היהודי היפה /עלי אלמקרי

בשנים האחרונות נחשפתי להרבה ספרים שמקורם בערבית העוסקים ביחסים בין ערבים ויהודים. רובם עסקו ביחסים המורכבים בין יהודים וערבים כאן בארץ בתוך המציאות הפוליטית המתוסבכת שבה אנחנו חיים.

הספר "היהודי היפה" שונה מהספרים שנכתבו על ידי סופרים פלסטינים או ערבים ישראלים ותורגמו לעברית כי הוא עוסק ביחסי יהודים ערבים במולדת אחרת ובתקופה אחרת. למעשה, העלילה מתרחשת בתימן של המאה 17 על רקע התסיסה המשיחית שבתאית, דבר שמאוד ערער את היחסים בין יהודים וערבים באותה התקופה במדינה זו ואנסה להרחיב על כך בהמשך. על רקע זה מתקיים כאן בספר סיפור אהבה בין יהודי וערביה, שני צעירים, סאלם היהודי בן חרט הכפר ופאטימה הבת של המופתי.
לפני שאגיע לסיפור המרכזי חשוב להבין קצת את הרקע ההיסטורי של אותה תקופה בתימן כדי להבין את המורכבות של היחסים בין ערבים ליהודים באותה התקופה, יחסים שנעו בין סימביוזה לדחייה כפי שמתואר בגב הספר.
כאמור לעיל, הימים הם ימים של עליית התנועה המשיחית השבתאית (שבתאי צבי משיח השקר) בתימן. הרבה מיהודי תימן הצטרפו באותה תקופה לתנועה המשיחית וזה עורר את זעם המוסלמים. יש לציין שבאחרית הדבר ישנה הרחבה מאלפת בנושא זה. בתימן באותה התקופה לא ידעו ששבתאי צבי התאסלם ויהודים רבים המשיכו להצטרף לתנועה דבר אשר עורר את כעסו של האימאם שהעניש את היהודים, הטיל עליהם גזרות וחלקם אף גורשו. בתוך כל האירועים ההיסטוריים האמיתיים הללו, מתרחש סיפור אהבה שנוגע בהם וביחסים המיוחדים בין יהודים לערבים בתימן.
את הסיפור מספר סאלם עצמו (סיפור בגוף ראשון מעולם לא היה משימה קלה) על ההכרות עם פאטימה שהציעה ללמד אותו קרוא וכתוב.

" "לא מלמדים אצלכם קרוא וכתוב יא יהודי יפה?" ובדרך אגב שלא הורגלתי אליהם. היא כינתה אותי היהודי היפה, משל הייתי היהודי שלה. משכתי בכתפיי בתמיהה על השאלה. האמת היא שלא הבנתי את משמעות המילים קרוא וכתוב" (עמ' 10)

תוך כדי כך סאלם נחשף גם לשנאה כלפי היהודים ומבטא זאת בספר.

" "מהיכן אתם?" שאל אותי חוסיין כאשר שיחקנו מול חנות אביו הסמוכה לבית המלאכה של אבי. חוסיין היה בערך בגילי, בן עשר. אמרתי לו: אני מכפר רידה. מהארץ הזאת." הוא צעק: "היא לא של אביך. זובי הארץ שלנו. אתה יהודי כופר." לא ידעתי מה משמעות המילה כופר. ידעתי רק שאני יהודי. הילדים המוסלמים קראו לי יא יהודי. והמבוגרים היו מכנים את תושבי השכונה אל יהוד. באותם ימים הבנתי את הדברים על דרך הפשט. חשבתי שאני יהודי מחמת שם השכונה, ותו לא" (עמ' 24)

ויחד עם אותם אירועים סוערים, שבין היהודים לערבים ובין סאלם לפאטימה, אנחנו נחשפים לא רק לשונה ולמתחים שבין התרבויות אלא גם לדומה, לשירה המשותפת וחיבור התרבותי. למשל, מנהג נשיאת אישה שניה היה מקובל אז גם אצל יהודים וגם אצל ערבים. כך, שלמרות שאלו דתות שונות, הם רק גדלים ומחונכים באותו מרחב ומעשה לא היו שונים אחד מהשני בהרבה.
בהמשך, סאלם מלמד את פאטימה עברית והקשר מתהדק ביניהם וזה קצת כמו סיפור אהבה בלתי אפשרי שמוזכר לנו בלא מעט תרבויות ודתות, וכמו בכל אותם סיפורים קיימת התקווה שגם הקשר בין יהודים לערבים יתהדק. אבל בתוך כל זה נוצר מצב בלתי אפשרי וקשה ובשלב מסוים לאחר תיאור סיפור האהבה הזה שלטעמי הוא בסך הכל סיפור מסגרת כדי לתאר את מערכת היחסים בין יהודים לערבים באותה תקופה הסטורית חשובה בתימן הספר עובר לתיאור מורשת פאטימה.
מהי מורשת פאטימה ולמה היא חשובה לסיפור את זה הקורא יגלה עם הקריאה, ואני חושב שהחלק החשוב בספר ואולי גם יש בו הרבה מסרים פילוסופיים ומוסריים על כך שהשוני בין הדתות לא גדול ובסופו של דבר יש מי שנפגע מכל האיבה הזאת.
לזוג נולד ילד, אבל בנם הוא לא מוסלמי ולא יהודי כי אצל המוסלמים דתו של הילד נקבעת לפי האב ואצל היהודים דתו של הילד נקבע לפי האם, כך שהוא למעשה חסר דת, או בעל כל דת. וזה עשוי להיות מסר מטא-פילוסופי, שאולי הדת לא באמת חשובה. אבל, אי-דתו של הבן מוביל את סאלם לבחור בהתאסלמות לבסוף.
אבל סאלם הוא לא היחיד כי למעשה מתואר בספר גל של התאסלמויות, ואם שוב נחזור לשבתאי צבי שהרי הוא התאסלם בעצמו. כלומר בתוך סיפור האהבה המורכב והמעניין הזה, אם כי לא עמוק מספיק, קימת מציאות פוליטית והסטורית מורכבת מאוד. הסיפור האמיתי הוא החשיפה של הקורא לאותה מציאות ולהווי החיים המרתק והמעניין של יהודי תימן באותה התקופה. ולדידי זה מה שבאמת חשוב בספר הזה.
הייתי רוצה גם להתייחס לכריכה של הספר. אני חובב מינימליזם והכריכה גם בצבעה וגם באיור העדין שעליה משך מאוד את עיני בתוך כל הכריכות הזועקות בחנות שבה רכשתי אותה. היא מינימליסטית וזה כוחה. מעבר לכך היא בהחלט מעבירה את רוח הספר וזה לא פחות חשוב.
תרגומו של יהודה שנהב שהרבני נפלא בעיני. הספר קולח, מעניין וקריא מאוד. השירים המשובצים בו מעניינים והתקופה עצמה היא תקופה מאוד חשובה ומעניינת.
אם לקרוא את הספר הזה אז לא באמת בגלל סיפור האהבה אלא בגלל התקופה ובגלל הדרך שבה הספר כתוב.
כדאי בהחלט.

 jude

פרנסואה העזובי / ז'ורז' סאנד

פרנסואה העזובי / ז'ורז' סאנד

הוצאת עם עובד, סדרת מפרשים

187 עמודים

מצרפתית: יהושע קנז
יש ספרים שהם באמת משהו טהור ונקי שמשדר אהבה ואופטימיות ואני חושב שפרנסואה העזובי הוא מסוג הספרים שבהחלט התכוונו להיות כאלה.

הוא קודם כל ספר על אהבה וחמלה ומזה הכל מתחיל.

אבל הוא גם ספר על החיים בכפר ועל אנשים קשיי יום ועל מעמדות באירופה של התקופה הרומנטית.

פרנסואה הוא עזובי, ילד שננטש בינקותו על ידי הורים לא ידועים ואומץ על ידי זאבל תמורת כך שהיא תוכל לקבל כסף ותמורת זה שאולי יהיה לה משרת שיגדל. מדלן, טוחנת פשוטה שחיה עם בעל קשה ומריר, מרחמת על פרנסואה ולוקחת אותו אליה ומתייחסת אליו כבנה.

טוב הלב של הדמויות נוגע ללב ובאמת שיש כאן אהבה טהורה של אם לבנה  וישנה גם אהבת גבר לאישה שנובעים מאותו הסיפור.

סאנד לקחה את מוטיב החמלה והאהבה וטיהרה אותם.

יש כאן סיפור שיש בו פשטות והוא נקי ומרגש.

אני חיפשתי קצת מעבר לכל היופי והתום הזה ולא היה שם את זה אבל אין לי טענות.

לפעמים סיפורים כאלו מזככים את הנפש כשמסביב כל כך הרבה כאב ורוע.

לא צריך הרבה בחיים בשביל להיות שמח בחלקך.

מספיקה אהבה ונתינה עבור אדם אחר וזכית.

ספר מקסים וצנוע עם הרבה אור ואהבה.

עיני מים / דומינגו ויאר

עיני מים / דומינגו ויאר

הוצאת תשע נשמות

243

מספרדית מיכל שליו
את עיני מים לא קוראים ככה סתם, צריך ליד זה ארוחה טובה, רצוי בקבוק יין וארוחת פירות ים טובה.

לא הייתי מתנגד לאבטיח טוב עם צלוחית גבינה קשה ואיכותית אבל בכל מקרה הספר הזה עושה אותך רעב.

ליאו קלדס הבלש, גיבור הספר יודע לחיות את החיים בזה אין ספק, הוא גם יודע לפתור תעלומות אבל יש בספר הזה משהו נונשלנטי שגורם לך לקנא בגיבור הספר.

אין ספק שהסופר דומינגו ויאר לקח לא מעט השראה מבלשים ספרותיים מפורסמים כגון פיליפ מרלו, הרקול פוארו, מגרה ובוודאי עוד אבל הוא לקח את הבלש שלו והתאים אותו לגליסיה.

לא יכולתי שלא לעשות גוגל על גליסיה ועל ויגו ואין ספק שהנופים משכרים ונפלאים.

אנשים פשוטים עיר חוף יפה שחיים במקום קסום ופסטורלי אבל פשעים מתרחשים גם במקומות כאלו ובדיוק בגלל זה ליאו קלדס נמצא שם.

ליאו קלדס ועוזרו אסטבס חוקרים מקרה רצח של סקסופוניסט צעיר בחבל גליסיה.

תוך כדי החקירה הם נתקלים בטיפוסים שונים והעלילה מקבלת תפניות מעניינות וכמובן שבסיפורים מסוג זה לא אוכל להרחיב יותר מדי.

אבל המעטפת של העלילה לא פחות מקסימה מהסיפור עצמו כי הספר הוא לא בעל יומרות יוצאות דופן.

הספר הוא סיפור עם מוטיבים קלאסיים של ספר נואר, מוזיקה טובה, אוכל טוב וזהו ספר שנון שרק עושה אותך רעב ומלא קנאה שאתה לא יכול לקחת את המטוס הראשון לגליסיה מחר בבוקר.

אני אוהב את הבחירה של תשע נשמות בספרות קלילה ולא יומרנית מדי כי זה כיף.

ולפעמים יש מקום להרבה מאוד כיף בספרות.

אני אישית הייתי ממש זקוק לספר בלשי קליל ומרענן וקיבלתי את מבוקשי.

ספר קיץ מהנה מאוד.

אבל אל תקראו אותו אם אין לכם כוס יין טוב ומשהו טוב לנשנש.

אהבתהגורל / אבל י הרצברג

אהבת הגורל / אבל י' הרצברג

הוצאת יד ושם

103 עמודים

מהולנדית: אברהם הרצברג, גילה ברקלי
ספרי תיעוד ממחנות השמדה הם לעולם לא קלים לקריאה, המימד התיעודי ממקור ראשון של החיים במחנה ריכוז כברגן בלזן הוא חשוב מאין כמוהו.

בסוף מלחמת העולם השניה אחרי ששוחרר מברגן בלזן העלה הרצברג שבעה חיבורים על החיים במחנה.

סיפורים קשים וכואבים אך ביניהם גם יש לא מעט חמלה ואנושיות.

ניסיתי דרך נקודת המבט האובייקטיבית שלי לחפש בסיפוריו את חצי הכוס המלאה, את החמלה ואת העזרה ההדדית, את התקווה.

ללא תקווה אף אחד לא היה שורד את המחנות האלו.

כל חיבור כאן הוא קטן אך עם משמעות רבה.

אפשר לקחת מכאן קטעים רבים ואצטט 2 קטעים למרות שאני עושה עוול לרוב הספר.
"היינו חייבים להציע את מיטותינו כמו קופסאות גפרורים, כלומר כמלבנים, ללא בליטות או שקעים, ללא קמט על פני השטח. מה שהיה מונח מתחת לכיסוי לא היה באחריותו של מפקד המחנה. לא אכפת אם הונחו שם נעליים רטובות ומעופשות, או כביסה מלוכלכת מסריחה, הפשפשים יכלו לחגוג שם את נישואיהם, העיקרשמי שנכנס לצריף יוכל להשקיף בבת אחת על כל המיטות."

עמ' 39
"המפקד היה קודם כל עינוי יום יומי מכוון… אך נראה לי שבשביל הס"ס היה בו יותר מזה, ורצוי שניתן על כך את דעתנו. הם ספרו את הטרף שלהם, כפי שקמצן סופר את ממונו, בהתרגשות ובהסתאבות חושנית. המפקד היה להם עבודת קודש, השתכרות מהיקף עוצמתם בצימאון שלא ידע רוויה. אין זו לשון ציורית בלבד אם אומרים שהמפקד היה להם פולחן דתי ורחבת המפקדים שימשה לו מקדש."

עמ' 66
באחרית הדבר של הספר מביא לנו הרצברג סיכום שלו וגם את משנתו לגבי אירועי התקופה, בטקסט פילוסופי מרגש ומלא עוצמה.

ספר קטן עם הרבה כח ורגש.

כדאי מאוד לקרוא, בטח לקראת יום השואה.

המהמר \ פיודור דוסטוייבסקי

המהמר / פיודור דוסטויבסקי

עם עובד סדרת מפרשים

213 עמודים

מרוסית: נילי מירסקי
אפשר לומר בוודאות שהמהמר הוא לא מפסגת יצירותיו של הסופר המהולל פיודור דוסטוייבסקי אך אני בהחלט חושב שהוא ספר טוב ומרתק ויכול להיות בהחלט שאם מישהו יבקש ממני ספר של דוסטויבסקי להתחיל איתו הייתי ממליץ על המהמר.

אמנם יחסית ליצירות המופת הקלאסיות של המחבר הספר הזה יחסית קליל עדיין הוא מדבר על נפש האדם כמו שרק דוסטויבסקי יכול להעביר תחושות אלו.

יכולת הכתיבה הפנומנלית שלו מרתקת אותך וסוחפת אותך אל תוך עולמו העשיר ואל התיאורים הנהדרים.

כשאתה קורא דוסטויבסקי אתה צריך תמיד פסק זמן לפני שאתה עובד לספר הבא, הוא גורם לך לחשוב ולהרהר במה שקראת כרגע.

אלכסיי איוונוביץ הוא מורה משכיל שמועסק אצל גנרל לשעבר כמורה למשפחתו וביניהם בתו החורגת פולינה שאלכסיי איוונוביץ יתאהב בה בטירוף 

וכולם מבלים בחופשה ברולטנבורג שבגרמניה.

העיר ידועה במועדוני ההימורים התוססים שלה.

אל משפחת הגנרל מתלווה המרקיז דה גרייה אשר  אשר רכושו של הגנרל ממושכן אצלו.

כולם ובעיקר משפחתו של הגנרל מחכים להודעה על מותה של הסבתא העשירה ועל הירושה הענקית שעשויה להתלוות בעקבות הודעה זאת.

אך הפלא ופלא, לא רק שההודעה לא מגיעה אלא שמי שמגיעה בכבודה ובעצמה זו הסבתא הקשישה על כסא הגלגלים שלה צינית וחריפה וצמאה לחיות את החיים עד תומם.

הסבתא לחרדת כולם נסחפת לתוך הרפתקאת ההימורים שמשעשעת את הקורא אך גורמת למשפחתו של הגנרל לחשוש חשש אמיתי לירושה.

לסבתא לא אכפת מכלום, היא רוצה להנות.

הספר הזה עשיר בדמויות מרתקות ומעניינות וובעיקר מהרגע שהסבתא נכנסת לתמונה אתה לא יכול להפסיק לקרוא אותו עד תומו.

דוסטויבסקי בונה את העלילה בצורה חכמה ומרתקת ומסחרר את הקורא.

זה ספר על החולשות של בני האדם להימורים ועל התשוקה לאהבה וזה מתבטא היטב בטקסט.

רצוי ואף ראוי לתת מחמאות לנילי מירסקי על התרגום הנהדר.

ספר טוב ומעניין של אחד מגדולי הסופרים של האנושות.

על בהונות / אילנה וייזר סנש

על בהונות / אילנה וייזר סנש

הוצאת הקיבוץ המאוחד

255 עמודים
כשקראתי את הספר הזה עלה לי בראש השיר של טום ווייטס "מרתה" שם בשיר הזה מתקשר אדם מבוגר לאהובת ילדותו ומספר לה כמה הוא מרגיש החמצה על אהבה שלא היתה.

אבל אהבה מוחמצת זו אולי האסוציאציה היחידה שעלתה לי בהקשר לשיר ולספר הזה.

כל השאר שונה לחלוטין.

למה דווקא השיר הזה עלה לי לראש? לא יודע להסביר כנראה שהוא חזק בתודעתי.

אבל על בהונות הוא בדיוק מסוג הספרים שיכולים גם כן לחדור לתודעת הקורא ולהישאר שם כי זה ספר איכותי ומעניין בעל עומקים רבים.

נתחיל מזה שאילנה וייזר סנש כותבת טוב מאוד.

כתיבתה איכותית והיא יודעת לרתק את הקורא אל הספר.

זה ספר על אהבה אובססיבית, על תשוקה מוחמצת, על פחדים וחרדות.

אוריאל היה אהוב נעוריה של נעמי אך גם שנים לאחר הפרידה אוריאל לא מניח לנעמי.

הוא למעשה חי את חייה יותר מאשר הוא חי את חייו.

הוא אינו מסוגל להניח לה ומוצא את עצמו  בכל מקום בו היא נמצאת.

נעמי לעומת זאת מנסה לשקם את חייה ולהקים משפחה.

היא מביאה לעולם את דנה ומתעלמת במופגן או במוצהר מאוריאל ומהחשש מקיומו הכל כך מוחשי בעולמה ובעולמה של בתה.

העלמותו של אוריאל יום אחד מכניסה את נעמי לחרדות קשות יותר ולהתיות מה בעצם קרה.

האם היא יכולה לחיות עם העלמותו או האם נוכחותו כל כך דומיננטית בחייה?

המשולש הזה של נעמי אוריאל ובתה דנה מסתבך ונעשה בעייתי יותר.

הספר כתוב בצורה נהדרת ויש בו הרבה אלמנטים של ספר שנבנה לאט לאט כספר מתח מרתק מאוד.

אם חיפשתם ספר ישראלי ראוי ראשון ל2017 אני חושב שעל בהונות עונה על כך.

מומלץ בחום.

השען מאוורטון / ג'ורג' סימנון

השען מאוורטון / ז'ורז' סימנון
הוצאת עם עובד
342 עמודים
מצרפתית : רמה איילון

הספרים היחידים שקראתי עד היום מסימנון היו בעיקר ספרי הפקד מגרה ואני מאוד אהבתי את סגנון הספרים האלה ואת סגנון כתיבתו של סימנון.
הספר הזה חשף אותי למשהו אחר מהסופר הנהדר והפורה הזה.
למעשה מאוגדים בספר זה שני סיפורים שונים אחד מהשני אבל עם מכנה משותף אחד חשוב, היכולת שלו לגעת בנפש האדם, להיכנס לנפש גיבורי ספריו ולנסות להבין את תחושותיהם ומחשבותיהם.
אני אתחיל דווקא מהספר השני שהרגשתי יותר חיבור אליו והוא גם זרם לי יותר.
בסיפור זה אנחנו פוגשים את דייב גאלווי בעל חנות שעונים בעיירה אוורטון אשר בארצות הברית.
גאלווי ננטש על ידי אשתו לפני שנים שהשאירה אותו עם תינוק בן חצי שנה.
מאז הוא מגדל לבדו את בנו.
העניינים מסתבכים כאשר באופן בלתי צפוי הבן עוזב את הבית, בורח עם נערה בטנדר של אביו ומבצע פשע חמור.
המרידה הזו של הבן שהוא כל חייו של דייב גאלווי מעמתת אותו עם הקושי ההורות, עם זכרונות מילדותו שלו, עם הנטישה של אשתו לשעבר והניסיון שלו להיות שם עבור הבן בכל מצב.
זה סיפור שכתוב ברגישות רבה ונבנה מתח מעניין ככל שהסיפור מתקדם.
סימנון יוצר לנו מערכת יחסים מורכבת מאוד שכתוב היטב. הספר הזה זורם וקשה להניחו מהיד.
הסיפור השני "רוחות הרפאים של הכובען" הוא סיפור מעניין ומותח שהזכיר לי סיפורים בלעדיים אפלים שבהם הקורא חודר למוח ולמחשבותיו של הפושע "אולי אפילו הזכיר לי קצת את "ירח מלא" של מולינה .
מר לאבה, אדם רגיל מהעיר לה רושל בצרפת פותח בסדרת רציחות של נשים מבוגרות ממניעים שיתגלו בהמשך הספר.
רוב הספר מתרחש בראשו של מר לאבה.
הוא מתכתב עם עיתונאי שחוקר את המקרים באמצעות מכתבים והיחידי שבאמת יודע את זהותו הוא שכנו החייט מר קשודס.
הספר בעצם מנסה להראות לנו איך אדם רגיל מן היישוב מסוגל להפוך לרוצח סדרתי.
הספר הזה פחות זרם לי עקב מורכבותו וסגנונו אבל הוא איכותי לא פחות.
סימנון כותב נפלא ויודע לגעת בנפש הקוראים.
ספר מומלץ מאוד.

everton

מחייו של לא יוצלח / יוזף פון אייכנדורף

מחייו של לא יוצלח / יוזף פון אייכנדורף
סדרת מפרשים
119 עמודים
מגרמנית: ידידיה פלס

מעולם לא הסתרתי את העובדה שהתקופה הרומנטית היא התקופה האהובה עלי בהסטוריה כמעט בכל ז'אנר ספרותי או אמנותי.
אני אוהב את שירת התקופה ואת אמני התקופה.
ההתבוננות שלהם בטבע, ההתבוננות שלם באדם מול הטבע, דרך הביטוי שלהם נגעה בי, המון אקספרסיביות, המון פאתוס.
מעבר לכך אני שמח לסקור סוף סוף את הספר הראשון בסדרה המצוינת הזו שמחזירה לנו ספרות מופת איכותית ומצוינת.
אייכנדורף בדיוק כמו אמנים אחרים באותה התקופה כגתה או ויליאם בלייק או ציירים כמו פרידריך וויליאם טרנר הצליח לחבר אותי למהות של היצירה שלו במקום העמוק ביותר.
חייו של לא יוצלח הוא ספר פיוטי וקסום שמתאר לנו סיפור שהוא כמעט כמו אגדה על אדם, בחור צעיר, לא יוצלח וחסר שם שלוקח את רגליו, עוזב את בית אביו או מועזב תלוי איך מתבוננים בזה ומתחיל מסע נדודים קסום ומיוחד.
במהלך המסע הזה אליו מתלווה כינורו הוא נוסע לווינה ולרומא ומתאהב בבת אצולה סוג של אהבה בלתי אפשרית.
אל כל זה מתווספים תיאורי הנופים הנהדרים של אירופה הקלאסית.
אפשר להסתכל על ספר זה כחיפוש אחרי המהות, הרצון של אביו של אותו לא יוצלח שיתעסק בהמשך עסקי המשפחה אך לא באמת רואה בבנו את ממשיך דרכו ומשלח אותו לדרכו הוא סממן של חיפוש ואף מרדנות.
הנדודים האלו נותנים לו מקום לחיפוש עצמי ולחיפוש אחר זהות ואחר אהבה בין אם פנטזיונית ובין אם אמיתית.
הספר מתאר בעיני את הבדלי המעמדות באירופה, את חוסר היכולת של מעמדות שונים להתחבר או למצוא מכנה משותף ואף זוגיות.
אייכנדורף נותן לנו מבט אופטימי לכאורה על אירופה של אותה תקופה עם אותם תיאורים נהדרים של הנופים והשירים שמפארים את הספר המיוחד הזה ועם זאת יש תחושה שבסאב טקסט קיימת הרבה ביקורת על אירופה, על השמרנות ותחושה אירונית שבסופו של דבר מה שהיה הוא שיהיה.
זו נובלה שנשארת עם הקורא זמן רב אחר כך וניתן תמיד לחזור ולעיין בה.
אני חייב להתייחס גם לעיצוב הסדרת הנהדרת הזו של מפרשים.
המון השקעה ומחשבה נעשה כאן בבחירת העיצוב בסדרה זו.
אלגנטית, מינימליסטית, קלאסית, משדרת יוקרה ותחושה שאתה תרצה להקדיש מקום של כבוד בספריה הביתית לכל הסדרה הנהדרת הזו.
מומלץ בחום רב.

aychendorf

פרפר / אנרי שארייר

פרפר / אנרי שארייר
ספרי עליית הגג וידיעות ספרים
551 עמודים
מצרפתית : רפי קינן

אין דבר יותר יקר מהחופש.
החירות והרצון להיות חופשי זה הדבר הכי חשוב לאדם באשר הוא.
האמת היא שבגלל שרק בשנים האחרונות התחלתי לקרוא הרבה מאוד נחשפתי להרבה קלאסיקות שהייתי צריך להיחשף אליהם הרבה לפני.
פרפר הוא סוג של קלאסיקה ללא ספק.
ספר הרפתקאות מודרני אוטוביוגרפי מרתק ומרגש של אנרי שארייר.
פושע קטן שישב בכלא שנים על פשעים שלא ביצע.
שארייר שכבר ישב בכלא בזמן ההאשמה על רצח שלא ביצע לטענתו נשלח למאסר עולם עם עבודות פרך במושבת עונשים בגינאה הצרפתית.
שארייר בורח מהכלא ועובר הרפתקאות רבות ומגוונות.
נכלא שוב, בורח שוב, מצטרף לקהילה אנדיאנית וחי שם בזוגיות פוליאמורית.
שוב נכלא בבידוד ושוב בורח עד שמוצא את מנוחתו ונחלתו.
הרפתקאותיו הרבות של שארייר מסמרות שיער ואתה תוהה האם כל זה אמיתי.
אבל גם אם חלק מסיפוריו בדויים או עברו סוג של מתיחה הסיפור עדיין מרתק.
הספר כתוב היטב ומרגיש כמו ספר מתח מרתק שמדבר על אנושיות וחופש והרצון לנצח מערכת מושחתת ונקמנית.
תיאורי בית הכלא והעבודות לא פשוטות וזה זרק אותי לסיפורי כלא אחרי כמו אקספרס של חצות או חומות של תקווה.
פאפיון, פרפר.
לא סתם ולא במקרה מכונה אנרי שארייר פרפר.
ככל הנראה הסימבוליות של סמל החופש האולטימטיבי הפרפר התאימה את עצמה בול לאדם שהפך סמל למאבק בחופש ובחירות.
זה ספר על נחישות ומאבק חסר פשרות ברצון לחופש.
גם אם לעיתים הספר מייגע עדיין בעיני הוא ספר מרתק וכתוב היטב ומותח ברובו.
אני אוהב מאוד סיפורים כאלה ועל אחת כמה וכמה כשהם אוטוביוגרפים שמתארי אירועים אמיתיים.
יש לי חיבה לסיפורי גבורה שמבוססים על מקרים אמיתיים.
פרפר הוא יופי של ספר.
מומלץ בחום.

 parpar

נשיקה בכיס ועוד נשיקה / שלומית כהן אסיף

נשיקה בכיס ועוד נשיקה / שלומית כהן אסיף
ספרית פועלים
45 עמודים
איורים: הילה חבקין

קַח אֶת הַנְּשִׁיקָה
שְׁמֹר אוֹתָהּ בַּכִּיס.

אִם תֵּלֵךְ לְאִבּוּד
אִם מִישֶׁהוּ יַרְבִּיץ
אִם מַשֶּׁהוּ יַכְעִיס
יֵשׁ לְךָ נְשִׁיקָה בַּכִּיס.

אִם תִּהְיֶה עָצוּב
אִם דִּמְעָה שֶׁל גֶּשֶׁם
תִּרְקֹד לְךָ עַל רִיס
יֵשׁ לְךָ נְשִׁיקָה בַּכִּיס.

הנה ספר שירים לילדים נהדר שיצא מחדש ואיזה כיף.
כולו שירים של אהבה, חיבוקים, חברות ואופטימיות.
מאוד כיף לדףדף בספר כזה עם הילדים, לקרוא להם שירים שחלקנו גדלנו עליהם ושפשוט עושים טוב בלב.
לא כולם מוכרים ולא כולם נכס צאן ברזל של שירי הילדים אבל הכתיבה של שלומית כהן אסיף פשוטה, נוגעת ועושה טוב לילדים.

בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי
יֵשׁ עוֹד לֵב,
בִּפְנִים עוֹד לֵב
וְעוֹד לֵב.
בַּלֵּב הֲכִי קָטָן
יֵשׁ נְקֻדָּה.
מִישֶׁהוּ נָגַע בָּהּ
וְהִיא רָעֲדָה.

הספר מעוצב בפורמט קטן שאפשר לקחת גם לטיולים ולקרוא בדרך והאיורים של הילה חבקין פשוטים נוגעים ולא משתלטים על הפוקמט.
משאירים הרבה מקום ללבן ולטקסט לקבל את כל תשומת הלב הראויה להם.
יופי של ספר שירים שכיף להיזכר בהם.
לספר זה נוספו גם כמה שירים בביצועם של אריק איינשטיין ויהורם גאון.
מומלץ.

 kis

בלוג בוורדפרס.קום.

למעלה ↑