גברת בירד היקרה / איי.ג'יי. פירס
תמיר // סנדיק
359 עמודים
מאנגלית: דנה טל

עוד ספר ביכורים מרתק שתמיר סנדיק ברגישות שלהם ידעו לבחור ולהביא אותו לקוראים בעברית.
גם הוא כמו ספרים לא מעטים לאחרונה גם בהוצאה זו עוסקים בתפר הדק שבין המלחמה לרגישות ואנושיות, החיפוש למצוא מפלט אנושי רגיש שנותן לגיבורים בספרים תחושה של שפיות נוכח הכאב, ההרס וההרג.
הסיפור הזה.
לפעמים החיים מנתבים אותנו למקום שהיא יכול להועיל לחברה ולאו דווקא למקום שבו היינו רוצים להיות וזה סיפורה של אמלין לייק שחלמה לתרום למאמץ המלחמתי באמצעות עבודה עיתונאית אבל מצאה עצמה במגזין נשים עובדת תחת הנרייטה בירד השמרנית בעלת דיעות מאוד נוקשות לגבי נכון ולא נכון ולגבי מוסר.
בטור העצות שלה שנקרא גברת בירד היקרה בירד לא מוכנה לענות על שאלות רבות שלטענתה לא מוסריות ולא מתאימות לאופי העיתון ואמילין שקוראת את המכתבים מתוסכלת מגישתה של בירד.
אמילין מחליטה לעשות בעצמה צעד לא מוסרי כביכול ולשקר למעסיקתה ולענות במקומה ובשמה לאותן נשים שזקוקות לעיצה בנושא זוגיות, התלבטויות רבות, נשים שהמלחמה מותירה אותן מבולבלות, מתוסכלות וכואבות.
ההתחזות הזו היא רק חלק מחייה המורכבים של אמלין שמנסה לסייע לחברה שנכנסה להריון ולהתמודד עם סיפור אישי וכל זאת תחת הפצצות הגרמנים את לונדון והסיפור של אנגליה ותושביה באותם ימים.
ספר מרגש ונוגע שמשלב בין מלחמה ואדם שמנסה להמשיך בחייו ולהתמודד.
אהבתי מאוד.

פקעת / זיוה עודד
הוצאת כרמל
234 עמודים

אתחיל סקירה זו דווקא מהכריכה המסקרנת, דמות שקועה בתוך גזע עץ, עטופה כולה אבל לא כולה כלואה, יש פתח ויש מקום לצאת ולהשתחרר מהחניקה העוטפת הזו ואם מתבוננים היטב הדמות גם מחייכת.
אני חושב שבחירת האימאג' לכריכה נעשה במחשבה רבה מתוך רצון להעביר את תחושת הספר המורכב והרגיש הזה ותחושת הפקעת שעוטפת את הדמויות בו.תחושה שדור רודף דור והדמויות בו כלואות במן אותה מציאות קשה וסוגרת.
המחברת היא פסיכולוגית וזה ניכר בספר שמתאר מצבים רגשיים מורכבים שרק מי שעוסק בנפש האדם יכול לכתוב וזיוה עודד עושה זאת בצורה מעניינת מאוד שכתובה היטב בספר שלעיתים לא קל לקריאה ועדיין קשה להתנתק ממנו ומהדמויות שמתוארות בו.
הדמות העיקרית בספר הוא יוסף בן לרחל, אישה מסובכת ואובססיבית שחוותה ילדות קשה התייתמות ונטישה, מתאהבת יעקב שבוגד עם רחל באשתו ונראה שהפקעת שלה רק מסתבכת ועוטפת אותה.
לאחר לידת יוסף הם חיים במנזר ויוסף גדל לתוך מציאות קשה, חוסר יציבות רגשית ונפשית, יוסף בסופו של דבר מבין שההיחלצות מהפקעת תלויה אך ורק בו.
הספר מתאר את התהליכים שעוברים הדמויות, את המורכבות של החיים ואת הקשיים שאנחנו סוחבים איתנו בעקבות טראומות ילדות.
זהו ספר מורכב ופסיכולוגי ועם זאת מעניין מאוד ברובו ולכן אני ממליץ על קריאתו.
כדאי.

תחת שמי ארגמן / מארק סאליבן
הוצאת אריה ניר
567 עמודים
מאנגלית: תמי לימון

אני יכול להבין למה הספר הזה הפך לרב מכר הסטרי, יש כאן סיפור לוהט ששנים גיבור הספר לא סיפר אותו לאף אחד, חי עם הסוד של סיפור חייו ובדרך מקרה הגיע הסיפור לאוזני הסופר מארק סאליבן שנסע לפגוש את ללה ולשמוע את סיפורו.
כמו שבדרך מקרה הסיפור התפרסם כך בדרך מקרה הפך ללה לגיבור.
המלחמה לא עניינת אותו והוא לא חיפש שם אקשן שם אבל חייו הגיעו לצמתים המרכזיים במאבק נגד הנאצים.
השנים הם השנים האחרונות של המלחמה 1944-1945 ומילאנו מופצצת ולכן הוריו של ללה מחליטים לשלוח אותו לפנימיה באלפים שם הוא נהיה מעורב בהברחת פליטים.
לאחר מכן ללה שמגיע לגיל הגיוס חוזר למילאנו ובלחץ אביו מתגייס לצבא הגרמני ונפצע.
הפציעה של ללה מגלגלת אותו לתפקיד חשוב ביותר, נהגו ומתורגמנו של אחד האנשים הכי חשובים בהיררכיה של הצבא הנאצי באיטליה הגנרל האנס ליירס ומנצל תפקיד זה כדי לרגל אחרי הנאצים ולעזור לפרטיזנים.
בין לבין נמצא גם סיפור אהבה בין ללה לאנה שמלווה את הספר ברקע.
למרות מספר עמודיו הרב "תחת שמי ארגמן" הוא סיפור מרתק ברובו שמביא לנו סיפור חיים מלהיב ומיוחד.
אני פחות אהבתי את כתיבתו של סאליבן שהיא לא מספיק טובה בעיני אבל הסיפור מחזיק את הספר ויוצר עניין ובסופו של דבר יש לנו כאן ספר מהנה במיוחד.

רכבת הבוקר לפריז / ז'אן פיליפ בלונדל
הוצאת כתר
173 עמודים
מצרפתית: רמה איילון

רכבת הבוקר לפריז הוא מסוג הספרים הקטנים שמשאירים עליך רושם רב ומשפיעים בצורה כלשהי על כל מי שקורא אותו.
יש משהו בסיטואציה שבחר בלונדל שמייצרת חוסר נוחות גם בגלל המיקום של הסיטואציה וגם בגלל עוררות של זכרון שרצינו לשכוח.
רכבת היא מקום קלסטרופובי וצפוף, הרבה חושים פועלים ברכבת, חוש הראיה והשמיעה של הרעשים מסביב, חוש הריח.
בנסיעה בינעירונית בבוקר ולא משנה אם זה לתל אביב או לפריז אנשים מחפשים את רגעי השקט שלפני היום הסוער שלפניהם.
גם ססיל ופיליפ, 2 אנשים שבחרו לנסוע ברכבת הבוקר לפריז כל אחד לענייניו.
פיליפ גבר כרסתן וססיל בחורה לקראת סוף שנות הארבעים שלה, אשת עסקים יפה ומרשימה יושבים אחד ליד השני ברכבת ומזהים אחד את השני. בצעירותם הם היו בקשר, קשר אהבה שנגמר רע והם לא מדברים ביניהם, נבוכים ומעדיפים לא לחשוף את העובדה שהם מזהים, מכירים, נזכרים ונפגעים מחדש לאחר 30 שנה.
כל אחד מהם נזכר באותה תקופה, משליך את זה לחייו היום וחווה מחדש את אותה אהבה, את אותם פצעים.
בשקט בשקט בלונדל נותן לנו להכנס לתוך נשמתם וזכרונותיהם של הדמויות וחושף אותנו לאותה אהבה.
דרך הזכרון והפגיעות הדמויות רואות את מה שיש בחייהן כיום ולומדות לקבל את הטוב כמו הרע, הזכרונות הן כמו דיאלוג שקט, ללא מילים, פוצעות וחודרות.
בלונדל מדי פעם נותן לנו תזכורת שהדמויות נוכחות שם במציאות בטקסט מינימליסטי ויפה.
הנובלה הזו נפלאה בעיני, כל כך שקטה וכל כך עוצמתית במינוריות שלה.
בכלל כל הסדרה הזו של כתר היא סדרה מעניינת ואיכותית.
מומלץ בחום.

מיילו, פתקים דביקים & מוח קפוא / אלן סילברברג
ספרית פועלים
216 עמודים
מאנגלית: נגה שביט

התייתמות מאם או מאב היא טרגית עבור ילד, משנה את חייו, את אופי התפתחותו ואת אישיותו אבל גם גורמת לו בסופו של דבר להבין שהחיים ממשיכים, החיים ממשיכים והזכרון נשאר.
מצאתי בספר המקסים הזה הרבה קוווי דמיון לחייי שלי התייתמתי מאמא ועברתי שלוש מקומות בשלוש שנים, ויותר בתי ספר ממקומות כך שחוויתי ילדות בלתי נשכחת בהרבה מובנים וכזו שיש בה לא מעט דמיון למיילו.
גם מיילו שעבר חמישה בתי ספר והתייתם מאימו מתקשה להתאקלם בבית הספר החדש ונראה שהכל הולך לו הפוך.
הוא מאוהב בסאמר היפה שלא מודעת לקיומו ומנסה למצוא כל דרך להשתלב.
אלך סילברברג כתב ספר שמשולבים בו רגעי שמחה ועצב, תקוה ואכזבה והכל בספר ילדים מתוק ומרכש.
הספר הופך לקליל יותר באמצעות האיורים הנפלאים שמוסיפים את ההומור והקלילות ועושים את הספר הזה כיפי במיוחד.
זהו ספר התבגרות של ילד שמתמודד עם אתגרי החיים הלא פשוטים, עם זכרון אימו ועם החיים בלעדיה, עם הילדות ובית הספר והחיבור עם האב ושאר המשפחה.
ספר ילדים מקסים ומלא חן שגרם לי להתרגש גם בגלל החיבור שלי אל הדמות הראשית.

המנהרה / א.ב. יהושע
הספריה החדשה
323 עמודים

עד היום לבושתי קראתי מעט מדי ספרים של א.ב. יהושע. הסיבה העיקרית לכך נובעת מזה ששניר קראתי מעט מדי ספרים ורק כשהפכתי לבלוגר והתחלתי לקרוא הרבה קראתי בעיקר את הדברים החדשים שיצאו ולא התפניתי לקרוא כמעט קלאסיקות. אני מבין את טעותי כיום ואת הפספוס הרב בעובדה שלא קראתי מספיק מכתביו כי א.ב. יהושע הוא מהאיכותיים שבסופרים שיש לנו כאן.
במנהרה יהושע נוגע במגוון נושאים ובכולם הוא מטפל בצורה מאוד מרשימה.
מודה שהיה לי קשה להכנס לספר אבל בערך מעמוד מאה לא יכולתי להסירו מידי כי העלילה הפכה להיות מרתקת ומגוונת ומעניינת ובתוך הסיפור העצוב לכאורה של אדם שלאט לאט מאבד מזכרונו ומנסה להתמודד עם כך יהושע מצליח להכניס הרבה הומור לספר הזה הסיטואציות משעשעות שמראות גם את כשרונו ככותב.
העלילה מתמקדת בצבי לוריא מהנדס דרכים בגמלאות שלאט לאט מתחיל לאבד את זכרונו ואבחון הנוירולוג מדאיג את לוריא יותר ויותר
דינה אשתו של לוריא רופאה בעצמה משכנעת את לוריא שכדי להתמודד עם מצבו הוא חייב לחזור לשטח ומארגנת לו ייעוץ בהתנדבות כאשר הוא מתלווה לעשהאל, מהנדס צעיר ובן של בכיר לשעבר בחברה בה עבד לוריא כשמטרתו של לוריא הוא לעזור לו לתכנן מנהרה סודית באיזור מכתש רמון ולשכנע את הועדה כי המנהרה נחוצה.
על הגבעה בה מתוכננת המנהרה להיבנות חיה משפחה פלסטינית שנמלטת מזהותה והסיפור מכאן הולך ונעשה מעניין יותר ויותר.
יהושע לא חושש לגעת בנושאים פוליטיים מורכבים ועושה זאת בעדינות ובצורה חכמה מבלי לפגוע בעלילה.
הוא מסתובב עם שני מכשירי טלפון ומחובר מאוד לאשתו שמשתדלת לעטוף אותו ולשמור עליו.
יהושע מצליח לגעת בנושאי הספר בהומור רב וברגישות רבה והספר נפלא וזורם וגם ברגעים קשים וכואבים אנחנו מחוברים לדמויות ובעיני זהו ספר טוב מאוד ומומלץ לקריאה.
המעקב שלנו אחר הידרדרותו של לוריא השיטיון שמשתלט על מוחו ועל המורכבות של הבעיות בבית והקשיים של אשתו אל מול הרצון שלו לסייע לעשהאל מעניינים וכתובים היטב.
המנהרה היא סימבול, סימבול לחיפוש אחר נקודת האור שתוביל את צבי לוריא לצלילות שלו או אולי לעולמות אחרים ואולי גם יש למנהרה משמעויות פוליטיות, הסיפור עצמו מלא בחידתיות ודימויים רבים ויהושע לכל אורך הספר מצליח לשמור על רמת עניין אחידה.
מומלץ בחום.

המכונה נעצרת / א"מ פורסטר
הוצאת נהר
91 עמודים
מאנגלית: מירי אליאב־פלדון

הספרות הדיסוטופית והמגוון הרחב שלה נגעו בתופעות חברתיות או ניסיון להזהיר את האנושות מפני עתיד קודר ובדרך כלל עסקו בחברות טוטאליטריות קיצוניות מאוד ולרוב בספרים האלו היתה דמות שהתמרדה או יצאה כנגד המשטר וניסתה לשנות את המצב הקיים והקודר.
פורסטר בספר זה הצליח בצורה מסוימת לחזות את העתיד ואת ההווה בו אנחנו חיים כיום בצורה די מוצלחת.
אם אנחנו מתבוננים על החברה בה אנחנו חיים היום אין כמעט תקשורת בינאישית, אנחנו חיים דרך מסכים, מתנהלים דרך מסכים ונראה שלאט לאט זה אף מקצין. האפליקציות, הראש למטה דרך הטלפון, אנשים שיושבים אחד בסמוך לשני ומסתמסים במקום לשוחח עולם הרשת החברתית הנרחב ורק על זה אפשר לכתוב סדרת מאמרים שלמה ותזות על התופעה הזו.
אבל הסגידה שלהנו למסכים קטנים כגדולים מעלימה לאט לאט את היכולת לתקשר פנים מול פנים.
בעולם הדיסוטופי של פורסטר בספר שנכתב בשנת 1909 אנחנו חווים עולם קודר ועצוב שבו קיימת מכונה שהשתלטה על חיי בני האדםאשר בנו אותה ומנתבת אותם דרך המסכים, בני האדם חיים מתחת לפני הקרקע כאשר פני כדור הארץ לא ראויים לחיים ואפשר לעלום רק עם משאף, כל אדם חי בתא משלו שם הוא חווה את העולם, יכול לשנות אווירה, מזג אויר ולתקשר עם אנשים אחרים.
הבדידות הזו שלמראית עין נראית כמו כפר גלובלי וירטואלי הוא למעשה אשליה .המכונה כביכול מעניקה לאדם את כל מה שהוא צריך וגורמת לו לחוש שתקשורת בינאישית אינה נחוצה יותר.
בתוך העולם הזה קונו רוצה לראות את אימו ולא דרך המסך אך אימו רואה בזה כפירה. קונו לא מוכן לוותר ומתחיל את המסע לעבר אימו ואולי גם לסופה של המכונה.
זוהי נובלה קצרה אבל הרלוונטיות שלה לימינו היא מדהימה, התובנות שלה חשובות והיא בהחלט מומלצת.