סילנד של נגה אלבלך הוא מסוג הספרים ששואבים אותך, הוא ספר מאוד קטן מרגיש כמו נובלה.
ברגע שהתחלת אותו אתה גם לא יכול להפסיק לקרוא אותו ואני חושב שזה כך לגבי הספר הזה הוא כי יש כאן סופרת שיודעת היטב את מלאכת הכתיבה ויש כאן סיפור שהנושא שלו הוא אנשים, מה אנחנו מוכנים לעשות עבור אנשים אחרים ובדיקת הגבולות שלנו.
מה קורה כשאנשים זרים עד אותו הרגע נכנסים למרחב הפרטי שלנו.
הספר מתחיל למעשה בנתן, פקיד בנק פנסיונר חי לבדו חובב מוזיקה מנסה למצוא עניין בחייו ובגליה, מורה צעירה בבית ספר מלאת חששות מהתפקיד החדש שמוצאת את עצמה מחוזרת על ידי אחיה של אחת התלמידות שלה.
העניין בסיפור מתרחש כאשר לחייו של נתן מתפרץ במפתיע דמות של עובד זר בולגרי שישן במקלט בבית ונתן מחליט לעזור לו בניגוד לכל הגיון עד כה בחייו של נתן.
הוא משכן אותו בביתו ומנסה ללמדו עברית בעזרתו של גליה.
מצד שני הופעת אחיה של התלמידה מפיח חיים גם בחייה של המורה הצעירה.
הבחור הצעיר משכנע את גליה לעשות איתו דברים שעד כה לא העזה ונוצר קשר מעניין בין ארבעת הדמויות שעד כה כל אחת מהן חיה במין בדידות.
הרצון בעיקר של נתן וגליה להפר את הבדידות הזו ולמלא את חייהן בריגוש ואתגר גורם להם לצאת מהגבולות המוכרים להם לפתוח את המרחב האישי שלהם ולתת למשהו בלתי מוכר מסקרן מפתה ולעיתים קצת מסוכן לעשות את דרכו לעברם.
הספר מותח מסקרן מעניין וקשה להסירו מהיד.
הוא נגמר כל כך מהר והסיפור כל כך מעניין שבהחלט יש כאן הצלחה של הסופרת וכישרון לבנות סיפור טוב.
נשארתי עם תחושה קצת חמצמצה לגבי הסוף שהשאיר אותי עם סימני שאלה האם לא היה ראוי לסיים את הספר אחרת.
הרגשתי שמשהו שם לא גמור עד הסוף ויצאתי טיפה מאוכזב.
מצד שני זה גם נותן לקורא פתח למחשבה לגבי כך שהסיפור לא סגור עד הסוף.
זה לא פגם בהנאתי מהסיפור.
אם מישהו מחפש ספר ישראלי מרענן, ספר טוב להעביר איתו סופ"ש ורוצה לקדם ספרות ישראלית איכותית חדשה ומרעננת שיקנה את הספר הזה.
הכריכה הנהדרת בעיצובה ואיורה של יערה קרס מראה בעצם את נסיכות סילנד שמוזכרת בספר מדינה קטנה בים הצפוני עם דגל חוקה ומטבע ואפילו דרכון.
ממוקמת על מתקן צבאי באמצע הים.
מי שחי שם נלחם על החירות והריבונות ומחפשים את דרכם הייחודית.
ממש כמו גיבורי הספר המקסים הזה.
מחכה לספריה הבאים של נגה אלבלך.

בפרק המסכם של הספר הזה שנקרא מקורות ושלמי תודות מספר הסופר אריק לארסון שבחיפוש מקורות עבור הספר בגן חיות הטרף היה מונח על שולחנו החלק הראשון בביוגרפיה של אירן קרשו על היטלר שנקרא "היבריס" והצילום של היטלר על הכריכה היה כה דוחה שהוא נאלץ להניח את הספר הפוך.
דבר דומה קרה לי עם הספר הזה של קרשו רק שאני עשיתי ההיפך. הנחתי את הספר עם הפנים של היטלר אלי.
ניסיתי להבין דרך ההתבוננות בדמותו הדוחה והאניגמאטית איך לעזאזל הוא הצליח לעשות את מה שהוא עשה בכך שהוא פשוט תיעתע בכל העולם.
איך העולם קנה את אחיזת העיניים הזו?
אני בטוח שאת השאלה הזו שאל את עצמו השגריר האמריקאי ויליאם א' דוד שהגיע עם משפחתו כשגריר ארה"ב בברלין בשנת 1933.
בגן חיות הטרף הוא ספר מצמרר ותיעוד מרתק של תחילת השלטון הנאצי דרך עיניהם של משפחה אמריקאית שחיה שם הכירה את האנשים והמנהיגים הנאצים וחוותה את היטלר בתחילת דרכו כקאנצלר כשעוד העולם האמין להצהרות השלום שלו.
הספר מסתיים קצת אחרי ליל הסכינים הארוכות כאשר היטלר הפך את גרמניה למדינה טוטאליטרית ואת שלטונו לאחד האכזריים שהעולם אי פעם ראה.
הספר הוא סיפור אמיתי שנקרא בנשימה עצורה למרות התיעודים ההיסטוריים שמרתקים אנו חווים את גרמניה הנאצית ואת השינוי שחל בגרמניה לאט לאט.
הספר מלא תיעודים היסטוריים וחשיפה של דברים שלא קראתי במקומות אחרים.
למשל: יהודים שברחו מגרמניה בשנת 1933 חזרו לגרמניה בשנת 1934 כי חשו בהתמתנות.
הספר מתמקד מעבר לעבודת דוד כשגריר ונקודת מבטו על המתחולל בגרמניה באותם השנים גם בחוויותיה של ביתו מרתה.
מרתה נהנית מאוד מהחיים בגרמניה בשלב הראשון, היא חווה את הנשפים והאירועים וחווה כמה פרשיות אהבים ביניהם רודולף דילס המפקד של הגסטאפו ומסופר עליו רבות בספר.
כמו כן אנחנו מתוודעים בספר לדמויותיהם של ארנסט רהם הרמן גרינג ויוזף גבלס מנקודת מבט שלא נתקלנו מהם בספרים אחרים.
וכמובן היטלר בעיקר דרך המפגשים שלו עם דוד.
הדבר הכי מצמרר בספר הזה הוא התעלמותם של מדינות אירופה האחרות מהזוועות שקורות בגרמניה ביום יום.
התהליך שבו היהודים הופכים לאזרחים חסרי זכויות הלינצ'ים ברחובות כלפיהם והשינוי שחל בהיטלר לאט לאט ובהדרגה.
השגריר דוד היה מהראשונים להתריע על כך ועל הסכנה שהיטלר וזכה להתעלמות מהשלטון האמריקאי.
בגן חיות הטרף הוא ספר חשוב שכתוב היטב.
הוא מצמרר לעיתים ומרתק לרוב.
הוא ספר היסטורי לכל דבר שמתעד תקופה חשובה מאוד במעבר של מדינה משלטון דמוקרטי לשלטון דיקטטורי אכזרי ונוראי.
זהו ספר חשוב מאוד שאני ממליץ עליו בחום רב.
מרתק בצורה בלתי רגילה ומצמרר באותה המידה.