הייתם קהל נפלא / יהונתן גפן הוצאת דביר 75 עמודים ההדרן של יהונתן גפן הוא הספר הצנום הזה, אפשר להתבונן על הספר הזה ולומר שיהונתן ידע כבר שהסוף קרוב ונראה שיש כאן איזו רטרוספקטיבה על חייו ככותב וכיוצר. זה לא ספר שירה שהוא סיכום קריירה אבל זהו כן ספר שירה של משורר מזדקן שמתבונן על חייו בהווה ורואה את יהונתן של העבר. מה שמיוחד ביהונתן גפן בעיני שהכתיבה שלו היא רב גילאית, כשהוא כותב לילדים מבוגרים נהנים ממנו מאוד וכאן כשהוא כותב למבוגרים נראה שגם ילדים יכולים להנות ולהבין. אי אפשר שלא להנות מהספר הנהדר הזה שיש בו המון חן, התבוננות ייחודית על העולם שאנחנו חיים בו, על המציאות, על הזקנה, על המדינה שיהונתן כל כך אהב.
אני חושב שאתן לשירים לדבר
לפעמים גם אני רוצה לדבר עם אלוהים כמו נביא או משוגעים וזה לא קורה לי רק בגלל שאני מפחד שהוא פתאום יענה לי —————————–
לכל בן אנוש יש שלושה סוגי חיים: החיים הציבוריים, החיים הפרטיים והחיים הסודיים. ואין אינטימיות חשובה יותר מלהסתיר את הסודות שגם לעצמך לא תספר. ————————
האהבה בינינו פרחה מהיום שבו התגרשנו. ואני לא מבין למה לא עשינו את זה לפני שהתחתנו.
על פני האדמה / דייויד אטנבורו הוצאת רדיקל 227 עמודים מאנגלית: נעמי זוסמן
קשה לי להאמין שיש אדם עם מקלט טלויזיה בבית שלא יצא לו לצפות באחת התוכניות של סר דייויד אטנבורו, תכניות הטבע שלו הופיעו גם בערוצים הממלכתיים וגם במסחריים והוא איש שכבר שישים שנה היה בכל מקום, ראה כל מקום וקשה לפספס את הקול שלו, את הידע שלו. אטנבורו ראה גם איך לאט לאט הטבע נעלם, שטחי המחה של החיות מצטמצמות, יערות הגשם נעלמים לאט לאט, שטחי החקלאות והפגיעה של האדם בטבע משנים את האקלים, כשאתה עוסק בטבע ועוקב אחר שינויים כל חייך זה ניכר והידע קיים וטוב לקרוא על זה מפי אחד האנשים החשובים בתחום. הספר הזה של אטנבורו הוא מצד אחד סיכום של קריירה שלמה והוא מן אוטוביוגרפיה מקצועית שלו שמספרת את חייו ואת הדרך בה הוא הגיע לטלויזיה ולעולם החי ותיעוד כל זה בסרטי הטבע המדהימים שלו, זה חלק אחד של הספר, חלק מעניין מאוד. החלק השני עוסק בתיאור העתיד כפי שמנבא אולו אטנבורו והעתיד אם נמשיך לנהוג כפי שאנחנו נוהגים כרגע הוא לא אופטימי בכלל.
החלק השלישי והמעניין מאוד הוא בהצגת פתרונות לפי ראייתו של אטנבורו לשיפור המצב שהוא לא בלתי הפיך ואף אפשרי אך זה תלוי בנו, המין השולט על פני הפלנטה הזו והפתרונות רבים ומעניינים. חלק מהפתרונות עוסקים בצמצום שטחי החקלאות והחזרתם לשטחים פראיים לטובת הטבע וזה אפשרי דרך שיטות חקלאות שונות, הוא מדבר גם על נושא צמצום אכילת בשר וזה אפשרי גם כי המדע מתקדם בקצב רציני לקראת תחליפי בשר במעבדה שגם יהיו זמינים לכל כיס. הנושאים שאטנבורו מדבר עליהם והדרך שבה הוא מדבר מראים עד כמה כל זה יקר לליבו. אנחנו נמצאים בעידן האנתרופוקן, אטנבורו מזכיר את המושג הזה כמה פעמים בספר ואני קראתי עליו גם בספרים נוספים, למעשה זהו עידן האדם והשפעת האדם על פני כדור הארץ. המושג הזה גם יש לו משמעות גיאולוגית ומשמעות סביבתית וחשוב להכיר אוו, האדם הוא המשפיע על כדור הארץ, על השינויים שבו וגם על מה שקורה לאקלים ולהכחדת בעלי החיים. למעשה אנחנו מתקרבים למה שמכונה ההכחדה השישית, כבר היו על פני הפלנטה חמש הכחדות גדולות ואנחנו בדרך לשישית.
רוח סין / בן עמי שרפשטיין אסיה הוצאה לאור 261 עמודים
הספר הזה הוא למעשה הוצאה מחודשת לספרו של שרפשטיין "תרבות סין" שיצא בשנת 1972
והוא סוקר את תרבות סין על שלל מנהגיה, מנהיגיה,את הקסם שלה, את הדנ"א המיוחד של המדינה הענקית וההסטורית הזו וכמובן מתמקד בסין הקדומה אותה המחבר רוצה להכיר לנו.
בן עמי שרפשטיין, מהחשובים בהוגים המקומיים, חתן פרס ישראל ואיש ספר מביא לנו סקירה די מרהיבה של התרבות הזו בעין סקרנית וחקרנית והיה לי כיף גדול לצלול לתוכו, להכיר וללמוד על התרבות הזו.
למעשה הספר מתחלק לחמישה פרקים מעניינים שבתוכם אנחנו צוללים לעומקי הנושאים.
הפרק הראשון: מושלים ובנים מביא לנו את מערכת היחסים המשפחתית, דרכה אנחנו למדים על מקור הכח של המשפחה ועל המסורות המיוחדות בה.
בפרק השני: אומנים אנחנו לומדים על אמנות סין הקדומה, את החשיבה האסתטית הסינית, חשיבות היצירה בתרבות הזו. פרק מעניין מאוד שאהבתי גם בגלל החיבור האישי שלי לאמנות ויצירה.
הפרק השלישי: הסטוריונים הוא מחבר בין הפרקים הקודמים ומציג את תהליך שימור ההסטוריה והחקר שלו בסין העתיקה וגם הוא מרתק ומעשיר מאוד
הפרק הרביעי: קוסמוגרפים מחבר אותנו הקוראים על החשיבה המרחבית של הסינים, ההתבוננות הן על הקרקע והן על השמים והנסיון לחבר אותנו לעולם הרוחני המטאפיזי שלהם והדרכים בה הם התבוננו על העולם, האסטרולוגיה, המדע ועוד.
הפרק החמישי: פילוסופים זה כבר תחומו של שרפשטיין מכיר לנו את העולם הרוחנו ההגותי של הסינים על שלל התפיסות והמחשבות שלה ושל הוגיה.
רוח סין זה ספר מעשיר מאוד, מלמד וחכם שכתב אותו חוקר סקרן ואינטיליגנט. מומלץ
הספר הזה גרם לי לחשוב עד כמה מהקוראים שלו יוכלו לומר שהם מזדהים איתו כי נראה שהרוב נמצא בסיטואציה בה הוא מרגיש שקוף, לא רצוי, לא שייך, מנותק, מחפש זהות, מחפש את עצמו.
הדמויות בספר של תמרה אבנר הם בדיוק בסיטואציה הזו, דמויות מנותקות, מבולבלות, נמצאים במן תחושת אובדן או חוסר שייכות לא חברתית ולא עם עצמם וזה מזכיר לי את עצמי מאוד, מזכיר לי את החיים שעברתי ואני עובר וההתמודדויות שלי כאב גרוש, כיתום, כילד חוץ בקיבוץ, תחושת האי שייכות תמיד היתה שם ותחושת התנועה המתמדת שאני חי בה כדי למצוא את עצמי מוכרת לי.
הסיפור הראשון דווקא הזכיר לי את הילד שלי, ילד שעבר גירושין כואבים ולא ידע להכיר את חוסר השקט הפנימי שלו, את התפרצויות הזעם והכאב ושהוריו לא ידעו איך להכיל אותו, שאחותו לא ידעה איך להתמודד איתו ופחדה ממנו ופתאום הסיפור הראשון עשה לי פלאשבק לאותם ימים קשים ומורכבים וחשבתי על הילד בסיפור שעושה את המוות להוריו וזה זרק אותי לילד הפרטי שלי. סיפור חזק וקורע לב שכן ילדים זקוקים להכלה והבנה ולעיתים הם מרגישים הכי בודדים בעולם המנוכר שלא מצליח להכיל את הכאב והזעם שבתוכם.
סיפור נוסף שהתחברתי אליו הוא "מינימליס" בחור עם אובססיה לאגירת חפצים שחי בעולם דיכוטומי ויודע שאף בחורה לא תתקרב אליו למראה הדירה המוזנחת שלו. הוא מתקשה להחזיק מעמד בקשרים, ניזון מיחסי מין מזדמנים ודווקא כאן למרבה הפלא הוא עוסק בתחום מאוד מסודר ומאורגן כנקדן ספרים. גם הדיכוטומיה הזו מוכרת לי היטב ואני חושב שיש בספרות מקרים שבהם אתה מרגיש שהספר מדבר אליך, מזכיר את החוויות שלך או של אנשים מסביבך וזה הופך את הקריאה לעוצמתית יותר.
גם הסיפור שמתאר את הבחור על הספקטרום האוטיסטי שמחליט לברוח מאימו החולה לאיסלנד, הוא מכור למין ונראה שהמציאויות אצלו מתערבבות. סיפור חזק שגם אליו אני יכול להתחבר עקב הכירותי הקרובה עם הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה.
לכאורה תמרה אבנר בחרה לספר את סיפורם של האנשים השקופים, אנשים תלושים, אנשים שנאבקים במשהו חזק מהם, בלתי אפשרי, משהו שהחברה דוחה ומנכרת, שיפוטית ולא מקבלת, אותם דחויים, אותם אנשים שנעים בשיטוט בעולם הפנימי ומחפשים תשובה אבל הבעיה היא שהם לא המיעוט ולא החריגים, הם חלק מאיתנו ולא סתם באתי ושיתפתי את המקום האישי שלי ואת החווייה האישית שלי שכן אני לא ייחודי, אני אדם בחברה, אדם שחי בין אנשים דומים לי ומתמודד עם סיטואציות וחיים מורכבים בין אם זה ילדים על הרצף, בין אם זה הפרעות התנהגות, בין אם זה עוני, בריחה, כאב, צער, יתמות, פשיטת רגל, חוסר שייכות חברתית, חוסר שייכות אתנית, העולם שלנו כה מורכב מזרות ושונות ונראה שאנחנו פשוט לא מודעים עד כמה אותם זרים ושונים הם בעצם אנחנו.
זהו ספר רגיש והסיפורים הקצרים בו טובים, חודרים ומלאי חמלה ועם זאת באים ומשקפים לנו עד כמה אנחנו לא רואים את מה שמסביבנו, עד כמה אנחנו עסוקים בכאב שלנו ולא רואים את אלה במרחב שמחפשים את החמלה שלנו, את הנראות שלהם.
זהו כבר ספרה החמישי של תמרה אבנר והספר הראשון שלה שיצא לי לקרוא ואני שקצת ביקורתי כלפי ז'אנר הסיפור הקצר שכן רבים כותבים סיפורים קצרים אך מעטים מצליחים לשמור על רמה אחידה של כתיבה לאורך ספר שלם וכאן זכיתי לרמת כתיבה אחידה, לסיפורים נוקבים ובועטים ולספר שבהחלט ראוי לקריאה.
הכריכה של הספר הנהדר הזה מינימליסטית כמעט כמו התוכן שלו, אבל במינימליזם הזה יש כל כך הרבה אמירות ומסרים, חלקם סמויים, חלקם גלויים ואני קראתי אותו בשקיקה וחשבתי הרבה על ישראליות, על אמריקאיות, על הגירה, הטמעה, נסיון להיות שייך ועל מוסר. גם לשם יש איזה כפל משמעות, האם היא ירתה מטאפורית באמריקה או ירתה על משהו או מישהו באמריקה ואני אחרי קריאת הספר חושב שהשם הזה וכפל המשמעות בו לא מקרי.
מדובר בספר קצר שנקרא די מהר ונשאר עם הקורא לא מעט לאחר הקריאה שכן הוא מייצר הרהורים ומחשבות רבות אבל הסיפור בעצם מספר על בחורה צעירה יחסית שעוברת מטעם העבודה לארצות הברית בסניף של החברה בה היא עובדת, מנסה להשאיר את העבר מאחוריה, את כל מה שלא עבד כאן ולנסות לייצר אותו בארצות הברית.
כך הגיבורה שלנו מתיידדת עם עמית לעבודה בשם דייויד שמזמין אותה איתו למסעות ציד והסיפור נע בין הנסיונות שלה להשתפר בציד לבין הקשיים והמורכבויות גם בחברה וגם בנסיון להשתייך לחברה האמריקאית, למצוא עצמה שם כמהגרת, כאישה לבדה, כעובדת שמחפשת להתקדם ולהתפתח.
זהו למעשה ספר על אישה בעולם גברי מאוד, עולם כוחני, אמביציוזי, עולם שהנשק, אחזקת הנשק, השימוש בו הוא משהו טבעי ונגיש שם. אבל באותה המידה הוא מעורר את השאלה לגבי הרצון שלנו להיות אמריקאים ולהדמות להם גם לגבי הנשק ואנחנו רואים את זה בישראל ובאמריקניזציה שאנחנו עוברים גם בהקשר הזה.
תהילה חכימי כותבת מאוד מדויק, אפילו קר במידה מסוימת אבל הכתיבה חדשה וברורה והסיפור נגיש וברור וזה הופך את הספר לכזה שקל להתחבר אליו, קל להבין אותו וגם לכזה איכותי שכן כתיבה טובה היא כתיבה טובה ותהילה חכימי יודעת לכתוב סיפור.
שיינה של יהונתן ולד מספר על חברות בין שתי נשים שהכירו כנערות ובאו מעולמות שונים. שיינה החרדית לבין רונה החילונית, הפגישה המקרית התרחשה בשכונה חרדית כשרונה חיפשה לקנות קיגל ונתקלה בשיינה, נוצר מן קשר מיידי של סקרנות וחיבה ומכאן מתחילה חברות ארוכת שנים בין שתי הנערות בהן הנערות מבקרות אחת את השניה, הקשר אמנם מתהדק אך גם הפערים מתחילים להיות ברורים ולאט לאט נוצרת התרחקות וכל נערה ממשיכה בחייה בנפרד אך המחשבות והגעגועים נשארו שם.
בעוד רונה מתקדמת עם חייה כך גם שיינה שמתחילה לחפש לעצמה שידוך בעצמה ולא לפי המסורת החרדית בה המשפחה משדכת לה. שיינה מכירה בחור חרדי גבוה שמשפחתו גרה בבלגיה, שמו נחמיה, הוצר קשר טוב ביניהם והשידוך מצליח. לאט לאט נחמיה מתגלה כדמות מפוקפקת למדי וכך גם העבקים של משפחתו בבלגיה וטרגדיה רודפת טרגדיה אצל שיינה ולאט לאט נוצר קשר מחודש בין שיינה לרונה שנמשך שנים רבות.
זה בעצם הבסיס לעלילה של ספר שהתחיל עבורי בצורה קצת בנאלית ולא אמינה אך לאט לאט הצלחתי להתחבר אליו והעלילה נהייתה לי יותר קוהרנטית וזורמת. אהבתי שהספר כתוב בגוף ראשון מנקודת מבטה של שיינה, הדמויות המרכזיות שהן שיינה ורונה כתובות טוב ואמינות. דמות נוספת מעניינת היא דמותו של נחמיה, בעלה של שיינה שמתגלה כדמות הבעייתית בספר, דמות מפוקפקת מאוד אך מייצרת עניין בספר. הכתיבה מאוד זורמת והספר כתוב היטב, יש בו רגעים מרגשים וכואבים ושווה להכיר אותו.
קריאה בספר של חיים הזז בעידן הנוכחי הופכת להיות קריאה מרתקת מהרגיל כבר כמעט לא כותבים עברית כה ארכאית אך צריך לזכור שחיים הזז כתב את הספר הזה לפני 90 שנה בערך וזה הופך את הקריאה למרתקת אך גם כזו שצריך להתעכב קצת על כל מילים מסוימות או פסקאות מסוימות. הזז לוקח אותנו לתקופת ישו ולזמן בו ישו משוטט בארץ, יהודי צעיר שמחפש את עצמו, מחפש סימנים ומנסה למצוא את הגאולה של עצמו דרך הזיותיו, והרצון שלו להשמיע קול. המסע הזה של ישו מתאפיין בכמה דברים, קודם כל המחבר בא להראות לנו את אותו יהודי צעיר לפני שמצא את מה שהוא חיפש ולפני ששמו הלך לפניו אבל לי במידה מסוימת הרגיש הספר כאילו ישו בשיטוטיו ומחשבותיו מתאר לנו את נופי הארץ, כמעט כמו ספר טבע קדמוני של ארץ ישראל בתקופה ההיא. אותו מאפיין של הטבע מתאפיין בצורה נהדרת ברישומי הנוף הנפלאים והחופשיים של אנה טיכו שנותנים לספר את הערך המוסף שלו. בדיעבד הבנתי שהיו קשרי חברות בין משפחתו של הזז למשפחתה של טיכו והחיהור הזה אף נראה טבעי יותר, אבל הטבע הפראי, הבתולי, החופשי מאפשר לנו לחוש עוד יותר טוב את אוירת הספר, את חיפושיו של ישו הצעיר במרחבים האלו ואת החוויות אותן הוא חווה.
בן המקום של חיים הזז זו חוויית קריאה מיוחדת, פיוטית ועדינה שלמרות השפה הישנה שלה שדווקא מתאימה גם לתקופה שעושה אותה אותנטית היא קריאה רגישה ומרתקת של תקופה, של אדם ושל ישראל ההיא שמתבטאת דרך עיניה של אנה טיכו בציור ודרך דמותו של ישו במילים.
העץ של פלצ'ר / ג'וליה רולינסון דב הוצאה לאור איורים: טיפני בק
איזה ספר ילדים מקסים, כה חינני, את הוצאת דב הכרתי בשבוע הספר האחרון והספר הזה מצא חן בעיני מאוד ואני שמח שיצא לי לעיין בו. לפלצ'ר השועל החמוד יש עץ שהוא מאוד אוהב והוא מקפיד לבקר אותו אבל משהו בעץ קורה לאחרונה, הצבעים שלו משתנים והוא מאבד עלים. פלצ'ר חושב שהעץ שלו חולה אך אמא שלו הסבירה לו שזה רק הסתיו ואין לו מה לדאוג. פלצ'ר מנסה להשיב את העלים חזרה לעץ וכועס על קיפוד שרוצה להתכסות בעלים. הספר החמוד הזה מלווה באיורים מקסימים ומיוחדים מאוד באמת כיף של ספר לילדים קטנים. אמשיך לעקב אחרי ההוצאה הנהדרת הזו.
נשארתי בשבילכם / רוחמה אלבג הוצאת אפרסמון 228 עמודים
יש כריכות שתופסות אותי וגורמות לי להתעניין בספר עוד לפני שנכנסתי לתוכנו ואני חושב שהכריכה הנהדרת הזו של טליה בר ובעיקר תמונת היונה היפנטה אותי. אולי כי אני גר בסמוך לשובך ואני רואה יונים כל בוקר בכלוב וזה תמיד גורם לי לחשוב על הכליאה שלהן, על היעדר חופש הבחירה בציפור כה סימבולית של חופש, שלום ומרחב. והיונה כאן בספר הזה סימבולית עוד יותר שכן הספר נפתח ברגע בו אישה מנפצת אץ שובך היונים של בעלה ומבריחה אותם, אולי מתוך מחשבה שהיונים הם סימבולים עבורה לחיים אותם היא לא רוצה לחיות אבל היא לא יכולה לברוח מהמציאות של חייה ואולי להן היא כן יכולה לעזור. כך נפתח הספר ומכאן הוא ממשיך, האם זה ממואר? המחברת לא מכנה אותו כך אלא יותר כאוטוביוגרפיה משפחתית אבל המונחים לא משנים כל כך אלא הטקסט, והטקסט נפלא, מאוד נשי, מאוד פמיניסטי, מאוד חד ודוקר בבטן והוא מתייחס לפערים בין דוריים, לפטריארכיה, למעמד משפחתי. האישה בספר, האמא, משלימה עם המציאות שהיא נולדה אל תוכה בה לאישה יש תפקיד מסוים, היא מיועדת אליו, אין לה בחירה, יום אחד היא תשודך לגבר ותחיה לצידו בין אם אוהבת ובין אם לא, זו החברה, זו המציאות, אלה החיים והסיפור שלה מתואר בצורה יוצאת דופן ורגישה להפליא בספר שקשה להפסיק לקרוא בו.
נסחפתי בספר הזה אל עולם פחות מוכר לי ולא שלא קראתי ספרים שמתארים סיפורים דומים לכך בעבר אלא שהסגנון של רוחמה אלבג הוא עוצמתי, כתיבתה מיומנת והסיפור נכנס לקרביים של הקורא. ספר נפלא, והיונים, הן חופשיות.
כסף טוב / שאול אמסטרדמסקי הוצאת כתר 254 עמודים אין לי ספק למה הספר הזה מצליח מאוד, הוא באמת אחד הספרים הכי אפקטיבים שקראתי לאחרונה. שאול אמסטרדמסקי נותן לנו כאן מדריך חשוב ובסיסי על איך לנהל את הכסף שלנו אבל הוא לא בא ואומר לנו למעשה איך לנהל את הכסף המשפחתי או איך לחסוך, זה לא המדריך הזה. הספר הזה בא ללמד אותנו להסתכל על התמונה הגדולה, איך להתנהל מול הבנקים, איך להסתכל על הפנסיה, הוא מלמד אותנו על חסכונות לילדים, איך מסתכלים על תלוש המשכורת, איך לקחת הלוואות ומתי אם בכלל לקחת אותן ועוד ועוד. ההסברים של אמסטרדמסקי פשוטים, נגישים, עם צילומי מסך והסברים וזהו ספר שכתוב בשפה שכל אחד יכול למצוא בו משהו שיכול לסייע לו, לייעל אותו.
אנחנו פוחדים מאוד מכסף, רובנו לא יודעים להתנהל איתו כולל עבדכם הנאמן ואנחנו מוצאים את עצמנו עובדי עצות אל מול הבירוקרטיה המורכבת הזו ואל מול האותיות הקטנות ולא תמיד יש לנו עם מי להתייעץ ועם מי לשוחח לגבי קבלת החלטות. המחבר בא לתת לנו כלים והכלים האלו פשוטים וכתובים היטב. יש י תחושה שעוד אחזור אל הספר הזה ואעזר בו.
