.

נהניתי מאוד מקריאתו.

הוא כתוב ביד טובה והעלילה חזקה ויציבה.

הסיפור מרתק והקורא נשאב לתוכו בקלות.

הספר אולי מדבר על עולם העסקים אך הוא נוגע בחיינו הפרטיים ועד כמה ההשפעה של העבודה האינטנסיבית על חיינו לוקחת מאיתנו את הזמן שאנחנו מקדישים למשפחתנו.

ספר עמוק ושלם שכתוב היטב.

כדאי לקרוא.

האיש שהשחית את העיירה / מארק טוויין

​האיש שהשחית את העיירה / מארק טוויין

הוצאת לוקוס

84 עמודים

מאנגלית: יותם בנשלוס

הנובלה הזו של מארק טוויין היא אולי היצירה הכי רלוונטית שלו.

היא למעשה רלוונטית לכל תקופה כי היא מראה את הטבע האנושי וחושפת מסיכות בצורה מרתקת.

יש בה בנובלה הזו שיעור חשוב לגבי הבנת הטבע האנושי והקלות שבה אנחנו נעים לכיוון החמדנות והמחיר שאנחנו משלמים עליה.

אם אני משליך את זה גם לתקופה הנוכחית ולמקום הפרובינציאלי שאנחנו נמצאים בו אנחנו רואים כמה כסף מעוור את האנשים, כמה קל לגרום לאנשים ללכת אחרי הכסף ועל הדרך גם לרמוס אנשים אחרים, לשקר, להעמיד פנים ולהוריד מסיכות שאנחנו לא אמורים להתהדר בהם.

האיש שהשחית את העיירה זו נובלה פוליטית אך מצד שני גם אנושית.

הטבע האנושי לצערנו הוא טבע שבו החומריות שולטת וכשמדובר בכסף כולם שוכחים פתאות את עקרונותיהם ואת ערכיהם.

על מה בעצם מספרת הנובלה?

עיירה בשם הדליברג היא עיירה כל כך מכובדת ישרה והגונה עד כי אין אחד שיכול להשחיתה.

האמנם?

האם זו רק העמדת פנים ובעצם זו עיירה מסוכסכת ומלאת תככים?

זר אחד, עובר אורח, נפגע מאוד מביקורו בעיירה והחליט ללמד את תושביה לקח.

הזר השאיר בביתם של זוג פקידי בנק מקומי שק ובו כסף רב וזהב וביקש מהם לשמור עליו.

על השק הוא הצמיד פתק שבו הוא כותב שאחד מתושבי העיירה הפגין כלפיו אדיבות ויושר ווהוא מבקש לגמול לו על אותו מעשה.

הזר אינו נוקב בשם האיש אך מזכיר שאותו איש השמיע באוזניו הערה ששינתה את חייו.

מכאן מתחיל מסע של האשמות ותככים וריבים ושקרים.

לא מעט מתושבי העיירה דורשים את הכסף לעצמם.

האם אותה עיירה ישרה והגונה אינה בעצם כזו?

האם האיש הצליח לחשוף זאת וללמדם לקח?

חשיפת הפנים האמיתיים של בני האדם באמצעות פיתוי כספי היא לא משהו שזר לנו או זר בספרות ועם זאת מארק טוויין עושה זאת בחן רב וממשיל לנו את טבעו האמיתי של האדם, אולי טבעו הבלתי נמנע של האדם המודרני שהכסף מנהל את חייו.

ספר מלא הומור מצד אחד ומצד שני בהחלט מעורר מחשבה.

כדאי לקרוא.

מועדון המתאבדים/ רוברט לואי סטיבנסון

​מועדון המתאבדים / רוברט לואיס סטיבנסון

הוצאת עם עובד

120 עמודים

מאנגלית: אברהם יבין

יש בספריו של סטיבנסון משהו תמיד אפל ומטריד

ספריו מלאי מסתורין ודרמה ואני חושב שספריו חשובים מאוד.

אני מודה שלמרות שהספר מועדון המתאבדים מתורגם פעם רביעית אני לא קראתיו מעולם ונתקלתי בו לראשונה בהוצאה הנוכחית שלו.

כמו כל ספריו האחרים גם ספר זה הוא אפל ומסתורי והוא ספר מתח שמתאים לתקופתו  ואני גם מזהה את סגנונו של  סטיבנסון אבל משהו בו השאיר אותי קצת מאוכזב.

וזה לא שמועדון המתאבדים הוא ספר רע, ממש ממש לא.

מועדון המתאבדים הוא ספר טוב אבל לא יותר מזה.

ואז אני שואל את עצמי מה האינטרס חוץ מהעניין המסחרי להוציא לאור את מועדון המתאבדים פעם נוספת?

למרות המסתורין שבו ולמרות כתיבתו המעניינת של סטיבנסון הוא חש לי שהוא קצת מיושן המתרגם אברהם יבין ניסה לטעמי לרענן אותו קצת והוא תרגום בהחלט טוב אך לא הרגשתי חיבור אליו, בטח לא כמו עם ספריו האחרים של סטיבנסון.

הסיפור הוא סיפורו של הנסיך פלוריצל איש בוהמיה שמבקר באנגליה עם עוזרו הנאמן הקולונל ג'רלדין ומסתבך בפרשייה אפלה ומסתורית של מועדון מוזר.

הספר הקצרצר הזה מורכב משלושה סיפורים כשכל ספר חותם קולו של המספר הערבי, מה שמאוד מזכיר את סיפורי אלף לילה ולילה שאותם ניסה סטיבנסון לחקות בספר זה.

לאחר שפלוריצל המחופש ועוזרו מתוודעים למועדון המתאבדים בספר הראשון אז בספר השני הם רודפים אחרי נשיא המועדון ועד החלק האחרון המרתק.

אני חושב שאוהבי סטיבנסון יהנו מאוד מספר זה ואוהבי ספרי מסתורין אפלים גם.

הוא ספר קצר שמסיימים אותו מהר והוא בהחלט בסר גמור.

עם זאת אני אישית ציפיתי ליותר וקצת התאכזבתי.

זה לא פוגם באיכותו של ספר דק זה.

מוזרים 1/ אנתולוגיית סיפורי אימה פנטזיה ומסתורין

​מוזרים 1 / אנתולוגיית סיפורי פנטזיה ומסתורין

הוצאת תשע נשמות

283 עמודים
מתרגמים: אדם בלומנטל, יותם בנשלום, מתי בן יעקב, ליאור בצר, סוניה ברשילון, יהונתן דיין, ארז וולק, אירית ויינברג, רנה ורבין, יוסי טל, אמנון כץ, לאה מור, שהם סמיט, מיכל שליו.

יש משהו מאוד מרענן באנתולוגייה הזו. מעניין ומיוחד.

אני כמעט ולא קורא ספרי אימה, בעבר קראתי הרבה מאוד ספרים של סטפן קינג והיום כמעט ולא.

לאחרונה סיימתי את התרגום החדש לפרנקנשטיין של מרי שלי שזה אולי הספר שהתחיל את הכל מבחינת ז'אנר האימה ופנטזיית המד"ב אבל היום בבגרותי ראיתי בו דברים אחרים לגמרי מאשר ההבנה השטחית של מפלצת שקמה על יוצרו.

מה שאהבתי באנתולוגייה הזו זה שהיא לא באמת מוגדרת ולא באמת מצמצמת את עצמה לזאנר אחד אלא מנסה להביא אותנו לגבולות הז'אנר, ליצירות שנעות בין הז'אנרים.

יש כאן מגוון יוצרים מתקופות שונות, כאלה שלפני יותר ממאה שנים כמו דיקנס או ג'ק לונדון למשל ויוצרים עכשוויים מעניינים ופורצי גבולות כמו פאבלו קצ'אז'יאן או סרחיו ביסיו.

נעים לי מאוד היה להיתקל בספרות יפנית. איפשהו כשאני חושב על ספרות יפנית ועל סופרים שנעים בין ריאליזם לפנטזיה אני חושב על מורקמי והוא לא היה כאן כמו למשל אדגר אלן פו או קפקא.

ועדיין הספר הזה חושף אותך ליצירות אימה ומסתורין של סופרים מוכרים ופחות מוכרים ונותן לנו הצצה למרחב האדיר שקיים בז'אנרים האלו.

למעשה בכל מה שמדובר בדמיון ויצירות שמתנתקות מהריאליזם כמעט אין גבולות ליצירה מעניינת ופורצת גבולות.

יש בספר זה 22 סיפורים באורכים שונים, יש כאלה בני עמוד וחצי ויש ארוכים יותר אבל כולם שונים זה מזה ובעיני רובם פשוט נהדרים.

אני חייב להתעכב על כמה שאהבתי ואלו משום מה מרוכזים בעיקר בהתחלה.

הסיפור "אני עירום שליאסוטקה צוצוי הוא נהדר, תזזיתי ומלא דמיוןואני בטח אחזור אליו.

מר אלוושם המנוח של הסופר הרברט ג'ורג' וואלס מראה את כוחו של כישוף והפחד מהזקנה כמו הרצון לנעורי נצח.

וכף הקוף.

כף הקוף זה בעיני אחד הסיפורים הכי מפחידים שנכתבו שהיווה השראה להרבה כותבים ויוצרי סרטים.

סיפור שלמדתי בשיעורי אנגלית ושמעתי מסביב למדורות.

זה נהדר שסוף סוף תרגמו אותו.

היה עבורי מאוד מרגש להיחשף ליצירות קצורות של ג'ק לונדון וצ'ארלס דיקנס וכמו כן להיחשף לסופרים שכמעט לא מוכרים בארץ כמו ביביאנה קמאצ'ו.

אני חייב לציין שאני מחכה כבר לראות מתי יצא מוזרים 2 ולראות אילו סופרים יכללו הפעם שם.

האם הפעם אראה שם את מופסן, קפקא, צ'סטרטון, קיפלינג, אדגר אלן פו ומורקמי?

אנתולוגייה נהדרת וכיפית לקריאה.

קחו כוסית ויסקי או כוס יין ותתרווחו לכם על הספה.

כדאי.

חודשיים / יואב גלבוע

​חודשיים / יואב גלבוע

הוצאת אוריון

72 עמודים

לא פשוט לחשוף את עצמך, לא פשוט בכלל.

ועם זאת יואב גלבוע עושה זאת.

הספר שלו הוא ספר אמיץ בעיני וייחודי בהרבה מובנים.

בעצם אני הרגשתי שאני משוטט לי בתוך נבכי נשמתו הרגישה של המחבר, נפש חסרת מנוחה, עצובה, מדוכאת ומלאת אהבה.

הרצון לקבל אהבה ולהרגיש והרצון להשתחרר מהכאב ומהדיכאון זה משהו שמורגש בכל טקסט בספר הזה.

בעצם יואב המחבר יותר כאן תפירה של כתיבת יומן אינטימי, מהסוג שמתאים למגירה ועם זאת כתוב בצורה טובה לבין טקסטים ליריים שנעים בין דיכאון לאופטימיות רבה בין עולמו הפנימי לבין מה שעובר עליו.

למעשה נדמה שהיומן האינטימי עובר לטקסטים הליריים.

יש בעיני המון בגרות בכתיבה של יואב גלבוע, בשלות ברצון להוציא את רגשותיך החוצה.

לטעמי לא כל הטקסטים באותה הרבה בטח בקטעי השירה אבל הדברים הטובים חודרים פנימה.

אני חייב לומר שהכריכה לא מצאה חן בעיני, היא מקושקשת מדי ולא מספיק מקצועית וחבל.

אני יכול להבין ממנה את מה שמתרחש בתוך הספר אבל לטעמי היא לא מספיק מקצועית.

זה לא גורע מהספר שהוא אישי מאוד ורגיש מאוד.

למי שמחפש ספר ייחודי ואישי מאוד שנותן לנו הצצה פנימית לעולמו של אדם רגיש אני חושב שיש בספר הזה לא מעט טקסטים שהוא יוכל להתחבר אליהם.

מעניין ושונה.

פרנקנשטיין / מרי שלי

​פרנקנשטיין / מרי שלי

פן הוצאה לאור / ידיעות ספרים

271 עמודים

מאנגלית: שרון פרמינגר

הקדמה והערות: קארן קרבינר

סיפורו של פרנקנשטיין הוא אולי אחד הסיפורים המעובדים אי פעם בקולנוע.

נעשו על פיו כל כך הרבה גרסאות קולנועיות ודמותו של ה"מפלצת" שולבה בכל כך הרבה סרטי אימה ופנטזיה ואפילו בסרטי אנמציה שונים וסיפורי קומיקס.

אין ספק שהספר הזה היה חלוצי ונתן את הפתח לז'אנר חדש לחלוטין של מדע בדיוני ופנטסיית אימה.

לי יש בעיה עם הדמוניזציה שעשו לדמותו של היצור שויקטור פרנקנשטיין יצר ואני אסביר עוד מעט אבל אני חושב שראוי לפחות למי שלא מכיר את הסיפור לעשות בכל זאת סקירה על מה בעצם העלילה.

ויקטור פרנקנשטיין, מדען צעיר סקרן ומוכשר מחליט לאתגר את הבריאה ולנסות לגלות את סוד יצירת החיים.

לאחר מחקר ואינספור נסיונות מחליט פרנקנשטיין ליצור אדם מחלקי גופות ולהפיח בו חיים.

לבסוף הוא אכן מצליח לעשות זאת אך כשהוא ראה את יציר כפיו הוא נתקף חרדה ואימה כשמה שנראה בעינו כמפלצת ושד מרתיעים מחליט  ויקטור פרנקנשטיין להימלט ולהשאיר את המפלצת לבדה.

הדמות שפרנקנשטיין יצר מגלה את עצמה פתאום לבד בעולם קר ומנוכר שלא מסוגל להכיל את המראה שלה והיא נאלצת להתחבא מפני אנשים ולא כל כך מבינה למה כולם נרתעים ממנה.

כשלמעשה בסופו של דבר מדובר בנפש שרק רוצה להיות חלק מהחברה.

היא וביסודו היצור הוא יצור טוב כמו כל בן אנוש.

הוא מסייע למשפחה להתקיים ומנסה כל מה שהוא יכול על מנת להתקרב לבני האדם אך הוא מושפל ונדחה ומבין בסופו של דבר שהאנושות לא מעוניינת בו.

בדידותו הופכת אותו ומשנה אותו והרוע משתלט עליו ומכניס בו תחושות נקם.

הוא מחליט לחפש את בוראו ונפגש עימו.

היצור (בספר אין לו שם) מבקש מפרנקנשטיין שיפיג את בדידותו וייצר לו שמות נשית שתחיה איתו.

פרנקנשטיין נתקף חרדה מבקשה זו ובעיקר מאיומיו של היצור שאם לא יעשה כן הוא ימרר את חייו וחיי הסובבים אותו.

פרנקנשטיין מסכים להצעת היצור אך למעשה מעולם לא התכוון למלא את בקשתו והיצור שעוקב אחריו ממקום למקום אכן ממרר את חייו עד לסוף בלתי נמנע.

בגדול זו העלילה.

אך לסיפור זה רובדים רבים, פילוסופיים קיומיים ומוסריים שמעלים שאלה אחת עיקרית אצלי.

מי למעשה המפלצת האמיתית?

התשובה אצלי לפחות היא ברורה, האנושות היא המפלצת ולמעשה אם לוקחים את זה למעשה הבריאה המקראית כמו שאלוהים יצר מפלצת בדמות האנושות שמחריבה כל דבר טוב על פני הכוכב ולמעשה לא מסוגלת לקבל את השונה, את האחר, את המעוות או את זה שלא נמצא בנורמה המקובלת היא המפלצת האמיתית.

היצור? הוא טוב מיסודו, אבל הבדידות שנכפתה עליו והדחיה הפכה אותו ליצור נקמני ואכזר.

מה הופך אותנו לכאלה?

הספר מעלה גם שאלות כבדות משקל על האחריות שיש לנו כיצורים שמסוגלים לברוא, לשבט, להקים לתחיה, ליצור חיים והאחריות שיש לנו על חיים אלו.

היום יותר מתמיד אנחנו מתבוננים על זה מהמקום של תקופה בה המדע מתקדם בצעדי ענק.

אסור לנו לשכוח שבתקופתה של מרי שלי המדע היה ממש בחיתוליו והכל היה שונה לחלוטין.

תקופה זו שהמחברת חיה בה היא שיא התקופה הרומנטית המדגישה את החד פעמיות והאותנטיות האנושית וגדולתה של הטבע מול קטנותו של האדם.

הרי מרי שלי גדלה לתוך הרומנטיקה כתיתה של מרי וולסטונקראפט וכאשתו של המשורר הדגול פרסי ביש שלי.

גם כמה מהיצירות הרונטיות המובהקות מופיעות בספר ככאלה שהשפיעו על היצור כגון ייסורי וורתר הצעיר של גתה.

פרנקנשטיין הוא ספר שאפשר להגות בו רבות, ולהרחיב על כל נושא וכל סוגיה מוסרית שהוא מעלה והעומק בו רב מאוד.

ספר חשוב מאוד בעיני וטוב שתרגמו אותו מחדש.

חשוב מאוד לציין את ההקדמות הרבות לספר שהן חשובות מאוד ומתארות את התקופה ואת הנסיבות שהביאו לכתיבת הספר כמו גם השפעות הספר על הספרות שבאה לאחר מכן ועוד.

חשוב מאוד ואני ממליץ בחום כי מה שאנחנו מכירים על הספר מהקולנוע ומסיפורי הפנטזיה והאימה שגדלנו עליהם זה פספוס אחד גדול לעומת העומק הרב והשאלות הקשות שעולות מהספר החשוב הזה.

בלוג בוורדפרס.קום.

למעלה ↑