איש כוכב / בועז כהן
מרום תרבות ישראלית
173 עמודים
איורים: קארין כהן
תרגום השירים: ליאור מורבך
עיצוב והפקה: חגי מרום

היה לי כואב במיוחד כשהודיעו שדייויד בואי נפטר, אמן אהוב ונערץ עלי במיוחד, זמר ייחודי, אני זוכר שקראתי בשקיקה את הביוגרפיה עליו שכתב מארק ספיץ, החיים המיוחדים שלו, הצבעוניות שלו, העובדה שהוא התאים את עצמו ואת המוזיקה שלו לתקופה ועדיין נשאר איכותי וייחודי לאורך כל הדרך.
בואי היה אמן נפלא והמוזיקה שלו לא תישכח עשורים רבים קדימה.
כשאדם כמו בועז כהן, איש מוזיקה בכל רמח אבריו, שמבין מוזיקה, שחוקר מוזיקה, שחי נושם ומשדר מוזיקה אבל גם יודע לספר סיפור והוא הוכיח זאת היטב בכתיבה האוטוביוגרפית שלו לוקח את השירים של דייויד בואי, ומספר סיפור על האמן דרך השירים, אבל מביא אותם ממקום אישי וייחודי נותר כאן ספר שהוא פנינה.
הייחוד של בועז כהן כמספר סיפורים זה לא רק שהוא מביא את הסיפורים והאנקדוטות מהקריירה של בואי אלא שהוא מביא אותם דרך הפריזמה שלו, דרך סיפורי הילדות שלו, דרך איך שהוא חווה את בואי וזה הופך את הספר הזה לאישי יותר, למיוחד יותר ולא לעוד כתיבה ביוגרפית יבשה יותר או פחות.
כשמרום תרבות ישראלית לוקחים על עצמם פרויקט הוא בדרך כלל מלהיב, משולב מדיות ספרותיות ומעוצב בצורה מוקפדת ויש בספר הזה כמה ערכי מוסף שהופכים אותו לספר ששווה לשמור בספריה הביתית.
נתחיל מהאיורים של קארין כהן המוכשרת שכל איור שונה בטכניקה, מחובר לתקופה, לאמן ולשיר, עבודות בשחור, רישומים מלאי עומק ורגש.
נמשיך בניקוד קטעים מהשירים של בואי שהופכים אותם מפזמונים לשירה ומראים את העומק בכתיבה של בואי.
ספר נפלא באמת על אמן מיוחד ומשפיע לא על תקופה אלא על תקופות.
בואי הוא אמן על זמני וכך גם המוזיקה שלו.
ספר מומלץ מאוד.

התיקון / דיוויד באלדאצ'י
הוצאת מודן
406 עמודים
מאנגלית: נורית לוינסון

הספר הזה בא לי טוב, אני נמצא במן משברון קריאה קטן כזה.
אצלי משברון קריאה זה לא כשאני לא מסוגל לקרוא ספרים אלא שאני תקוע זמן רב עם ספר עקב חוסר זמן או חוסר חשק, כנראה שכל אחד והמשבר קריאה שלו.
אז הספר הזה בא לי טוב כי הוא ספר מתח מאוד אפקטיבי ובאלדאצ'י הוא סופר מתח מיומן.
אמשיך ואומר שזהו ספר הראשון של באלדאצ'י שאני קורא ומן הסתם גם הראשון בסדרת הבלש איימוס דקר.
דקר הוא בלש מבריק ועקשן אבל יש לו יתרון אחד משמעותי, הוא בעל זכרון צילומי שעוזר לו לפתור תעלומות שאחרים אינם מסוגלים.
דקר סוחב עמו טראומה משפחתית קשה וזה מלווה אותו לאורך דרכו המקצועית.
יום אחד בדרכו למשרדי האף בי איי שם הוא נקלע לזירת רצח והתאבדות, אדם בשם וולטר דאבני יורה למוות במורה בשם אן ברקשייר ומתאבד.
לכאורה אנשים רגילים ללא עבר פלילי, מתפקדים וההרג וההתאבדות הזו מעלים סימני שאלה.
דקר יוצא לחקור את האירוע אך בשלב מסוים באף בי איי מורידים אותו מהתיק. דקר אינו מוותר ונכנס לעובי הקורה כדי לגלות מה עומד מאחורי הפרשייה המוזרה הזו.
זה הבסיס לספר מתח הזה שיהיה לטעמי רב מכר.
הוא לא מיוחד מדי, הוא די קלישאתי ודי משחק בחוקים של הז'אנר אבל זה עובד ועובד טוב.
באלדאצ'י מיומן והספר הוא ספר מתח אפקטיבי מאוד שמספק את הסחורה ומספק הנאה לקוראיו.
מומלץ לחובבי הז'אנר.

בלי מחסומים / רע אקהויז
הוצאת גרף
241 עמודיםהמציאות בישראל היא מציאות מאוד מורכבת, מבחינה פוליטית, מבחינה מדינית, מבחינה חברתית.
אחד הקונפליקטים הכי גדולים בלחיות כאן זה המקום של הזהויות הלאומיות שלנו והביקורת של החברה כלפי מערכות יחסים בין הלאומים היהודי והערבי, אבל בתוך המציאות הזו והביקורות החברתיות ישנו היוצא מן הכלל, כשחיים בתוך קלחת כזו מורכבת עם חברות שמרניות קשה לנו לפרוץ אותם, קשה לנו לעשות דברים שחורגים מן הכלל מפחד שמה יחשבו עלינו ומה יאמרו.
אבל אהבה ולפעמים הרגש והתשוקה גוברות על אותם מחסומים שמרניים של החברה בה אנחנו חיים ומתוך המציאות ההזויה הכולאת אותנו או שומרת עלינו יכולים לקרות הפתעות ודברים בלתי צפויים וזה מה שקרה למחבר הספר הזה בהיותו חייל.
אקהויז כתב כאן קטע אוטוביוגרפי דוקומנטרי כמעט של סיטואציה שיכולה להיות הזויה עבור רובנו ותמוהה אבל עבור אקהויז זו היתה המציאות והחוויה.
אקהויז מספר על חייל צעיר, מפקד על מחסום בשטחים שמוצא את עצמו נכנס למערכת יחסים רומנטית, מינית מלאת תשוקה עם אשת תקשורת ערביה יפייפיה בשם דיאנה.
הקשר שנבנה לאט ביניהם עד שהגיע לשיא מתואר בספר בשפה קלה וכיפית לקריאה, הרומן ההזויה הזה לוקח אותנו לאותן קשיים ותסכולים של אנשי משני עברי המחסום, לחיילים שנמצאים במציאות קשה ומורכבת יום יום, לאזרחים הפלסטינים עם קשייהם ולדיאנה היפה והנוצריה שנכנסת ויוצאת מהמחסום עד הפגישה עם רע החייל.
הקונפליקט בין היותו חייל יהודי לרצון להיות עם הערביה היפה שמפלרטטת איתו מעמיד את הדילמה המוסרית של רע איפה הגבול, אישה נשואה, מבוגרת ממני, אני חייל ומה שאני עושה גם אסור וגם מסוכן, מה האינטרס שלה?
מעבר לרומן רומנטי מיני, אוטוביוגרפי זהו קודם כל רומן פוליטי כי הוא מדבר על מציאות מורכבת של אנשים מלאומים שונים שצריכים להסתדר אחד עם השני.
אני חושב שמדובר בספר מהנה ומעניין שכתוב בשפה פשוטה והספר נקרא מהר.
בתור ספר ביכורים הוא בכלל לא רע ואקהויז לוקח ומכניס אותנו לחוויה שהוא עבר ותמיד תהיה חלק ממנו ועכשיו גם חלק מאיתנו עם חומר למחשבה.
שורה תחתונה: נהניתי מאוד.

אמת / יואב גלבוע
הוצאת עצמית
54 עמודיםיואב גלבוע זה משורר שאני עוקב אחריו כמה שנים מאז ספר השירה הראשון שהוא הוציא ובגיל צעיר יחסית יואב מראה בעיני רף התקדמות מטאורי.
אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים אצל משורר זה להיות חשוף כל הזמן למקורות השראה וללמוד לא רק דרך עצמו והמסע האישי שלו אלא גם דרך מסעות של אחרים וגלבוע הוא לא רק משורר הוא מייסד ההוצאה לאור שהוא עומד בראשה יחד עם אמיר סומר ועוברים דרך ידיו משוררים רבים וכתבי יד רבים שהוא עורך ומוציא לאור.
הספר הזה של גלבוע הוא שונה מהותית בסגנון מהספר הראשון שהוא הוציא, לא רק ברמת השירה אלא בכל תפיסת החיים והחיפוש.
השירים מורכבים יותר ברמת הדימויים, בסגנון.
השירה של יואב אניגמטית בעיני, מורכבת משבילים שבילים של חיפוש מתמיד אחר זהות, אחר היישות שהוא עצמו מייצג, אחר הדרך והשביל הנכון לצעוד בו.
השירים של יואב אינם קצרים ודורשים קריאה נוספת, ממוקדת יותר, הם דורשים ריכוז וכל שיר הוא עולם ומלואו של חיפוש מתמיד אחר ההבנה, אחר האמת, אחר הידיעה מי הוא ומה תפקידו כאן.
השירה של יואב היא אישית מאוד היא מלאת ניגודים אבל זו בדיוק מהות החיפוש של האדם, של המשורר כי המילה אמת מחביאה בתוכה כל כך הרבה נסתר מן הגלוי והיא, המילה אמת אינה אמת אובייקטיבית אלא סובייקטיבית וכל אחד יכול בשירה של יואב לחפש את האמת שלו שהיא די בוודאות לא האמת של יואב גלבוע ולא האמת שלי.
יואב מעניק לקורא פיסת חיים משלו שאולי תהפך למהות או חלק ממנה עבור אדם אחר.
ספר נהדר."מתוך חלון, בחלקו האחורי של המקום בו לא ביקרתי,
צופה אל מרחקים רבים, בהם רגלי שאגה אלי שמים
אני מאמין בכיבוש המולדת, אך איני יודע בידי מי
וכל דמעה שנפלה בחיכי, הינה שווה זהב בעבור המקום
בו מעולם לא ביקרתי.""אני מרגיש רעידות בתוכי,
מגיעות כנבואת אבותי,
כפי שסבתי רעדה והרעידה
כל זכרון במחשבתי, כל נשיקה
שרעדה על כף ידי
וקברה רועד ומעיף חצץ
על ידי המתרעדת, המתפללת
אל רעדי עברי בתנועות הנפה –
כפי שסבתי רעדה."

לשחק באבא ואמא / רונית רוטלוי
שניר הוצאה לאור
357 עמודים

לפעמים נדמה שהחיים שלנו הם רפלקציה לדברים שעברנו בעבר או שהורים שלנו עברו או שמשפחה, נדמה גם לפחות בעיני שאנחנו עוברים בחיים תיקונים רבים שמלמדים אותנו להתמודד עם משקעים וקשיים שעברנו ואנחנו בוחרים להדחיק, לא להתמודד או לשקוע בהם.
האתגרים האלו הם חלק מאותו מסלול שכל אדם עובר בין אם מבחירה או בין אם מאילוץ ולי נדמה שגיבורות הספר עוברות כל אחת תיקון משלה ובמקביל התמודדות משלה כל אחת עם משקעי עבר מסוימים.
שוש היא אם חד הורית לתמרה שבמהלך הריונה היא ננטשה על ידי בן זוגה צביקה ומגדלת את ביתה לבד, הנטישה פיתחה אצל שוש שנאה לגברים וחוסר אמון מוחלט בגברים וכך היא גם מחנכת את ביתה תמרה.
אך תמרה היא אישיות בפני עצמה והיא מתפתחת כאישיות נפרדת מאימה אך לא רוצה לפגוע בה והיא יוצאת בסתר ומתאהבת באיתן.
תמרה יודעת שגילו אהבתה הראשונה לאימה יגרום לתסכול גדול.
כל מה שיש לשוש בחיים מלבד תמרה זו אחותה יוכי, יוכי דמות שונה מאוד משוש הכעוסה והפגועה, דמות שקטה ומאזנת אך יוכי חולה בסרטן קשה ומתמודדת עם הקשיים שלה.
גם אם צביקה לא נמצא פיזית בחיי שוש ותמרה הוא נמצא שם כל הזמן, בתודעתה של שוש מדי יום דרך הכעס עליו והשנאה כלפיו ואולי גם הגעגועים כלפיו ואצל תמרה בנסיון לשמר זכרון של אדם שמעולם לא היה שם פיזית עבורה דרך כתיבת מכתבים אליו.
ההתמודדות של כל אחת מהנשים היא עולם ומלואו וחיים כמעט נפרדים אך הן משפחה וההתמודדות של כל אחת הופכת להיות גם סיפור נפרד אך גם המרכיב המשלים בפאזל הזה.
בספר יש את קולה של האם ואת קולה של הבת וכך המחברת נותנת לנו כמה נקודות מבט של התמודדות והקורא מקבל כמה חוויות.
רונית רוטלוי כותבת ספר ביכורים נוגע מאוד, נשי מאוד וכנה מאוד.
זהו ספר שכתוב היטב, ערוך היטב ונהניתי מקריאתו.
ממליץ בחום.

לינק לרכישה

אמנות הבריחה / בראד מלצר
דני ספרים
496 עמודים
מאנגלית: נועה מרום צדוק

כרגיל בספרי מתח, מה כבר אפשר לספר כדי שתהנו מהספר ושלא אעשה לכם ספוילר, אני מרגיש שאני סובל בביקורות על ספרי מתח כי הם תמיד קצרות מהרגיל אבל כאן מדובר בספר מתח טוב ומעניין שעוסק בקונספירציה ושחיתות שמתחילה מלמטה ומגיעה עד הדרגות הגבוהות ביותר.
מטוס צבאי מתרסק לו אי שם בארצות הברית, אין ניצולים, הגופות מגיעות לבסיס בארצות הברית שם נמצא זיג שתפקידו הוא להביא למנוחת עולמים את הקורבנות.
זיג מתעניין בגופה אחת במיוחד, גופתה של נולה.
האם זו באמת גופתה של נולה? נולה היתה חברתו של בתו של זיג והצילה את חייה, זיג מגלה שהגופה אינה של נולה, איפה נולה ולמה שמישהו ינסה להסתיר את זהות הגופה?
נולה בבריחה, אבל בריחה ממה
נולה בתפקידה בצבא היתה סוג של ציירת צבאית שמטרתה לצייר זירות קרב ומשהו באחד הקרבות נחשף לעיניה של נולה, משהו שהיא לא היתה צריכה להיחשף אליו.
ככל שזיג חופש יותר בעברה של נולה הוא מגלה שהיא לא רק אמנית וציירת אלא אמנית בריחה וכל חייה ברחה, עוד בילדותה.
החקירה והפרשה הולכת הרבה מאוד שנים אחורה עד הארי הודיני.
עלילה שנעה קדימה ואחורה בזמן ויוצרת ספר מתח אמנם טיפה מייגע בעיני אבל בסך הכל טוב לאוהבי הז'אנר.
קשה לי באמת לספר יותר מזה כי זה יהיה ספוילר אז פשוט לכו ותקראו.
לחובבי הזאנר.

מסעותי עם דודתי / גרהם גרין
הוצאת הכורסא / תשע נשמות
332 עמודים
מאנגלית: יותם בנשלוםמסעותי עם דודתי הוא ספר קליל למדי, הוא ספר מסעות, מהסוג שאתה אומר לעצמך, יאללה בא לי משהו קל, בלי יותר מדי מחשבה ועם הומור והספר הזה משדר את כל אלו.
אבל לי היתה כל קריאת הספר מן הרגשת פרווה כזו, כאילו הספר לא באמת מתקדם לשום מקום, אולי לכן נשארתי קצת אדיש אליו וייתכן שקריאה שניה תתיר בי רושם אחר כי נראה לי שיש בספר הזה יותר נסתר מן הגלוי.
הנרי פולדינג הוא בנקאי משעמם למדי, טיפוס סחי המונחים של היום, שמרן, מקובע ומיושן, טוב לו בחיים האלו בסך הכל, אין לו זוגיות והוא לא התחתן מעולם.
כשאמו נפטרה הנרי פוגש בלוויה את דודתו אוגוסטה הקשישה,הוא לומד מאוגוסטה שהאישה שנקברה כרגע היא לא אימו הביולוגית.
אוגוסטה היא ההיפך הגמור מהנרי, שתיינית, תוססת, חסרת עכבות, חייה מעניינים ולא משעממים.
הדודה המשונה והמגניבה הזו לוקחת את הנרי למסע של חייו,מסע בלתי צפוי.
בספר יפגשו הנרי ואוגוסטה טיפוסים שונים ומשונים וחייהם ישתנו
אני חושב שהספר עצמו הוא משב רוח מרענן אבל משהו בו השאיר אותי קצת אדיש, לא התלהבתי ממנו כמו שחשבתי שאתלהב ויצאתי קצת מבואס מכך.
מצד שני הוא באמת עשה לי מצב רוח נחמד כי זה כמו לראות קומדיית מסעות קלילה.
בסך הכל ספר חביב אבל ציפיתי ליותר, אנסה קריאה שניה ואולי התובנות שלי ישתנו.
תרגום טוב של יותם בנשלום כרגיל.

אנשים כמונו / נעה ידלין
הוצאת כנרת זמורה
288 עמודים

האמת היא שזה הספר הראשון של נעה ידלין שיוצא לי לקרוא, לא קראתי את זוכה פרס ספיר או את הספר הקודם והספר הזה גרם לי לחשוב על פערים בחברה הישראלית, לפעמים כגודל הציפיות שלנו כך גודל האכזבה או גודל התדהמה בין מה שקיווינו לו או ייחלנו לו לבין המציאות, המציאות נוהגת לטפוח על פנינו יום אחר יום ולהראות לנו את העולם כפי שהוא, את האנשים כפי שהם ואת המוכנות שלנו כבני אדם לקבל את המציאות או לחיות בחלומות אחרים.
אסנת ודרור הם זוג נשוי ואמיד יחסית שיוקר המחיה גרם להם לשנות כיוון ולבנות בית בשכונה שנחשבת פחות יוקרתית אבל מאפשר להם לבנות את בית החלומות שלהם, הציפיות שלהם מעצמם גורמת להם לחשוב שקבלת הפנים תהיה מלבבת ונחמדה אך הם מגלים שהעולם הוא לא לפי רצוננו במקרים רבים.
השכן אינו מרוצה מנוכחותם, חוסם להם את הרכב בחניה, תא הדואר מתקמט וגדודי תיקנים נכנסים אליהם הביתה.
שכנים אחרים מגדלים כלבים חזקים וגדולים שגורמים לזוג לתהיות לגבי מטרת הגידול, ביתם המתבגרת גם היא מגלה סימני מרידה וההורים חושבים שהיא מעורבת במעשה חרם על ילדה אחרת.
האירועים נופלים על הזוג די מהר והם מתלבטים איך להתמודד עם כל זה.
הספר לא טלטל אותי אבל הוא גרם לי לחשוב על זוג בורגני פריווילגי יחסית שחושב שכולם צריכים ליישר קו עם המציאות הקיומית שלהם ולפעמים מה לעשות, לא כולם אותו הדבר, המקום הזה בין התמודדות עם הורות של מתבגרת, עם ציפיות של בניית בית יפה, קנאה, צרות עין, שיפוט אחרים, גזענות ועוד הם בעיות שעולות בספר זה ועם אלו אסנת ודרור מתמודדים בספר זה.
כמו שאמרתי קודם הספר לא טלטל אותי אבל גם במקום הלא נוח שנעה ידלין מעמידה את הזוג היא מעמידה כל אחד מאיתנו במחשבות על שכניו, המיקום שלו ביחס לציפיות שלו והתסכול מכך שהדברים לראשונה לא מסתדרים כפי שמצפים שהם יסתדרו.
הכח של הספר בעיני הוא היכולת של ידלין להכניס אותנו לעולמם של הדמויות ולהרגיש את ההתחבטויות שלהם, הדילמות והקושי.
בסך הכל ספר טוב.

הצל שלי ואני / יהודה פוליקר
ספרי עליית הגג
231 עמודים

יהודה פוליקר תמיד היה איש של מילים ואני תמיד טוען שכשאדם יודע לכתוב אז הוא יודע לכתוב בכל ז'אנר.
סיפור חייו של פוליקר ניחן בשיריו כאמן עצמאי, הכאב של העבר, המסעות של הוריו, השואה, הדברים האלו ניכרים היטב במילים של שיריו, באלבום אפר ואבק, בכתיבה העמוקה ודרך הכתיבה והשירים אנחנו למדים על השורשים היווניים, על העבר המעיק ועל התבגרותו כאמן וכאדם.
הספר הזה של פוליקר הוא אוטוביוגרפיה שכולה זכרונות ילדות, סיפור התבגרותו של נער צעיר מילד לא רצוי לנער בוגר שמגלה את עצמו, שמגלה את המוזיקה, את זהותו המינית, את החוויות מילדותו בקריית חיים.
בסיפור חייו של פוליקר ניכרים היטב הכאב של השואה ושל המלחמה ההיא, אבא שמתקשה לשמוח, אמא מסורה, היחסים עם האחים, המשחקים של הילדות.
אנחנו עוקבים אחרי פוליקר לאורך כל הספר ותהליך ההתקדמות שלו וההתבגרות שלו.
הספר מלווה את פוליקר עד גיל 13 בערך, עד התקופה בה הוא עבר לפנימיית כפר גלים ושם מחוץ לבית החל לגלות את המוזיקה ואת כשרונו.
הספר כתוב ברהיטות מלווה בתמונות נוסטלגיות ומחבר אותנו לחייו של פוליקר הצעיר.
נוסטלגי ונחמד.