תני לשירה בכורה / אורי פרסטר
הוצאה עצמית
52 עמודים

אני מעריך מאוד את הוצאה עצמית הוצאה לאור.
הסיבה העיקרית היא שמעבר לתוכן הספרים אם הוא טוב או לא טוב הם מייצרים חשיפה למשוררים צעירים שאולי הוצאות אחרות לאו דווקא משיקולים מקצועיים לא היו מוציאות את ספריהם.
מה שאני אומר הוא כמובן בגדר השערה בלבד ועדיין אני נחשף בזכותם למשוררים צעירים מוכשרים וזה בעיני דבר נפלא.
אורי פרסטר משוררת בתחילת שנות העשרים לחייה וזהו ספרה הראשון.
תמיד אני מתייחס לכריכה בספרי שירה כי הכריכה מרמזת לא מעט על התוכן.
רישום יפה של בחורה בסביבה אורבנית צועדת לכיוון מסוים עם הגב אלינו אבל פרסטר בשיריה לא מפנה לנו את הגב היא חושפת אותנו לעולמה הרוחני, הפנימי של צעירה מלאת תחושות ורגשות ושירה מאוד גלויים וכואבים בחשיפה שלהם כלפי העולם החיצוני.
פרסטר חושפת אותנו לפחדיה, להתמודדויות עם משברים, לאהבות נכזבות ועוד.

"בהלתך נכלאה
בין דלתות נעולות
וחלונות זכוכית,
בעילתך נבלמה על-ידי
חגורת בטיחות
אשר כרכה אותנו,
ומנעה משפתינו
להתנפץ."

יש בשיריה של פרסטר בוסריות מרעננת, תחושה שיש לאן לשאוף מבחינת השירים ותחושה שיש לה דרך ארוכה וטיפוס ארוך אבל גם בבוסריות הזו יש המון איכות.
דימויים מעולם התוכן הפנימי שלה, של אישה צעירה שמחפשת את מקומה בעולם, באהבה, בסביבה הטבעית שלה, מנסה להתמודד עם פחדים, קשיים, נפילות, חרדות.
שירתה של פרסטר חדרה אלי לפחות ומצאתי את עצמי מבין אותה ואת תחושותיה לא מעט למרות שאני מזמן לא בגיל 20+.

"בבבואתנו הרועדת על זגוגית משקפיך
ראיתי את הצלע ממנה נבראתי.
ההשתקפויות היו מעוררות אימה."

אורי פרסטר כותבת טוב ומעניין ואני סקרן לראות לאן שירתה תתפתח מכאן.
אני מאוד אהבתי.

מדיאה / אוריפידס
ספרי עליית הגג
150 עמ'
מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו

זו הפעם הראשונה שאני קורא את המחזה הנפלא והקלאסי הזה אבל הסיפור של המחזרה התחבר לי היטב עם יצירה יוונית קלאסית שקראתי לא מזמן "ארגונאוטיקה" של אפולוניוס איש רודוס.
הארגונאוטיקה שמספרת את מסעם של יאסון וחבריו הגיבורים בניסיון להשיג את גיזת הזהב גם מספר על התאהבות יאסון במדיאה.
יאסון ומדיאה גידלו ילדים ומשפחה לתפארת עד אותה בגידה שממנה מתחיל המחזה הזה.
קודם כל חשוב לציין שבספר שלפנינו מתמקד במחזה ולאו דווקא כיצירה ספרותית אלא כבסיס להצגת התיאטרון והוא בנוי כמחזה קלאסי וכך גם תורגם.
זה הו]פך את הקריאה בו בעיני לקלה יותר ומובנת יותר.
מה שהופך את המחזה הזה לכה מרתק זו הנקמה האכזרית כל כך של מדיאה.
נקמה כואבת ונוראית מכל שמעוררת בצופים תחושות מעורבות שנעות בין כבוד אדיר והזדהות עם כאב הדמות לסלידה ממעשה הנקמה הכה אכזרי וחסר פרופורציות.
מדיאה היא דמות מעוררת מחלוקת שהלכה עד הסוף עם הכעס והזעם שלה על בגידתו של יאסון, על הזלזול בה ורוקמת לאט לאט את המעשה הנקמני שלה.
לא היתה לי הזדהות עם אף אחת מהדמויות, כולן טרגיות בעיני וזה מחזה כואב וקשה בעוצמת האי מוסריות שבו.
אני חושב שכיצירה קלאסית מדיאה הוא ספר נפלא ולמי שאוהב מחזות אז על אחת כמה וכמה.
תרגומו של שמעון בוזגלו מצוין כרגיל וגם ההארות בהדקמה למחזה מוסיפות המון ידע.
כמו רוב היצירות היווניות הקלאסיות שאני מאוד אוהב ונהנה מהן כך גם נהניתי ממדיאה.
מומלץ

יומנה של משרתת / אוקטב מירבו
הוצאת הכורסא / הוצאת תשע נשמות
387 עמודים
מצרפתית: אסנת יקירה
איור העטיפה: שרית עברני

לפני שאתייחס לתוכן הספר ברצוני לומר כמה דברים על השילוב המרתק הזה בין שתי ההוצאות האלו.
קודם כל הן מניבות סדרת ספרים נפלאה, קלאסית ומרתקת ואני מאוד מתחבר עד כה לכל הספרים שיצאו מהחיבור הזה.
אני מאוד אוהב את עיצוב הכריכות המעניין והצבעוני שבולט מאוד על מדף הספרים ברשתות ומגרה את העין ויוצר סקרנות אצל הקונים ואוהבי הספרים אז זה לפני הכל, ואם צריך להחמיא אני מחמיא.
בטיימינג מאוד מעניין הספר הזה יצא כמעט במקביל להוצאה המחודשת של המאמר הכה חשוב של אמיל זולא "אני מאשים" שבו זולא יצא נגד האשמים האמיתיים בפרשת דרייפוס ועורר סערה גדולה מאוד בצרפת, מירבו התייצב לצד דרייפוס בפרשה ההיא והחיבור בין הרומן החתרני והמצוין הזה לבין פרשת דרייפוס בהחלט קיים ואף מוזכר בספר.
התקופה בה מדובר היא סוף המאה ה19, תחילת המאה העשרים בצרפת וסלסטין בחורה צעירה שמחליטה לעבוד כמשרתת ועבדה בפריז בבתים של אצילים ובורגנים מגיעה לעיירה קטנה בנורמנדי לשרת זוג עשיר וכותבת את קורותיה ביומן.
הספר הוא ביקורת חברתית נוקבת על החברה הצרפתית, על בעלי הממון והמעמדות בצרפת, על היחס לחלשים ועניים.
בעלי המעמד הגבוה רואים עצמם מורמים מעם, שחצנים וחסרי מוסר.
סלסטין מבינה את מעמדה אבל גם מבינה את כוחה ואת המשחק שהיא צריכה לשחק כשהיא נמצאת בסביבת בעלי הממון.
מדאם ומסייה המעסיקים שלה הם אנשים שונים מאוד אחד מהשני והיחס בעיקר של המאדאם כלפי סלסטין והעובדים הנוספים הוא משפיל במיוחד.
באותה תקופה בעקבות פרשת דרייפוס הגזענות בצרפת עולה ומתעצמת ומירבו מזכיר בספר זה את הפרשה דרך הגזענות והשנאה של האנשים כלפי היהודים באותה התקופה.
מירבו הוא סופר מצוין שחשוב לתרגם עוד מספריו שכן הביקורת החברתית שלו חשובה ורלוונטית מתמיד.
ספר מעניין שכתוב נפלא ומתורגם טוב מאוד על ידי אסנת יקירה.
מומלץ מאוד.

אלה היו השמים / סרחיו ביסיו
הוצאת תשע נשמות
230 עמודים
מספרדית: שוש נבון

סרחיו ביסיו הוא סופר אניגמטי, הוא מותח אותך בספריו ומביא אותך לנקודות חשיבה על המסר בספריו, הוא יודע לחדור לנפש הקורא בצורה ייחודית ולתאר סיטואציות מעניינות בצורה מאוד מקורית ומסקרנת.
בספר הזה ביסיו מתאר משבר זוגי שנובע משקרים והסתרות, משתיקה שמובילה לזעקות פנימיות.
גבר חוזר הביתה ורואה שאשתו נאנסת על ידי שני גברים, מהפחד שמא הם יהרגו אותה הוא מסתתר וצופה מהצד בכל האירוע, כשהאירוע מסתיים הגבר אינו מתגלה בפני אשתו ומספר לה את אשר ראה אלא מתנהג כרגיל.
כך מתחיל הספר הזה.
השיא מגיע כבר בהתחלה ומעמת את הקורא ההמום עם המידע הזה.
ביסיו לקח כאן הימור רציני מאוד, בניגוד למבצע סבתא כשאתה מתחיל הכי מהר שלך מאוד קשה לאט לאט להגביר את הקצב.
מכאן בעצם הסיפור מתחיל.
אבל ביסיו סופר מוכשר כי האונס הטריגר לסיפור האמיתי, זוגיות במשבר, שני הצדדים חוו טראומה ומעדיפים לשמור אותה לעצמם. לא מזמן הם חזרו לחיות ביחד לאחר שנתיים של פרידה ויש להם ילד משותף.
היא סופרת ילדים מפורסמת והגילוי של האונס עלול לגרום לה נזק חמור ולכן היא לא משתפת אף אחד והוא מצד שני חושש מההשלכות של האירוע אם יתברר שהוא עמד מנגד ולא חש לעזרתה.
הסיפור נע קדימה ואחורה ומתאר את הגבר במהלך השנתיים שהם חיו בנפרד והוא הכיר בחורה אחרת והספר נותן למערכת היחסים הזו דגש רב כמו גם לפראנויות הרבות של הגבר כגון הפחד מטיסה.
הספר לעיתים מייגע ולעיתים מעניין והאתגר של פתיחה כה חזקה לא עובד כאן עד הסוף.
ביסיו מצטיין בספרים שיש בהם לא מעט פסיכולוגיה אנושית מורכבת וסיטואציות ביזאריות ואת זה הוא עושה בהצטיינות.
זה ספר שנע בין טוב מאוד לבסדר ואני מצפה מביסיו ליותר.
אבל איני מערער לרגע על כשרונו הרב ואני חושב שספר זה מוכיח זאת.

הוצאת מאגנס
171 עמודים

מהו משל שלוש הטבעות ומהם מסריו לחברה האנושית?
בספר המעניין הזה מביאה לנו איריס שגריר את סיפורו הבסיסי של המשל ואת המשמעויות שלו עבור כל מי שחלק מהדתות המונותיאיסטיות.
המשל מספר על אב לשלושה בנים אהובים שירש מאבותיו טבעת והבטיח לכל אחד מהבנים כי יוריש אותה לו.
כשיום מותו של האב התקרב האב פנה אל צורף מומחה וביקש ממנו להכין שתי טבעות זהות לחלוטין לטבעת המקורית עד כי אף אחד לא יוכל לזהות את הטבעת המקורית.
הצורף עשה עבודה כל כך טובה עד כי האב עצמו לא הצליח לזהות מה הטבעת המקורית.
לאחר מות האב הבנים הציגו את הטבעת בגאווה, כל אחד מהם טען שהטבעת שלו היא המקורית.
שלוש הטבעות נמשלו לשלושת הדתות המונותיאיסטיות היהדות, האסלאם והנצרות כאשר כל אחת מהן טוענת שהיא הדת האמיתית כאשר כאן מדובר בסובלנות הדתית ואולי בניסיון למתן את התיאוצנטריות שיש לכל אחת מהדתות.
אבל אפשר להראות שתי גרסאות לסיפור.
גרסא ראשונה, רק טבעת אחת אמיתית וכל השאר מזויפות כלומר יש רק אמת אחת שנמצאת בדת אחת.
אפשרות שניה היא שאף אחת מהטבעות לא אמיתית ואף אחת מהדתות לא מייצגת את האמת.
שתי הגרסאות יכולות להיות רלוונטיות.
הסיפור מופיע במקומות שונים ובגרסאות שונות והמפורסמים שבהם הם במחזה "נתן החכם" של גוטהולד אפרים לסינג וביצירת המופת דקאמרון של ג'ובאני בוקאצ'ו.
הספר מדבר על גלגולו של המשל והמסרים השונים בכל גלגול והוא מעניין כמסר לחברה האנושית אבל החלק הטוב בספר שייך לאחרית הדבר ולנספחים שם מביאים כמה טיעונים מעניינים מאוד.
כמו הטיעון המוכר בדבר נדיבותו של האל.
בלתי אפשרי שהאל ימסור אמיתות נגלות לאדם מסוים או לקבוצה מסוימת ויסתיר את האמיתות מבני אדם אחרים.
האמיתות צריכות להיות זמינות לכל.
כל דת מכחישה את הערך של דת אחרת וכך בעצם נוצרות סכסוכים.
האם זו מטרת האל?
שאלה.
בכל מקרה ספר מעניין עם תובנות חשובות.
מומלץ למתעניינים בתיאולוגיה ובחברה האנושית.

הוצאה עצמית
151 עמודים

הורות היא אחד הדברים החשובים והמשמעותיים שקרו לי בחיים.
בתור ילד עם ילדות לא מאושרת ואולי ללא ילדות בכלל אני מנסה לעשות תיקון עם הילדים שלי, לתת להם מה שלא היה לי.
הורות זו עבודה מורכבת שדורשת לא מעט יכולת להבין את הילד שמולך ולדאוג לו מתוך מקום אותנטי ואמיתי שכולו אהבה ונתינה.
ילד עם הורים טובים ומכילים יגדל ברוב המקרים להיות ילד אוהב, מלא חמלה ורגש ואדם טוב יותר.
את הערכים כל הורה קובע בהתאם לתרבותו, המסורות שלו ועוד אבל יש קונצנזוס לגבי הנתינה ההכלה והמסרים החיוביים.
הספר הזה יש לו כמה פנים.
מצד אחד הוא באמת מקסים, מלא חן, צבעוני ומתומצת ומצד שני מאוד קלישאתי.
אני לא אוהב קלישאות, הם משעממות אותי וזה מרגיש לי כמו מנטרה חסרת תועלת אבל אני לא יכול להתווכח עם הצלחה.
המחבר הצליח לגעת בכל כך הרבה הורים וזו המתנה הכי גדולה מבחינתי.
הספר הוא לא באמת ספר הדרכה כי הרי לויטאלי אין באמת הכשרה מקצועית הוא הורבה כמו כל אחד מאיתנו אבל אולי משם מגיע סוד הקסם.
כשזה מגיע מאיתנו זה פשוט, אותנטי, נכון, מחבר אותנו.
אנחנו לא צריכים מיכל דליות או פסיכיאטר מומחה אלא הורה כמונו.
ויטאלי בוצ'אצקי הבין זאת ולכן הוא מצליח.
הספר צבעוני מאוד, חי, ומאוד פייסבוקי אם מותר לי לומר ואני לא מת על ספרי פייסבוק למרות שהטרנד הזה תופס חזק.
אבל אני בעד כל מה שיתרום להורים להיות טובים יותר, אוהבים יותר, חמלתיים יותר כלפי ילדיהם.
ובזה הספר מצליח.
הוא חיובי, מלא אהבה ונראה שהושקעה בו לא מעט אנרגיה טובה ואני מלא הערכה על כך.
הערה שחשוב לי לציין, בכריכה האחורית כתוב "פשוט פתחו אקראית כל עמוד שתרצו"
ובעמ' 13 כותב המחבר "החלטתי שצריך לקרוא את הספר לפי סדר מסוים"
אז אקראי או לא אקראי? צריך להחליט.
חוץ מזה? מקסים וצבעוני.
מתאים להורים שזקוקים למסרים חיוביים בגידול ילדיהם.