הנדסה, זה בדיוק בשבילי / ד"ר שיני סומרה הוצאת מטר איורים: נדיה סארל מאנגלית: מיכל לוינסון
ספר ילדים נהדר שמסביר בצורה מקסימה וחיננית את עולם ההנדסה והתכנון האנושי של דברים שונים.
את זהר כל דבר מעניין מאוד, היא מנסה לבנות מטוס מנייר שנופל מהר ורואה איך סבתא בונה מטוס טוב יותר והיא מסתקרנת איך דברים עובדים. היא רוצה לדעת איך מעלית עובדת, איך רכבות הרים נוסעות בלולאה בלי ליפול ואיך מטוסים מתרוממים בשמים ועפים מעל הים.
סבתטא מטיילת עם זהר ומסבירה לה כל דבר, איך מעליות עובדות, מה מחזיק אותם, איך עגורנים מרימים משקלים כבדים לגובה כה רב.
סבתא מלמדת את זהר על חלק מהמהנדסים והממציאים המבריקים ביותר בעולם, על תכנונים נהדרים ומראה לה איך העולם שלנו מורכב מהמצאות ותכנונים מורכבים ופשוטים כאחד.
ספר ילדים ממש נחמד ומעניין שכיף להסביר לילדים. האיורים נהדרים וממחישים יפה את הטקסט.
עד שהגשם יחזור / סלעית שחף פולג הוצאת שתים 237 עמודים
יש לי אהבה לעמק יזרעאל, אמנם גדלתי בעמק החולה בגליל העליון אבל בגלל שאבא שלי התגורר בקיבוץ מזרע מצאתי את עצמי מבלה הרבה בעמק, בשבילי הקיבוץ, בבית הכנסת של כפר גדעון, בטיולים להר תבור, יש איזה קסם בעמק הזה שמייצר סיפורים טובים ומכניס אותך לאוירה מיוחדת שקיימת רק שם.
יחד עם ההסטוריה של העמק על במלחמות והתקומות והחקלאות והאנשים הפשוטים, החקלאים, הכפריים יש את הנופים המשכרים שמתבטאים היטב בכריכה היפה עם הציור של עודד פיינגרש.
כל זה מכניס אותנו לאוירת הספר הקסום הזה על רקע בצורת קשה שעוברת על הכפר הקטן, בצורת של 12 שנה של חוסר בגשמים, ובצורת כזו יוצרת תחושת דכדוך וחוסר אונים, מלנכוליה וגם שינוי אופי הכפר.
אל הבסיס הזה של הסיפור נכנס הסיפור של שתי אחיות שחוזרות לכפר לאחר שנשבעו לא לחזור אליו לעולם, והן חוזרות לכפר שאליו נשבעו שלא לחזור. אחת חוזרת עם הריון בעייתי בנסיון להפוך את בית הדודה שלה לבית אירוח והאחות השניה חוזרת להתחתן מתחת לעץ האשכולית בחצר הסבים כאשר לא ברור אם תהיה או לא תהיה חתומנה. הספר נע קדימה ואחורה בזמן ומתאר את קורותיה של המשפחה הזו ואת המורכבויות שיש בה לאורך השנים. החיבור של קורותיה של משפחה ועמק יזרעאל זורק אותנו להרבה ספרים מוכרים אחרים אבל המחברת עושה עבודה טובה והתוצאה היא ספר מאוד מרתק ומעניין ששווה להשאב אליו. אני נהניתי.
ההר הפנימי / בריאנה וויסט הוצאת כנרת, זמורה ביתן 203 עמודים מאנגלית: גליה אלוני־דגן
אני מאוד סקפטי לגבי ספרי עזרה עצמית, אני קורא לא מעט גם כלקטור וגם כסוקר ונראה שזו ספרות שמאוד פופולרי לכתוב, הרבה אנשים ללא ידע מקצועי כותבים ספר עזרה עצמית מתוך חוויה אישית שהם עברו ומתוך תובנות חייהם כהרבה מהם משתמשים בקלישאות שאני נתקל שוב ושוב בספרים שונים בצורות שונות ובסגנונות כתיבה שונים אבל הרבה פעמים זה פשוט אותו הדבר בסגנון שונה. לפעמים אתה נתקל בספר של מומחה אמיתי, איש טיפול או איש רפואה שהתובנות שלו מבוססות על מחקרים אמיתיים ואתה מרגיש שהידע שלו מגיע מהשטח, יש לו איזו אדמה מוצקה של עובדות ואמיתות ואתה מאמין לו. אתה יודע שהוא לא לקח קצת מכאן וקצת משם ואיגד את זה לאיזה ספר שמכליל הכל ולא נותן הרבה.
כשקראתי את ההר הפנימי שהוא מאוד מאוד מצליח, רב מכר הסטרי אבל בעיני הוא כזה כי הוא פשוט אוסף של קלישאות שלקוחות וכאן ומשם ומרכיבות ספר שלם די רדוד בעיני. אני לא הבנתי מי הכותבת, מה ההכשרה שלה, נראה שבהערות היא לקחה תובנות מכאן ומשם והרכיבה ספר שאני לא מתווכח האם הוא עושה טוב לאנשים והאם אנשים נעזרים בו ומרגישים שהתובנות בו שיפרו את חייהם והצליחו לטפס על ההר הפנימי שלהם אבל לי זה גרם להרגיש כמו עוד ספר עזרה עצמית גנרי שאני נתקל בו שוב ושוב והוא פשוט תפס בגלל שהוא מתומצת נכון.
זה הסוד בספרים כאלו, איך לנסח את המשפטים, איך לפשט את הרעיונות כדי שיהיו מובנים וקלים. ספרים רבים בתחום העזרה העצמית נכשלים בזה וכאן המחברת מצליחה לפשט את התובנות שלה ולכן זה הצליח.
אבל אני כקורא רוצה יותר מזה, רוצה יותר מטקסטים מובנים, אני רוצה שהטקסט ישכנע אותי ושארגיש שהוא מביא לי משהו חדש ואת זה הספר לא הצליח להביא לי, לא הצליח לשכנע אותי.
כל הסיפורים / רוברטו בולניו הוצאת עם עובד 592 עמודים תרגמו מספרדית: משה רון, אדם בלומנטל
רוברטו בולניו הוא סופר מאוד מיוחד בעיני, הוא קודם כל סופר של סופרים, הכתבים הכי טובים שלו באופן ברור עוסקים בסופרים ובספרים ובספרות, כשהוא כותב על הדברים האלו הוא מביא את עצמו במלוא גדולתו, גם ברומנים עבי הכרס שלו וגם בסיפורים הקצרים שלו. אני זוכר איזה רושם עשה עלי הספר האדיר שלו 2666 וכך גם קובץ הסיפורים "שיחות טלפון" שנמצאות גם באנתולוגיית הסיפורים הזו שמכסה את כל סיפוריו הקצרים של הסופר הצ'יליאני החשוב הזה. זה ספר שנקרא לאט ובסבלנות, סיפור סיפור. לקח לי חודש לסיים אותו וקראתי אותו במנות קטנות. בולניו עוסק בנושאים שהעסיקו אותו גם בספרים הגדולים שלו, דרום אמריקה, סיפורי הגירה כולל מוטיבים אוטוביוגרפים בחלק מהסיפורים וכמובן העיסוק בספרות כמוטיב שמחזיק סיפור שלם. יש המון אפלה בסיפורים הקצרים של בולניו, הרגשתי בחלק מהסיפורים כאילו אני קורא ספרות נואר, אפלה, מחתרתית, אלמנטים של פשיעה וספרות קודרת. לפעמים הותשתי, חלק מהסיפורים חוזרים על עצמם בסגנונם וזה יכול להתיש קצת אבל גם אלה שחוזרים על עצמם הם טובים, לא הכל מעניין באותה המידה אבל אין ספק שבולניו הוא בין כותבי הסיפורים הקצרים הטובים ביותר באמריקה הלטינית שלא לדבר על הרומנים הגדולים שלו שהם רמה בפני עצמם. ספר שמיועד לאוהבי ספרות טובה ולאוהבי בולניו. סופר ייחודי מאוד עם כתיבה מעניינת ולא סטנדרטית.
צמח, מה הוא יודע? / דניאל חיימוביץ הוצאת מטר 191 עמודים
הספר הזה הוא מהדורה חדשה ומעודכנת לספר החשוב הזה אבל לצערי לא קראתי את ההמהדורה הראשונה כך שאין לי איך להשוות בין המהדורות אבל נהניתי מאוד מהספר הזה ולהכיר דברים מרתקים על עולם הצמחים. משהו בו הזכיר לי ספר שיצא לפני כמה שנים שנקרא "החיים הנסתרים של העצים" והראה כמה עולם הצומח עשיר, מרתק ואף מתקשר, יש לו יכולת תקשור דרך השוררשים, אין לו תודעה, אין לו מוח אבל הוא אורגניזם מתקשר גם אם הוא סטטי. ודווקא בגלל הסטטיות שלו אנחנו נוטים לקחת אותו כמובן מאליו. חיימוביץ לוקח אותנו למסע להכרת עולם הצמחים דרך החושים האנושיים ואנחנו עוברים חוש חוש ורואים איך החושים האלו עובדים אצל הצמחים, מה רואה הצמח, מה מריח הצמח, מה טועם הצמח, מה מרגיש הצמח, מה שומע הצמח, איך מתמצא הצמח ומה זוכר הצמח.
הוא מסביר בכל פרק דרך החושים האנושיים ומנסה להמחיש זאת דרך מה עובר על הצמח לפי מחקרים שנעשו, אין כאן השערות אלא מחקרים ולצמח יש עולם חושים עשיר, שונה משלנו אבל בהחלט עולם חושים ותקשורת מרתקת למדי.
הוא לוקח אותנו למחקרים עוד מימי דארווין ובנו של דארווין שחקר את עולם הצמחים לעומק, דארווין אף טען לפי הספר ששורשי בצמחים דומים למוחו של האדם. "אנו סבורים שאין בצמחים מבנה מופלא יותר, ככל שמדובר בתפקודיו, מאשר קצה השורשון… הוא רכש סוגים כה מגוונים של רגישות. לא נגזים אם נאמר שקצה השורשון עתיר המעלות, שניחן גם בכח לכוון את תנועותיהם של החלקים הסמוכים, פועל בדומה למוח של אחד מבעלי החיים הנחותים."
מדובר בספר מרתק ועשיר ביותר שכתוב בצורה ברורה גם אם פה ושם יש מונחים מקצועיים קצת מורכבים. ספר מהנה ומעשיר.
כחלק מחוויית הקריאה שלי בספר זה נכנסתי קצת לגוגל לגם לגוגל ארץ לראות קצת את לוגירביאן שנמצא בארכיפלג סוולברד בתמונות ולחוות קצת מאווירת המקום. המציאות שם או הדרך לחיות שם נראית גם ממבט במסך המחשב שמציאות חיים לא פשוטה, מאתגרת שיש בה חוויית חיים מאוד לא פשוטה ומציאות קיצונית שיכולה להשפיע על הנפש.
לחיות בבדידות כזו, במציאות בה לא הכל נגיש לך, בקור קיצוני, נראה כמו מציאות מאוד מאתגרת והבחירה של הסופרת לכתוב על מקום כזה הופכת לשיח מרתק גם על המקום וגם על האנשים שבו והפשעות המקום עליהם.
זה בעצם הסיפור של אייבור ובעלה פין שעוברים מאוסלו ללונגירביאן, לאותו ישוב הקבע הצפוני בעולם במרחק של אלף קילומטר מהקוטב הצפוני. השנה היא 1957 ופין הוא רופא מנתח צעיר שמטפל בתושבי העיירה, אנשי עבודה, כורים ואנשים מתמודדים עם הקיצוניות בחיים שבמקום כזה. אייבור לעומת זאת לא מוצאת את עצמה במקום הזה, היא משוטטת עם כלבת ההאסקי שלה יוסה שהופכת לחברת נפש קרובה.
ההתמודדות בישוב המבודד הזה היא לא רק עם תנאי מזג האויר הקיצוניים, עם האנשים שמורכבים והלא פשוטים ועם הבדידות הקשוחה אלא גם עם דובי קוטב שמחפשים לעצמם טרף וחיות פרא אחרות.
אייבור היא אישה מורכבת, בחורה צעירה שבגיל צעיר מוצאת עצמה אמא ואישה במקום זר ומנוכר לה ושונה כל כך מאוסלו ומחייה הקודמים, האמהות, הקושי במקום הזה, הבדידות, משפיעים עליה. ובשנים המדוברות שנות החמישים של המאה העשרים לנשים במקום היו תפקידים מוגדרים. הגברים עובדים בעבודות הפיזיות והנשים מנקות, מבשלות, עוסקות בטיפול ובסיעוד.
לתוך המציאות הזו נכנסת משוואה נוספת בדמותו של הייברג, איש קצת מוזר שחווה התקף פסיכוטי מורכב ומעורר אתגר נוסף שמעמיד במבחן את הכל שם כולל את מערכת היחסים הזוגית של אייבור ופין.
לונגירביאן הוא ספר מרתק על מקום מרתק שמביא לנו נושאים רבים ומרתקים של חיים במקום מבודד וקיצוני ובשינויים שחלים בו יש השפעה לא בטלה על השינויים בנפש האדם.
הם קוראים לי עובדת זרה / שרון רמר ביאל הוצאת קתרזיס 60 עמודים
אני חושב שאין כמעט ישראלי בוגר שלא נתקל בצורה כזו או אחרת עם מצוקת העובדים הזרים בישראל. אצלי זה היה עם האבא הביולוגי שלי ועם שני ההורים שלי בקיבוץ, לכולם היה עובד זר שטיפל בהם ועם חלקם אני שומר על קשר עד היום גם שנים אחרי שהמטופל הלך לעולמו. הסיבה שאנחנו שומרים על קשר זה בגלל שהםפ הפכו בצורה כזו או אחרת לחלק מהמשפחה שלנו. אבל עובדים זרים, לא תמיד מזלם טוב כאן, הם באים לארץ זרה, מוצאים עצמם רחוקים מהמשפחה, מהילדים, מהבית, עובדים בתנאים מורכבים, עם אנשים מורכבים, נלחמים על זכויות וצדק, על שעות פנאי ועל געגועים הביתה. ספר השירים הזה מספר את סיפורם של העובדים הזרים, של המטפלות בקשישים, של המורכבות מול ההורים, מול קשישים, העבודה הקשה והבלתי מוערכת. זו שירה כמעט סיפורית, סיפורים קצרים מנוקדים שמביאים לנו את סיפורם של המהגרים השקופים שעושים את העבודה שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לעשות. הכריכה היפה והעוצמתית שיש בה שרשרת עם צלב בסופה וגם צורת לב ויש בה כאב, חמלה ורגש רב ובעיקר המון סימבוליות. כדאי להיחשף לספר השירים הזה.
בגידות ובגדים / רינה גרינולד הוצאת שתים 155 עמודים
מאוד אהבתי את ספרה הקודם של רינה גרינולד "פעמונים של מאי" וגם הספר הזה הצליח לחדור אלי והסיפור הצנום הזה, הסיטואציה המסופרת כאן לפעמים נדמה שהיא קיימת אצל כל אישה או אדם שחרדה לאיבוד היקר לה מכל, חשדנות, פחד, תחושה של סוד שאופפת את מערכת היחסים והיא חזקה מהקיום עצמו. לא סתם הדמות המרכזית בספר היא ללא שם בעוד שלבעלה יש שם, יש משהו בחוסר השם, בחוסר הזהות שאומר לנו שהדמות הזו מייצגת כל כך הרבה והיא למעשה כל אחת מאיתנו.
והדמות המרכזית היא רופאת משפחה, לא מקפידה על החיצוניות שלה באופן חריג אבל טוב לה בחייה, טוב לה בלבושה, טוב לה בדרכה, יש לה בעל בשם נעמן שאוהב אותה כמו שהיא אבל משהו משתנה בזמן האחרון אצל בעלה, היא חוששת שהוא בוגד בה.
פתאום הוא מבקש לגהץ את החולצות הלבנות שלו והוא הולך לעבודה שלו לבוש לא כבעבר. החשדנות מתחילה לצוף, הפחד גם הוא, החשש מאיבוד משהו אולי בה בעצמה, בתלות שלה, האם הוא מחפש מישהי אחרת, האם היא מכירה אותה, מי זו?
מודה שהיו לי השערות לגבי הסיבה לשינוי אצל בעלה נעמן והסיבה שמתגלית בסוף היתה אחת מההשערות שלי אבל את זה תקראו לבד. בעיני מדובר בנובלה טובה ומעניינת שהפחד המוצף בה והחשש הזה שמשהו בזוגיות השתנה, בנו משתנה קיים בכולנו.
היתום האחרון / גרג הורביץ דני ספרים 424 עמודים מאנגלית: דפנה לוי
חופשות החגים הם בדיוק הזמנים להתמסר לספרים האלו בסגנון הכתיבה של גרג הורביץ, ספרי אקשן מתח של סדרת פרויקט איקס שלוקחים אותך לשעות של אסקפיזם. את סדרת פרויקט איקס לא צריך לקרוא בסדר כרונולוגי, כל ספר עומד בפני עצמו והתוצאה היא סדרת ספרי מתח שאני סקרן מתי תגיע למסך הקטן כי נראה שהיא מתאימה לכך בצורה מושלמת.
הסיפור הכללי הוא סיפורו של אוון סמוק המכונה האיש משומקום שכנער יתום אומן במסגרת תכנית סודית ממשלתית להכשיר סוכנים מיומנים שנשלחים לכל מני מקומות מסוכנים בעולם ומבצעים משימות. הממשלה כמובן מכחישה כל קשר אליהם. בשלב מסוים אוון סמוק נמלט מהתכנית, ירד למחתרת והפך להיות האיש משומקום, דמות לוטה בערפל שעוזרת לאנשים שזקוקים לעזרתו ויודעים איך למצוא אותו.
המשימה של אוון הפעם בכלל לא פשוטה ומעורבת בה נשיאת ארצות הברית שמוצאת אותו ומבקשת ממנו למצוא ולחסל אדם עשיר בשם לוק דווין, דווין הוא בעל עוצמה רבה שמאיים אף על הנשיאה.
סמוק לא ממהר לקחת את המשימה ורוצה פרטים נוספים על דווין וסיבות מוסריות האם דווין הוא אדם שראוי למות על ידו.
מה האינטרס של המדינה לחסל אותו? את זה ועוד שאלות יחקור סמוק ובסופו של דבר בגלל שמדובר בספר מתח מן הסתם לא אספר עוד.
ספרי המתח של גרג הורביץ ובמיוחד סדרת הספרים של פרויקט איקס לא מתיימרים להיות יותר ממה שהם, ניקוי ראש מיום ארוך, כיף והנאה ללא עומק או מחשבות מיותרות אלא פשוט הנאה כמו סרט אקשן טוב. יש לסדרה הזו קהל גדול ובצדק, הם מהנים וכיף להשאב לתוכם.
עוצמה שחורה / רוני (פנטנש) מלכאי ידיעות ספרים 222 עמודים
ארבעה עשורים מאז שהתחילה העלייה מאתיופיה לישראל, קהילות שלמות הגיעו לפה, הגשימו את חלומם להגיע לארץ הקודם, עלייה מיוחדת של אנשים עם כוחות אדירים ותשוקה אדירה ליהדות ולציונות והתחושה היא לאורך השנים שאותה קהילה לא רקיבלה מעולם את הכבוד הראוי לה, את המעמד הראוי לה. נראה שהמדינה לא ידעה ולא התכוננה כראוי לעלייה הזו, להביא אותם היה משהו אחד ולייצר להם כאן מציאות טובה יותר זו משימה אחרת לחלוטין.
נראה שבבתי הספר לא מקדישים מספיק ללימוד על העלייה הזו ועד היום אני שומע לא מעט ביטויי גזענות קשים כלפי אתיופים, בתוך העליות הגדולות שנבנו לאורך שנים וככל הנראה כמעט כל עלייה סבלה מגזענות וקשיי קליטה אך סיפורה של הקהילה האתיופית שונה במקצת וכאן באה המחברת ובספר חשוב מאוד היא מביאה לנו את הסיפור של יהדות אתיופיה, סיפור שמתחיל באמצע המאה ה19, סיפור שיש בו רגעים שמחים, כואבים, הרבה סבל, תקווה, הרבה גזענות ושנאת האחר אבל גם סיפורים מצמררים ומרגשים של אנשים נפלאים.
הספר הזה חשוב בעיני כי הוא נותן לנו פתח להבין את המורכבות של מה שקהילה זו עברה עד שהם עלו לארץ ישראל, בזמן שהם עלו בין אם זה בצעידה ברגל שבועות וחודשים ובין אם זה במטוס באחד מהמבצעים הגדולים ואחרי שהם כבר עלו והתמקמו כאן המדינה ריכזה אותם באופן גזעני, בודדה אותם ובמשך שנים מידרה אותם, התייחסה אליהם כאל נחותים, לא משכילים, התייחסה לצעירים כאל עבריינים רק בשל צבע עורם, זרקה את תרומות הדם שלהם ועוד ועוד.
בנושאים האלו הספר עוסק, בסיפורים בין אם זה בסיפורי האתוס המרגשים של העליות ובין אם זה בקשיי ההתאקלמות ויחס החברה הישראלית ואת כל אלו המחברת פותחת ומנסה להאיר את עינינו למורכבות, לגזענות, לחוויות של להיות עולה חדש במדינה בה אם אתה רוצה להשיג משהו כאדם מהקהילה האתיופית אתה צריך לעבוד פי עשר יותר קשה. רוני (פנטנש) מלכאי עשתה זאת והיא סיפור הצלחה, אבל סיפורה כמו של אחרים בא לתאר לנו את המצב ואת האפליה והגזענות, את תחושת ה"תגידו תודה שהוצאנו אתכם מאפריקה "שבני הקהילה שומעים לא מעט, תחושת העליונות והפטרונות, יחס המשטרה ומערכת הבריאות, החינוך, ההפרדה וסיפורים רבים שיש בספר הזה שממחישים את טענותיה של המחברת.
עוצמה שחורה הוא ספר חשוב מאוד ומומלץ מאוד. כדאי לקרוא.
