מפליגים / חגי ליניק
ספרי סימן קריאה / הספריה החדשה
203 עמודים

בספר הזה יש 14 סיפורים שמייצרים לנו סיפור אחד, סיפור חיים, סיפורה של משפחה שמסופרת מנקודת המבט של הבן הצעיר.
אמנם לסיפור יש איזו התקדמות ליניארית לכאורה אבל מה שמיוחד כאן זה שכל סיפור עומד בפני עצמו וכך צריך להתייחס אליו כאל קובץ סיפורים שמחברים פאזל משפחתי ואישי, אוטוביוגרפי וחגי ליניק מפליא בכתיבה נוגעת ומיוחדת.

הילד שעד גיל שלוש לא דיבר מתחיל לדבר ללא הפסקה, לקריין את עצמו ומשם ובורא עולמות בשפתיו, ויש משהו מאוד אירוני שדווקא הילד הדברן בוחר להתגייס לשייטת, אל אנשי הדממה.

מעל לכל מרחפים מעל חייו של הילד ומשפחתו מותו של האח הבכור בתאונת אימונים בצבא, אותו אסון טראומטי שלא משחרר את המשפחה וחייו של הילד הם חלק בלתי נפרד מהאסון הזה.
למעשה הספר מחולק ל3 חלקים, החלק הראשון מתאר אותו בילדותו מרגע לידתו, החלק השני מתאר את שירותו בשייטת והחלק השלישי עוסק בו כמבוגר שחוזר אל משפחתו.

ליניק מתאר את הסיפורים על המשפחה בצורה מעוררת חמלה ורגישה מאוד, הסיפורים עצמם הם עצמאיים ולמרות שהם מחוברים בסוף למן פסיפס אחיד אפשר פשוט לקרוא אותם כיחידה נפרדת.

אין ספק שהמרכז של הספר עוסק בהתמודדות של המשפחה עם האסון והאובדן והוא מופיע בין אם בצורה מורכבת ועמוקה יותר ובין אם בצורה מרומזת ומתומצתת בסיפורים השונים.

ליניק עוסק במשפחתו גם בספרים אחרים אותם לא קראתי ואני חושב שעבורי התמונה תהיה שלמה יותר אם אגיע לספריו האחרים אבל גם בספר זה ליניק חושף בפנינו את האם המתמודדת והכבויה ואת האב ראש המועצה והמפ"מניק ואת החיים ביהוד של תקופת ילדותו.

ספר מרגש ולא קל לקריאה אך נוגע מאוד וכדאי להסחף לתוכו.

הקוסם / קולם טויבין
הוצאת שוקן
416 עמודים
מאנגלית: ניצה בן־ארי

קולום טויבין ממשיך עם הביוגרפיות החצי בדיוניות שלו, אחרי הביוגרפיה שלו על הנרי ג'יימס הוא כותב הפעם על חייו של הסופר הגרמני החשוב תומאס מאן.
עד היום יצא לי לקרוא מתומאס מאן רק את הר הקסמים והתרשמתי ממנו בצורה יוצאת דופן כאחד הספרים המופתיים שקראתי בחיי אך את סיפורו של תומאס מאן הכרתי ממקורות שונים, מספרות עליו ועוד.

טויבין מתחיל מילדותו של מאן שנולד בסוף המאה ה19 לאם שמוצאה מברזיל ולאב שמרן ומרוחק טיפה.
על תקופת נערותו מתמקד טויבין בנטייתו ההומוסקסואלית המודחקת של מאן, משהו שהופיע פעמים שונות בספר אך מאן הדחיק זאת.

בנוסף מתמקד טויבין במערכת היחסים של תומאס עם אחיו היינריך ובתחרות הגלויה ביניהם ובנסיון של מאן להתעלות על אחיו שהיה בעצמו סופר מוכשר.

מכאן ממשיך טויבין לעקוב אחרי משפחתו של מאן וכמובן אחר תהליך כתיבת הספרים שלו מיצירתו המוקדמת והחשובה בית בודנברוק ועד לספרים החשובים הנוספים בחייו, הזכייה בנובל בשנת 1929 והספרים הנוספים שכתב לאחר מכן.

שני חלקים מאוד מעניינים בספר הם גם מערכת היחסים שלו עם ילדיו ודינמיקה משפחתית מורכבת מאוד עם ילדים מאוד מגוונים ומעניינים שלחלקם יש ביוגרפיה מאוד עשירה ומעניינת גם ספרותית וגם אישיותית אבל בעיני לפחות החלק החשוב ביותר הוא התקופה שבה חי מאן והדרך בה הוא ניווט את חייו בתקופה זו, היחס שלו לעליית היטלר לשלטון, עזיבת גרמניה והמחיר שהוא שילם בעקבות זאת, המעבר לארצות הברית. מאן הופך למבקר גלוי של המשטר הנאצי.

זוהי ביוגרפיה בדיונית על חייו של מאן שיש בהם מן הביוגרפיה האמיתית מסיפור חייו אך טויבין מייצר כאן סיפור נפלא, ביוגרפיה שהיא בעצם פרוזה, סיפור מרתק ועשיר על חיי הסופר הגדול שאת כינויו "הקוסם" נתנו לו ילדיו.
טויבין יודע לקחת סיפורי חיים ולהפוך אותם לפרוזה חיה ונושמת, עשירה ומעניינת על אחד מאנשי הספרות החשובים והמרתקים של המאה העשרים.

ספר מרתק ומעניין.

עטלפים / יוסי יובל
הוצאת כנרת זמורה
313 עמודים

אפשר להרגיש דרך הכתיבה של פרופ' יוסי יובל עד כמה הוא מחובר בכל נימי נפשו לעטלפים, לא רק כמושא המחקר שלו אלא גם האהבה לחיות המסקרנות האלו, המיוחדות האלו, חיות שמעוררות פחד ואימה אצל הרבה מאוד אנשים, שמעופפים כצלליות בחושך אך החושים שיש להם, היכולות שמדהימות שלהם לנווט, למצוא את דרכם ודרך חייהם מרתקת אנשים זה דורות.

יוסי יובל לוקח אותנו למסע בגלובוס דרך מינים שונים של עטלפים, מערפדים, יזנובים, עטלפי פירות, עטלפים מוצצי דם ועטלפים שניזונים מפירות ועוד.
הוא לוקח אותנו למחקרים שונים שעוסקים בכמה שאלות מרתקות על מקורם האבולוציוני של עטלפים, על האב הקדמון שלהם, איך התפתחו להם הכנפיים ליונקים הייחודיים האלו.

יובל גם מכיר לנו חוקרים עולמיים בתחום, קולגות ואת המחקרים שלהם והדרך בה הוא מספר לנו נהדרת.
החוויות, המערות המיוחדות, המחקרים המרתקים שמראים את המגוון המרתק של העטלפים בכל רחבי העולם עוזרים לנו לנפץ ולו במעט את הדימוי הדמוני שנוצר להם.

מעבר לשאלות אבולוציוניות יוסי יובל גם מתאר לנו את הדינמיקה החברתית שלהם, מערכת היחסים, הטיפול בגורים וכמובן נושא אחד חשוב ומעניין יותר מהכל, איך עובדת מערכת איכון ההד שלהם, האקולוקציה, אחד הנושאים שמעניינים את האדם יותר מהכל בנוגע לעטלפים.

פרופ' יוסי יובל ה וא חבר סגל בבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים וראש בית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב וחוקר עטלפים שנים רבות.

ספר מרתק ומומלץ מאוד, כדאי מאוד לקרוא.

חיסול הקאסטות / ב' ר' אמבדקר
הוצאת בבל
432 עמודים
תרגמה מאנגלית: גליה וורגן
פתח דבר ארונדהטי רוי

חיסול הקאסטות זה אחד הטקסטים הכי חשובים שקראתי בשנים האחרונות והוא שיעור טוב לכל מי שמתעסק באפליה על רקע גזעי או מעמדי לא רק בהודו אלא בכל מקום בעולם.
אבל הטקסט המכונן הזה הוא קודם כל ביקורת עוצמתית וחשובה מאין כמוה על מערכת הקאסטות האיומה בהודו שלמעשה קיימת עד היום.

למעשה החיבור הזה  נועד להיות נאום בכנס שנתי של קבוצה הינדואית רפורמיסטית אך המארגנים מצאו את הנאום "בלתי נסבל" והוא בוטל.
אך אמבדקר דאג להדפיסו ולהפיץ אותו ואנחנו הרווחנו מאמר הגותי מרים שנשאר רלוונטי כם 90 שנה לאחר כתיבתו.

אמבדקר מתחיל בביקורת על מערכת הקאסטות כאר הוא עצמו שייך לקאסטת מאהר האסורה בנגיעה והגיע עד מעמד שר המשפטים של הודו והיה ראש הוועדה לניסוח חוקה.
אמבדקר מתאר את מבנה הקאסטות כמבנה מפלה ומדכא שמנציח אי שיוויון ואפליה קשה.

לאמבדקר ביקורת קשה על ההינדואיזם בהנצחת חלוקת המעמדות האלו וטוען שאפליה קשה כזו לא מתיישבת עם עקרונות החירות והצדק.

אמבדקר טוען שהשמדת שיטת הקאסטות היא הדרך היחידה והוא טוען שאין דרך לשנות אותה אלא לפרק אותה לחלוטין כי רק כך הודו תגיע לשיוויון ואחווה.

המאמר החשוב הזה הוא לא רק מאמר ביקורתי אלא הצעת למען חברה צודקת יותר, הומנית יותר, שיוויונית שבו הכשרון והאופי קובעים את ערך האדם ולא המעמד הדתי שלו או  הקאסטה אליה הוא משתייך ונולד אליה בעל כורחו.

אל המאמר הזה מצורף פתח דבר חשוב ומרתק מאוד של ארונדהטי רוי בוא רוי מביא ניתוח ביקורתי על השקפותיו של אמבדקר ומערכת הקאסטות בהודו.
פתח דבר ארוך מאוד אולי אף יותר ממאמרו של אמסדקר עצמו ואחד הנושאים המעניינים שעלו בו הוא מערכת היחסים בין אמבדקר למהטמה גנדי שהשקפותיו לגבי הקאסטות היו מנוגדות מאוד לאלו של אמבדקר.שהיה רדיקלי בהרבה בנוגע לסוגיה.

ספר חשוב ביותר, מאמר פילוסופי עמוק ואחד המשמעותיים ביותר שקראתי בכל מה שקשור לזכויות אדם לשיוויון.

מומלץ לקריאה איטית ומלאת מחשבות.

השתקפויות בעין זהב / קארסון מקאלרס
הוצאת כתר
157 עמודים
מאנגלית: ענת עינהר

הספר הצנום הזה טומן בתוכו כל כך הרבה מועקה  שהיה לא קל לקרוא אותו אבל מצד שני המועקה היא פואטית גם בזכות הכתיבה הנהדרת והחודרת של קארסון מקאלרס שדואגת להכניס את הקוראים לעומק הרגשות של הדמויות, ללכוד את המחשבות של הדמויות ולייצר לנו חוויית קריאה עמוקה ומעוררת מחשבה במובנים רבים.

למעשה הסיפור מתפתח דרך נקודת מבטו של טוראי וויליאמס שמתבקש על ידי קפטן פמברטון להוריד את השיחים המקיפים את הבית ואת ענפי עץ האלון וטוראי וויליאמס שעושה את עבודתו יותר מדי טוב חושף ונחשף לביתם של הזוג, הקפטן ואשתו.

דרך החלון החשוף לפתע רואה טוראי וויליאמס לראשונה גוף עירום נשי, ויליאמס שגדל בחברה שמרנית נוקשה שמדחיקה מיניות בצורה קיצונית מזדעזע, עולם המבוגרים זר לצעיר הביישן והמודחק שחי בעולם גברי שמרני, דתי ומדחיק רגשות ומיניות ודווקא דמותו של וויליאמס מעוררת את מה שנראה אח"כ מהדמויות המרכזיות בספר שבהן מתמקדת הנובלה היפה הזו.

דרך השיחים החשופים מתגלים לנו חייהם של שני בני זוג קפטן פמברטון ואשתו ליאונורה וקפטן לנגדון ואשתו  אליסון.
מערכות היחסים שבסיס, הבדידות, התסכול, המיניות המודחקת, הומוסקסואליות מודחקת, מערכת יחסים של שליטה וכח ובמידה רבה פטריארכיה מעמדית מעלים את נושא הגבריות בתקופה ההיא ובעיקר במקום ההוא שזה בסיס צבאי בצורה עמוקה ומעוררת הערכה בכתיבה שלה ובדרך בה מקלארס מכניסה אותנו לתחושות ולמחשבות של הדמויות המרכזיות בספר.

הספר מתאר את הוויי החיים בבסיס עוסק בשאלות מוסריות של זוגיות, בגידה ואובססיה וכתוב נפלא.
רומן חזק מאוד ופסיכולוגי שתענוג היה לצלול לתוכו.

כדאי לקרוא.

אין לך מה להפסיד / רונית רוטלוי
הוצאת קתרזיס
87 עמודים

את רונית הכרתי מספריה הקודמים בהם התוודעתי לכשרון הכתיבה שלה ובעיקר מהיכולת שלה לגעת בנושאים לא פשוטים ולהעביר אותם לכתב.
לא קל לחשוף את הטקסטים שלך ולהיחשף ככה לעולם אבל רונית עושה את זה בכשרון ובאומץ וכאן התוודעתי לצד הלירי שלה, לשירה הכנה וחשופה שלה ורונית היא אדם מגוון מאוד, וספר השירים הזה חושף את רונית ואת חייה.

כמי שעוקב אחריה ברשת ורואה כיצד היא משתפת בחוויות מחייה, ממשפחתה, מעבודתה כעורכת דין אני רואה איך היא מצליחה להעביר את זה לשירה מתומצתת וחזקה וחלק מהשירים מאוד חזקים בעיני, מאוד חודרים ומעוררים בקורא תחושות ורגשות.

השירים נעים בין חייה של רונית, משפחתה, ההורות שלה, החיים בתפר הזה שבין העולמות החילוניים והדתיים והנסיון למצוא את עצמה בתוך זה, זוגיות, חוויות מרגשות ומעצימות בחייה וכן עבודתה כעורכת דין שיש לה משקל רב למי שהיא, לאדם שהיא ולסיפורים שהיא לוקחת איתה לדרך.

ספר שירה יפה ורגיש שאמנם אין לו איזה נושא מרכזי שעליו הוא נשען אך דווקא המגוון מחייה של המשוררת והדרך בה היא מבטאת את עצמה מייצר ספר שירה יפה ואיכותי.

———————————-

כַּבְּסִי אֶת כִּתְמֵי הָעַצְבוּת,
רַכְּכִי עִם מְעַט חֶמְלָה
וּתְלִי אֶת הַסְּפֵקוֹת.
יַבְּשִׁי אֶת הַדְּמָעוֹת.
אִסְפִי אֶת כָּל הַנּוֹתָר בְּתוֹכֵךְ
בַּעֲרֵמָה גְּדוֹלָה וְרֵיחָנִית.
קַפְּלִי אַט־אַט
כָּל זִכָּרוֹן
וְהַנִּיחִי בִּמְגֵרָה נִפְרֶדֶת.

אֶת הָאֹשֶׁר הַנִּיחִי
עַל הַמַּדָּף הֲכִי גָּבוֹהַּ.
שֶׁיִּהְיֶה לָךְ לְאָן
לִשְׁאֹף.

——————————-

מִמָּה הוּא מֵת?

מֵהַסֻּכָּר או מִיֶּתֶר לַחַץ דָּם,
מֵהַמַּגֵּפָה, מִשָּׁבָץ
וְאוּלַי סְתָם כָּךְ
לִבּוֹ נָדַם?

מִמָּה הוּא מֵת?

הַאִם נֻתַּח?
הַאִם סָבַל?
הַאִם הָיָה מֻקָּף
בִּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ
אוֹ בְּבֵיתוֹ לְבַד נָבַל?

לְשֵׁם שִׁנּוּי, שַׁאֲלוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה:
מִמָּה הוּא חַי?

וְאֵיךְ לִבּוֹ הִמְשִׁיךְ לִפְעֹם
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה?
מִפֵּרוּרִים שֶׁל אֲהָבוֹת
מִקֶּרֶן שֶׁמֶשׁ, מִתִּקְווֹת?

מִמָּה הוּא חַי –
זוֹ הַשְּׁאֵלָה הַנְּכוֹנָה.

שוברי השיאים המופלאים / ג'ני פירסון
ספרי עליית הגג
302 עמודים
מאנגלית: אורה דנקנר
איורים: אריקה סלסדו

ספר מקסים ביותר לילדים שמספר על חברות, על יצירתיות ובעיקר על רצון לשמח ולעשות טוב ועל הדרך מלמד אותנו כמה דברים חשובים.
אבל בעיני דווקא הספר הזה מציף נושא קצת מבוגר, נושא הדכאון אצל מבוגרים והוא מביא את זה בצורה מאוד מיוחדת.
אמא של לוסי עצובה כבר הרבה זמן, היא בדכאון ולוסי לא מצליחה לשפר את מצב רוחה וזה מסבך אותה עם ילדים אחרים בבית הספר.
בזמן החופשה לוסי מתחברת עם ילד בשם סנדש ויחד איתו הם בונים תכנית שתעזור לאמא שלה להחלים.
בשביל שאמא שלה תהיה מאושרת לוסי צריכה לפגוש את הכוכב האהוב על אמא שלה פול קסטליני ולהפגיש בינו לבין אמא שלה, כך לוסי מאמינה שזה המפתח לאושר אבל בשביל להפגיש ביניהם לוסי צריכה לחשוב על שיא בספר השיאים של גינס שהיא יכולה לשבור ולהשתתף בתחרות שמנחה פול קסטליני.
התכנית כרגיל משתבשת ודברים מוזרים מתרחשים בדרך והספר החמוד והמהנה הזה הוא עונג צרוף לילדים, הקריאה בו נהדרת וזורמת והאיורים חמודים ועל הדרך אנחנו לומדים על כל מני שיאי גינס מוזרים ומשונים וגם מיוחדים.

ספר חמוד מאוד על חברות ועל עזרה וגם על דכאון.
מומלץ לילדים שאוהבים לקרוא.

לב רעב / אשכול נבו
הוצאת זמורה
301 עמודים

אני מודה שמעולם לא קראתי ספר של אשכול נבו עד הספר הזה, יש לי איזו רתיעה מסופרים שנטועים חזק במיינסטרים ושכולם אוהבים אותם, לא שאני חושב שהם לא טובים אלא זה מן קטע שלי, ולכן אני לא הייתי בטוח שלהתחיל לקרוא משהו של סופר כה מיומן כמו אשכול נבו יהיה נכון להתחיל דווקא מסיפורים קצרים.

באופן אישי אני חושב שלכתוב ספר שמורכב מסיפורים קצרים צריך מיומנות גבוהה מאוד שכן מאוד מאוד קשה לשמור על רמה אחידה לכל אורך הספר ובמרבית הספרים זה נע בין סיפורים מוצלחים מאוד לבין כאלו שפחות, כלומר, הרמה לא אחידה ולכן לא קל לי עם הז'אנר הזה אבל אצל אשכול נבו אין ספק שהרמה אחידה, הסיפורים שומרים על רמה טובה ומיומנות גבוהה של כתיבה.

נבו הוא סופר ישראלי בכל רמ"ח אבריו, הסיפורים שלו מיטיבים לתאר את הישראליות ואת המורכבות שלה והסיפורים מעוררי מחשבה ויש בהם מן תוגה, מן משהו לא ברור ולא סגור שגורם לקורא לרצות להשלים לבד את העלילה, להשאיר אותך עם התחושה שהסיפורים לא נגמרים בנקודה האחרונה בפסקה האחרונה.

הסיפורים של נבו בספר עוסקים במערכות יחסים, משפחתיות, מורכבות בתוך המשפחה, סודות ושקרים, והשפה היא מאוד ישראלית, מאוד עכשוית ולכן קל מאוד להתחבר אליה ואני מבין למה נבו מצליח להגיע ללב הקונצנזוס הישראלי.

בסך הכל הסיפורים זרמו לי, מאוד אהבתי את הסיפור הראשון בספר על מסע של בן ואביו המבוגר להופעה של ספרינגסטין, מן סגירת מעגל ופרידה ויש בספר הזה המון תוגה ועצב ועם זאת משהו כנה ורגיש שחיבר אותי לעלילה.

בסך הכל קובץ סיפורים מוצלח אם כי לא מעולה, מיומן מאוד, מעניין, ישראלי מאוד ובהחלט אפשר לקרוא.

עלם / דנטון ולץ'
הוצאת אפרסמון
199 עמודים
מאנגלית: ארז וולק

"עלם" הוא מסוג הספרים האלו, הצנומים בגודלם אך העמוקים בתוכנם, ספרים בסגנון הזה, פיוטיים, מלאי תחושות ורגש הם ספרים שאתה רוצה לשקוע בהם ולא להניח להם, לקרוא לאט, להתענג על המילים, התיאורים, התחושות, הרגש ויש הרבה מכל אלו.
למעשה זה כמעט כמו ספר טבע, של אדם היוצא למרחבים הפתוחים וחוקר את הסביבה שלו, את הטבע ועל הדרך מתחבר לעצמו, מכיר את עצמו, שואל שאלות על עצם קיומו, עלם הוא ספר אנושי אבל ספר חקר אנושי, של גילוי עצמי, של גילוי תהליך התבגרות והפנמה של מי אני ומה אני דרך האנשים שאני פוגש בדרך, דרך המציצנות וחקר הסביבה.

ולץ היה הומו בגלוי והספר נותן לנו רמזים מסוימים לתחושות, לחיפוש העמצי של המיניות דרך בן דמותו של ולץ, הנער אורוויל פים, נער רגיש, מופנם שנופש עם משפחתו במלון כפרי ושם הוא משוטט ובוחן את עצמו ואת הסביבה דרך המציצנות, המפגשים עם האנשים, עם גברים שונים באיזור.

נראה שאורוויל מרגיש זר, שונה, אחר, קשה לו להתחבר הוא חבוט בשאלות קיומיות, בשאלות זהות והספר כל כך רגיש ועדין שבא לך ללטף את הכריכה כאילו לומר לגיבור הספר, "אנחנו כאן, מבינים אותך, אתה לא לבד"

איזה ספר עדין הוא "עלם"
כמה רגש וחמלה יש בו, כמה כנות ועומק.
כל כך נעים לשקוע בתוכו, ספר פיוטי ורגיש מאוד.
נהדר לימים השקטים שבהם אנחנו מכונסים בעצמנו בחגים ועוסקים בחשבונות נפש, אנחנו זקוקים לשקט הזה כדי להתחבר לעוצמה בפנימיות של אורוויל.

מומלץ מאוד.

תיאטרון הרפאים / מאט אוסמן
הוצאת מירבל
460 עמודים
מאנגלית: שי סנדיק

מאט אוסמן ידוע בעיקר כבסיסט ומקים להקת סווייד ועכשיו הוא מתגלה כסופר מוכשר והוא הביא לנו עלילה נחמדה מתקופת המלכה אליזבת הראשונה.
העלילה מספרת על שיי, נערת שליחויות מחופשת לנער שמעבירה הודעות עבור עשירי לונדון.
שיי גם ניחנה בכשרון לאלף בזים ויודעת לחזות את העתיד דרכם.
יום אחד שיי משחררת ציפורים כלואות בחנות חיות ומוצאת עצמה נרדפת על ידי בעל החנות.
בבריחתה על גגות לונדון היא מגיעה לגג של תיאטרון ונתקלת נער משונה בשם איכנמותי.
איכנמותי ושיי מפתחים קשר מיוחד והוא מכיר לה את עולם התיאטרון והיא מצטרפת אל התיאטרון, נערה אחת בין שחקנים גברים.

תיאטרון הרפאים שהם מקימים מביא אותם לסיטואציות מעניינות ולהסתה של מנודי העיר למרד בשלטונות ואף לחצרה של המלכה אליזבת.
הספר מלא באירועים אחר אירועים אך אני לא תמיד הצלחתי להתעניין לכל אורכו של הספר ולצד קטעים מאוד מעניינים היו קטעים מאוד אנמיים וזה אחד הפגמים של הספר הזה שלצד ספרות תקופתית שמתארת את המאה ה17, לונדון על שלל תושביה, מגיפת הדבר ושלטונה של אליזבת ברקע ובסך הכל סיפור מעניין עם קו עלילה מעניין, לצד זה ישנם קטעים פחות מעניינים ויש תחושה של חוסר אחידות ברמת הספר ובעניין בו.

לדעתי מדובר עדיין בספר שווה לקריאה בעיקר לכל מי שאוהב דרמה תקופתית, סיפור נעורים מעניין ופנטזיה עם תיאטרון ודמיון.
למרות פגמיו יש בו איזה קסם.
אפשר ל'קרוא.