סיפורי ילדים / פטר ביכסל

סיפורי ילדים / פטר ביכסל
הוצאת מקום לשירה
67 עמודים
מגרמנית: חנן אלשטיין

הספרון הקטן הזה, והוא באמת ספרון, דק, קטן מעט עמודים, כולל בתוכו לא מעט מחשבות ואמירות והסיפורים שבו גורמים לך לתהות על אילו סיפורי ילדים הוא מדבר.
יש בספר הזה המון אניגמה, עוקצנות, דמיון מפותח.
הספר הזה הוא לא ספר רגיל וכך גם הסיפורים הקצרים שבו.
ביכסל לא בא להאכיל אותנו בכפית, הוא רוצה לגרום לנו לחשוב גם דרך שם הספר וגם דרך הסיפורים שבו.

קראתי את הספר לאט, לא כי הוא קשה, אלא כי הוא מסרב לזרום בקצב המקובל. כל סיפור קצר נדמה בתחילה כמו רעיון קטן, כמעט בדיחה שקטה, אבל אז הוא נתקע בראש. ביכסל כותב על אנשים שנמצאים קצת מחוץ למסלול, כאלה שלא מבינים למה העולם עובד כמו שהוא עובד, או כאלה שמבינים טוב מדי ולכן מתקשים להשתלב. אלה לא ילדים, ואלה גם לא מבוגרים במובן הבטוח והמתפקד של המילה. יש כאן תודעה שנמצאת תמיד בצד, מתבוננת, שואלת, מתעקשת לא לקבל כמובן מאליו.

הסיפורים לא מחפשים רגש גדול. אין כאן דרמה, אין התפתחות, אין פתרון. דווקא הפשטות והיובש יוצרים תחושה לא נוחה. משהו חסר, משהו לא מסתדר. אתה מסיים סיפור ומרגיש שהוא לא נגמר, שהוא פשוט הפסיק לדבר. זו תחושה שמלווה את כל הקריאה, כמו דממה שנשארת בחדר אחרי שמישהו יצא.

יש כאן הומור, אבל הוא חד וקר. יש אבסורד, אבל כזה שלא נועד להצחיק אלא לחדד. ביכסל מתבונן בשפה, בזיכרון, בהרגלים אנושיים, לא כדי להסביר אותם אלא כדי לערער עליהם. הוא לא מציע אלטרנטיבה, ולא מספק מסקנות. הוא פשוט מצביע על הסדקים.

התרגום של חנן אלשטיין מדויק ורגיש. הוא שומר על הפשטות, על הקצב האיטי, על המשפטים שלא מנסים להיות יפים מדי. זה תרגום שמבין שביכסל עובד דרך צמצום, לא דרך הרחבה.

אחרית הדבר של חנן אלשטיין עושה לנו קצת הכרות עם ביכסל ופועלו ודרך המחשבה שלו וכדאי גם לקרוא אותה.
ספר קטן ומומלץ מאוד.