ליאו / יוכי פישר
אפיק, ספרות ישראלית
178 עמודים

ליאו הוא בית ספר לכתיבת ממואר, אם יש מישהו שרוצה ללמוד איך כותבים ממואר מדויק, חזק, מגוון ומרתק אז הספר הזה הוא חובת קריאה, אני נתקל בלא מעט ספרי זכרונות לאחרונה, יש טובים ביניהם ויש פחות טובים אבל יוכי פישר מלמדת אותנו שיעור בכתיבה שכן הספר הזה נוגע בנו במקומות העמוקים ביותר ולוקח אותנו למסע ויש לומר אפילו מסעות שכן יש כאן כמה חלקים בספר הזה.

יוכי פישר היא הסטוריונית, חוקרת תרבות וסגנית מכון ון ליר שבירושלים והיא באה לספר את סיפורו של אביה, את סיפור משפחתה וגם את סיפורה האישי כבת למשפחה ניצולת שואה.

למעשה הספר מחולק לכמה חלקים, החלק הראשון הוא מסעה של יוכי אל מחוז ילדותו של אביה.
יוכי מתחקה אחר הסיפור של אביה ומשפחתו ומספרת את הסיפור כפי שהיא חווה אותו.

ליאו האב נולד בכפר פטרובוסלו ובשלב מסוים במלחמה ליאו ומשפחתו גורשו מהכפר והמשפחה התפרקה וכשהמשפחה חזרה לכפר הם גילו ניכור וקרירות, זרות מוחלטת וכאן כבר התגבשה ההחלטה לעלות לישראל.
אבל יוכי פישר חיה את התקופה בכפר, את אחיו התינוק של האב שמת, את הפרידה מהאב, את הקשיים, את הריחות, היא משתפת אותנו בחוויה אבל הרבה מעבר לתחושות ולחוויות הספר מלווה אותנו במסמכים ותמונות שחור לבן וזה יותר מספר זכרונות, יש כאן מחקר על התקופה, על המשפחה, מסע חקר שורשי מרגש וחי.
הספר גם מחבר אותנו לא רק לחוויה של יוכי אלא אנחנו גם שומעים את ילדותו של האב כפי שהוא סיפר, ממשיכים משם לילדותה של יוכי ולזכרונותיה האישיים, לתחנות בחייה ולהתבגרות שלה.

ספר שמסופר בכמה קולות ונע בין העבר להווה, בין דורות, בין ישראל לגולה.
ממואר מקסים ונוגע שכתוב בצורה נפלאה ורגישה.
מומלץ מאוד.

טרילוגיית קופנהאגן / טובה דיטלבסן
הוצאת עם עובד
328 עמודים
תרגמה מדנית: דנה כספי
קראתי מעט אוטוביוגרפיות בשנים האחרונות, מעטו מהביוגרפיות שקראתי טובות כמו איך שטובה דיטלבסן מתארת את חייה, המשוררת הדנית המפורסמת שמעולם לא קראתי ספר שלה וכאן נחשפתי לראשונה לשיריה גרמה לי לחשוב איך זה שאישה שכותבת כל כך טוב ואני לא מכיר אף אחד מספריה אבל הספר הזה נפלא ממש.

הספר מחולק ל3 חלקים
ילדות
נערות
תלות
ולא סתם החלרק האחרון לא נקרא "בגרות" שכן הוא שונה, הוא מתאר פרק אחר בחייה שלא קשור להיותה אדם בוגר אלא לאותן התמכרויות מורכבות שהיו לה, חלק שקשה לקרוא ויש בו משהו פחות פיוטי ורגיש מהחלקים האחרים ועם זאת הוא בעיני החלק החשוב בספר שכן חייה של דיטלבסן הסתיימו בהתאבדות בגיל 59 ונראה שההרס העצמי היה שם תמיד.
החלקים הראשונים מתארים בצורה נפלאה את חייה כילדה בשכונת עוני, ואת ההתפתחות שלה כנערה שגילתה את עולם הכתיבה והקריאה, את הרצון שלה להתפרסם כמשוררת ואת הכתיבה שלה, אנחנו ממש עוקבים צעד אחר צעד בהתפתחות שלה כאמנית המילים, מילדה סקרנית בספריה למשוררת צעירה שמחפשת לייצר אמנות דרך המילים.

דיטלבסן שנולדה בזמן מלחמת העולם הראשונה מתבגרת לתוך מלחמת העולם השניה והשינויים החלים באירופה וגם בארצה אולם לתקופה זו אין משקל רב בספר ועם זאת אנחנו עוקבים אחר השינויים שחלים בה ואי אפשר להתעלם מכך שלעולם ולשינויים שחלים בו יש השפעה על חייה שלה כמו גם של כל מי שחי בתקופה זו.

זוהי אוטוביוגרפיה מרתקת וחשובה של אישה מעניינת מאוד שיודעת לא רק לכתוב שירה (השירים בספר נפלאים ממש) אלא גם לכתוב על עצמה ועל חייה בצורה נהדרת במיוחד.

מומלץ.

האטלס הקצר של מגדלורי סוף העולם / גונסאלס מסיאס
הוצאת פרדס
153 עמודים
מספרדית: יורם מלצר

למרות שהספר הזה נקרא אטלס הוא לא באמת אטלס.
נכון שיש בו מפות שמתארות את מיקומי המגדלורים על פני השטח אבל המפות הן רק חלק קטן מהמסמך המרתק הזה שמשלב הסטוריה, הסטוריה ארכיטקטונית, הסטוריה אנושית ואבן דרך התרבות האנושית בה המגדלורים היו המרכז והעיניים של יורדי הים בתקופה הטרום טכנולוגית, הסטוריה שנשארו ממנה בעיקר מבנים, ריקים, תיירותיים אבל כבר ללא ההילה שעטפה אותם ואת הקסם שבהם.
היום נותרו בעיקר סיפורים אנושיים, סיפורים הסטורים, סיפורים על אותם אנשים אמיצתים שהלכו לאותם מקומות בודדים וישבו שם, ליד המגדלורים, יחד עם משפחותיהם, השגיחו בבדידות מהערים, ממקומות מיושבים, בקצה קצהו של היבשה ושמרו על המגדלור.

יש המון רומנטיקה סביב המגדלורים האלו, המון מורשת קרב, לכל מגדלור בספר ויש 34 מגדלורים מתוך מאות שיש בעולם יש סיפורים שחלקם תמוהים ומיתיים אבל המחבר נשבע שכולם קרו, ישנו איור יפייפה בגוונים תכולים וכמובן מיקום גיאוגרפי, פרטים טכניים כגול גובה, טווח אור ומפה שמראה את מיקום המגדלור.

ספר מרתק מאוד, יפייפה מבחינה עיצובית, מרתק מבחינה ארכיטקטונית, הסטורית ואף אנושית.
מומלץ מאוד.

לפייס את היטלר / טים בוברי
הוצאת עם עובד
504 עמודים
מאנגלית: כרמית גיא

הספר הנהדר הזה החזיר אותי לסרט הנהדר על צ'רצ'יל "שעה אפלה שהאירועים בה התרחשו לאחר האירועים המתוארים בספר ועם זאת הוא מראה בדיוק את הכוחות המנוגדים בגרמניה, אלה שחתרו לפיוס עם היטלר בכל מצב וברצון למנוע מלחמה ואלו שהבינו מי הטיפוס, מהם מטרותיו, לאן הוא חותר ואולי הבינו קצת מאוחר מדי כי בשלב מסוים המלחמה היתה בלתי נמנעת.
בראש ובראשונה הספר מדבר על מדיניותו של נוויל צ'מברליין והטעויות שעשה מול היטלר לאורך כל הדרך ויחד איתו גם לורד הליפקס ודמויות נוספות החל מהרגע שהיטלר עלה לשלטון ועד האנשלוס וסיפוח צ'כוסלובקיה וחבל הסודטים, מכאן היטלר כבר היה בדהירה לעבר מה שאנחנו מכירים כמלחמת העולם השניה.
הספר מיטיב לתאר את המדיניות הנאיבית של צ'מברליין והוא מתואר כספר מתח הסטורי נפלא.
טים בוברי הוא הסטוריון נהדר, הספר עוקב אחר האירועים מבחינה כרונולוגית בכתיבה קולחת ומרתקת לכל האורך ולא הרגשתי איך הזמן עובר.
ישנם ספרי הסטוריה שהקריאה בהם איטית יותר ולפעמים לא נגישה מספיק אך הספר הזה למרות הפרטים ברבים בו מתואר בצורה נפלאה וממחיש לנו יותר מהכל איך מדיניות כזו כלפי דיקטטורים מתהווים היא דרך שגויה.
"לפייס את היטלר" הוא ספר הסטוריה סוחף ומרתק שמתמקד בתקופת טרום המלחמה ובטעויות שנעשו.
האם אנחנו למדנו משהו מההסטוריה ומהטעויות שנעשו על ידי בריטניה, צרפת ומדינות נוספות? זו שאלה מצוינת.
אבל זה שיעור חשוב בהחלט.
מומלץ מאוד בעיני לקרוא את הספר הזה, להבין את התקופה, להבין את הטעויות ואת הדרך השגויה.
אנחנו רובנו מכירים את הסיפור, ראינו סרטים, למדנו על התקופה אבל בוברי מכניס אותנו לעומק קבלת ההחלטות, המפגשים, הדיונים, השיקולים ולראשם של המנהיגים.
יופי של ספר.

רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל / של אסקילדסן
הוצאת תשע נשמות
135 עמודים
מנורווגית: דנה כספי

בשנים האחרונות, בין שאר עיסוקי עבדתי עם קשישים במרכזי יום, לימדתי אותם פלסטלינה וגם שוחחתי איתם רבות, אין הרבה אנשים שקופים בחברה שלנו כמו הקשישים, לעיתים כמו תינוקות או ילדים רכים הם לא נראים תמיד, הם לא נשמעים תמיד אך מחשבותיהם צלולים, חדים והשיחות איתם מייצרות תובנות רבות, מעבר ליצירה גיליתי אנשים מרתקים ובעלי נסיון חיים רב שההתבוננות שלהם על העולם הרבה יותר רחבה משל צעירים מהם.

כזה הוא תומס פ' שלוקח אותנו למסע במחשבותיו ובהרהוריו ומנהל יחסים של שנאה אהבה עם העולם הסובב אותו, המונולוגים חדים, מצחיקים, מעוררי רגש וחמלה על בדידותו של האיש ואי אפשר להשאר אדיש למה שעובר עליו ומה שחולף במחשבותיו.
זהו ספר קצר כל כך אך השפעתו על הקורא והרגש שמלווה את הקורא נשאר הרבה לאחר מכן.
באמת ספר נפלא.
לספר הזה מתלווים שני סיפורים קצרים נוספים, הראשון הוא על גבר מבוגר שמואשם בפשע שלא ביצע ויחסיו עם המשטרה משעשעים והסיפור השני גם עוסק בקשישים, בזכרון ובסך הכל מדובר בספר נהדר, ומרתק.

העיסוק בזקנה יש לו המון היבטים, היבטים על החיים, הרהורים על הסוף המתקרב, על מה שהחמצנו, על מה שעשינו, על מה שלא נעשה יותר וזה חומר נהדר לסיפורים טובים.

אסקילדסן לוקח את זה צעד קדימה בכתיבה חדה, צינית ומרגשת ונכנס יחד איתנו למחשבותיו של תומס פ'.

ספר נפלא.

להקדים את אלוהים / האנה קראל
ספרי עליית הגג
196 עמודים
מפולנית: ענת זיידמן
מרד גטו ואשה זכור לנצח בתודעה שלנו כנצחון הרוח על הנאצים, ההתקוממות הזו גם אם הסתיימה בכי רע היתה אחת מנקודות הציון החשובות בתקופת השואה הכה קודרת לעם היהודי.
הספר הנהדר הזה של האנה קראל שמשוחחת עם אחד מגיבורי המרד, מארק אדלמן תורגם מחדש 42 שנים אחרי שתורגם לראשונה.
הספר שהוא שיח פתוח עם מארק אדלמן נע בין התקופה שלו בגטו ורשה והמרד לבין העבודה שלו כקרדיולוג מפורסם וחדשני.
יש איזה חיבור מרתק בין הצלת החיים ומלחמה על החיים ובחיבור הזה בין העבודה כרופא שמטפל בלב האנושי לבין המשמעות של השרדות בתקופה כה קודרת והובלת אנשים למלחמה אמיצה בנאצים.
בשני הכובעים האלו בחייו הן כשורד שואה והן כקרדיולוג נדרש אומץ, נדרשת גגוברה, נדרשים לקבל החלטות קשות שקשורות לחיים ומוות.

אדלמן לא היה אהוד בישראל שכן לא היה ציוני והעדיף להשאר בפולין ואולי לכן יש איזו תחושה שהספר הזה לא קיבל בזמנו את ההד המגיע לו.
אבל אדלמן נחשב גיבור בהרבה ארצות באירופה, ואולי הגיע הזמן שגם בישראל יתנו לו את המקום הראוי לו.
מרד גטו ורשה נמצא במחלוקת פוליטית לאחרונה, נתקלתי בכל מני פוסטים לאחרונה שהפכו את המרד לזירת היאבקות בין ימין ושמאל ונראה שזה עוד נושא למחלוקת בין הצדדים. אדלמן מביא את הצד שלו, את הסיפור שלו שהוא ייחודי כמו האדם המתראיין אצל קראל.

הספר הזה שעוסק במוות, בחיים, בבחירות שלנו, בהצלת חיים, בהחלטה מי ימות ומי יחיה, כל כך הרבה נקודות השקה בין העבודה כקרדיולוג ללוחם במרד גטו ורשה.
ספר מרתק מאוד.
אחרית הדבר של יהודה מלצר ומולי מלצר מעניינת מאוד, עשירה וארוכה וכדאי מאוד לקרוא אותה ולהבין גם על דמותו של אדלמן וגם על המרד וסימני השאלה לגביו.

ספר חשוב ומעניין.

שמונה דקות / אור שהם
הוצאת שתיים
128 עמודים

שם הספר, "שמונה דקות" זה הזמן שלוקח לקרני השמש להגיע לכדור הארץ כך שגם אם השמש נכבית לפתע יש לנו עוד שמונה דקות לנצל לפני שנקפא למוות והעולם כפי שאנחנו מכירים אותו ייעלם כמו כל יצור חי על הפנטה הזו שניזון מקרני השמש ומחומה.
השמש היא מקור החי כאן ובסופו של דבר היא הסיפור של כולנו.
הספר הקצר הזה של אור שהם מורכב מסיפורים קצרים במגוון סיטואציות של אנשים, דמויות ואת הרגעים האחרונים מהרגע שהשמש נכבית באותו הרגע אין אנרגיה זמינה, הרשתות נופלות, הדברים קורסים לאיטם וכאן מתחילים הסיפורים שהם קצרים אך מעניינים ובעיקר מגוונים.
כל הסיפורים כתובים בגוף שלישי, כמעט כולם מלבד אחד שהוא גם הסיפור היחידי שלא מעורבים בו בני אדם אלא חמור.

הספר אינו מדע בדיוני, למרות התרחיש האפוקליפטי אין בו שום דבר שמקושר למד"ב, הכל בו בכאן ועכשיו ודווקא בגלל זה הוא מעניין, הסיפורים פשוטים, קלים להכלה ומעניינים, הספר נגמע במהירות אך גורם לקורא להרהר בסיטואציות לאחר קריאתו.
בעיני לפחות הוא מראה עד כמה החיים שלנו שבריריים כאן, עד כמה הכל יכול להסתיים בשניה ועד כמה זה לא צפוי לא העתיד וגם לא ההווה.

ספר בהחלט חביב, קטן, נקרא מהר ומעניין.

אני רעב אותך / אמיר שילון
הוצאת קתרזיס
182 עמודים

ספר הביכורים של אמיר שילון היה נהדר בעיני, כתיבה יפה וזורמת שמתחברת לעידן הנוכחי, לבדידות ולקיום האנושי בחברה המנוכרת שלנו .

כאן אמיר שילון ממשיך לכתוב לנו על אנשים, על דמויות אבודות, על חיפוש עצמי בכאוס הקיומי ועל סיטואציות מרגשות בתוך הבנאליות של הקיום, של העולם של החיים עצמם.
לכאורה אבל הפעם בחר המחבר להתנסות בסיפורים קצרים שבניגוד לפרוזה סיפורים קצרים צריכים לתפוס את הקורא מהר אחרת הם מאבדים אותו וכאן הסיפורים לפעמים קצרים מאוד, עשרה עמודים פחות או יותר בממוצע לסיפור.

סיפורים קצרים כאלו מייצרים עבור הקורא חוויית קריאה מהירה, סיטואציות יומיומיות, איזה רגע בחיים, לעיתים אתה מרגיש בסיפורים שאתה נע בין הריאליזם היומיומי לסוריאליזם המפתיע.
מאוד אהבתי את הספר ואת הסיפורים המהירים והקצביים שבו, את הסיטואציות ואת מגוון הנושאים שהמכנה המשותף שלהם הוא בעיני החיפוש, הכמיהה לאהבה ולתחושת השייכות.
אמיר שילון הוא כותב מוכשר והספר הוא ספר טוב. כקורא אני פחות אוהב סיפורים קצרים ונראה שרבים מהם מציפים את השוק ולא כולם טובים או מעניינים, לא כולם נעים על הרמה המתבקשת לאורך כל הספר וכאן הרמה היא אחידה, לסיפורים יש מכנה משותף ונראה שהם נבחרו ונערכו בקפידה מתוך רצון לייצר חוויית קריאה טובה ומעניינת וזה עובד.
נהניתי מאוד.

מוזיאון העצים / טוני קירקהם
הוצאת שוקן
95 עמודים
איירה: קייטי סקוט
מאנגלית: עמנואל לוטם

סדרת המוזיאונים של הוצאת שוקן מרהיבה ומדהימה ובעיני הספר הזה של מוזיאון העצים הוא אחד הטובים שבסדרה הזו.
אני כל הזמן חוזר ואומר שסדרת הספרים הזו לא מיועדת רק לילדים ולבני נוער, נכון שהטקסטים בה מועטים, נכון שאין בה הרחבה רבה אבל היא סדרה אמנותית מאוד, מקוטלגת מאוד ומפורטת ברמת האיורים והפרטים, זה כמו להסתכל על קטלוג ענקי של עצים, גזעים ופרחים.
עולם העצים הוא עצום, רובנו מכירים מעט עצים, את אלה שחיים בקרבנו ואת הקרובים אלינו והמפורסמים, אך העולם הזה כה רחב וכה עשיר, מסביב לעצים חיים מליארדי יצורים חיים שניזונים מהעצים, מתחבאים בין ענפיו ועליו. מלבד אנטרקטיקה בערך יש עצים בכל מקום בעולם ולמעשה ישנם מעל 58,000 סוגים שונים של עצים.

העצים הם הריאות של כדור הארץ, מקור החמצן שלנו, מסביבם צמחו תרבויות ועמים וחלקם חיים מאות שנים.
הספר הצבעוני הזה בא להראות לנו את המגוון הרחב של העצים ומה שמסביבם, מידע על בית הגידול שלהם, על הפרחים שלהם, איך הם מתקשרים, בתי גידול שונים ועוד ועוד.
חלק מהאיורים בספר כל כך מרשימים שהייתי מדפיס אותם ותולה כפוסטר בבית.
ספר מרהיב לכל גיל.
רק לצלול לתוכו.
מומלץ מאוד.

העלמה אלזה / ארתור שניצלר
ספרית פועלים
109 עמודים
מגרמנית: אילנה המרמן

איזה ספר מטריד, בעיני אחד הספרים מערערי התודעה שקראתי לאחרונה.
הנובלה הקצרה הזו שיש בה זרם תודעה פרוידיאני שאנחנו בעצם נכנסים לתוף מוחה ומחשבותיה של אלזה, נכנסים לנפשה בכתיבה מהפנטת של שניצלר.

הספר מתחיל בכך שאלזה, עלמה בת 19 שנמצאת עם דודתה בנופש באיטליה אך מברק שהיא מקבלת ממשפחתה מערער את מחשבותיה ומכניס דאגה לליבה, אביה עורך הדין הסתבך מאוד מבחינה כלכלית ומשפטית ואם לא ישלם סכום כסף מסוים שעשוי להציל אותו הוא יכנס לכלא.
בקשת משפחתה של אלזה הוא לפנות למכר ותיק של המשפחה, אדם עשיר בשם דורסדיי על מנת שיתן הלוואה שתעזור לאביה להיחלץ מהצרה. כאן כבר מתחיל הקורא להכיר את תודעתה של אלזה ומחשבותיה, חיבוטי נפשה ועוד בטקסט מסעיר ונוגע שהולך וצובר תאוצה כאשר היא ניגשת לדורסדי ומתברר לה התנאי של דורסדיי על מנת להעניק לאלזה את ההלוואה לאביה.
דורסדיי מבקש לאלזה לעמוד לפני רבע שעה בעירום מלא.
אלזה נקרעת בין הבקשה הקשה הזו מהמבוגר שחושק בגופה לבין הנאמנות למשפחתה, בין ההקרבה העצומה שהיא צריכה לעשות לבין משפחתה והיא כועסת על עצמה, על משפחתה שהפקירה אותה לסיטואציה כזו ונקרעת בתוכה בטקסט מסעיר של זרם תודעה נוקב וחזק.

ספר חזק עם שאלות מוסריות כבדות וטקסט נפלא ומסעיר.
מאוד אהבתי ולא נתן לי מנוח.
מיוחד ועוצמתי.